 |
יותר נשים ברפואה, ובגינקולוגיה בפרט – טוב או רע? | 3314 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מה הכוונה "לא להשאר בבתי החולים ולצאת יותר לקהילה", ולמה זה רע? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, לצאת לקהילה = להפוך לרופאה בקופ"ח. פשוט נחשב פחות יוקרתי. מוזר בעיניי שרופאים בכירים מעודדים עבודה סביב השעון כדבר שתורם למקצועיות של רופא. מה יש בשעות ארוכות, משמרות, לחץ, מחסור בכ"א וחוסר שינה שהופך אדם לרופא טוב יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מעודדים את העבודה סביב השעון אלא את העבודה בבית החולים שהשעות הרבות הן תוצר לוואי שלה - אני מניחה שמי שעובד בבי''ח רואה מגוון יותר רחב של מקרים, מקרים קשים יותר וכו' ולכן מתמקצע יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. אם כי לפעמים הוא הופך שבוי של "רפואה מתגוננת", ובנוסף רואה רק פתולוגיות קשות יחסית ולכן נוטה לפסוק ברוב המקרים לטובת התערבות מיידית ו/או דרסטית, גם כשהיא לא מחויבת. זאת בהשוואה לרופא משפחה מנוסה וטוב, נניח, שרואה גם "מקרים רגילים/ממוצעים", מצליח לבסס יחסים ארוכי טווח עם המטופלים, מזהה מקרים "היסטריים" ומרגיע אותם, וכדומה. זה כמובן לא אומר שרופא ביה"ח פחות טוב, עדיין הוא יותר "מומחה" על כל החשיבות של העניין; אלא שיש סוגים שונים של התמקצעות רפואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעין צודקת. הנה מאמר ישן של פרופ' אריה אלדד באותו עניין: "כל מתמחה במקצוע כירורגי צריך לבצע מספר ידוע של ניתוחים מסוגים שונים. חלק מהניתוחים הללו הוא פשוט ושכיח והמתמחים מבצעים את כל המכסה הנדרשת מהם כבר בשנות ההתמחות הראשונות. ניתוחים אחרים הם נדירים יותר ומסובכים יותר. מטבע הדברים רק מתמחים לקראת סיום התמחותם מסוגלים לבצע אותם, תחת השגחת רופא בכיר. חלק ניכר מהניתוחים הללו אינם שכיחים ובמקרים רבים המתמחים מסיימים התמחותם לפני שהשלימו את מכסת הניתוחים הנדרשת מהם מאותם ניתוחים קשים ומסובכים. אם יהיו במחלקה מספר כפול של מתמחים – יתחלק הניסיון המצומצם שהמתמחים צוברים בתחומים אלו – בשניים. והמתמחה, שהשלים התמחותו – ישלים את התמחותו כשהוא עייף פחות, אבל מנוסה הרבה פחות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיותי סטודנטית, סברתי לתומי, שאני מסוגלת לקחת קורס שהתרחש בשעות 17:00-20:00, אחרי שלמדתי במשך היום בין 10:00 ל-17:00, ואחרי שקמתי מוקדם בבוקר בשביל ללמוד תלמוד בין 7:30 ל-10:00. מהר מאוד גיליתי, שאני לא מצליחה להתרכז, ואין טעם שאמשיך. אני הייתי בסך הכל צריכה ללמוד תוכנת תלת מימד, ולא להתעסק בחיי אדם. ניתן להאריך את משך ההתמחות מעט, ולהוריד בשעות. אמנם תקבל רופאים ממורמרים על כך שהם מתחילים להרוויח שנה מאוחר יותר, אבל אין לי ספק שכמה אנשים יחיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הזמן שאדם צריך להקדיש כבר היום כדי להתמחות בתחומים מסויימים היא לא סבירה בעליל1, זה אומר שחלק גדול מלימודי הרפואה כבר לא רלוונטים בשעה שהאדם הופך לרופא מומחה. אם נוסיף לזה את הירידה בכישורים מסויימים עם הגיל (לצד עליה בניסיון) וקיצור פרק הזמן הפרודוקטיבי של הרופא (כי גיל הפנסיה לא משתנה מהארכת ההתמחות) נקבל מצב בו מאוד לא רצוי למשוך עוד את לימודי הרפואה. מה שאפשר אולי לעשות (ונדמה לי שזה אכן קורה) זה לחלק עוד יותר נושאים מורכבים לתתי נושאים והתמחויות. 1 נדמה לי שבשביל פלסטיקה צריך להוסיף 14 שנות התמחות (שבע לכירורגיה ושבע להתמחות על בפלסטיקה) לשש שנות הרפואה ושנת הסטאז'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמה שיקבע את המגדר של רוב הגניקולוגים/יות הם ההעדפות של הנשים שיולדות יותר. מכיוון שבציבור החרדי יש העדפה שגניקולוגית תטפל בהן, אני חושב שיותר רופאות גניקולוגיות זה רק שאלה של זמן וקצבאות הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? הרי הנשים שרוצות שגינקולוגית תטפל בהן לא הולכות להיות רופאות בעצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "מנגנון השוק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה חדש פה? מתחילה פרח רפואה ללמוד ומתלבטת במה להתמחות. היא רואה שהגניקולוגית של אחותה מפוצצת בקלינטיות, אז זה נראה לה מבטיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה,יפה. האחות רואה שהמדינה לא מתכוונת להוסיף תקנים והחרדיות עניות מכדי ללכת למרפאה פרטית אז היא באה לעזור לאחותה. זאת מסירות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק סוג הדיונים הביזנטיניים שכבר נוהלו כאן לרוב. בוא נסתפק בכך שיש לחצים מלחצים שונים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים שיגרמו לכך שצורך של מספר גדול מספיק של צרכנים יענה. גם הרופא הזכר ישקול פעמיים אם הוא יידע שסביר שלא יהיו קונות לסחורה שלו. מקודם מישהו הביא את דעתו (המשונה לעניות דעתי) של ח''כ דוקטור וכולי אלדד על איך שמה שלא הורג את הסטאזר מחשל אותו. מי יודע, אולי כור המצרף של הטיפול הסיזיפי בחרדיות ולדניות יהיה לו גם ערך בנסיון רפואי כאשר הרופאה כן תעבור למרפאה פרטית. פרט לכך הרי גם לכמות גדולה מספיק של חרדיות ''עניות'' יש כוח קניה מסויים, ויש גם חרדים פחות עניים. כאשר קופות החולים יקצצו, הם יעדיפו לקצץ רופאים ''לא פופולריים'' ועוד ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בציבור החרדי יש העדפה כזו כבר עשרות שנים. אם מנגנון השוק החופשי היה פועל פה באופן קלאסי, היינו רואים רוב לגינקולוגיות כבר מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם רוב החרדיות הולכות לגיניקולוגיות שפועלות במגזר החרדי, אבל הן עצמן אינן הולכות להיות גיניקולוגיות, ההליך שתואר, של המתמחה שרואה שהקליניקה של הגיניקולוגית שאחותה הולכת אליה עמוסה - פשוט לא יקרה. ____________ אישית אני סבורה שמנגנון השוק החופשי לא באמת פועל. אבל זה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין שוק חופשי לרפואה בארץ. מדובר בתחום עם שליטה ממשלתית מאוד חזקה כך שאם רוצים להשוות אותו לשוק חופשי צריך להסביר למה השליטה לא תשתנה כלומר מדוע מענקי לידה יהיו קבועים וללא הגבלות. לדוגמא הממשלה החליטה לקצץ בקצבאות הילדים להורים שלא מחסנים והוגש בג"ץ בנידון כך שמענקים שמממשלה שלנו מעניקה יכולים להיות תלויים באלמנטים לא כלכליים. לדעתי מי שהולכת לגניקולגיה מסיבות כלכליות בין השאר מהמרת שהמפלגות החרדיות לא יאבדו מכוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה המתוארת לא מדברת בדיוק על מהפך מגדרי כזה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עשרות שנים לאחר שהיה ''אמור'' לקרות על פי הטענה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שנתתי אמדן כמותי של הזמן הנדרש, אבל נדמה לי שלפני כמה עשרות שנים אחוז הלידות החרדיות לנפש היה מעט נמוך ממה שהוא היום. אני גם לא יודע בדיוק אם 25% נשים בגניקולוגיה זה הרבה, מעט, או בדיוק מה שהיה "אמור" לקרות. למעשה, הבורות שלי בתחום מדהימה אפילו אותי, אבל גם לא מצאתי אינפורמציה סותרת אצלך. אני מציע שלא נתווכח בלי העובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. עובדה אחת שכן ידועה: רוב הנשים החרדיות מעדיפות לא ללדת בכל בי"ח שהוא, אלא נוטות לכאלה עם אוריינטציה דתית - מעייני הישועה ודומיו (שממוקמים באזורים עם ריכוז חרדי גבוה). זו פחות או יותר נישה (עם שוליים רחבים ולא מוגדרים, אבל נישה) ולכן לא בהכרח תשפיע על התמחויות בכלל ביה"ח, שמרכזים את החילוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאני יודע זה עדויות אנקדוטליות, על גניקולוגיות שמפוצצות בחולות דתיות עם תורים של חודשים קדימה, גם כאשר מדובר על קליניקה פרטית. לאו דווקא משום שהן רופאות טובות יותר, אלא משום שהן רופאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל קשר בין ילודה לביקוש לגניקולוגים/יות; כל אשה הולכת לגניקולוג/ית לאורך חייה, בלי קשר למספר הלידות שהיא עוברת או לא עוברת. בכל מקרה, מרבית הביקורים אצל גניקולוגים/יות בכל פרק זמן נתון הם של נשים שאינן בהריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא אישה, אבל עד כמה שאני יודע, השפעת ההריונות על המערכת היא גורם נכבד בצורך ללכת לרופא נשים. ''אין כל קשר'' נראה לי טיפה אופטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שבכל הריון שלה אשה רואה את הגינקולוג 3-4 פעמים נוספות (היא אמנם נבדקת יותר פעמים מזה, אבל יש בדיקות רבות שלא עוברות דרך הגינקולוג הממוצע אלא דרך רופא מומחה לסקירות/מי שפיר, מוקד קופ"ח במקרה של חשש או בעיה שנראית דחופה וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3-4 פעמים נוספות ביחס ל־? 7 הריונות בממוצע משמעותם בסביבות 25 פגישות נוספות, לפי הנתון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שההריונות מעמיסות על המערכת וגורמות להרבה הסתבכויות לאחר מכן שמי שמעולם לא הרה או הרה פחות אולי לא סובלת מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לומר שאם יפסיקו את המנהג המגונה של הריונות אז תוך דור יפתרו כל הבעיות במערכת הבריאות. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר במידה. כמו שגברת ציבוטרו היה אומרת : הריון, לא בבת אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בעצם רופאים בבתי חולים צריכים(?) לעסוק גם במחקר? אי אפשר היה לחתור להפרדת רשויות, רופאים לחוד וחוקרים לחוד? (כמו רוב המהנדסים, שרק מיישמים ידע ושמשאירים את מחקרי ההנדסה לחוקרים באקדמיה.) חוקרים יכולים לקבל גישה לפציינטים בעזרת רצון טוב של צוותי המחלקות (ואפשר גם למסד את הגישה בצורה יותר ממוסדת). זה יקל על חייהם הקשים של הרופאים; יתן מקום לחוקרים טובים שאינם טובים כרופאים, וההפך; ואולי, אם יש הטיות מחקריות שנובעות ממחויבות רגשית של החוקרים לשפני הניסיון, שהם גם פציינטים שלהם, ההטיות האלו תפחתנה. רופא שרוצה לעסוק גם במחקר מוזמן, כמובן, לעשות זאת, כמו שהוא מוזמן לעשות כל דבר "פרא-רפואי" אחר כמו לנהל פורום רפואה אינטרנטי. ד"ר אורון חושבת שזה הופך את הרופא לטוב יותר, אבל לא ברור לי על פניו למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הלא-מבוסס שלי הוא שחלק לא מבוטל מהפרסומים ברפואה הוא תיאורי מקרים. רופאים נתקלים בבעיות רפואיות ייחודיות, או מנסים שיטות טיפול לא נפוצות במענה לבעיה, ומדווחים על התוצאות במאמרים רפואיים. אם זה נכון, אז זה קורה כמעט רק בבתי חולים בגלל שרופאים בקהילה שולחים פציינטים עם בעיות קשות או מיוחדות לבתי-החולים. ולחוקרים מחוץ לצוות ביה''ח יש מעט מה לתרום לתהליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל הרופאים עוסקים באופן פעיל גם במחקר, אבל יש מחקר שלא יכול להעשות אלא בבתי חולים. הרופא הוא במקרים רבים זה שמבין טוב מכולם מה הצורך של הפציינט ואיך אפשר לעזור לו. למשל ניתוחים חדשניים, יכולים להעשות רק ע''י רופא בתחום. בחלק מהמקרים רופאים באמת רק תומכים במחקר (למשל במחקרים גדולים על תרופות, לא רק שהרכב ומינון התרופה אינם לשיקול דעתו של הרופא, אסור לרופא לדעת האם החולה מקבל תרופה או פלסבו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך וליהונתן, הגיוני מה שאתם כותבים. נראה אם כך שלא מדובר בפעילות שגוזלת זמן כמו ניהול מחקר (מה שאקדמאים עושים), אבל אני מניח (וגם מכיר מנסיוני בתחום אחר) שגם מטלות פעוטות-יחסית כמו השתתפות בכתיבה, אינטראקציות עם השותפים האחרים למחקר, ואינטאראקציות עם אכסניות הפרסום, יראו יקרות להחריד למי שממילא נמצא באוברדראפט של זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר של כרמי לא נפתח לי, אז הכל בהסתייגות ובתקווה שמישהו יסביר לי מה אני מחמיץ: אם יש בעיה מבחינת כמות הרופאים בבית-החולים בבחירות של רופאות לאחר ההתמחות, למה לומר 'יותר מדי נשים סכנה למקצוע' ולא לומר 'יש לעודד נשים רופאות למסלולי קריירה קצת שונים מאשר היום'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה ללחוץ על הקישור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עכשיו זה אכן מובן יותר. היא אכן מדברת על הצורך של נשים לעבוד 'כמו גברים' ולא 'משרות נשיות'. יש לי עדיין בעיה עם הטענה של 'יותר מדי נשים - פגיעה בפרסטיז'ה'. ונניח שזה נכון, מה בדיוק היא רוצה לעשות עם זה? (אה, והערה קטנונית: אם פעם היו פחות רופאות מומחיות מרופאים וזו הייתה אפליה, אז העובדה שיש יותר מומחיות ממומחים עד גיל 50 מעידה על אפליה לרעת הנשים בדור האחרון, או שהלוגיקה הזו תופסת רק לכיוון אחד?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מעניינת ב"הארץ" מדברת על רפואת מגדר: הבנה הולכת וגדלה שפרקטיקות רפואיות צריכות להיות שונות לגברים ולנשים, כי התפחות מחלות ותסמינים, כמו גם תגובה לתרופות, שונה בין המגדרים. חלק עצום מהידע הרפואי היום מתבסס על מחקרים שנעשו על גברים בלבד. פרופ' מרק גלזרמן, מוביל התחום בישראל: "יש תחומים שבהם הרפואה פחות בטוחה לנשים מאשר לגברים. חסר מידע, כי אנחנו משליכים על נשים מידע שצברנו ממחקרים על גברים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהניסיון שלי כביוסטטיסטיקאי, יש דרישה מאד ברורה מצד עורכי כתבי-עת, שופטים של מאמרים וכו' לשלב בתוך המודלים הסטטיסטיים מה שנקרא covariates - משתנים מסבירים כדוגמת גיל, היסטוריה רפואית, ואולי בראש וראשונה, מין. הופתעתי לקרוא בכתבה שיש (או היה?) רוב גדול למחקרים שהתבססו רק על גברים. כנראה שהמציאות בשטח במחקרים הקליניים מפגרת אחרי התפתחות המודלים התאורטיים בספרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה שלך והכתבה מאוד שעשעו אותי אבל כבר המושג ''רפואה מגדרית'' מצחיק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |