האוצר בוחן הנפקת שקל דיגיטלי, כחלק מהמאבק בתשלום במזומן 3813
חברה וכלכלה • המערכת • יום ג', 26/12/2017, 20:30
משרד האוצר הקים ועדה שתבחן הנפקה של "שקל דיגיטלי" - גרסה של השקל שתהיה זהה למזומן בערכה, ותונפק על־ידי בנק ישראל, אך היא תתקיים באופן אלגוריתמי בלבד, בדומה לביטקוין (אם כי בניגוד לביטקוין לא תהיה הנפקה מבוזרת).

כבר כיום רוב תנועת השקלים במשק נעשית באופן אלגוריתמי ולא במזומן - כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות, וכו'. אך כולן נסלקות דרך הבנקים וחברות האשראי. השקל הדיגיטלי יעבור ישירות בין "ארנקים דיגיטליים" של אנשים פרטיים ובתי עסק, ללא צורך בבנקים. בדומה לעסקות הדיגיטליות כיום, החלפת שקל דיגיטלי תהיה מתועדת, והדבר יקשה על תשלומים לא חוקיים.

לפי כתבתה של מירב ארלוזורוב ב-TheMarker, בנקים מרכזיים רבים בעולם שוקלים צעד כזה, אם כי אף אחד מהם לא קרוב ליישום.

לפי ארלוזורוב, הצעד הוא תגובה של האוצר לחוסר התקדמות ביוזמתו להגביל את השימוש בכסף מזומן. מדובר בהצעת חוק בעקבות ועדת לוקר מ-‏2014, שקובעת תקרה של 10,000 ש"ח לתשלום במזומן בבתי עסק ו-‏50,000 ש"ח לתשלום בין אנשים פרטיים. ההצעה מונחת כבר שנתיים בועדת חוקה, חוק ומשפט מבלי שהתקיים בה דיון אחד. התנגדו לה חברי כנסת מהמפלגות הערביות, החרדיות, וכן מספר חברי כנסת מהליכוד. עוד טוענת ארלוזורוב שהסיבה לכך היא "הכלכלה השחורה" שפורחת בקרב החרדים והערבים - עסקות ללא תשלום מס, וכן העסקת שכירים מתחת שכר מינימום וללא זכויות סוציאליות כחוק.

יתרה מזו, הגבלת השימוש במזומן היא דרישה של הארגון הבינלאומי למלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF). במרץ הקרוב הארגון יערוך ביקורת בישראל, וקיים חשש שללא חוק כזה ישראל תוכרז כנכשלת בביקורת.

אולם אתמול דיווח TheMarker על סיכום בין נתניהו, כחלון ומשה גפני, יו"ר ועדת הכספים, על קידום יוזמת האוצר לכלול בחוק ההסדרים ל-‏2019 גרסה מחמירה יותר של החוק, ובה התקרות נמוכות במחצית.

אחת הטענות נגד החוק היא שיש מי שמנועים מלפתוח חשבון בנק, למשל בגלל עיקול; השקל הדיגיטלי הוא אחת התשובות לכך.
קישורים
כתבה של מירב ארלוזורוב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קשה לעיקול 696434
צפריר כהן  (אתר) יום ג', 26/12/2017, 20:50
הנימוק הזה של בנק ישראל לא מובן לי. נניח שלמובטל המסכן שאול פישמן יש המון חובות. הוא לא יכול לפתוח חשבון בנק. אם הוא יקבל תשלום בשקל דיגיטלי, בנק ישראל ידע על זה. האם גם הבנק שלו לא ידע על זה?
קשה לעיקול 696439
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 26/12/2017, 22:24
האם החזקת הכסף על-ידיו מבלי ליידע את הבנק נחשבת חוקית?
קשה לעיקול 696444
Delver • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 27/12/2017, 0:47
הנימוק הזה של בנק ישראל לא מובן גם לי, אבל מסיבה אחרת: האם תקרה של 10,000 ש"ח לתשלום במזומן בבתי עסק ו-‏50,000 ש"ח לתשלום בין אנשים פרטיים לא מספיקה עבור המובטל המסכן שאול פישמן?
קשה לעיקול 696490
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לDelver יום ו', 29/12/2017, 9:21
בוודאי שהתקרה מספיקה עבור המובטל המסכן. אלא שאלו שרוצים הרבה מזומן (חרדים, ערבים, ומושחתים ממפלגת השלטון, אם להאמין לארלוזורוב), בצר להם למצוא נימוקים ראויים, נאחזו בתרוץ של המובטל המעוקל; אז אולי בנק ישראל רק ניסה למצוא דרך קלה לענות לתרוץ הזה.
קשה לעיקול 696469
שוקי שמאל • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 27/12/2017, 23:45
לדעתי האנלוגיה לביטקוין מבלבלת בהתיחס לשאלה שלך.
גילוי נאות: ניסיתי להבין מה זה / איך עובד הביטקוין ולא הצלחתי. ובכל זאת)
לביטקוין 2 מאפיינים חשובים:
א. אין למערכת הבנקאית שום נגיעה אליו.
ב. אי אפשר לרמות/לזייף במסחר בו. (משום שכל החשבונות בו "גלויים" כל הזמן לכל הסוחרים בו)

המטבע הדיגיטלי של הממשלה, מן הסתם ישמור רק על ב. וזו התשובה לשאלתך: מאחר והמערכת הבנקאית (בנק ישראל?) תנהל את המטבע (במקום החבורה של סאטושי נקמוטו), לא זו בלבד שבנק ישראל ידע על כל העברה בשקל הדיגיטלי, אלא שכל סוג של רמאות בשקל הזה תהיה בלתי אפשרית (זיוף, הלבנת הון, חשבונאות כפולה).

שאלה חשובה כאן היא זאת: היתרון העיקרי של הביטקוין ושות' הוא סילוקה של המערכת הבנקאית ועמלותיה/היטליה/מיסיה, מן המערכת. במצב זה, מי שוטה ויעדיף את המטבע הממשלתי? המסקנה הברורה מכאן היא שבשלב כזה או אחר, הממשלות יאסרו על השימוש בביטקוין. כל המשקיעים במטבע הלא ממשלתי שלא יספיקו לממש את מטבעותיהם הדיגיטליים, יפסידו את נכסיהם עד הפרוטה הדיגיטלית האחרונה. חתיכת בועה פינאנסית, הלא כן?
חבל על הזמן 696435
יואל קורנבלום יום ג', 26/12/2017, 21:31
ןאם המטרה היא למתן את השוק השחור אז חבל הזמן. לדעתי הבעיה היא אחרת. הבנקים רוצים להרוויח יותר וכחלק מזה הם רוצים לצמצם עלויות וגם לצמצם את כמות העובדים. הם מנסים להעביר את כולם לשיטה דיגיטלית ובכל לחסוך לעצמם הרבה הרבה הוצאות. הם מפרסמים עד כמה קל לטפל בחשבון באמצעות המחשב ועד כמה המערכת שלהם מאובטחת. הבעיה היא שהמחשבים שלנו אינם מאובטחים כל כך טוב ויתכן שכל הפעילות שלנו תרשם על ידי וירוס מסוים שאחר מכן יוכל להכנס לחשבון ולעשות בו כרצונו. אני לא מדבר על סכומים גדולים אבל כל פעם סכום קטן. מי ישים לב? תעשו את זה הרבה פעמים להרבה אנשים ויש לכם סכום גדול.

בנוסף לחברות האילו ממש לא אכפת אם תהיה פריצה. בסופו של דבר הם יכולים לפשוט את הרגל ואף אחד לא יקח את המשכורות והבונוסים של ההנהלה. בסופו של דבר הממשלה תכנס ותכסה את ההוצאות כפי שעשו עם מניות הבנקים למשל ובזה נגמר העניין. אז מי בסוף משלם עבור כל זה? נחשתם נכונה, נחשונים, אנחנו משלמים.

מנקודה אחרת כרטיסי האשראי, גם כן תשלום אלקטרוני. אני למשל שומר את הקבלות ובסוף משווה אותן לחשבון בסוף החודש. לפעמים אני מוצא שלכמה חיובים אין לי קבלות. יתכן שאיבדתי אבל לא מתקבל על הדעת כי אני שם את כולם מיד בקופסא מיוחדת. מכאן חשבתי שחנות יכולה בעצם להוסיף מידי פעם כל מיני חיובים על דברים דומים שקנינו בין אם זה חלב או לחם או ירקות. איך נדע שלא קנינו את זה? אין להם בעיה ליצור את הקבלה. ברוב המקרים אין חתימה עד סכום מסויים. אמנם זה סכום קטן אבל מצטבר ואין שום אפשרות לדעת שאכן קנינו את זה. גם אם צריך חתימה אפשר להעתיק את החתימה הקודמת עם שינויים קלים כך שתראה אוטנטית.

לכן אני אומר שקל יותר לארגן עסקי מירמה בשיטה אלקטרונית מאשר עם שטרות של ממש ואין שום ממש בסיפורים של שרי האוצר בכל מקום שהדבר אמין יותר מאשר שטרות.
חבל על הזמן 696443
Delver • בתשובה ליואל קורנבלום יום ד', 27/12/2017, 0:44
בארנק דיגיטלי אתה צריך לבצע את ההעברה לארנק של העסק, זו פעולה שונה מ''גיהוץ'' מכיוון שלבעל העסק אין יכולת לגבות ממך כסף.
חבל על הזמן 696446
יואל קורנבלום • בתשובה לDelver יום ד', 27/12/2017, 4:33
מה הבעיה של מישהו להשתלט על אותו חשבון או אפילו להציג את האתר שלו בצורה מאד דומה לאתר של העוסק ואז הכסף שהועבר הלך להאקרים ואין לך מושג על זה עד שבאות כל מיני דרישות תשלום.
היום מקבלים כל מיני דוא''לים שניראים כמו של חברות לגיטימיות שמבקשות לעדכן כל מיני פרטים אבל אילו באו מהאקרים שיצרו מצג דומה מאד לזה של חברת האשראי ומשתמשים במידע לגנבות שונות.
בכלל חברות האשרי יודעות שיש גנבות ופריצות אפילוח על ידי מדינות אבל הן מכילות את זה ואנחנו משלמים אם בריבית או באחוזים מבית העסק שצריך לעלות את המחירים עבור זה.

בעיקרון הסיפור שהשיטה החדשה באה כדי למתן את השוק השחור אינה מקובלת. צריך אכיפה טובה יותר.
חבל על הזמן 696449
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה ליואל קורנבלום יום ד', 27/12/2017, 8:35
אם אתה שם את הכסף מתחת לבלטות, יכולים לגנוב אותו משם. אפשר לגנוב גם כסף מזומן מהארנק אם אתה לא משגיח עליו לכמה דקות.
חבל על הזמן 696461
Delver • בתשובה ליואל קורנבלום יום ד', 27/12/2017, 18:42
"להציג את האתר שלו בצורה מאד דומה לאתר של העוסק ואז הכסף שהועבר הלך להאקרים ואין לך מושג על זה עד שבאות כל מיני דרישות תשלום."
מה זה דרישות תשלום? אין להם את היכולת "לגהץ" לך את האשראי. פרטי הארנק הדיגיטלי שלך לא שימושיים עבור אף אחד שהוא לא אתה.
לגבי אתרים מתחזים - המצב לא טוב יותר או פחות מהיום.

אתה יכול לאכוף כמה שבא לך, זה לעולם לא יהיה מספיק. צריך לשנות את מבנה התמריצים של האנשים גם באמצעות תמריצים חיוביים.
חבל על הזמן 696471
יואל קורנבלום • בתשובה לDelver יום ה', 28/12/2017, 1:14
דרישות לתשלום הכוונה לספקים. אם התשלום עובר להאקרים דרך אתר שדומה מאוד לאתר הספקים אז כמובן הספקים לא יקבלו דבר ואחרי זמן מה הם ידרשו תשלום וכמובן תהיה הפתעה רבה.
חבל על הזמן 696487
Delver • בתשובה ליואל קורנבלום יום ו', 29/12/2017, 0:57
איך זה שונה מהמצב היום?
חבל על הזמן 696488
יואל קורנבלום • בתשובה לDelver יום ו', 29/12/2017, 3:15
משלמים בהמחאות לאנשים שיודעים מי הם שסיפקו שרות או סחורה. במקרה אחר יש הסכמה בין הצדדים להעביר תשלום לחשבון בנק שפרטיו נכללים בהסכם. בכל מקרה יודעים מי מקבל ולאן זה נשלח. כלומר החליטו בכתב שהתשלום יהיה בצורה אחת או אחרת ולכן אין כאן סכנה שיעבירו לחשבון זר.
חבל על הזמן 696492
Delver • בתשובה ליואל קורנבלום יום ו', 29/12/2017, 13:55
לפני שניה דיברנו על התחזות אתרים באינטרנט, איך עברנו להמחאות?
אבל גם במקרה של המחאות והעברות בנקאיות, כשאתה עומד מול הספק וחותם איתו על הסכם, אין סיכוי שמישהו יתחזה אליו וירשום בחוזה מספר ארנק דיגיטלי מזויף, זה בדיוק כמו העברה בנקאית.

יש לך תרחיש סביר שבו ארנק דיגיטלי *מרע* את המצב היום?
696491
ירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 29/12/2017, 11:04
אני היום מעדיף תשלום במזומן ברוב הקניות שלי, ולא בגלל שזה יותר נוח (איך זה יותר נוח מגיהוץ כרטיס?). רוב הקניות שלי הן בעסקים קטנים, ואני מעדיף שהכסף יישאר ביני לבינם, בלי שתזלוג עמלת סליקה לטייקונים. שקל דיגיטלי יעזור לי מאוד, אבל אני תוהה עם מלכתחילה אני לא משוגע קצת בשיקול הזה.
696521
הפונז • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 30/12/2017, 11:20
עמלת סליקה לטייקונים? מי, מנהלי חברות האשראי? לא נראה לי שזה מאד שונה מהעמלה למנהלי הבנק שלך, כל פעם שאתה מוציא מזומן.
בנוסף, כרטיס אשראי גם מספק, עד כמה שאני מבין, גם סוג של ביטוח הדדי לביצוע העסקה, כמו גם נגד גניבה. אני כבר קיבלתי החזר פעם עבור משיכה לא חוקית של גנב על הכרטיס שלי, אבל לא קיבלתי (טוב, אחי לא קיבל) החזר על המזומן בארנק שנגנב. באותה מידה, גם בעל העסק הקטן בטח לא קיבל החזר על צ'קים ללא כיסוי, בניגוד לעסקאות באשראי.
העמלות באמת כל כך גבוהות שזה לא סביר בהינתן השירות שאתה מקבל?
696533
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להפונז שבת, 30/12/2017, 16:34
כמו רוב לקוחות הבנקים לאחרונה עכש"י, אני משלם לבנק שלי עמלה חודשית קבועה (ומינימלית) ל-X פעולות, והעמלה השולית על כל משיכת מזומן היא אפס.

רוב הטענות שלך כאן עונות למישהו שטוען "תפסיקו כולכם להשתמש בכרטיס אשראי", וזה לא מה שאני טוען. כלומר, הטיעון נגד האשראי הוא תקף לכולם והייתי שמח אם כולם היו מפעילים אותו, אבל השיקולים לטובת האשראי תקפים גם הם ועוצמתם שונה מאדם לאדם. השיקול נגד גניבת מזומן שריר וקיים, והוא הסיבה העיקרית שעל קניות מעל סכום מסוים אני כן משלם באשראי. אבל אחרי שנים שאני מסתובב עם ארנק ומעולם לא אבד לי או נגנב ממני מזומן, ואני לאו דווקא האיש הכי זהיר והכי מסודר בעולם, ובנוסף לא ידוע לי על כייסות נרחבת בישראל, אני בכיף לוקח את הסיכון המוגבל.

האם בסיכומו של דבר עמלת האשראי סבירה (עבור כלל הצרכנים והעסקים) בהינתן השירות? כנראה שכללית כן, כשהאלטרנטיבה היא מזומן, אם כי יש להעיר:
1. היא לא תוצאה של תחרות חופשית, אלא של מונופול מכוח רגולציה. מתוך הכרת מבנה הכלכלה והמשטר בישראל, אני נוטה להמר (בעלמא) שהעמלות היו יכולות להיות נמוכות בהרבה ועדיין למממן את אותה רמת שירות.
2. כמו במקרים רבים בכלכלה המודרנית, הנוחות לצרכן משחקת לטובת השחקנים הגדולים והחזקים ממילא, וזה מצער אותי. אני במודע בוחר להקריב שמץ מהנוחות שלי לטובת הקטנים היקרים לליבי. בעניין מזומן לעומת אשראי, גם הבדל הנוחות וגם ההבדל הכלכלי לעסקים קטנים מאוד, כנראה.
696536
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 30/12/2017, 17:19
מסכים בהחלט גם עם 1. וגם עם 2. אבל רוב הצרכנים בוחרים בנוחות ומרומים לחשוב שיש תחרות חפשית על כיסם
696562
אפופידס • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 31/12/2017, 12:02
לאחרונה הזמנתי ארוחה גדולה (15 איש) במסעדת אירועים. הם ביקשו שהתשלום יהיה בהמחאה והטיפ במזומן אך לקחו ממני מספר כרטיס אשראי לצורך דמי ביטול. במקרים אחרים של עסקים קטנים אני שואל לפעמים אם מעדיפים במזומן/המחאה. למעט אצל בעלי מקצוע, אני נענה לרוב ב"זה לא משנה".

באשר למונופול, נתקלתי בזאת בשנים האחרונות, כאשר בן משפחה פתח מסעדונת. התברר שכדי להצטרף ל-‏10bis הוא ורעייתו נדרשו:
1. לשלם עמלת קניה (בסביבות 6% אם אני לא טועה)
2. לתת הנחה לבעל הכרטיס
3. לשלם עמלת סליקה
4. לקבל את הכסף בשוטף פלוס 30.

הם לא הסכימו, אם כי בדיעבד, יתכן שעדיף היה להכנע.
10ביס 696565
easy • בתשובה לאפופידס יום א', 31/12/2017, 13:41
לגבי 10ביס, רוב המקומות שבהם אני אוכל לא נותנים הנחה ללקוחות 10ביס, אבל יש כמה שכן. לא נראה לי שזהו תנאי לשימוש בכרטיס, אבל אין לי ספק שעמלת סליקה ותשלום שוטף+הרבה הם הסטנדרט.
10ביס 696566
אפופידס • בתשובה לeasy יום א', 31/12/2017, 13:49
בחלק מן המקומות מקבלים במקום הנחה תוספת כלשהי לארוחה ללא שינוי במחיר כדוגמת שתיה או סלט אישי. בחלק אחר אכן לא זה ולא זה.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות