שלא נדע מצרות 3771
העתיד הוא הימור, ויש שמעדיפים להישאר בבורותם
מדע • המערכת • יום ו', 7/4/2017, 21:45
במאמר בשם "מתי בורות היא ברכה?", דן הסופר והעיתונאי ג'ונה לרר בשאלה מתי ומדוע אנשים רוצים – או לא רוצים – לדעת את העתיד לקרות.

בני אדם מעדיפים בדרך כלל ידע על פני חוסר ידע, אך לא תמיד. למשל, במקרים רבים אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלה כלשהי, מעדיפים לא להיבדק ולגלות האם נדבקו. אנשים רבים גם מעדיפים לא לדעת מתי הם והיקרים להם ימותו, אילו מתנות יקבלו לחג, מי ינצח במשחק כדורגל חשוב, ומה יהיה המין של ילדם הבא. גם ההנחה שמאחורי "אזהרות ספוילרים", בביקורות סרטים וספרים, היא שאנשים מעדיפים לא לדעת מראש מה יקרה בסוף העלילה.

לפי מחקר חדש שערכו הפסיכולוגים גירד גיגרנצר ורוסיו גרסייה־רוטמרו, דווקא אנשים שונאי סיכון (כאלה שנוטים לקנות יותר פוליסות ביטוח, למשל) נוטים להעדיף שלא לדעת את העתיד. זו תוצאה מפתיעה, כי ידיעת העתיד לכאורה יכולה לעזור להם להתכונן למאורעות שליליים, וכך להפחית מחומרתם. החוקרים הציעו לכך הסבר: שנאת סיכון היא למעשה הנטייה מאד להתאכזב ולהתחרט כאשר מאורע עתידי, שיכול היה להיות חיובי, מתגלה כשלילי. הסכמה לידיעת העתיד היא למעשה הימור, ושונאי הסיכון מעדיפים שלא להשתתף בו, וכך לא להסתכן בחרטה מייסרת אם העתיד יתגלה כשלילי.

לרר דן גם במחקר אחר, מ-‏2011, שגילה כי בניגוד למקובל לחשוב, אנשים דווקא נהנים יותר מסיפורים עם ספוילרים. עורכי המחקר הכינו גרסאות חדשות של כמה סיפורים קצרים מפורסמים, ושתלו בתחילתם ספוילרים ברורים לסוף המפתיע, במקור, של העלילה. נבדקים שקראו את הגרסאות האלה דיווחו על הנאה רבה יותר מנבדקים שקראו את הגרסאות המקוריות, נטולות הספוילרים. "בגלל שאנחנו יודעים את היעד, נוכל ליהנות יותר מהמסע", מסיים לרר את מאמרו.
קישורים
ג'ונה לרר - אתר הבית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לקרוא את הסיפור מהסוף 691254
קוזמו יום ה', 13/4/2017, 12:53
יש כאלו - ואני בתוכם (לפעמים) - שקוראים את הסיפור מהסוף להתחלה. אבל כל עוד זה מסתיים בנייר ולא במציאות-דיינו. לקרוא את הספר מהסוף,לראות ספוילרים וכו' -מעין 'זעיר אנפין' על שלב ההתכנסות העתיד לבוא עלינו ולא לטובה.

הפחד האנושי מידיעת העתיד הינו פחד אמיתי שגובל בטירוף הדעת,ואכן שאלות הקשורות בזמן נוטות להטריף את דעתנו וכל שכן בשאלות הקשורות בהיפוך הזמן ‏1 . ולא בכדי אמר אלפרד נורת' וייטהד [ויקיפדיה] - 'כל המהרהר על הזמן נתקף בעל-כורחו בהרגשה המכאיבה של מגבלות השכל האנושי'

על פי 'תיאורית המפץ הגדול' יחל שלב ההתכנסות בתום שלב ההתפשטות - ולכן חברים- בואו ונתכנס כבר כעת :
נוולד בני 80 -במקרה הטוב- להורים בני 50 ,ונמות עוללים עם חבל הטבור שהורינו לא יזכו לחתוך אותו ; נקום שבעים בלילה כשהשמש שוקעת במזרח ונרדם בבוקר רעבים כשהשמש תזרח מהמערב; כוכבי השמיים יתעייפו מיום ליום ; הנחלים יזרמו מעלה להרים - שיחות הטלפון יחזרו למשדרים . סטיבן הוקינג [ויקיפדיה] צדק כשאמר כי 'בריות תבוניות יכולות להתקיים רק בשלב ההתפשטות, שלב ההתכנסות של הייקום לא יהיה ראוי לקיומן'.

ארנסט מאך [ויקיפדיה] אהב להשתעשע ברעיונות של הפיכת סדר הזמן-מרחב וברוח זאת הוא כותב -

'הרי ברור שהפסיקה נהיית בהדרגה יותר ויותר איומה. עד מהרה יהיה בכוחו של הפיסיקאי להפוך על פיה את קערת העולם כולו : הקורות שבבתים חוזרות להיות עצים , הפרות לעגלים , הדבש לפרחים , האפרוחים לביצים ושירו של המשורר עצמו זורם לאחור אל קסת הדיו שלו' ‏2. את ספרו של פוייר אני קורא לפחות פעם בשנה - ספר מומלץ ו -'ושירו של המשורר זורם לאחור..' - חשבתי על זה והתמוגגתי מהמחשבה הזאת שבה הצליל הענוג ינטוש את האוזן ויחזור לכינור ומשם לעץ אביו-מולידו ומשם לאמא אדמה ומשם לפיצוץ הבלתי נמנע.

-------------

‏1 צבי ינאי 'מסע לתודעת הטבע' - לפני היות הזמן - עמ' 100-104
‏2 לואיס ויר -' איינשטיין ובני דורו' - השרשים החברתיים של תורת היחסות - עמ' 38
אתה לא מעודכן 691255
האייל הפלמוני  (אתר) • בתשובה לקוזמו יום ה', 13/4/2017, 12:59
ראשית, כנראה לא תהיה שום התכנסות. שנית, חץ הזמן לא יהפוך את כיוונו גם אם כן תהיה.
אתה לא מעודכן 691258
קוזמו • בתשובה להאייל הפלמוני יום ה', 13/4/2017, 13:09
ביאסת אחי. סיכמנו בלי ספוילרים.
691326
אביר הקרנפים יום ו', 14/4/2017, 11:40
אזהרת ספוילרים לא קשורה לידיעת העתיד אלא לכך שרוב ההנאה בסיפור או בסרט היא עצם ההליכה הלא מודעת בנפתולי העלילה.
הספוילר נוטל את העוקץ, את המתח ואת ההתמודדות של הגיבור במאבקיו. מה הם הפחד והכאב אותם מנסה היוצר להעביר לקהל? הרי ממילא אנחנו יודעים מה קורה בסוף...
691333
אמא, הבטחת נמר לשבת יום ו', 14/4/2017, 14:51
הידיעה מה יקרה בדבר שאנחנו מזהים כאירוע לא תמיד מגדירה את גבולותיו.
לעלילה יש רצון משלה ונתיבי החיים פלאיים ומורכבים תודה לאל.
אירוע שעלול להיראות כמאכזב במבט ראשון יכול להתברר כניצחון מהדהד ודבר שנתפס כהצלחה או מזל עלול להתברר כקללה.
יש תאונות שהצילו חיים והישגים שהרסו משפחות. אפילו המוות שמסיים את האירוע החשוב ביותר מהווה בסיטואציות מסוג "שלא נדע" אלטרנטיבה מועדפת.
אצלנו מחנכים לאור ההיגד "מי שמתכנן את הגורל מצחיק את השדים" ולכן הדבר היחיד שאפשר לעשות מול הזמן הוא לשרוך את הנעלים כהלכה.

עמוס מדגים הומור יבשושי:
לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא-חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר. כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת--וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות