 |
בית משפט אישר לנערה בריטית חולת סרטן להקפיא את גופתה | 3757 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כל כך עצוב שילדונת בת שבע עשרה צריכה לעסוק בדילמות נוראיות שכאלה. הלוואי שימצאו כבר שיטות מוצלחות יותר לטפל במחלה הנוראית הזאת. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נערה בת ארבע עשרה. סרטן אינה מחלה אחת כי אם אוסף של מחלות שונות. יש כל הזמן התקדמות בדרכים שונות לרפא (או לפחות: לדכא) סוגי סרטן שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נמשיך בגישה האופטימית, כדאי להזכיר שלפני מאה שנה ילד בן עשר יכול היה בקלות למות מדלקת ריאות או משהו דומה, והיום כבר לא. בעצם, לפני מאה שנה בדיוק היה לו סיכוי ממש טוב למות משפעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפני 1000 שנים? או שזה לא משנה 100 או 1000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן משנה, אולי הייתי צריך לכתוב ''רק מאה שנה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית היא הטיפול בסרטן (יש סיכוי שימצא מרפא כלשהוא בעתיד הרחוק). הבעיה העיקרית היא אם ניתן בכלל להחיות אדם שהומת בהקפאה. לא שמעתי על אף ניסוי כזה שהצליח, גם לא על ניסוי שהצליח על חיות מפותחות כגון עכברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר סטטיסטיקה ארוכת טווח שמראה משהו טוב בטיפול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטן הוא כשל של מערכת החיסון וכן כשל של חשיפה לגורמים מסרטנים. לגבי מערכת החיסון - היא אמורה לטפל בתאים סרטניים כאילו הם זיהום ולחסל אותם. יש סיכוי שבהנדסה גנטית ימצאו דרך לחזק את מערכת החיסון של אנשים שמערכת החיסון שלהם נגד סרטן. יש היום נסיונות בהנדסה גנטית לחיזוק מערכת החיסון (בכיוון של חיסול תאים סרטניים) עם הצלחות לכאורה: אם זו אכן הצלחה יקח מספר שנים לא רב עד שיפתחו טיפולים. לגבי גורמים מסרטנים יש המון גורמים שחלקם לא ידועים ובחלקם לא רוצים לטפל כי אף אחד לא מרוויח מזה. גורם סרטן משוער שאף אחד לא רוצה לטפל בו ברצינות הוא _עודפי סוכר_ בגוף משום שתאים סרטניים יכולים להשתמש בסוכר בתור מקור מזון בצורה טובה יותר מאשר תאים נורמליים (פרס נובל מלפני יותר מ 50 שנה של מישהו בשם ווארבורג Warburg_hypothesis [Wikipedia] ). וורבורג וממשיכיו גילו שבתוך כל גידול סרטני יש ליבה של תאים סרטניים שיכולים להיות ניזונים מסוכר בלי נוכחות חמצן (תאים רגילים לא יכולים לעשות זאת). הבעיה של סילוק עודפי סוכר מהגוף (שרובם נוצרים מאכילת פחמימות פריקות-בקלות, לאו דווקא סוכרים מזוקקים) - היא בעיה קשה לפתרון מבחינה חברתית כי ייצור המזון היום בנוי על אספקת מזון עתיר פחמימות פריקות-בקלות, שינוי בשיטות ייצור המזון הוא עניין שקשה להתמודד איתו. לגבי גורמים אחרים, כגון זיהומי אוויר יש סיכוי שזה יטופל לפחות באופן חלקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, תרופות לטיפול בסרטן זה אחד התחומים הרווחיים ביותר של תעשיית התרופות. יש כל הזמן פיתוח של טכנולוגיות חדשות. המחירים של תרופות שמוגנות בפטנט יכולים להיות גבוהים. האנרגיה הזמינה מתווכת בגוף תמיד כמולקולות סוכר (רק גלוקוזה?). הגוף דואג לשמור על רמה די יציבה של סוכר בדם, בין אם הסוכר הגיע ישירות מהאוכל ובין אם מפירוק שומנים שהצטברו קודם בגוף. לעניין תוצא וארברג: אחת המוטציות שיש בגידולים רבים היא מעבר לשימוש בפירוק אנאירובי של הסוכר. פירוק זה הוא פחות יעיל (אבל מקל על התפתחות צבר תאים). עוד על תרופות שמבוססות על תוצא וארבורג: זה היה נושא חם במחקר לפני כמ שנים, אבל עכשיו העניין בו דעך, מכיוון שרוב התקוות שתלו בו לא התגשמו. הנושא החם הנוכחי הוא שימוש יעיל יותר במערכת החיסון: ‚אימונותרפיה’, או ליתר דיוק: הפעלה (ביטול מניעת ההפעלה) של מערכת חיסון נגד תאי הגידול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר לא שונה ממה שאמרתי. לגבי גלוקוזה - רוב הגלוקוזה לגוף מסופקת מהתפרקות פחמימות שאינן סוכרים מזוקקים. רק גלוקוזה משמשת לתיצרוכת הגוף, שאר החומרים יכולים להיות חומרי גלם לייצור גלוקוזה, (סוכרים שונים הם חומרי גלם שהגוף מייצר מהם גלוקוזה). מסתבר שנכון להיום בכלכלה "מערבית" הגוף מתקשה מאוד לשמור על על רמת גלוקוזה נאותה בדם, דיברתי על זה במסגרת תגובות בעניין ה"סינדרום המטבולי". באופן כללי הגוף שלנו עוצב ביולוגית לתזונה שהייתה קיימת לפני עשרת אלפים שנה (דייטה פליאוליטית). בדייטה הפליאוליטית, שהייתה שונה מאיזור לאיזור, כללה פחמימות שהפריקות שלהן לגלוקוזה איטית או לחילופין כללה שומנים שהפריקות שלהם לגלוק, עודפי סוכר קטנים הוצאו מהגוף לתאי שומן תת עורי, השומן ניצרך בימים בהם היה חוסר במזון. המהפכה החקלאית הגדילה מאוד את הזמינות של פחמימות פריקות מאוד (דהיינו יוצרות בקלות גלוקוזה) והגוף האנושי לא בנוי כדי לסלק ביעילות את עודפי הסוכר מהדם. הכלכלה של 200 השנים האחרונות, ובמיוחד 50 השנים האחרונות, רק החמירה את המצב של עודפי סוכר בדם (או הצטברות שומנים רבים שהיא תוצר של סילוק מהיר של גלוקוזה מהגוף). הטיפול בעודפי סוכר בדם לא יכול להיות תרופתי אלא מניעתי (מעבר למזון שדומה במרכיביו לדייטה פליאוליטית שהגוף בנוי לטפל בעודפי סוכר במסגרת תזונה זו). אלא שטיפול מונע באמצעות דייטה פליאליטית קשה מאוד להשגה מבחינה חברתית (כפי שציינתי קודם). כמעט כל המזונות שאנו מורגלים בהם, כולל מזונות "טבעיים", עשירים בפחמימות פריקות מאוד כל הצעה בנידון תיתקל בהתנגדות קשה מצד הייצרנים, מצד המשווקים ומצד הצרכנים כאשר קיים כבר גידול סרטני כנראה קשה למנוע ממנו אספקת גלוקוזה באמצעות תרופות, כי הגוף זקוק לגלוקוזה בדם. צימצום עודפי סוכר (שממילא הגוף לא משתמש בהם) אמור לצמצם התפתחות גידולים סרטניים. לבסוף: עודפי סוכר בדם הורגים את הגוף מהר יותר מסרטן בדרכים אחרות, לכן הקשר בין סרטן לעודפי סוכר בדם פחות ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון HEEN1 של טקסט עברי משולב english phrase סוף נסיון. סוף סוף מצאתי (כנראה) תוכנת עיבוד תמלילים עברית אנגלית קלה יחסית לשימוש (לא אופיס ודומיו). השורה הראשונה היא ניסוי כלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Its the 90s, go for it
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על הנקודה הפשוטה: למי שאינו חולה סוכרת (ולמעט מצבים קיצוניים), רמת הגלוקוזה בדם די יציבה (יחסית), ללא קשר לעודפי סוכר או שומן שאוכלים. כל השאר לא קשור יותר מדי לסרטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם לא פחמימות, נאכל שומן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך עצוב שהחיים קשים. אחחח... מתי נחיה בעולם שבו רק מנשנשים תותים ומלקקים דבש ואפילו לא משמינים או סובלים מתופעות לוואי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שבו יהיה לך משהו מעניין או רלבנטי להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי המשפט הסתמי לו הגבתי היה כל כך מעניין ורלוונטי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
300 איילים מתו ממכת ברק חיזוי סכנת שריפות מהשירות המטאורולוגי. הפניצילין של היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוות של האיילים מזכיר שמכת הברק מסוכנת יותר לבעלי ארבע (או אפילו: שלוש) רגליים: רובן המוחלט לא נהרגו ממכת הברק, אלא מזרם חשמלי שהגיע מהאדמה. המתח באדמה דועך ככל שמתרחקים ממקום פגיעת הברק, ומה שהורג הוא הפרש הפוטנציאלים בין הרגליים שמאפשר זרימת זרם ביניהן דרך הגוף. למי שהולך על שתיים (ולא בצעדים גדולים, ולא נשכב על הקרקע), ההפרש הזה קטן בהרבה מזה של האייל המצוי. מסקנה: בסוואנות באפריקה היו הרבה ברקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה נוספת: נחשים מתים בסתר. ועוד: תגובה מהירה וניתור גבוה מצילים טובעים. מחקר שעסק במקור המשחק עמודו יפורסם בקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמא הבטחת לנו עוף לשבת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת! הדור הצעיר שמבחינתו עוף זה הדבר שמתחת למעטה פירורי הלחם לא יודע שרגלי התרנגולות המצהיבות על אצבעותיהן המעוקלות שנערמו לצד משטח החיתוך באיטליז היוו נכס צאן ברזל 1 למרק העוף האולטימטיבי בזכות הטעם (והמחיר כמובן). עברו שנים מאז שהאיטליזים בישראל סיפקו רגליי תרנגולת. איסור משרד הבריאות על שימוש במבערים (לניקוי הנוצות) הביא לכך שגם כנפיים נקיות למהדרין קשה למצוא 2 וכדי לקבל מרק איכותי מבלי להתייאש מהניקיון, על השואף למרק עוף מושלם לחפש איטליז שמחזיק גרונות עוף רק כדי לגלות לאחר חודשים, שאיטליזים שמחזיקים גרונות באופן קבוע מתקיימים באגדות אורבניות ולזנוח את הרעיון. בשלב זה הם נשברים, עוברים לשוקיים, כרעיים ואפילו או האל ישמור חזה חסר אופי וחבל כי אפשר להגיע לטעם וואלה וואלה: 1. מסירים את רצועת העור המשולשת מהחלק הפנימי של המפרק. 2. מסירים את רצועת העור השמנונית מהחלק החיצוני (רוב הנוצות שנשארו לאחר ה"ניקוי" 3). 3. מרתיחים מס' דקות באש גבוהה. מסירים את הקצף, שוטפים במים קרים ומקלפים את רוב העור. זאת כל הפואנטה, לא מתעסקים בנוצה הבודדת. 4. מסננים פעמיים, מחזירים את הכנפיים וממשיכים שעתיים ברתיחה עדינה. למחרת, לאחר שהתמצק במקרר במשך הלילה מוציאים שומן ולכלוכים וממשיכים לפי העדה והטעם האישי. ----------------- 1. גם במרק רגל תימני הסוד הוא בסחוס והעצמות. 2. נקי ברמה שאפשר לוותר על גילוח. 3. מכונת מריטה ומכאן הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני בשופרסל המקומי יש גרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים מדעיים מוכיחים כי ההקפאה רק מחמירה את התסמינים של היפותרמיה. ...למעט במקרה של גופות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אם מקפיאים בשוק פריז אבל הרעיון מצמרר. צריך לבדוק שימור בני אדם בתנאי שמדמים רחם. לנשום מים וקצת שקט חושך. מה רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענתו של הסופר דן בראון, הדברים נבדקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר מה כתב על כך דאן שוקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל מלא רחמים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |