סופו של הסטארט-אפ 373
מבט על שוק הסטארט־אפים בעקבות הסכם ההבנות שנחתם בין וואלה ל-IOL.

הסכם ההבנות לקראת המיזוג הצפוי של IOL ו־וואלה מהווה נקודת התייחסות נוחה למבט נוקב על מצבו של שוק ההיי־טק המקומי והעולמי, ועל סוף תקופת הדוט־קומים בכלל.

כדי להבין מדוע הסכם זה כה חשוב, יש לחזור בזמן: ישראל, שנת 1999, הנפקת מיראביליס. עמישראל קם בבוקר ועומד משתאה מול ההצלחה המסחררת של החברה שפיתחה את תוכנת ICQ ונמכרה ל-AOL ב-‏480 מיליון דולרים. מושג חדש נכנס לתודעה: הכלכלה החדשה - כלכלה שבה אין חשיבות לרווחים ולדו"חות כספיים של השנה, אלא רק לאפשרויות צמיחה ותחזיות לרווחים עתידיים. הנאסד"ק עלה כמטורף והבורסה הישראלית עקבה אחריו; חברות סטארט־אפ מומנו במיליוני שקלים של כסף חם שזרם מתוך קרנות הון הסיכון, בהן השקיע הציבור כאחוז אמוק; מושגים כמו פורטל, וורטיקליות, WAP ו-ASP התגלגלו על כל לשון של כל עקרת בית; מדורי הדרושים בתחום ההיי־טק התנפחו והגיעו לשיא של שלושה(!) מדורים; חברת סיוון החלה בקמפיין של: "למה לך לימודים לתואר? למד שלושה חודשים אצלנו ופתח סטארט־אפ!" הייתה תחושה של שינוי מרענן - של משהו חדש שעומד לקרות לנו. אחד ממנכ"לי הסטארט־אפ החדשים ביטא את ההרגשה הכללית בצורה הציורית ביותר: "מי שלא הקים סטארט־אפ בשנות ה 2000 - כאילו לא עשה סקס בשנות השישים."

אז מה קרה?

מאות ואלפי חברות בארץ ובחו"ל פעלו, בעצם, ללא רווח - מקור המחיה העיקרי והמוצהר שלהם היה כספי המשקיעים, והיה ברור למדי שאלה יפסיקו להגיע. מתישהו. מיראביליס עלתה ל-AOL 480 מיליון דולרים, אבל עדיין לא רשמה הכנסה של סנט אחד; חברת קומבינה גייסה הון בהיקף של עשרים מיליון שקלים(!) ללא רישום של שקל אחד בצד החיובי של דו"ח הרווח וההפסד; וחברת 'תפוז' גייסה הון לפי שווי של חמישים מיליון שקל...

הסיכה שפוצצה את הבועה היה פסק הדין כנגד חברת מייקרוסופט. כמו בהרבה מקרי בועות קלאסיים, קל להצביע על הגורמים להתנפחות הבועה, אבל קשה להצביע על הגורמים להתפוצצותה. בכל מקרה - מרגע שפסק השפוט פנפילד את דינו (ב-‏23/4/2000) החלו מדדי מניות הטכנולוגיה לרדת באופן חד ביותר, תוך שהן גורמות לירידה כללית במניות החברות והפסקה של כמעט כל ההנפקות החדשות.



ההשלכות של התמוטטות הנאסד"ק היו הרות אסון, ותוצאותיה טרם התבררו עד תום. הסופה עדיין נמשכת, אבל עידן הדוט־קום עבר. נכרת מטה לחמן העיקרי של החברות הללו: המשקיעים הפתאים, שהעדיפו להשקיע את כספם ב'תחזיות צמיחה'. המשקיעים של היום מתרכזים ברווחים אמיתיים, קשים, על השולחן, ועדיף במזומן. עקב כך, חברות התוכן, שנהנו מקו אשראי נוח ומהיר שהעניק להן השוק, נאלצו באבחת חרב להתחיל לתפקד כחברות עצמאיות, חברות של הכלכלה הישנה, ללא סיכוי לקבלת מזומנים ללא הצגת רווחים ממשיים.

בהודעה על המיזוג הצפוי, וואלה מודיעה, בעצם, שאין לה יכולת לתפקד כחברה עצמאית - שמודל ההכנסות שלה נכשל. מנהלי החברה ובעלי המניות (בעיקר האחרונים) מקווים שהמיזוג הצפוי עם IOL יוכל לחתוך את קצב שריפת המזומנים, אך אני סקפטי - שתי החברות מפסידות, ויצטרכו להגדיל את ההכנסות שלהן בצורה כלשהי. לא בעוד שנה, לא בעוד חמש שנים: עכשיו ומייד. לכך, הסיכוי נראה קלוש למדי.

מצבן של שאר חברות התוכן הישראליות דומה. אין ולו אחת שמרוויחה, כולן שורפות מזומנים בקצבים שונים, ושוב - ללא מודל הכנסות עובד. האימפקט על השוק מורגש רק עכשיו: אם תעלעלו במודעות הדרושים בהיי־טק ותנסו לחפש עבודה בתור מעצבי אתרים (תחשבו על עצמכם כעל בוגרים טריים של 'סיוון', למשל) תגלו שההיצע דל עד לא קיים. למען האמת, המצב כל כך קשה שמודעות הדרושים (או יותר נכון, המודעה היחידה שהצלחתי לאתר במדורי סוף השבוע האחרונים) של הווב־מאסטרס/תכנתי HTML או JAVASCRIPT, עברו, רחמנא ליצלן, למדור הדרושים הרגיל.

המצב רק יכול להתדרדר, אנליסטים בחו"ל מצביעים על התדרדרות במצב חברות האפליקציות (שהרי אתרי תוכן רבים היו לקוחות של האפליקציות הללו), ועל ירידה ברווחים הצפויים של חברות התשתית (שהרי אם אין דרישה כל כך גבוהה לתוכן, אין גם דרישה לרוחב פס אדיר כל כך).

למזלנו הטוב, כלכלת ישראל עדיין לא הפכה להיות כלכלת היי־טק מושלמת. רוב מקומות העבודה עדיין שייכים לכלכלה 'הישנה'. התוספת של חברות הסטארט־אפ אמנם גבוהה יחסית (כשלושה אחוזים מהתוצר), אך התוספת הזו מתחלקת בין מעטים יחסית.

איני חושב שהאימפקט על שוק העבודה יהיה דרמטי מאד, אך ברור לכל כי עידן 'Start Here - Start Up' נגמר. אמנם הביקוש גבוה ותנאי השכר המעולים למהנדסים יימשכו, לפחות במשך השנים הקרובות - אין להכחיש שהעולם הופך לטכנולוגי יותר ויש חברות היי־טק רווחיות רבות, שדו"חות הרווח וההפסד שלהן חיוביים - אבל אם בניתם על קריירה של מעצב אתר או סטארט־אפיסט, הייתי ממליץ על שינוי קריירה.
קישורים
שווי שוק - טורו היומי של גיא רולניק, נביא הזעם של הסטארט־אפ
ההודעה הרשמית של וואלה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הכל נכון , ובכל זאת 13149
ראשית : שני תיקונים קלים : וואלה עומדת להתמזג עם IOL ולא עם AOL להבדיל. שנית - עסקת מיראביליס קרתה בראשית 1998 ולא ב-‏1999.

כל מה שתיארת נכון עובדתית. העובדה שהכסף היחיד שהגיע לקופת החברות הנ"ל היה כספם של משקיעים , העובדה שהשוק הצטמק , שמעין ההנפקות יבש ושדוט קום זה לא זה - הכל נכון. אבל אני רוצה לחלוק עליך ב-‏180 מעלות.האינטרנט פה כדי להישאר. האינטרנט ישנה את אורח חיינו ואת עולמנו (בשלב זה , עולמן של המדינות המערביות בלבד) בצורה קיצונית. האינטרנט חדש מדי כדי שנוכל לעכל אותו כל כך מהר וחלק. אנחנו פשוט לא מבינים אותו מספיק כדי לראות בו חלק מאורח חיינו , כמו טלוויזיה , תחבורה , מזון ועוד דברים שעליהם אנחנו משלמים בחפץ לב בלי לחשוב על "לקבל חינם". האינטרנט נמצא בשלב תנודתי , לאחר עליה עצומה , באמצע נפילה קשה ובדרך להתייצבות שתגיע עוד שנה שנתיים. מה שחסר לכולנו (הצרכנים , החברות והמשקיעים) זו מעט פרופורציה וסבלנות. האינטרנט יתייצב , מודל ההכנסות יתתמש בסופו של דבר , יהיו רווחים ויהיו לקוחות נאמנים.
לגבי ווב מאסטרים - גם אותכם יצטרכו יום אחד שוב. בינתיים , אני ממליץ לכם לעשות הסבה להנדסת תוכנה. זה יותר מענין וגם מרוויחים יותר.
לא מדויק 13153
גם בשנת 99 וגם ב98 ותאמינו או לא, גם בשנים שקדמו לכך, קמו חברות שהיו מבוססות על רעיון שאולי יום אחד יכניס כסף בתנאי שמספיק לקוחות ירצו לקנות.
באופן עקבי שלא השתנה בחמש השנים האחרונות, רק אחת מעשר עשתה את זה. חברות כמו צ'ק-פוינט קמו ונפלו לפני חמש - שש שנים בלי שאף אחד התרגש מכך או חשב להקדיש לזה מאמר באיל הקורא. השינוי הגדול קרה בשנתיים האחרונות, כאשר פתאום החליטו בעלי מקצועות חופשיים, שאינם קשורים בהכרח לטכנולוגיה אבל בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, (עו"דים, מאמני כדורסל, עיתונאים ואנשי תקשורת אחרים) שגם הם רוצים לקחת חלק בעולם הטכנולוגי החדש והפכו את ההשקעה בחברות חסרות רווחים מסיכון מחושב לטרנד. התוצאה הישירה של מעשה זה היא ההפיכה של השקעה בחברה שנכשלה (וכאמור, תשע מעשר נכשלות) מסטטיסטיקה של העמודים האחרונים במדורים הכלכליים לכותרות הראשיות.
לא נראה לי שהסטטיסטיקה השתנתה בשנים האחרונות ויותר מזה, כל הרעיון של בורסה ומסחר בנירות ערך הוא גיוס כספים עבור חברה שמקווה בעתיד להרוויח. אם רק חברות מרוויחות היו הולכות לבורסה לא היה צריך את הבורסה כי החברות היו יכולות לממן את עצמן. הרעיון לגייס כסף עכשיו ממשקיעים תמורת רווחים עתידיים לא נולד עם האינטרנט וכל קבלן בנין מגייס כסף בהנחה שכאשר תגמר הבניה הוא ירוויח ויחזיר את ההשקעה.
אז מה כן השתנה? מעט מאוד, אבל ההנחה הנאיבית, שעמדה בבסיס יזמויות רבות, ולפיה ניתן להרויח מהפצת תוכן בחינם התגלתה כשגויה. זה לא נורא, זה קורה גם בתחומים אחרים, למשל מערכת ה"אירידיום" - טלפון לוויני שלא זקוק לתחנות קרקע וקולט בכל נקודה בעולם, רעיון יפה שנכשל ונסגר, או לחילופין "קפה כאילו" - בית קפה שינקינאי שלא מגיש כלום - רעיון מטומטם שנכשל ונסגר.
מה עוד? רעיון מוצלח שהצמיח הרבה חיקויים שנכשלו (ICQ ובעקבותיו אודיגו, גואי ודומיהם) וגם זה לא חדש ולא נורא. מי זוכר היום את כל החיקויים לקוביה ההונגרית ממגדלים של חרוזים ועד למשטחים צבעוניים שצריך לסובב, לעקם ולפתל. גם המצאת המחשב הביתי גררה עשרות ומאות חיקויים שחלקם הצליחו (PC, Mack) חלקם הצליחו חלקית (Sinclair, Commodore, Atari) וחלקם נשכחו ונמחקו מדפי ההסטוריה. (Radio Shack, Texas Instrument)
בקיצור, מדובר יותר בפיקציה תקשורתית שזכתה לשמות מפוצצים מסוג "הכלכלה החדשה", מאשר למשבר כלכלי - טכנולוגי.
חברות חדשות ימשיכו לקום, אולי עם פחות רעש וצלצולים, רובן יכשלו ועל אלו שיצליחו נקרא בעיתון.
אירידיום 13161
הקליטה לא היתה משהו (במיוחד במזג אוויר לא-אידאלי), והמחיר הרקיע שחקים (לא היו מחירי-הפסד לפיתוי לקוחות, כי ממילא נתח-השוק היה 100%), ובסוף המיזם פשט את הרגל. אבל אחד הלקוחות העיקריים - מחלקת ההגנה של ארה"ב - החליטה לקנות אותו במחיר מציאה, וכך עשרות הלוויינים של הפרוייקט ימשיכו לשייט מעלינו באין מפריע למשך עוד כמה שנים. ייתכן שעד אז מחלקת ההגנה תהפוך את המיזם לעסק מצליח, ותפריט אותו בחזרה.
חוששני שבסוף משרד ההגנה ירד מזה 13166
ראה http://exn.ca/Stories/2000/11/30/51.cfm
סתם השתוממות 13165
אני מתקשה להאמין שקראתי זה עתה השוואה בין פרוייקט אירידיום, שבזמנו לפחות, היה בין הרעיונות הטכנולוגיים היותר חדשניים, מקוריים ובעלי מעוף, לבין ''קפה כאילו''...
לגבי קפה כאילו 13205
זה באמת היה כאילו, כלומר לא יוזמה עסקית אמיתית אלא מתיחה, שהיתה פרוייקט הגמר של בי"ס אסכולה. כל שנה הם מביאים מתיחה כזו, ומשגעים את שינקין. אז רק שתדע, הדוגמה הזו פסולה (:
דוגמאות חלופיות לקפה כאילו 13206
לכל הקטנוניים שבקוראי האיל שנתפסים לדוגמא במקום לרעיון שמאחוריה, כמה דוגמאות נוספות ליוזמות שנראו טוב ונכשלו כלכלית:
1. מטוס הקונקורד - רעיון נהדר, השקעה עצומה, שנים של פיתוח ו13 מטוסים שנמכרו ללקוחות.
2. וידאו בשיטת בטא - ביצועים טובים בהרבה מ VHS, מאמצי שיווק עצומים וכישלון מוחץ בסיום.
3. עיתון "חדשות" - כל הניתוחים הכלכליים הראו שזה יהיה סיפור הצלחה, כל הותיקים נאלצו להעלות את הסטנדרטים ולחקות את ה"הצלחה" אבל כלכלית העסק נכשל. (וכנ"ל, להבדיל "כותרת ראשית")
דוגמאות חלופיות לקפה כאילו 13209
הערות קטנוניות פחות-או-יותר:
1. באמת אינני מכיר את השורה התחתונה של פרוייקט הקונקורד (אינני בטוח שהיא כבר נכתבה), אבל גם אם היא כתובה בדיו אדומה, הרי שאפשר לדמות את הפרוייקט לתכנית-החלל המאויישת - זהו פרוייקט נתמך-ממשלה, שמיועד לייצר (גם) יתרונות תדמיתיים-מוראליים וערך מוסף טכנולוגי גבוה.
2. נכון, למרות שנגזרות מקצועיות של בטאמאקס שולטות בשוק הווידאו המקצועי (האנלוגי והדיגיטלי, כל עוד מדובר בטייפ).
אבל:
עקרונית - אני מסכים בהחלט עם הטענה שלך שיש הרבה יוזמות "כלכלה חדשה" שלא היו שונות במהותן מהיוזמה להקים מכולת שכונתית.
להעלות? 13213
להוריד!
להעלות? 13221
אם המעבר משחור לבן אדום ומסידור עופרת לצבע מלא ועימוד ממוחשב הוא ירידה בסטנדרטים אז הצדק עימך. לגבי התוכן, לא ''חדשות'' הוא שגרם להצהבת העיתונות. הדואופול שקדם לחדשות היה צהוב שהתיימר להיות עיתונות טובה. ''חדשות'' לפחות לא התיימר ובפרוש שילב ידיעות צהובות בצד תחקירים וכתבות ללא מורא וללא משוא פנים ותרם רבות לשבירת המיתוס הביטחוני שעשה בעיתונות כברכושו הפרטי. לצערי גם היום עדיין חלק גדול מהעיתונות היא ''מגויסת'' ומקבלת את דברי דובר צה''ל כתורה מסיני.
אני אוהב את הסבטקסט שלך 14494
הבחירה במינוח ''ללא מורא וללא משוא פנים'' בהקשר לעיתון ששילב תחקירנות אמיצה וצהבהבות פופוליסטית היא נהדרת...

(ואם מישהו לא הבין אני אשמח להסביר).

- אסף
אמרה יונה (הנביאה): 13168
(חצי שיר, מוצא מהקשרו)

אני הולך במישור, ונהנה
לא שבהרים נשימתי קצרה
אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה
תמיד אני זוכר, אני מפיק הנאה
כשמשהו צריך נשימה ארוכה
לא שבהרים נשימתי קצרה
אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה
ואני טופח על שכמי, הזמן לטובתי
אין לי סטארט מופלא אבל נשימה

(יונה וולך; הלחין את זה יפה שמעון גלבץ)
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13192
הכתבה מתארת את כל הנתונים הנכונים אבל מסיקה את המסקנה הלא-נכונה, יחד עם עוד הרבה אנליסטים בתחום. המחשבה כאילו "הכלכלה החדשה" מתה היא שגיאה; מי שמת אלו חברות הקש נוסח "היינו חברים של המיראבלסים בזפאטה וחשבנו גם לעשות מכה" או "יש לי פה WindowsNT צרוב וראיתי פעם מישהו שהתקין RealVideo Server אז בואו נפתח חברת סטארטאפ" (השמות של החברות שמורים עימי) וכדומה. המשותף לכולם הוא אפס טכנולוגיה מקורית. כשחברה קונה חברת סטארטאפ (או כשמשקיעים יושבים להעריך את שווי החברה) מה שמעניין אותם הוא הידע המקורי בחברה. לחברות כמו וואלה ו- IOL אין הרבה טכנולוגיה. נקודה. אין משהו שונה בין הטכנולוגיה שמריצה את האייל ובין הטכנולוגיה של וואלה או IOL ואם טל כהן יכול לעשות את זה לבד (עם כל הכבוד הראוי והוא בהחלט בהחלט ראוי) אז כנראה שטכנולוגיה חדשנית מאוד אין כאן.

עשו איתי את הניסוי המחשבתי הבא, חישבו על חברות מצליחות שאתן מכירות ועל חברות כושלות ששמעתם עליהן והיזכרו בטכנולוגיה שאותה הן מוכרות:

צ'קפוינט, הגורילה של שוק אבטחת המידע ואחת החברות הבודדות שהצליחו להעלות מעל ציפיות האנליסטים בשוק הדובי (כל קשר לקננגיסר מקרי בהחלט :-) של נאסד"ק 2000 מוכרת מוצרים שמבוססים על טכנולוגית סינון, ניתוח ומניפולציה של תקשורת מחשב בזמן אמיתי, על פלרפורמות מרובות וב- Wire Speed.

ולעומתה אר.יו.שור, החברה הכושלת של ורדי שפיטרה חצי מהעובדים לא מזמן המציאה אתר אינטרנט שמאחסן בדאטהבייס מחירים של מוצרים מכל מני אתרים אחרים ונותן לך להשוות בינהם.

קומברס, ענק טכנולוגי שמוכר במליונים ופיתח טכנולוגיה לזיהוי, הקלטה ואיחזור קול שהיא שילוב של חומרה ותוכנה שמשמתשים בה בחלק לא קטן של חברות הטלפון בעולם.

לעומת Contact.Com שפשטה את הרגל לפני כמה ימים ופיתחה דטהבייס שמכיל את ספרי הטלפון של כל משתמשים ונותנת אפשרות לערוך חיפושים על ספר הטלפונים.

להמשיך, או שהתמונה מובנת?

אם הטכנולוגיה שלך מסתכמת בשרשרת שאילתות לדטהבייס וכמה דפי HTML או אפליקציה של 200K לווינדוס, אין לך מה להקים סטארטאפ. אבל אם יש לך משהו בעל ערך טכנולוגי אמיתי להציע - יש לך סיכוי. ברור שלא כל סטארטאפ טכנולוגי גם מצליח (עיין ערך ווקלטק) אבל לפחות יש לו סיכוי.

אמור מעתה, לא הכלכלה החדשה מתה, כי אם מדובר בתיקון רצוי, על ידי כח אבלוציוני נחוץ של סלקציה, שמאפשר לחברות הטובות באמת (אלא ששורדות) גישה למאגרי כח האדם והמשאבים האחרים הדרושים להם להפך למובילות בשוק שלהם.

גלעד.
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13195
כל כך שמחתי לקרוא סופסוף תגובה שבוחרת בקפידה את קהל היעד שלה - הנשים! הלא ברור שמי שחשוב באמת שיקראו את התגובה הן אנחנו: ""חשבו על חברות מצליחות שאתן מכירות"...
עד ל"אמור מעתה", שהחזיר אותנו שוב למצב הקודם. גלעד, אתה לא יכול לעשות לנו את זה!
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13219
אני דווקא כן יכול, עובדה! :-)

וברצינות: בכתיבת תגובתי נהגתי מנהג שמוכר לי מקהילת ההאקרים (במובן הראשוני של המונח, לא פורצי מחשבים) והוא שכאשר מיועד הכתוב לקהל הרחב יש להשתמש בפנייה זכרית ונקבית לחילופין כדי שלא ליפול להרגל של מחשבה על המין הזכרי בלבד בשל השימוש הסמנטי בפנייה זכרית.

שמחתי שזה מצא חן בעיניך... :-)
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13234
מצא חן זה understatment...
אני בעד להפיץ את זה בקרב כל כותבי התגובות באייל, ובעיקר אלה שהתגובות שלהם משתרעות על פני למעלה מ-‏10 שורות. באמת, חבר'ה, אחרי 10 שורות בלי התייחסות למין הנשי (ולא היפה - תתפלאו, יש גם כמה נשים מכוערות...) אתם באמת חושבים שנטרח לקרוא את ההמשך?
:-)
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13410
את באמת חושבת שבהינתן הכלל שציינת לעיל (עשר שורות וגו') בו את משתמשת להכרעה בסוגיה "אילו הודעות אקרא", אטרח לדאוג אם תקראי את הודעותי או לא?

את יודעת מה, עזבי הציניות שלי - אני דווקא בעד לשלב פניות נקביות בטקסט, כמו גלעד, אבל התגובה שלך פשוט מגוחכת בשטחיותה. טוב, נו, שמת סמיילי, אז אאלץ לתת לך ליהנות מן הספק.
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13453
בכלל לא לקחת אותי קשה...
אתה באמת חושב שאלה הסטנדרטים שלי לקריאת הודעות כאן?
ציינתי בתגובותי לא פעם ולא פעמיים שלמקרא הדברים במאמרים ובתגובות אני מרגישה ממש מטומטמת, והידע הנרחב של אנשים בתחומים מגוונים מפתיע אותי כל פעם מחדש. לצערי, אני לא מתיימרת לאחוז בידע כזה בשום נושא, ולכן אני מסתפקת בתגובות שטחיות.
ואם אתה לא מצליח לקרוא בין השורות, אז אני יכולה ליהנות גם בלי הספק שלך - שמור אותו לעצמך.
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13600
תיארתי לעצמי שאת לא רצינית, ובכל זאת רציתי לכתוב משהו אודות הלך הרוח שהצגת, שיש המחזיקות בו ברצינות.

אבל הבה ואטפל (צירה באל"ף) לדבר אחר בתגובתך: מדוע את "מרגישה ממש מטומטמת" ? ראשית, האם באמת הגיוני למוד את עצמך מול כל כותב על סקאלה של חכם-לא חכם? אם יוסי גורביץ יודע יותר ממני על הסטוריה ישראלית, הוא יותר חכם? אם טל כהן מעז לגשת לאינטגרלים שיגרמו לי לפרוץ בבכי, הוא יותר חכם? בכוונה בחרתי בשני אנשים שאת חוכמתם אני מעריך, פן תיקרא כאן רמיזה שאיני רומז.

אני שואל כי אני מכיר אנשים הסובלים מהנטייה להרגיש מטומטם ליד אנשים המפגינים ידע או כושר-ביטוי, ואני מוטרד מכך. למה אי-אפשר לשמוח בחברת אנשים כאלו (הזדמנות ללמוד!) *ועדיין* להרגיש בסדר עם עצמך? למה אדם המפגין ידע במוסיקה קלאסית, בשירה אנגלית, ובפיסיקה קואנטית גם יחד יוצר תחושת נחיתות? זה רק ידע - פריטים ברי-מנייה הנצברים לאורך זמן. נדמה שהאנשים האמורים מקישים מכך איזו תכונה איכותית (במובן ההיפך מכמותית) אודות הידען, ותמהני מהי.
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13604
קיבלתי את התיקון. אולי מטומטמת זו לא הגדרה טובה, זה יותר הכמה שניות הראשונות. ואז אני פשוט מוצפת בקנאה טהורה, ואז קורה משהו טוב - אני פותחת ספר (וזאת כמובן אחרי שקראתי את כל התגובות בעיון...).
כלומר בהחלט יש לשמוח על חברתם של הכותבים באייל. ואני גם די מקנאה באנשים שממש כותבים מאמר, על האומץ לספוג את כל הדעות הנוספות אח"כ. לא נראה לי שאני אהיה מסוגלת לזה אי פעם (בהנחה שנפתור את הבעיה הקודמת, שהיא עניין חוסר הידע המביש שלי...).
ולשאלתך למה נוצרים בנו רגשי נחיתות למראה הצלחתם וכשרונם של אחרים? לדעתי זה משהו ראשוני בנו, שנובע מיצר ההשרדות הבסיסי ומכלל היסוד לפיו החזקים מנצחים... (מצליח לראות אותי מרחוק דרך החור בגרוש של הפסיכולוגיה?).
הסתכלי מקרוב בראי 13607
הכנות שלך ממש מהממת. את פתוחה כזאת, מסוגלת להודות בדברים שאני לעולם לא אעז להודות בהם. את ממש חזקה בזה, אני מרגיש מנוצח, גמור, מחוק. וחוץ מזה את הכי מומחית כאן למשפטים ואני איפה אני, מי אני, מה אני?
הסתכלי מקרוב בראי 13629
תודה בועז. זה החזיק חצי יום שלם...
אגב, לצערי הרב, לא הצלחתי למצוא מודעה בעיתון שכתוב בה \'\'דרושה אישה כנה לעבודה רצינית - קידום מובטח!\'\'...
13556
I'm not dead ,just busy, and I don't understand what I'm doing in this reply.
13597
hey, i still alive!
הבהרה 13603
1.באנגלית יש חוקי תחביר קשיחים בהרבה מעברית ,ולכן אי אפשר לקרוא את התגובה שכתבתי באופן דו משמעי. busy (= עסוק) לא יכול להיות נושא ולכן לא יכול להתייחס לשם או כינוי.
2. באמת התכוונתי לכך שאני לא מבין מדוע הכריז מר ברטוב על מותי (ופחות מזה למה זה כל ההספד שנכתב עלי) ובאיזה הקשר הוא הכניס אותי לדיון הזה.
נילי שמה סימן :-) בסוף התגובה. 13609
לא כל סטארטאפ הוא חברת תוכן 13508
מה עם טיריון ואי סי איי ועוד חברות תשתית רבות שמתמוטטות עכשיו?
13533
ECI לא מתמוטטת, היא פשוט מתפצלת לכמה חברות נפרדות, בגלל שלא הצליחה להביא לבעליה את כמות הכסף שהם ציפו לה (או, לפי הגרסה השנייה, כדי להרוות את צמאונם של העובדים לאופציות)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים