|
|
|
חברה וכלכלה • המערכת • יום ה', 29/3/2018, 11:52 |
|
כתבה ב"הארץ" מספרת על מחקר שהראה כי אסירים שחזרו בתשובה ועוברים שיקום במסלול תורני חוזרים פחות לפשע מאסירים במסלול שיקום רגיל: 14% מתוכם הורשעו שוב בפשע בתוך שלוש שנים, לעומת 28% מהאסירים שעברו שיקום רגיל, ו-34% מכלל האסירים המשוחררים.
ממצאים אלו מנוגדים במידת מה למחקרים קודמים שנעשו בארה"ב ובאירופה, שלא מצאו השפעה רבה של התחזקות דתית (שם מדובר בזרמים של נצרות) על חזרה לפשע.
המחקר נעשה על־ידי הפסיכולוגית ד"ר מיכל מורג והאנתרופולוגית ד"ר אלי תימן.
תוכנית השיקום התורני בוחרת אסירים מהאגפים התורניים. מאז 2007 הוכפל מספר האגפים האלו, ומספר האסירים באגפים אלה עלה מ–126 ל–380. בין ד"ר מורג לבין מרואיין מהשב"ס יש מחלוקת האם אסירים רבים בוחורים לחזור בתשובה בכלא ממניעים תועלתניים: לדברי מורג, אגפים אלו נעימים יותר לאסיר, בין השאר בזכות אווירה קהילתית יותר, אך איש ההשב"ס מציין את סדר היום הנוקשה והיעדר הבידור - לדבריו נחוצה מוטיבציה דתית אמיתית כדי להתמיד בכך.
בשיקום התורני יש מסגרת קהילתית, ובה מתחייב האסיר המשוחרר בין השאר להתייצב פעמיים בשבוע אצל רב לשיעורים, והרב מחויב לדווח לרשות השיקום על היעדרות. במסלול אחר, האסיר המשוחרר מצטרף לישיבה.
בין הסיבות להצלחת השיקום שמציינות החוקרות, בעקבות ראיונות עומק עם שלושה אסירים משוקמים: קיום מערכת ערכים קבועה ויציבה; סדר יום מובנה; הפחד מאלוהים; והכיפה כסממן מוחשי וסמלי כאחד לשינוי שעברו.
|
קישורים
|
|
|