 |
עלייה של 103% במכירות נטבוקים בשנת 2009 | 3168 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני גולש כרגע באתר האיל הקורא באמצעות: 1. טלפון נייד 2. מחשב כף יד 3. נטבוק 4. לפטופ 5. מחשב לקולנוע ביתי - HTPC 6. דסקטופ 7. מיינפריים |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנים רבות של עמידה בפרץ הניידות, רכשתי לאחרונה נטבוק, או כמו שאני מכנהו לעיתים - לפטופון. אני מאוד מרוצה ממנו, אם כי פעולות עכבריות ואף הקלדה, אינן נוחות לי עדיין כבמחשב שולחני. הוא מאפשר לי לשבת בבתי קפה ולגרום לאנשים המגניבים שם לחשוב שיש לי באותו הרגע משהו ממש חשוב לעשות, חשוב מהתערות באגו-סיסטם המקומי. למי שאינו יודע מה זה נטבוק: מדובר במחשב נייד קטן במיוחד (מסך בד"כ 10.1-11.6 אינטש), בעל כח עיבוד מוגבל ותג מחיר נמוך משמעותית משל נייד רגיל - רובם בטווח המחירים (בארה"ב) של 300$-500$. חלק מן ההוזלה נובע מכך שבמגבלות אותן קבעה מיקרוסופט במיוחד מבחינת גודל מסך המחשב ומהירותו, היא מוזילה את רישיון מערכת ההפעלה עמה הוא מגיע, במקרה שמדובר ב-XP או חלונות ז'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע בקשר לאופיס, אבל אופן אופיס רץ טוב אפילו על הנטבוק הענתיקה שלי, ששייך לדור הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני שוקל לקנות אחד לאישתי, היא לא גיימרית כבדה<אייקון אנדרסטייטמנט>, וצריכה להתעסק הרבה עם אופיס ונגזרותיו. אפשר לחבר עכבר חיצוני? בעצם עזוב, אקרא את הספקס בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל נטבוק שמכבד את עצמו אפשר לחבר עכבר + מקלדת + מסך חיצוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלי כן, בלי בעיות (מעבד atom 280, כרטיס מסך Nvidia ion, מסך 11.6 אינטש, 2GB RAM). בנטבוק שנקנה עם מעבד חלש יותר (שאינו מסדרת Atom), הכל זחל. מומלץ, אם אפשר, גם לדאוג שהמסך יהיה מסוג LED. מאחר וגם ככה הכל במסך קטן, איכות התצוגה שמספקים מסכים בטכנולוגיה זו חשובה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קטן: Ion הוא לא כרטיס מסך, אלא פלטפורמה/לוח אם שכוללת (בין השאר) את המעבד הגרפי 9400M. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לתת דוגמה למשהו שזחל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר עמודי אינטרנט המכילים פרסומות פלאש (נדמה לי) שקירטעו את כל המחשב. כשזה היה פתוח, גם האופיס הגיב לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אגו-סיסטם''. הרגת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה שבאים עם אובונטו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונניח שאין. אז? מי שמעוניין באובונטו יכול להתקין אותו ללא קושי רב, ובחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, הראת לכולם כמה אני אהבלית. פשוט רציתי לדעת עם המחשבים האלה יכולים לתמוח בלינוקס כמו אובונטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא זו הייתה כוונה. על כל פנים - כן, הם תומכים באובונטו (ובנוסף יש גרסאות ספציפיות של אובונטו שמיועדות לנטבוקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לתמוך) תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם כבר אובנטו, מישהו יודע כמה מערכת ההפעלה הזאת מוצלחת, והאם ניתן להשתמש בה בלי להתעסק עם תכנות, ובעיקר האם ניתן להתקין בה דברים בplug and play? תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית מעדיף את קובונטו. אני לא בטוח את כוונתך ב-plug and play אבל לא זכורה לי הפעם האחרונה שבה לא הצלחתי להשתמש ברכיב חומרה כלשהו בה בלי שאעשה משהו מיוחד. "להתעסק עם תכנות" לא היה צריך גם לפני חמש שנים. מה שכן, לפעמים הדרך הטובה והמהירה ביותר לעשות משהו היא לעבוד ישירות עם שורת הפקודה. כל כך יותר טוב שאני מזדעזע כיום מהמחשבה על לעשות את זה עם GUI. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה מומלץ ללא מומחים אובונטו או קובונטו? ובמלים אחרות מה מומלץ למי שבא מווינדוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים לא מהותיים עד כדי כך ותלויי טעם. אני אישית מעדיף את קובונטו, ועל פניו זו גם מערכת שיותר מזכירה את ווינדוס מאשר אובונטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא מיעוט האפשרויות באובונטו מתאים יותר למתחילים. ולאייל האלמוני: ההבדל העיקרי בין שתי ההתקנות הוא שולחן העבודה, שאינו מובנה לתוך הקרנל (להבדיל מחלונות). משמעות הדבר הוא שאתה יכול להתקין את שתיהם בו זמנית (הקבצים, ספרית הבית, ושאר התוכנות יהיו זמינים בשתי שולחנות העבודה). בהתקנות הבאות, כבר סביר שתעדיף אחת מהן. דרך אחת לעשות את זה: להתקין קובונטו להתקין ubuntu-desktop מתוך הקובונטו (דרך מנהל ההתקנות adept, או שורת פקודה sudo apt-get install ubuntu-desktop) לאחר ההתקנה הנ"ל ה-login manager יאפשר לך לבחור את שולחן העבודה המועדף בכל כניסה למחשב (אם אתה מספיק סקרן, תמצא גם דרך להפעיל את שתיהם במקביל ולהחליף סביבה בלחיצת מקש) אם תעשה את ההיפך, כלומר תתקין kubuntu-desktop על אובונטו, תקבל אותה תוצאה, אבל ה-login manager יהיה קצת שונה (gdm במקום kdm). אם מדובר במחשב איטי במיוחד, ניתן גם להתקין שולחן עבודה צנוע בשם xfce שיתרונו על שני האחרים הוא הסתפקותו במועט. למעשה, קיימית שפע של שולחנות עבודה שונים ומשונים שתוכל להתקין לגמרי בחינם. התשלום האמיתי הוא בזמן, סקרנות, וסבלנות. ----- זה חוסר הכישרון שלי, או שזה מסורבל ומתיש לדבר על מחשבים בשפה שאינה אנגלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזרת מאד. אני אנסה את xfce | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--- נראה לי שהבעיות הן: 1. יש כל מיני מונחים שדי מוזרים באנגלית לדוברי אנגלית, אבל אתה נתקלת בהם בעיקר בהקשר של מחשבים, ולכן הם לא נראים לך מוזרים. לדוגמה: log in (להרשם בכניסה, להזדהות בכניסה). 2. אזכור של מונחים אנגליים בתוך רצף עברי גורם להכל להראות יותר מסורבל. בעיקר אם אתה לא יכול להטות את המונח האנגלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WUBI
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, חיברתי שתי מכונות לינוקס לקופסת KVM. כדי להחליף ביניהן אפשר לעשות את אחד הדברים: - לקום וללחוץ על כפתור מתאים במתג. (מעייף, אם כי לא כמו לרכוב לנו"ש מהדר) - ללחוץ פעמיים על סקרול לוק (לא עובד, אין לי מושג למה, http://trendnet.com/products/proddetail.asp?prod=150... לא נותן יותר מדי הסברים). - להתקין חלונות, ולהתקין תוכנה ייעודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבסת אותי. לא השתמשתי מעולם ב-KVM. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללחוץ פעמיים על scroll lock ואח"כ על המספר הרצוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתועד, וחמור יותר - לא עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווידאת שסקרול לוק ממופה כפי שאתה חושב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה־KVM מסתכל על קוד המקש שנשלח מהמקלדת. אם לא מדובר על מקלדת איזוטרית למדי, ישלח הקוד הנכון. לעומת זאת, מי שעובד בקונסול (לא בסביבה הגראפית) של לינוקס צריך להיות מודע שה־scroll-lock אכן מתפקד שם כ־scroll-lock, או ליתר דיוק, כמקפיא מסוף (לחיצה ראשונה: כמו לחיצה על ctrl-s במסוף, לחיצה שניה: כמו לחיצה על ctrl-q, ידועים גם כ־XON ו־XOFF). כמובן שאם ה־KVM מתייחס ללחיצה על ה־scroll-lock כחלק ממקש מיוחד ולא מעביר אותה למחשב. נשמע מעניין. אצלי בבית יש דגם של ארבעה פורטים ושם אכן המעבר הוא עם מספר לאחר ה־scroll-lock השני (וזה אפילו מתועד). אם זה מעניין אותך, אפשר לשלוח אלי יותר פרטים (בפרט הפלט של lsusb -vv) לכתובת הדואר שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע הגיוני. אבל אם זה כך - איך זה שבעבר עבדתי עם KVM והמעבר היה ע"י לחיצה כפולה על CTRL ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וב־KVM שאיתו אני עובד לפעמים1 המעבר הוא ע"י לחיצה על Ctrl-Alt . אם אפילו TrendNet לא מצליחים לשמור על מקשים עקביים, למה נראה לך ששאר העולם יצליח? 1 עוד אחד מאילו שמוזכרים ב: http://en.wikipedia.org/wiki/KVM |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתכנות לא תידרש. ההגדרה ל"התקנה" קצת שונה: יש אוסף חבילות עשיר למדי שמגיע עם המערכת. התקנה משם פשוטה מאוד. אם צריך להתקין תוכנה ממקורות זרים, התהליך יותר מסובך (צריך להוסיף מקור חבילות למערכת ניהול החבילות. צריך גם לקוות שמישהו בדק שהן באמת עובדות ולא סתם משהו שאפשר להתקין). דרייברים של רכיבי חומרה הם פשוט עוד סוג של תוכנות. רובם כבר אמורים להיות במערכת. אם הם ישנם במערכת, בד"כ אין בעיה. "דרייברים מאתר היצרן" בד"כ אינם דבר רצוי מכיוון שיצרני חומרה הוכיחו את עצמם בעקביות שאורזי תוכנה גרועים. לכן לדעתי החלק של "התקנה" ב־"התקנה ב־plug and play" אמור להיות מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מושך באובונטו מזה כחודש, ומשיא לך עצות ממרום נסיוני: 1. אובונטו זה קצת כמו לאדה ניבה - אתה תטפל בו בתחביב על בסיס יומי, ובתמורה הוא ישרת אותך נאמנה. אם קינפוג אפליקציות ומרדף עקר אחרי פונטים אינם בראש מעייניך - אתה צפוי לסבול. 2. לעולם אל תשדרג שום דבר בלי שיושב לידך מישהו שיודע מה הוא עושה. הרחק רגליך מהמדרון החלקלק המתחיל ב sudo הראשון שלך. <שלך באהבה - שיימוס, שלצערו כבר למד לעשות boot ידני> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מרדף עקר אחרי פונטים? אתה יכול לפרט? דווקא בתחום הזה מזמן לא יצא לי להתקל (אני על דביאן, אבל למיטב ידיעתי גם על אובונטו המצב תקף) או ליתר דיוק: כשקיבלתי את המחשבון החדש שלי וניסיתי לקרוא בו עברית, התאכזבתי לראות שזה לא עובד. אז פתאום שמתי לב שסינים החכמים הללו השתמשו בקידוד סיני לא סטנדרטי. שיניתי את הקידוד ל־UTF-8 (בפועל: התנתקות, התחברות מחדש עם בחירה ב"שפה" השניה - אנגלית/ארה"ב/UTF-8) והכל עבד. למיטב ידיעתי ברוב המקומות "בעיית פונטים" אינה בעייה של חסרון של פונט זה או אחר אלא משהו שונה. 2. תלוי בהקשר. מה שיותר נכון להגיד: הרחק ממערכתך מקורות לא סטנדרטיים. אל תחשוש לשדרג חבילות רגילות שמגיעות עם המערכת מהמקורות הרגילים של ההפצה. 1 גרסה חדשה של אובונטו יוצאת פעם בשישה חודשים. היא נתמכת בעדכונים למשך 18 חודשים נוספים לאחר יציאתה. התמיכה הזו נעשית בפועל דרך מקור חבילות נוסף של עדכוני אבטחה. אותם חשוב להתקין ומשם חשוב לעדכן. לעומת זאת יש כל מיני מקורות נוספים שמספקים חבילות שחסרות, או שמספקים חבילות מגרסאות חדשות יותר. רוב הסיכויים הוא שהם יעבדו. אבל הם בד"כ נבדקו על פחות אנשים (הגרועים ממש מביניהם גם כמעט לא נבדקו). 1 "אלא אם כן אתה יודע מה אתה עושה". התרוץ הרגיל :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. Ubuntu 9.10 מגיע ללא פונטים בעברית - צריך "להתקין" אותם. 2. האם מי שנוגע פעם ראשונה בלינוקס יודע את ההבדל ? הטעות הראשונה שאני עשיתי בהתקנה ראשונה היתה להתקין את כל העדכונים האוטומטיים שהמערכת הציעה לי. היה שם עדכון kernel לגרסה 16. כך למדתי לעשות boot ידני משורת פקודה של ה grub. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נכון עובדתית. מה שכן נכון הוא שהוא מגיע עם פונטים מכוערים למדי. צריך להתקין קולמוס (sudo apt-get install culmus בטרמינל). אפשר גם את ttf-mscorefonts-installer במקום/בנוסף. כמובן שזה מהדברים שצריך לדעת קודם, או לשאול מישהו, אבל אם זו הבעיה המרכזית אז אין בעיה מהותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לחילופין, אתה צריך להריץ את תוכנת ההתקנה בשפה העברית, כדי לרמוז לה שמדובר במערכת ישראלית (האמור נכון להתקנה הטקסטואלית שלהם שמתבססת על תוכנת ההתקנה של דביאן. לא זכור לי אם ההתקנה הגראפית שהם כתבו לבד יודעת להתקין חבילות נוספות לפי ארץ ההתקנה). אם לא עשית את זה בזמן ההתקנה, החבילה שצריך להתקין בדיעבד היא user-he . היא כבר מושכת את גופני culmus ואת כל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, לא הכרתי את user-he, והיא לא מותקנת אצלי. מה שכן צריך לעשות בתוכנת ההתקנה בכל מקרה הוא לבחור פריסת מקלדת עברית (אני מסרב לבחור שפה אנגלית להתקנה עצמה כי אז המערכת כולה מותקנת בעברית ואיכס). זה מבטיח שניתן יהיה לעבור בין אנגלית ועברית כרגיל עם alt+shift בלי צורך להיכנס להגדרות נוספות לשם כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואחרי כל זה מתפלאים שאנשים נורמליים לא מתקינים את המערכת הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים נורמליים גם לא מתקינים חלונות, ואם יתקינו חלונות בעצמם ככל הנראה ייתקלו בקשיים דומים ואף רבים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. מיליוני אנשים הורידו והתקינו את חלונות 7, אף אחד מהם לא קנה את המחשב עם המערכת מותקנת עליו, ורובם הגדול מאד לא נתקלו בשום בעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עשיתי זאת, וזכור לי שההתקנה הייתה פשוטה פחות מזו של לינוקס (ובנוסף, בסביבתי הקרובה שמעתי על לא מעט אנשים שנתקלו בבעיות עם וינדוס 7 - וכמובן, אני כל הזמן שומע על בעיות עם לינוקס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנשים שאני דיברתי איתם (וה-reviews שקראתי) תיארו חווית התקנה חלקה ונעימה בחלונות 7 - שכזכור היא גרסת בטא. קרא שוב את הדיון ביניכם קודם על איך צריך להגדיר את המערכת כדי שאפשר יהיה לעבוד בעברית, ותגיד לי אם אתה מצפה שמישהו שהוא לא חובב מחשבים מושבע ירצה או יוכל לעשות את זה. אני עצמי, אגב, מתכוון כבר הרבה זמן להוסיף לינוקס לנטבוק שלי, אבל לא היה לי זמן להתעסק בהתקנה - ואני יודע שאם אעשה את זה אז הפיתוי לתחזק ולשדרג את המערכת אחר כך יהיה מספיק גדול כדי לבלוע את שרידי הזמן הפנוי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. הדיון אומר "כשאתה מעלה את תוכנת ההתקנה, תבחר פריסת מקלדת עברית (או את כל ההתקנה בעברית) וזהו". מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא כמה תגובות אחורה. יש כאן שלושה משתמשים: אתה, שיימוס וצפריר. שיימוס חסר נסיון במערכת אבל נראה שיש לו יכולת טכנית לא מבוטלת; אתה וצפריר משתמשים מנוסים ובעלי כישורים גבוהים. שיימוס התקין את המערכת ולא מצא בה עברית מותקנת; נוסף על כך, כשהוא התקין את העדכונים שהמערכת הציעה לו התוצאה היתה קריסה כללית שהיתה מביאה משתמש פחות חזק לקרוא לטכנאי. לגבי בעיית הפונטים אתה הצעת לו להתקין קולמוס, שזה "כמובן מהדברים שצריך לדעת קודם או לשאול מישהו". מה מובן בזה? למה שיהיו דברים שצריך לדעת קודם או לשאול? צפריר נתקל בבעיה אחרת - הקידוד הלא-סטנדרטי. כיוון שהוא משתמש מנוסה הוא ידע כיצד לפתור אותה, אבל שוב - האם משתמש לא-מנוסה שאין לו את הרקע של צפריר והוא בכלל לא יודע מה זה יוניקוד UTF-8 היה יודע זאת? גם לגבי מהי הדרך הנכונה להתקין את המערכת כך שהיא תדע להתמודד עם העברית מלכתחילה לא ברור מה התשובה הנכונה; אתה וצפריר - כאמור, משתמשים מנוסים וידענים - מציעים שתי דרכים שונות, ואת החבילה שצפריר הציע אתה, על אף הותק והנסיון שלך, לא הכרת - ודאי שמשתמש חדש לא יכיר. לפני שנים, כשהזדמן לי לראשונה לשמוע על לינוקס, היה מקובל להתקין אותה ב-"מסיבות התקנה" שבהן גורואים של המערכת התקינו אותה על מחשביהם של אותם נועזים שהסכימו לנסות. שקלתי אז אם לקחת את ה-386 שלי למסיבה כזו וויתרתי - זה נראה מורכב מדי והתמורה לא הצדיקה את המאמץ. מאז לינוקס עשתה כברת דרך עצומה; התקנה ותחזוקה של המערכת היום קלה יותר מאשר היתה ההתקנה והתחזוקה של חלונות פעם, אם כי עדיין יש צורך מסוים בגורואים (נניח, כאלה שיודעים שאם רוצים לראות פונטים נורמליים בעברית צריך להתקין קולמוס באמצעות איזה משפט קריפטי משורת הפקודה). למרבה הצער, גם מיקרוסופט התקדמה, כך שהפער צומצם אבל לא נסגר; היום, כשחלונות 7 מציעה מערכת לפחות סבירה (ויש אומרים טובה) מבחינת היציבות והשימושיות, קשה עוד יותר לראות למה משתמש מן השורה יעדיף את לינוקס. נראה לי שמטפורת הלאדה ניבה של שיימוס תקפה; הלאדה יכולה להביא אותך למקומות שמאזדה 3 לא תוכל להגיע אליהם לעולם, אבל רוב האנשים לא היו טורחים להגיע למקומות האלה גם אם היתה להם לאדה כזו - והנוחות, השקט, האבזור והאמינות של המאזדה על הכביש הם מבחינתם סיבה מספקת לא לבדוק אפילו את הלאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא מצא בה עברית" נשמע לי מוזר. הגופנים הרגילים שמגיעים עם אובונטו (dejavu, מבוססים על גופני bitstream vera ולכן נראים טוב באנגלית) כוללים כיסוי סביר של עברית. אמור להיות לך גופן sans שמראה עברית וזו אמורה להיות ברירת המחדל של המערכת. אם אתה מתקין מערכת בעברית החבילה הזו אמורה בכל מקרה להיות מותקנת. לגבי הקרנל, הניחוש שלי הוא שמה שפעל כאן בעוכריו של שיימוס היה השימוש באפשרות התקנה פחות מקובלת ושגם פחות נבדקת: תגובה 532396 לא מצאתי באגים רלוונטיים אחרים אצל grub2 או אצל חבילת הקרנל. לגבי שורת הפקודה: הרבה יותר פשוט לכתוב באייל שורת פקודה אחת מאשר להסביר בדיוק "מתפריט ניהול פתח את מנהל החבילות חפש שם חבילה שקוראים לה culmus, בחר בה, לחץ על "התקן", ... 1 (וכל זה כמובן רק אחרי השאלה המקדימות על שפת הממשק). צילום מסך אחד אולי שווה אלף מילים, אבל באלף מילים אפשר להעביר מאות פקודות. אם שמת לב שני פשוט הנחתי שהוא יודע לבקש מהמערכת להתקין חבילות וביקשתי ממנו להתקין חבילה. ולגבי הטענות על לאדה: הן נראות לי פשוט מוזרות. לי לא ברור איך אפשר להסתדר בסביבת עבודה שבה פשוט מתחברים עם ssh לכל מחשב (ומריצים את הפקודות הרצויות). שבה קל מאוד להתקין מגוון גדול של חבילות תוכנה בלי להתחיל לחשוש מהתנגשויות. לא ברור לי איך אפשר להסתדר בלי shell נורמלי במערכת. בלי perl. לא ברור לי למה אני צריך להתקין ולעדכן בנפרד תוכנות משרדיות (רק בגלל שכמה חברות יכולות לגבות על זה כסף בנפרד? תרוץ גרוע מבחינתי). כל התוכנות הללו מנוהלות ע"י מערכת ניהול החבילות: אם יוצא עדכון אבטחה חשוב ברובי, אני אקבל עדכון. אני לא אצטרך להוריד עדכונים מאיזשהו מקום ולהתחיל לבדוק איך מתקינים אותם. לא ברור לי איך אפשר להסתדר בסביבה שבה אני צריל להלחם נגד מי שכותב כל תוכנה במלחמה יום־יומית מכיוון שאף אחת מהתוכנות לא בוטחת במשתמש (ששילם מספיק למחבר) והמערכת לא סומכת על אף אחת מהתוכנות הנוספות (שהיא באמת כתובה כמו שצריך). לא ברור לי למה אני צריך להשתמש במערכת שלא מאפשרת לי לקבל את המקור לכל רכיב שלה בצורה אוטומטית. הבעיה שבה אני נתקלתי היא בעיה דומה לזו שבה נתקל מישהו שקנה מערכת חלונות בסין. קידודי יוניקוד המקובלים פותרים את הבעיה לכל העולם חוץ מלסין, קוראה ויפן: http://en.wikipedia.org/wiki/CJK ולכן משתמשים שם בערב רב של קידודים סותרים. הפתרון שלי לבעיה היה מאוד פשוט ולא דרש לדעת מה זה UTF-8 אלא לדעת שאני לא רוצה סינית. פשוט בחרתי שפה אחרת בזמן ה־login. אני מניח שמשתמש ממוצע יהיה מודע להבדל בין "אנגלית" לבין "סינית" גם אם לצד האנגלית בא עוד צרוף מוזר ששמו "UTF-8". נדמה לי שכתבתי שם שלטעמי ברירת המחדל הזו היא שגויה מכיוון שקניתי את המחשבון שלי דרך משווק הולנדי (המשווק הכי ותיק שלהם). הייתי מצפה מהם למינימום התחשבות באותו פלח אוכלוסיה שאינו סיני. אבל זה לא היה החלק היחיד שחופף באותה מערכת והיא בהחלט מערכת שלא הייתי מפיל על משתמש תמים. בפרט הם הצליחו לשבור את מנגנוני עדכון החבילות. במקרה היא גם לא היתה מערכת אובונטו. 1 לא בדקתי שהשמות בתאור הזה מדוייקים או שהכפתורים הללו קיימים. לי אישית כבר מזמן לא יצא להשתמש באותם כלים גרפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מוזר או לא - שיימוס לא מצא את העברית, זו עובדה. אני מניח שהוא ניסה לחפש. לגבי כל מה שחסר לך בחלונות, כל אלה טענות לגיטימיות - אבל אני מניח שאתה מבין היטב שלרוב הגדול של משתמשי המחשבים בעולם הן לא רלבנטיות. איזה משתמש שאינו איש מחשבים יעלה בדעתו להתחבר למחשב אחר ב-ssh? למה שהוא יצטרך פרל? למה אתה צריך פרל אם אתה כבר כותב ברובי זו שאלה אחרת, אבל זה כבר ענינך; בכל מקרה אתה יודע ודאי שאפשר להתקין את שתי השפות האלה (וגם פייתון וכמעט כל שפה אחרת) בחלונות חינם. גם אופן אופיס אתה יכול להתקין חינם. לגבי עדכונים, כמעט כל תוכנה חלונאית רצינית היום מצוידת במנגנון עדכון (המערכת עצמה ואופיס, דפדפנים, נגני מדיה וכו') - רוב המשתמשים עובדים עם זה ונוח להם. אני לא מרגיש שאני במלחמה יומיומית נגד כותבי התוכנה כשאני עובד בחלונות, והיכולת לקבל קוד מקור היא נחמדה אבל בפועל כמעט אף אחד לא מנצל אותה - ממילא כשמדובר בתוכנה קצת כבדה הקוד הוא כל כך סבוך שאם אתה באמת מנסה להבין מה הולך שם תצטרך להשקיע חודשים. המשתמש הממוצע לא יזדקק וגם לא ירצה את זה לעולם. בקיצור: לך כ-Power-user עם דרישות מיוחדות זה מתאים פיקס, אבל לדודה שלך או לפקיד בעיריה זה לא מתאים ולא נחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יכול להתקין חינם. אבל אתה צריך להשקיע בכך עבודה. נחזור לדוגמת רובי. נסתכל על דף ההורדות של רובי: רק המערכת חלונות הם לא ממליצים להשתמש במערכת ניהול חבילות כדי להתקין את רובי. הקישורים להורדת המתקין לחלונות מוליכים אל: מה קורה אם אני רוצה להתקין כל מיני הרחבות? הקישור "Help" מראש אותו הדף מוליך אל http://wiki.github.com/oneclick/rubyinstaller . עמוד ה־Tutorials משם: להעתיק ידנית כל מיני קבצי dll ממקום למקום? נשמע לי מסובך. בשביל זה יש לי מערכת ניהול חבילות. מה בסך הכל צריך הבן־אדם? apt-get install rails ruby-mysql בשביל זה לכתוב מדריך שלם?ב. יש לך הרבה מנגנוני עדכון. יש לך מנגנון עדכון אחד של המערכת. אחר של האנטי־וירוס (שלא סומך על המערכת), שלישי של אדובי, רביעי של מוזילה, חמישי של המשחק החדש שהתקנת, ולא אנסה לנחש מה עוד מותקן אצלך. לפחות חצי מהמנגנונים הללו כתובים גרוע. הם אינם מתואמים ביניהם. מה שיותר גרוע מזה הוא שכמדובר על תוכנה שאינה חלק מהמערכת. כל תוכנה סוחבת את העותק הפרטי של הספריות שלה, מכיוון שאסור לסמוך על מה שמגיע עם המערכת. אם יש עדכון בעיית אבטחה קטנה ב־libpng, תצטרך עכשיו להוריד עדכונים נפרדים לחצי מהמערכת שלך (והכי גרוע: לחצי מהתוכנות בכלל לא יצאו עדכונים). כמוכן, מכיוון שההפצה בחלונות מתקדמת כ"כ לאט, אין כמעט נסיון להפריד בין "תיקונים" לבין "תכונות חדשות". עדכוני אבטחה של אובונטו לא יכניסו לך מבלי ידיעתך התנהגות שונה אלא אם כן היתה סיבה טובה מאוד. לעומת זאת, לעדכונים מחלונות כבר יצא שם של דברים שמוסיפים דברים ומשנים דברים ללא צורך. העובדה שאתה לא יודע בדיוק מה נכנס לשם תורמת גם היא לכך. גם אפל ידועה לשמצה בנסיונות להתקין תוכנה נוספת מתוך עדכוני אבטחה של quick-time. דברים מהסוג הזה שוברים את האמון במנגנון עדכוני האבטחה: אם אני לא יכול לסמוך עליו שלא יגרום לי צרות, אני אבטל אותו (וכך ייגרמו צרות אחרות בטווח הרחוק). (יש הפצות לינוקס שבהם עדכונים שוטפים מכניסים תכונות חדשות, יש גם מקורות תוכנה מהסוג הזה לאובונטו. הרבה פעמים יותר כיף לשחק עם זה, אבל זה מגדיל את הסיכוי לשבר. אני לא נוטה להמליץ עליהן למתחילים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי רובי, הרוב המכריע של התוספות לרובי מותקן בחלונות באמצעות השורה הפשוטה gem install <whatever your package name is> ומעודכן באמצעות gem update. תוספות שדורשות קימפול הן מורכבות יותר, ואכן סביר להניח שמי שמעונין לעבוד עם התוספות האלה יעדיף לעבוד בלינוקס. לגבי מנגנוני העדכון, אני יכול לטעון כלפיך שהעובדה שבלינוקס כולם משתמשים באותן ספריות גורמת לכך שאם אתה מוריד ומנסה להתקין תוכנה חדשה אתה מגלה פתאום שהיא דורשת גרסה חדשה יותר של חלק מהספריות במערכת, וזה מחייב אותך לעדכן בשביל תוכנה אחת משהו שיכול להפיל עשר אחרות. גרוע יותר: מערכות חלונות משמשות בדרך כלל משתמש יחיד, מערכות לינוקס/יוניקס בנויות לשמש מספר גדול של משתמשים ואף משמשות כך בפועל. לכן יתכן שהעדכון הזה שלך יפיל אחרים, אן שהמדיניות של מנהל המערכת תמנע ממך להתקין אותו. בחלונות מעולם לא נתקלתי בתוכנה שמספרת לי שהיא לא יכולה לעלות כי היא קומפלה עם גרסת gcc כזו ומה שיש במערכת משתייך לגרסה אחרת, או כי איזה lib-cairo שאין לי מושג מה הוא עושה ולמה הוא נחוץ לא עונה על דרישותיה. אז יש יתרונות לשיטת הספריה-אחת-לכולם אבל יש לה בהחלט גם חסרונות. יתכן שבסיכום כללי השיטה של לינוקס עדיפה - אבל עדיין זה לא יתרון שיגרום למשתמש מן השורה להעדיף את לינוקס. עד כמה שאני מכיר, רוב המשתמשים בחלונות לא מבטלים את מנגנון העדכון - לא של המערכת ולא של כל אחת מהתוכנות המותקנות עליה. לפחות מבחינת חווית-המשתמש שלי על חלונות, העדכונים הם לא בעיה שמטרידה אותי באופן מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי העברית, היא מובנית ברוב הגרסאות כבר זמן רב, אבל יצאו כמה גרסאות לצריבה על דיסק (ולא DVD) שלא הכילו תמיכה בעברית (כמובן שאפשר להוסיף את זה דרך הממשק הגרפי מהרשת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקנתי השבוע שתי מערכות הפעלה - XP ו-7 (חוקית!). השניה עברה כה חלק והתבררה ככה ידידותית כלפי שהתחלתי לחשוד שעוד רגע היא גם תנסה עלי את המהלכים שלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר מעניין שקרה לי - מקש אלט הימני זוהה משום מה כייצור מסוג אחר. לקח לי די הרבה זמן למצוא איפה משחקים עם ההגדרות הללו ומתקנים את זה. אגב אני נטשתי את ה alt+shift כשגיליתי שזה פוגם קשות בעבודה עם Emacs. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשתמש ב־caps lock במקומו. ממילא אין לו שימוש נורמלי. כך לפחות זה לא יהיה סתם "המקש שלוחצים עליו בטעות במקום shift". כמוכן אם במקרה יצרן המחשבון שלך החליט לחסוך מקום ע"י ביטול נורית ה־scroll-lock, עדיין יש לך נורית לסמן את מסב המקלדת. חסרונות: * בניגוד ל־alt-shift, יש אחד כזה רק בצד שמאל של המקלדת (אלא אם כן יצרן המחשבון שלך מייעד אותו לבעלי יד שמאלית אחת וויתר על ה־alt השני) * עדיין אפשר בטעות לקבל את הפעולה המקורית של capslock ע"י לחיצה על shift-capslock. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחרתי משהו דומה - CTRL+CAPSLOCK. נח מאד, ומאפשר לי להשתמש ב !+ALt שזו פקודת המחץ ב Emacs :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג global-set-key מוכר לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר, אבל במקום לשנות את כל הצירופים המתחילים ב !+Alt עדיף לשנות את החלפת השפה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה כל אחד מהדברים שנתקעתי בהם הוא משהו קטן שצריך לדעת קודם, או לשאול מישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<פרסומת> אם מתקינים אובונטו, אפשר להזדכות על ה-Windows XP. איבורי נותנים זיכוי (450 ש"ח) עבור החזרת מערכת ההפעלה למחשבי MSI Wind שהם מייבאים, ועם אסוס צריך להתווכח כדי שיתנו זיכוי על מערכת ההפעלה של Asus Eee. </פרסומת> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוייקט ה-OLPC (עדיין פעיל, דרך-אגב) הוא האב הרוחני של כל הנטבוקים שבאו אחריו. מבחינה עיצובית ופתרונות החומרה אחד מהרעיונות היפים שראיתי, אבל כשל ברמת התוכנה (הפעלה של יישום לקחה כ-10 שניות). למרות כל מגרעותיו, כקונספט הוכיח שניתן לייצר מחשבים ניידים קטנים זולים ויעילים במחינת צריכת אנרגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הם רוצים לשנות כיוון ולהוציא מחשב לוח זול: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למגלומניה של המעורבים בפרויקט ה-OLPC, נראה לי שהגורם העיקרי לתפוצת המחשבים מהסוג הזה היא צריכת החשמל הנמוכה והמחיר הזול של מעבד האטום. למעשה, קשה לי לחשוב אישהו רכיב תוכנה או חומרה שפותח עבור ה-OLPC ונמצא בשימוש בנטבוק טיפוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
^אישהו^על איזשהו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה צריך לשאול את עצמך מה הביא את אינטל לפתח את האטום. גם אם היא לא פיתחה אותו בשביל ה-OLPC (שממנו היא פרשה בשלב מסוים), הרעיון שמעבד כזה יכול להיות בסיס למערכת שיהיו לה לקוחות רבים עשוי היה לבוא משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה־Atom נועד במקור למערכות משובצות. אינטל רצתה שישתמשו בו בטלפונים גדולים. באותו זמן המחשבים הניידים הקטנים היו דווקא היקרים ביותר. זה היה די ברור לכולם שעל מזעור צריך לשלם. פרוייקט ה־OLPC שבר את המחסום הזה. רק כשיה די ברור שהוא באמת מתקדם וריאלי, אינטל החלה להציג פלטפורמה דומה משלה, אשר מבוססת על ה־Atom. כמוכן להגיד ש־"אינט פרשה מהפרוייקט בשלב מסויים" זו חצי אמת. במעבד שנבחר לפרוייקט הוא מעבד ה־Geode של AMD (צאצא למעבדי Cyrix). אינטל לא סלחה לפרוייקט על הבחירה הזו וניסתה להתחרות בו בכל דרך אפשרית. בשלב מסויים היא דווקא החלה להשתלב בפרוייקט, עד שהתברר שהיא עושה את זה רק ע"מ לסגור עסקאות על אספקת מחשבים מתחרים לאותן מדינות. בדיעבד הבחירה ב־Geode לא היתה בהכרח נבונה. פיתוחו הופסק והפרוייקט עבר לעבוד עם מעבדי Via. השלב הבא לפי תוכניותיהם (כאן כבר מדובר על תוכנית לטווח של יותר משנה, ולכן היא תמיד בסיס לשינויים) היא לעבור לארכיטקטורת Arm. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אינטל הטיבה או הרעה את מצב המדינות המתפתחות כשסיפקה להן מחשבים מתחרים? האם OLCP, כעמותה עם מטרה מוצהרת להפצת מחשבים במדינות מתפתחות, צריכה היתה להתנגד לתחרות שכזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אחרת: האם הנציג של אינטל מעל בתפקידו כחבר הנהלת (מועצת מנהלים) OLPC. אינטל התחרתה גם במקביל ובצורה גלויה. זה לגיטימי. כמוכן, המטרה של OLPC אינה סתם "הפצת מחשבים". זה לא "מחשב לכל ילד". המטרה היא ליצור מערכת שתוכל באמת להחליף את ספרי הלימוד. זו לא היתה המטרה של המחשבים המתחרים. יש לציין שגם פרוייקט ה־OLPC עדיין לא הגיע למטרה הזו לחלוטין. אבל הוא משקיע בכיוון. יכול להיות, בדיעבד, שהצורך לפתח גם סביבת חומרה חדשה לחלוטין (מחשבון עם חומרה חלשה יחסית, רשת mesh, זמן סוללה ארוך: השקעה באופטימיזציה של השנה ועוד) וגם סביבת תוכנה חדשה לחלוטין (Sugar) היה בעוכריו. דרך אגב, למי ששאל מה מעבודתו בשימוש: * הם השקיעו הרבה עבודה, ביחד עם רד־האט (ובמקביל לאינטל) בהורדת צריכת החשמל של תוכניות לינוקס. בעיקר ע"י הארכת הזמנים שהמעבד יכול לעבור למהירות נמוכה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר. * רשת ה־mesh שלהם התבררה בדיעבד כרעיון לא מספיק טוב ונזנחה בגרסאות האחרונות * הם השקיעו ביישומים שמדברים אחד עם השני ברשת המקומית, לדוגמה: עריכה משותפת ב־abiword. כל השינויים הללו נמצאים בכל הפצת לינוקס סטנדרטית. * הממשק הגרפי שהם כתבו, Sugar, התברר כתוכנה בעלת ערך ללימוד ילדים. הוא מפותח כעת ע"י גוף נפרד (Sugar Labs) במקביל ל־OLPC. דרך אגב, למישהו שרוצה לראות פרוייקט מעניין שדווקא משתמש ברשת mesh ונמצא כעת בשלבי פיתוח: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיהיו עוד כמה מכשירים כאלו בסביבה: חוות דעת קודמת על המכשירים: ר' גם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלא שהפרויקט אט אט איבד את דרכו: מחיר של המחשבים קפץ לסביבות ה-200 דולר" זה מה שאני אוהב בכתבות - הדרך הנאה שבה הן הופכות, ברצונן, הצלחה כבירה לסיבוב של סכין (המחשבים מעולם לא עלו 100 דולר, אבל זה שהצליחו להוריד את המחיר עד ל-200 דולר זה מרשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוייקט התיימר לספק מחשב במחיר 100$. זה אפילו היה כינוייו המקובל בשלב מסויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרויקט OLPC שאני עוקב אחריו באהדה רבה ללא ספק לא עמד בציפיות ממנו. קברניטי הפרויקט קיבלו התחייבויות ממדינות עולם שלישי ומתורמים פוטנציאליים לממן כמויות פנטסטיות של מחשבים, התחייבויות שלא כובדו (למתחייבים היה תירוץ - המחיר המובטח של 100 דולר טיפס לאט אך בעקביות, וכשהגיע הזמן לפיילוטים הגדולים היה, אאז״נ בערך 180) והמומנטום אבד. אני לא חושב שהמילים "איבד את דרכו", (למרות כל אי הנעימות והצער של האוהדים) מוטעות או מוגזמות. לקרוא ל OLTP "הצלחה כבירה" זה משהו שאיש מהמעורבים בפרוייקט לא חולם לעשות. במקרה הטוב זה "עדיין נושם - בקושי". בהחלט הספקולציה שהגאות בתפוצת נטבוקים לא לחלוטין מנותקת מדחיפה שהגיעה מהפרויקט אינה מחוסרת בסיס: אין לי מהלכים בצמרת אינטל, אבל הסברה שההחלטה המקורית של הפרויקט להשתמש במעבדים של AMD תרמה לא מעט להחלטה של אינטל לפתח את ה־Atom, שהוא המעבד המוביל בעולם הנטבוקים נשמעה יותר מפעם אחת, ונשמעת לפחות סבירה. גם המוטיבציה לפתח תואמים ממש זולים בהחלט קיבלה דחיפה מהפרויקט. ומן הצד השני, החלטת הפרוייקט להשתמש בלינוקס נתנה למיקרו$ופט עידוד רציני לדחות את הוצאתה של XP לגמלאות, ומכירתה ליצרני נטבוקים במחיר תחרותי תרמה גם היא לגל הנטבוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוייקט הציב לעצמו כמטרה להשיג מחיר של 100$. זה לא שהמחיר התחיל מ-100$ ואז קפץ פתאום ל-200$. זה שהם התחילו ממצב שבו מחשבים זעירים שכאלו נחשבו לעסק יקר להחריד, והצליחו להוריד את המחיר עד ל-200$ וכנראה עודדו את צמיחת שוק הנטבוקים, גם אם לא המציאו אותו בעצמם. זו הצלחה גדולה, לא כישלון. המספר 100 היה מלכתחילה היעד בעיקר בגלל שהוא עגול ומגניב, לא בגלל שאנליזות מדוקדקות העלו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מחיר של מאה דולר הוא בר השגה בכל זאת, אם מסתפקים בטאבלט: http://it.themarker.com/tmit/article/10973 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מסתבר שהתוכנית שלהם אינה בסיס ליותר מדי שינויים (תגובה 532142). לפי http://www.mobylize.org/ (אתר שבנוי בצורה כ"כ עקומה שמונעת ממני לתת קישורים ישירים), מרוול מהמרת על כך שהחזון של OLPC הוא ישים גם בארה"ב (ושם יש מי שישלם עליו). אך אם להיות פרקליט השטן התורן, רק בשבוע שעבר קראתי את ופתאום מחשב בית־ספרי נשמע רעיון קצת פחות קורץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנית העדכנית: הם יפלו מהשמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שמדובר ב''הסתפקות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לבריאות אין סימפטומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |