בכתבה ב"גלובס" חוקרות וחוקרי מוח דנים בתובנות מחקריות באשר ליכולת של המוח לחוש שמחה, אילו מנגנונים יכולים לעזור לו ואילו מנגנונים מקשים עליו.
הכתבה מנסה לתאר בין השאר מהי שמחה (או אושר, או נעימות, תלוי בהקשר) – "ד"ר לויט בן נון מציעה ש'אולי, בעצם, הגדרה של שמחה תהיה בחלקה על דרך השלילה – כשאני לא סובל, לא לחוץ, לא מרגיש מועקה, לא מרגיש כעס או דאגה, רואה את החיובי ולא רק את השלילי'."
וכיצד נמדדת שמחה באופן מדעי? "מכניסים אדם למכשיר fMRI שבודק פעילות מוחית, ומבקשים ממנו לעשות פעולות שמסבות שמחה או תסכול. למשל, לשחק משחק שבו אפשר להרוויח או להפסיד כסף, להסתכל על תמונות של חוויות נעימות, כמו תמונה של עוגת שוקולד עשירה, או חוף ים לבן עם מים בצבע טורקיז. מה שרואים במוח במקרים הללו הוא הפעלה של קבוצת אזורים מוחית שנקראת 'מערכת התגמול במוח' ... המערכת הזו גם מפעילה מערכות אחרות, שגורמות לנו לזכור את מה שגרם לחוויה הנעימה, ולהמשיך לחפש או לחשוב על אותם דברים שוב ושוב. אבל אותה מערכת בדיוק עובדת גם כשאנחנו פוגשים בחוויה לא נעימה, ולכן היא גם מפעילה אצלנו תחושות כמו 'זה לא נעים לי', או 'אני רוצה להתרחק מזה, שזה ייגמר כבר'."
בין הגורמים לשמחה, למשל, נמצאות גם פעולות אלטרואיסטיות – "ממצאים שמראים שכשאנחנו מטפלים באחרים או נותנים לזולת, מתעוררים במוחנו ובגופנו מנגנונים המעודדים אותנו להמשיך, ומעוררים בנו תחושה נעימה ומתמשכת." גם ריכוז בפעולה העכשווית מעלה את מפלס השמחה, ולעומתן "נדידת מחשבות מובילה לאי שקט פנימי. יש מחקר שמציע לאנשים אפשרות להיות לבד עם עצמם בחדר ריק כרבע שעה, או לקבל מכות חשמל על היד. כמחצית מהאנשים העדיפו מכות חשמל! כנראה שעבור רבים להיות במצב מפוזר של מחשבות לא ספציפיות שעולות באקראי, זה מצב לא נסבל". ומכאן שתרגול של ריכוז והשקטת המחשבות גם הוא מועיל: "אנשים שמאמנים את כושר הריכוז והיכולת להיות מודעים למחשבות או להשקיט אותן באמצעות יוגה או מדיטציה, מדווחים לעתים על שלווה עמוקה ונעימה."
בין גורמי הסבל מוזכרים גם, איך לא, שלל המסכים והסחות הדעת הטכנולוגיות שמקיפות אותנו.
פרופ' יורם ברק מתאר כיצד המוח מחווט מחדש נוירונים כתוצאה מחוויות שליליות וחיוביות, אבל למרבה הצער (תרתי משמע), מספר החזרות הנדרש לקיבוע מידע על חוויות חיוביות גדול הרבה יותר מזה שנדרש עבור חוויות שליליות. ברק טוען כי "מבחינה אבולוציונית, בתקופה שהיינו ציידים ולקטים, היה הרבה יותר חשוב שנדע לזכור ולעבד מידע לגבי אזור גיאוגרפי מסוכן, ולכן המוח מייצר חוויית היזכרות ואזהרה. אם הצלחת לצוד איילה שמנה והבאת אותה למערה, בני משפחתך ישבו ואכלו מתוך יצר הישרדות קיומי, לא היה כל יתרון אבולוציוני בכך שכולם יגידו 'וואו, איזה כיף, אנחנו אוכלים ומאושרים'."
בניגוד לזברות, ברק אומר, ששוכחות במהירות (פסיכולוג ודאי היה אומר "מדחיקות", אבל מה אכפת לזברה המאושרת?) חוויות טראומטיות, המוח האנושי מחווט לשימור חוויות שליליות. עם זאת, הוא טוען שהבנה של נמגנוני הזיכרון יכולה לסייע בשינוי ההטייה הזאת: "כשיש את החוויה החיובית צריך לתת לה לחלחל 20-30 שניות נוספות. להתעכב עליה, לחשוב, להעריך אותה, לעבד את מה שאנחנו מרגישים. כך נוצר המעגל של מעבר מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך, וכך מתקבעת החוויה במוח. אנחנו צריכים לייצר את המבנה הנוירוני הזה. יש נוירונים ש'יורים' יחד. הם לאט לאט לומדים להיות מחווטים אחד לשני, ואנחנו יוצרים קשר בין שני דברים שלא היו קשורים קודם. יש הרבה מאוד מהלכים נוירו־פיזיולוגיים שמתחוללים במוח ויכולים להפוך את הסינפסות יותר רגישות לאושר. במהלך הזמן יזרום יותר דם למעגל הזה והוא יתקבע. למוח שלנו לוקח הרבה זמן לייצר מעגלים של אושר.
פרופ' חרמונה שורק, חוקרת מוח באוניברסיטה העברית, מספרת כי מחקרים מראים כי המוח הסובל פעיל פעילות יתר, ומקשרת את הפעילות הזאת משפחת גנים הנקראים "מיקרו ר.נ.א." – "היום אנחנו מבינים שמה שהם יודעים לעשות זה להתלפף סביב גנים אחרים ולמנוע מהם 'לעשות את העבודה'. הם עובדים על שורה שלמה של גנים כמו עמעם שמווסת את האור בכל החדר". בין השאר, היא מזכירה שיטות של ביו־פידבק, רפואה מותאמת אישית ובנוסף על כל אלה – אימון אקטיבי של המוח. "זה לא אומר 'בוא תיקח תרופות', זה אומר שגם אם ירשת שינויים גנומיים שהם לא בדיוק מה שהיית בוחר במכולת, המוח יודע להתגבר על השינויים האלה וצריך לתרגל את זה בראש, בדיוק כמו שצריך להתעמל לשם תחזוק הגוף".
ד"ר נעמי זינגר מאוניברסיטת ת"א מוסיפה לקלחת את השימוש במוזיקה כבעלת יכולת להשפעה מיטיבה על המוח ומערכת התגמול שלו. "החשיפה לחומרים מוזיקליים וניסיון מוזיקלי משפיעים על מה שאדם יתפוס כ'מורכב' או פשטני כשיגדל, ובהתאמה גם ייהנה ממנו. המוח פועל כמכונה שמייצרת ציפיות ומבצעת את החישוב שבין המצוי לרצוי. המוזיקה מעוררת אצלנו ציפיות ומפרה אותן כל הזמן, והמשחק העדין הזה בין הצפוי למפתיע חשוב מאוד להנאה שלנו ממוזיקה."
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש