הבדידות הנוראה ההיא: אוריאל א קוסטה 316
חייו של גבריאל (אוריאל) א קוסטה - סיפור היסטורי ונמשל בצדו.

גבריאל א קוסטה נולד בשנות התשעים של המאה ה-‏16 בפורטוגל שתחת שלטון האימים של האינקוויזיציה. כפי שמעידים תיקי האינקוויזיציה, שעקבה אחריו אך לא הספיקה לשים עליו את ידה, היה אביו נצר למשפחה קתולית ותיקה, ואילו אמו היתה ממוצא מאראנוס ("חזירים", כינוי גנאי שהפך לרשמי למשפחות יהודים שהתנצרו). המשפחה היתה עשירה ומכובדת; רשומות האינקוויזיציה מעידות כי א קוסטה למד חוק קאנוני (חוק כנסייתי) באוניברסיטה המקומית, ואף היה גזבר הקתדרלה.

אלא שמשהו לא היה בסדר. משהו חרק. משהו הציק. בשלב מסוים החל א קוסטה במסע הארוך החוצה, אל מחוץ לקונפורמיות. בשלב מסוים - על פי עדותו שלו - במהלך לימודיו; על פי תיקי האינקוויזיצה - באמצעות מגע עם מאראנוס אחרים - הוא החל לעבור אל היהדות.

אלא שבפורטוגל לא היו חיים יהודיים - לפחות לא על פני השטח - במשך מאה וחמישים שנים לערך. א קוסטה לא יכול היה למצוא רב שילמד אותו את עיקרי דת אבותיו; הוא אף לא יכול היה לשים את ידו על עותק של התלמוד (ויש לשער כי אילו היה שם ידו על אחד - לא היה יודע מה לעשות בו, שכן עברית וארמית לא ידע). א קוסטה בנה, על כן, את היהדות מדמיונו. היהדות שלו היתה יהדות תנ"כית, ללא פלפולים ואבסורדיות, ללא מצוות בלתי סבירות ואגדות אוויליות. היא היתה, בקצרה, קרובה יותר לקתוליות בנוסח ארסמוס מאשר ליהדות ההיסטורית. בניסוח ברור יותר - היא היתה אגדה.

והאגדה התנפצה אל סלעי המציאות. א קוסטה "מגייר" את בני משפחתו; ליתר דיוק - הוא מעביר אותם אל אמונתו אשר, מבלי דעת, הוא היחיד המחזיק בה. בשלב זה, כפי שמעידים תיקי האינקוויזיציה, היה ללשכה הקדושה מושג ברור מאד מה מתרחש אצל משפחת א קוסטה; וגבריאל ומשפחתו נמלטים לאמסטרדם, בירת הסובלנות של המאה ה-‏17. גבריאל מתגייר רשמית, ומשנה את שמו לאוריאל.

לזוועתו הוא מגלה כי היהדות בנוסח אמסטרדם דומה מאד לקתוליות שנטש מאחוריו, ולא מזכירה את "דת התבונה" שהעלה בדעתו. מאוכזב, הוא מעלה את מחשבותיו על הכתב; ב-‏1616 הוא כותב את אחת עשרה התזות - התקפה על עיקרי היהדות הרבנית. משסירב לדרישת רבני קהילת אמסטרדם - הקהילה הנאורה ביותר ביהדות של אותה התקופה - לחזור בו מכתביו, הוחרם.

קשה, היום, להסביר את חשיבותו של החרם. א קוסטה היה יהודי, וכיהודי השתייך לקהילה שעם בניה בא במגע יומיומי. כאנוס נמלט הוא לא ידע הולנדית - רק ספרדית, פורטוגלית ולטינית - ורוב מגעיו באמסטרדם היו עם יהודים. משהוחרם נקטעו הקשרים הללו באחת; אסור היה לבוא איתו בקשרי מסחר, אסור היה לארח אותו, להציע לו מזון ומשקה, להציע לו מחסה... החרם, ככלי היסטורי, היה בומרנג; יהודים שהוחרמו נטו להתנצר או להתאסלם, ובכך לשייך את עצמם, מחדש, לקהילה. בעולם שעודו דתי, הקשרים החברתיים הוגדרו על בסיס דתי; אף ההשתייכות לגילדה המסחרית היתה השתייכות לאגודה דתית. החרם אסר על מכירת מזון למוחרם; יהודים שעדיין ראו את עצמם ככאלה נאלצו לאחר זמן לאכול מזון לא כשר, משום שאיש לא היה מוכן למכור להם מזון כשר; ומכאן הדרך החוצה, אל הנצרות, היתה קלה יחסית.

אלא שהדרך הזו היתה סגורה בפני א קוסטה; הוא כבר היה נוצרי, וזנח את הנצרות. לשם לא יכול היה לחזור. הוא סבל שבע שנים כמוחרם, כשרק אמו שומרת לו אמונים ושומרת על מגע איתו (ועל מעשה חסד אנושי זה הוחרמה אף היא, ורק בקושי רב הצליחו בניה האחרים להביא לקבורתה בקבר ישראל לאחר מותה). ללא ידיד ומנחם, ללא ידיעת השפה המקומית, הוא סבל במשך עשר שנים - בינתיים הצליחו הרבנים לשכנע את מנהיגות העיר לשרוף את ספרו החדש, בחינת מסורות הפרושים, באשמת מינות - ונשבר. בחיקוי מבעית של טקס החזרת המין אל הכנסיה, התוודה א קוסטה בפומבי על "חטאיו" ו-"שגיאותיו", וקיבל עליו את סמכות הרבנים. קהילת אמסטרדם היתה קהילה של אנוסים לשעבר; והנה, במין סימביוזה מעוותת, היא מפעילה את כלי האינקוויזיציה כלפי המינים מתוכה פנימה, והופכת כמה מהם לאנוסים. שכן א קוסטה לא היה הרוח החופשית היחידה בקרב קהילת אמסטרדם; אחריו קמו הדוקטור פראדו והמפורסם בבני אמסטרדם - בנדיקט שפינוזה.

וכך הפך א קוסטה לאנוס בקרב היהודים. אלא שהוא לא יכול היה לזנוח את אמונותיו, ואם לא נתן לו להעלותן על הכתב, הרי שהוא לחש אותן, כמנהג אנוסים, באוזני אנשים שבהם בטח. החשש מפני הבדידות המצמיתה היה כה גדול, עד כי הוא לא העז לומר דברים ברורים וגלויים, והעדיף לחיות באמסטרדם כפי שחי בפורטוגל.

אלא שהקהילה קטנה, והשמועה עפה, ולאחר ששכנע שני נוצרים שלא להתגייר - הוחרם שנית. הפעם החזיק מעמד זמן קצר יותר, כשבע שנים, כשהוא ממשיך לגור בחלקה היהודי של העיר - שהרי נוצרי לא היה - וסובל מהצקות בלתי פוסקות של הילדים, הרוגמים אותו באבנים ובבוץ ומנפצים את חלונותיו. ההיה בנדיקט שפינוזה אחד מן הילדים הללו? האם זכר את מראה המנודה?

הוא מבקש לחזור, כאמור, לאחר שבע שנים קשות. וכאן מגיעה הטרגדיה לשיאה: יהודי אמסטרדם, האנוסים לשעבר, עורכים לא קוסטה טקס אוטו דה פה. לאחר שהוא חוזר בו מ-"שגיאותיו", הוא מולקה ל"ט מלקות, ובסוף תפילת השבת, הוא מושכב על מפתן בית הכנסת, וכל הקהילה צועדת החוצה, על גבו החשוף. בנדיקט שפינוזה היה אז בן שמונה. האם נכח במעמד זה, שהבהיר מה חושבת הקהילה היהודית על החושב החופשי?

קרוע בין ההשפלה לפחד מן הבדידות, אוריאל א קוסטה, לשעבר גבריאל, יוצא מהמצב הבלתי אפשרי הזה בדרך היחידה שנותרה לו: זמן קצר לאחר האוטו דה פה בבית הכנסת, הוא כותב את סיפור חייו - Examplar Humanae Vitae, דגם של חיי אדם - ויורה בעצמו יריה אחת, קטלנית. הקהילה הצליחה לרמוס את האינדיוידואל. הקהילה היהודית הוכיחה את עצמה, בסיכומו של דבר, כחסרת רחמים לא פחות מן האינקוויזיציה שממנה נמלט, והיא מביאה עליו את אובדנו. לא, הקהילה היהודית לא שרפה את המינים שיצאו ממנה; אלא שיש מקום לשאול אם אין הדבר נובע מחוסר העוצמה הנדרשת ולא מחוסר רצון. כשמספרים לכם כי "דרכי תורה נועם", חישבו על אוריאל א קוסטה במפתן בית הכנסת, וכל הקהילה העוברת על גבו - בשביעות רצון? בהנאה? בתחושת נקמה? מתוך תחושת השפלה משותפת עם הקורבן? מה חשבו האנשים הללו, יהודים בני אנוסים, כשהשתתפו בהשפלתו הפומבית של בן קהילתם, אף הוא אנוס?

אין לדעת מה חשבו. אנו יודעים רק מה עשו.

אבל המאבק לא תם. כעשרים שנים לאחר מכן, עומד בנדיקט שפינוזה הצעיר בפני אותה דילמה עצמה שעמד בה א קוסטה: בדידות או נסיגה מעקרונותיו. הוא בוחר בבדידות, ובכך קונה לו שם עולם. הפעם לא ניצחה הקהילה. מעניין הדבר, שאיש אינו זוכר עוד את שמות רבני קהילת אמסטרדם שהחרימו את אוריאל א קוסטה ובנדיקט שפינוזה, את שמותיהם של בני הקהילה המשתתפים בטקס ההשפלה, את שמות הילדים המיידים בוץ; רק שמותיהם של א קוסטה ושפינוזה זכורים לנו, נרות מבהיקים בחשכה העוטה אותם.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תגובה ראשונה :-) 9961
מאמר מרתק. אולי ראוי לו מאמר המשך על שפינוזה עצמו.
תגובה ראשונה :-) 9964
מסכימה בהחלט,
קדימה, העשירו אותנו (אותי )
:)
אותנו 9969
Big differences 9963
From your article concludes the comparison between the spanish inquisition and the jewish comunity on the basis of their acts against Gabriel and his family.
A big difference that you've chosen to ignore is that the spanish inquisition's goal was to make everyone catholic and to fight those who refuses to be christened.
On the other hand the jewish community's goal , at all ages , was to keep and protect their belief , costoms and religion in order the survive as a nation with no land.
This attitude still remains these days , as you surely knows ("who is a jew ?"). You may criticize this approach (I do) but the comparison to the inquisition is not in order.
Big differences 9966
אני מסכים בהחלט להערה והייתי רוצה להוסיף השגה נוספת:
חשוב לעשות את ההפרדה וההבדלה בין היהדות לנצרות. עיקר כוחה של היהדות לא רק בעקשנות המדהימה של העם קשה העורף, אלא גם ובעיקר במלחמה חסרת-פשרות נגד כל חריגה מדרך היהדות המקובלת. רעיונות תיאולוגיים חדשים ומקוריים רצויים תמיד - כל עוד יובהר שהויכוח אקדמי ואין הכרה בהם כחלק מן היהדות (כמובן, התיאולוגים החדשים הם חלק מהעם היהודי, אולם התיאולוגיה שלהם חייבת להישאר מחוץ לגדר). זו רוחה וזה כוחה של היהדות - הויכוח הער והמתמיד, תוך הישארות בגבולות שנקבעו. לא ניתן להמציא פילוסופיה או תיאולוגיה חדשה שתתבסס אך ורק על התנ"ך, למשל, ולהגדירה כ"יהדות". גם היהודי הטוב (והתנא המבריק) ישוע שאף לרפורמות מרחיקות לכת, אשר מטרת רובן ככולן היתה רצויה ומבורכת, אבל הוא "שבר את הכלים" והתוצאה - דרכו הוכרה, אבל לא כיהדות.
זה לדעתי גם שורש הויכוח של היהדות (המכונה לעתים "אורתודוכסית") עם המכנים עצמם יהודים-קונסרבטיווים או יהודים-רפורמים. בויכוח זה, עם כל הליברליות והרצון הטוב, ידם של הראשונים על העליונה. כמובן שמותר לכל אחד לנהל חייו כרצונו, אבל לא כל אורח-חיים יזכה את בעליו בכינוי "יהודי מאמין". זה מצבם של הרפורמים והאורתודוכסים - אנשים נחמדים הם כן. יהודים (בדתם) - לא. כזה היה גם מצבו של אקוסטה. המאמר, אגב, מרתק.
מאבק להשרדות 9979
אם ישנו לקח שניתן ללמוד מהמאמר(שדי מעניין אבל לא חותר לעומק), הוא הלקח לפיו: אפילו הסובלנית שבדתות, כמו גם היהדות וכמו האסלאם(שהיה מצווה על סובלנות לשאר עמי הספר) כאשר קהילה נאבקת על חייה המטרה מקדשת את האמצעים.
אני מסכים עם רוב דבריך אך ישנו חלק אחד שגורם לבעיתיות וזהוא החלק של "יהודי מאמין", עליך להבין שבעולם בו ישנם כל כך הרבה אויביים ליהדות אין הרבה אפשרויות לסטות מהקו מכיוון שאט אט עלולים לפרש זאת כהתבוללות(הרי בסופו של דבר היהדות נאבקת על חייה) למרות שדוקא אנשי עידן "התבונה" של היהדות היו מתהפכים בקיברותיהם למראה הפנאטיות חסרת הפשרות, אנו מקבלים לא את מה שהוחלט ע"י אלוקים אלה את מה שהוחלט ע"י רבנים כדברי קודש שאין לערער עליהם, והללו האורתודוכסים אינם עושים דבר חוץ מלמלא בעיוורון לא אחר צו התורה כי אם אחר המשנה אשר הוא מעשה ידיהם של אינדווידואליסטים ובעלי דעה!!

שורה תחתונה:

בעולם מאיים אין הרבה מקום ביהדות האורתודוכסית לחשיבה עצמית בגלל הפחד המתמיד מפני סכנה מסויימת של התבוללות, ובכך מדוכאת החשיבה היהודית כשם שמדוכאת החשיבה הקתולית אשר מקובעת סביב עיוורון!!
מה שאבסורדי הוא שדווקא בעולם אשר יוגדר כאזרחי וחופשי היהדות תגיע לגדולתה המחשבתית.
מאבק להשרדות 354194
I agree to most of your views . The only thing that i am totally against is bestowing religious beliefs on secular people who have chosen not to believe or are sticking to traditional jewish values. So what we all agree is mutual respect which is very elusive but could be reached.
תיקון 9967
האינקויזיציה על כל זוועותיה פעלה אך ורק כנגד נוצרים (או נוצרים במוצהר), ולא להבאת כופרים במוצהר לכדי התנצרות.
והצורך של הקהילה היהודית לשמר את מהותה הרוחנית לא פסק עם הקמת המדינה, גם אם מאפייני המאבק השתנו.

מאמר מרתק.
Big differences 9973
אומר זאת בפעם המי-יודע-כמה: האינקוויזיציה לא פעלה כנגד יהודים. סמכויותיה נגעו אך ורק לנוצרים; אף שיכלה לזמן יהודים לעדות, היא לא יכלה לשפוט אותם. גם משפט התלמוד של 1240 היה כנגד התלמוד, ולא כנגד ה"חכמים" היהודים שהגנו עליו. בכך דומה האינקוויזיציה ל"ועדת הצניעות" החרדית: היא אינה פועלת נגד חילונים, אלא נגד "פורצי גדר" בלבד. האינקוויזיציה היא, במובן מסוים, משמרת צניעות על סטרואידים.

מטרת הקהילה היהודית - בניגוד לעמדה הציונית - הייתה, בדרך כלל, להגן על עצמה ועל יחודה. אף יהודי לא ישב באיזה חור קפוא במזרח אירופה וחשב על "הצלת העם חסר המולדת". כמו כל עם כבוש, הם שמרו על המסורות שלהם, גם כאשר היו אוויליות בעליל, כדי להמנע מטמיעה בעם הכובש.
האינקווזיציה והיהודים 9976
האינקווזיציה אכן לא פעלה כנגד היהודים ככאלה , אך במשך תקופות מסויימות היא פעלה "א-פריורי " כנגד כל נוצרי ממוצא יהודי שכתוצאה מכך היה חשוד מעצם מהותו בכפירה .
בראשית התקופה החדשה ועד המאה ה-‏18 וה-‏19 שררה בספרד אידיאולוגיה גזענית קיצונית שרק מעט מאוד מבדיל בינה ובין האידיאולוגיה הנאצית על הצורך לשמור על "טוהר הדם" הנוצרי מפני זיהום יהודי. האינקווזיציה שימשה ככלי של האידיאולוגיה הזאת במסעות הציד והרצח ההמוניים שלה כנגד "הנוצרים החדשים " שהיא עשתה כמיטב יכולתה להשמיד אותם ואת זכרם.
ספר מצויין על הנושא הזה ועל האידיאולוגיה הכמו נאצית של האינקווזיטורים הוא ספרו של אביו של ראש הממשלה לשעבר בן ציון נתניהו THE ORIGIN OF THE INQUSITION
ארבעים בתולות בגן-העדן החילוני 9978
יוסי,
במאה השש-עשרה לא שמעו את הפתגם "ברומא התנהג כרומאי"?
אני רואה זאת כך: במקום להודות לקהילת אמסטרדם על שקיבלה אותו, אוריאל החליט לחתור תחתה. אחרי שורה של אזהרות, שבהן בוודאי התאפשר לו לעזוב את הקהילה או להפסיק את מעשיו, סובלנות הקהילה פקעה, ואוריאל/גבריאל בחר בדרך של אוטו-מרטיריזציה.
מצאת את השאהיד החילוני הראשון...
מהפך אל הפחת 9981
בשלב מסויים האינקוויזיציה החלה להתערב גם בעינייני היהודים ובוצע רצח שיטתי של כל מי שלא היתנצר.
לא פלא שכל אדם לבן רביעי שהגיע לדרום אמריקה היה יהודי, בגלל שהם ברחו מאימת האינקוויזיציה בספרד אך בסופו של דבר האינקוויזיציה בדרום אמריקה הייתה אף הרבה הרבה יותר אכזרית מאשר בספרד וגם תבעה הרבה יותר קורבנות, רובם יהודים ופרוטסטנתים וגם אינדיאנים!!
Big differences 9993
1) Basically , you're right.
The inquisition didn't look for the jews, since being a jewish in Spain was practically illegal. In 1492 the jews in Spain were given the option of becoming baptized Christians, or leaving Spain. While the Inquisition had no authority over practicing Jews (who could not be branded as Christian heretics), the Inquisition had great authority over the "conversos", many of whom continued to worship as Jews in secret.
In addition , the Inquisition drew up an elaborate list of "signs" by which a "Judaizer" (a relapsed Jew) could be discovered.
So eventually they did chase jews.
2) Indeed , no individual in the Jewish community thought of saving the landless nation. The community itself was trying to survive and keep its tradition. The fact that they had no country just made this mission harder.
ח''ח. מאמר מרתק ומשכיל 9989
מעניין כל פעם להיבהל מחדש מהדת שלנו (ואולי טבען של דתות בכלל).
מגמתי 10059
יוסי,
בעבר (סביבות תשעה באב) פירסמת מאמר שבא להראות שחזל שיכתבו את ההיסטוריה מתוך שיקולים ומגמות דתיים. (וכבר שם העמדתי אותך על טעותך בשיפוטך את כתיבתם של חכמים).
היום אתה אתה משכתב את ההיסטוריה מתוך מגמה חילונית. פרשנותך לא מתיימרת לשפוט את האירועים מתוך עצמם. אתה מגיע מתוך עמדה שלא נותנת אמון בדמויות אותם אתה חוקר.
אני מציע שתתרכז בעובדות בלבד. פרשנותך אינה אמינה ולא עומדת במבחן אקדמי ולכן היא פוגעת בשמך הטוב.

ולעניין: יהודי אמסטרדם היו מימדניקים. אבל זה לא אומר שהם היו צריכים לאמץ כל פילוסוף טועה ומטעה (לפי תפיסתם). האם אתה, יוסי גורביץ, היית מקבל לצוות מחקר היסטורי את אמנון יצחק (או כל מטיף/ מסית/ מיסיונר דתי אחר)?
מגמתי 10061
וגם מטיל עליו חרם חברתי וכלכלי?
מגמתי 10065
איזו פרשנות שלי, בדיוק, "לא עומדת במבחן אקדמי"? האם אתה, אגב, אקדמאי? ואם אתה אקדמאי, מהם המקורות שעליהם אתה נשען כשאתה כותב ש"פרשנותי לא עומדת במבחן אקדמי"? היכן, במאמרי, מצאת ולו שמץ של פרשנות פוליטית? ומהיכן אתה מוצא את העוז לקבוע ש"יהודי אמסטרדם היו מימדניקים"? האם אתה טוען שהם היו ציונים? על סמך מה?

אם אמנון יצחק היה מחזיק בתואר אקדמי, והיה שומר על קנה מידה אקדמי, כן, הייתי מקבל אותו כחוקר.

במאמרי על תשעה באב כתבתי שחז"ל *לא ידעו* את ההסטוריה, ושלשיטתם, טוב היה לא לדעת אותה. וכשאין הסטוריה, צריך להמציא אחת. הם לא הראשונים ולא האחרונים שעשו את השטיק הזה; אבל לרוב האחרים קוראים "זייפנים", "מספרי צ'יזבטים", ולא "חכמינו זכרונם לברכה".
מגמתי 10090
אתה ודאי תסכים שהמאמר שלך אינו אובייקטיבי. אתה נוקט עמדה במקום שאני אנקוט עמדה הפוכה. אני הייתי מבאר את עמדתם של בני הקהילה ואת חששם מהכופר לאור הנזקים הרוחניים שזה ימיט על בני הקהילה. (בדיעבד מתברר שהצדק היה איתם ובזכותם העם קיים- גם אם זה לא מוצא חן בעיניך.)

ולפני שאתה שופט אותם מבחינה מוסרית, האם אתה טוב מהם? אתה הרי היית מת לעשות להם מה שעשו הם ל א קוסטה ויותר מכך.

בקשר לשמם העלום של בני אמסטרדם לעומת שמו של שפינוזה, זו דמגוגיה בגרוש. לא? (תמיד המורה זוכרת את שמו של המופרע של הכיתה)

כל מה שאני מבקש ממך הוא להפריד בין הפרשנות שלך את ההסטוריה ובין העובדות. דעתך מעניינת אותי (הפעם בלי ציניות), אבל להסוות אותה בתוך סיפור עובדות זה לא ישר. ההלכה קוראת לזה גנבת דעת והעולם האקדמי אימץ נורמה מוסרית זו.

לא מצאתי במאמרך שמץ של פרשנות פוליטית ולכן לא טענתי טענה כזאת. עיין שוב בדבריי, ידידי. כאשר אני כותב מימדניקים אינני מתכוון לתנועה הפוליטית, אלא להיותם מייצגים פלג דתי מתון, בעל פתיחות רעיונית, קשב לסביבה המתפתחת וביטוי הנהגתי לתכונות הנ"ל. הביטוי "מימדניקים" ממחיש את רוח ההשקפות שלהם והשתמשתי בו כדי להעלות את הרייטינג. לידיעתך, את התנועה הציונית לא המציאו בזמנם. גם לא את מימד.

אתה כותב שאם אמנון יצחק היה שומר על קנה מידה אקדמי היית מקבל אותו כחוקר (שזה בערך כמו להגיד שאם יוסי שריד היה שסני"ק הרב עובדיה לא היה מקלל אותו). האם יהודי אמסטרדם היו מנדים את גבריאל א קוסטה או שפינוזה אם אלה היו עומדים בקנה מידה יהודי הלכתי???

ובקשר למאמר של תשעה באב נשמור את הדיון במקומו שם.
מגמתי 10095
The writers don't condem the Amsterdam Jews for disagreeing with his values, he condems them for the way they treated him.
The entire community stepping on someones back? does this seems to you as the right way to protect the communities values?
הנצח והלקח 10097
יוסי קונן על גורלו של א קוסטה. האצבע המאשימה שהוא מפנה (בעדינות בלתי-אופינית) לעבר קהילת אמסטרדם דאז אינה מוכיחה אותם על שלא קיבלו את תפיסתו (שהייתה מינות לפי תפיסת עולמם, וזכותם להחזיק בה). היא מוכיחה אותם על שאיבדו כל שביב של סולדאריות עם בן אנוסים אשר *ניסה* לשוב לדת אבותיו.

נכון, הם לא יכלו לקבל אותו כאחד משלהם, משום שהיה מין. יצא לי לשוחח על כך עם יוסי, ועל אף שלא ציין זאת, גם הוא חושב כך. אבל הם גם לא היו חייבים להעביר קהילה שלמה על גבו.

לדעתי, המאמר הוא המחשה ברורה לכוחה של אי-סובלנות, ולנטייתה של *דת ממוסדת* באשר היא (ולא רק הדתות המונותאיסטיות) לקדם מנטאליות של אי-סובלנות. זה, אולי, לקח שאפשר לקחת מסיפורו של א קוסטה - אין טעם לעסוק במשפט רטרואקטיבי של קהילת אמסטרדם.
הנצח והלקח 10104
מסכים, אבל למה אתה נטפל לדתות הלא מונותאיסטיות? אינני מומחה, אך נראה לי שלדתות פוליתאיסטיות אין קושאן על האמת כפי שסוברות הדתות המונותאיסטיות שיש להן.

קראתי פעם שסינים שעברו להתגורר בלואר איסט סייד של מנהאטן לא סילקו את המזוזות מהמשקופים, כדי לא להרגיז את רוחותיהם של היהודים שישבו שם לפניהם. נסה למצוא מקבילה בדת מונותאיסטית.

אמנם - סוקרטס הוצא להורג בשל גרימת מחשבות כפירה באלים אצל בני הנוער, אך נראה לי שבכל זאת מדובר במקרה חריג, שסיבותיו היו, אולי פוליטיות.
הנצח והלקח 10105
שים לב, התייחסתי לדת הממוסדת, ובהדגשה. ברגע שהדת היא מוסד, נוצרת נטיה לנכס סמכות. אחת הדרכים הנוחות ביותר לתבוע סמכות היא אכן בטענות לגבי "האמת".

ציינתי שזה תקף *גם* לגבי דת ממוסדת שאינה מונותאיסטית, אם כי אין ספק שהדתות המונותאיסטיות הביאו את אי-הסובלנות לדרגת אמנות.

בהחלט לא נטפלתי לדתות פוליתאיסטיות, פאנתאיסטיות, ואחרות באשר הן.
הנצח והלקח 10106
מה שאתה אומר לגבי דתות לא מונותאיסטיות היה יכול להיות מקובל עלי אם היית מצרף דוגמא כלשהי להמחשה.

נראה לי שבתוקף הגדרת הפוליתאיזם, גם אם ההגדרה אינה רשמית ואיננה יוצאת מתוך הממסד הדתי עצמו, קבלת האפשרות של אלים רבים תכלול את קבלת אלוהיו של האחר.

לפני כחמישים שנה כתב אסימוב סיפור שהמחיש שכוחו של אל תלוי במספר המאמינים בו, והמחיש בצורה משעשעת את היווצרותו של אל חדש, הלא הוא ''הדוד סם''. לצערי - הסיפור אינו בידי כרגע ואינני יכול לספק מראה מקום מדוייק.
הנצח והלקח 10107
בוא נחזור לאוריאל א קוסטה. הוא לא המציא אל חדש. מדובר במינות. שים לב שהדתות המונותיאסטיות רגישות יותר למינות מאשר לכפירה או לעבודת אלילים.

גם דתות פוליתאיסטיות עשויות לסבול אותך אם תמציא לך אל משלך, אך בהחלט ניתן למצוא דוגמאות של אי-סובלנות דתית אם תחליט פתאום שאל השמש בפנתיאון שלהם הוא בעצם פיל מוכה שחין אשר שולט מכוח חדקו. נסה ותהנה.

במילים אחרות, דת ממוסדת תלויה בהשלטת *דוגמה* (בחולם), ודוגמה נוטה לעויתות נוכח מינות.
הלעולם תנגח את היהדות? 10125
ליוסי גורביץ הנכבד!
לא הבנתי את שיטתך באיסוף היסטוריה מעולם.
אולי אתה לא שמעת על מנשה בן ישראל, אבל
דע לך שרב זה שהיה גם היהודי שהצליח להפגש עם
קרומוול ולהשיג את אישורו למגורי היהודים באנגליה מאז
ועד נאמר מלחמות נפוליון,שאז השיוויון והזכות האישית לכל אחד צצו
ועלו בכל ארץ וארץ. אז את כל התשתית להתפתחות היהודית
באנגליה, השיג דווקא היהודי הזה שהיה בין אלו שהחרימו את
שפינוזה.דרך אגב הוא גם חיבר ספר, ואם כי סיפרו אינו ידוע
כל כך הרבה, אין זה מוריד מגדלותו של האדם. אני יכול לשאול הרבה
חרדים על אנשים גדולים ששמם לא הופץ כמו הגאון מוילנא,
ולא ידעו עליהם. אז מה זה אומר? דרך אגב , גם הנמרה "אלזה" מפורסמת
ויש עליה סרטים, מה שהרבה אנשים אין עליהם סרטים,אז מה זה אומר?
גם "אל קאפונו" היה מפוסם, אז מה אתה רוצה להביא מפרסומו של האיש?
הוא טוב? התורה שלו באמת טובה?
כבר דנו על נושא זה בפורום יהדות אחרת ב-IOL עם אחד בשם סאפי
וכבר נשאלה שם בשאלה מה אומר לנו הדבר שאת הרבנים המחרימים לא זוכרים,
ואת המוחרם זוכרים יותר.

לעצם דבריך, לא הבנתי מה היו צריכים היהודים לקבל?
אדם שלא למד, לא מבין ביהדות דבר, מה אתה רוצה שיעשו איתו?
אתה מוכן לקבל לאגודת הרופאים הקונבנציונליים רופא שמרפא על פי שיטות
אחרות ואין לו את ההכשרה להבנת הרפואה?
האם מכיוון שהיהודי הזה הגיע מארץ רודפת יהודים, צריך להכניסו כזמורת זר
לקהילה היהודית כשלם ללא פגם?
תמהונים היו הרבה, בכל הדורות, אז אם הם משוגעים קרא לו משוגע,.
אבל אם הוא נורמלי, למה אינו יכול להבין שיהודים שלומדים כל היום
את התורה מבינים,לפחות בשתי דרגות יותר טוב ממנו??

אני חושב שזה מלמד על אוריאל, שהיה קצת חסר בדעתו.....
הלעולם תנגח את היהדות? 10215
כן. היא תועבה.

ודאי ששמעתי על מנשה בן ישראל. ועדיין, יחסית לשפינוזה, הוא קוריוז.

אני, אגב, עדיין מחכה לשמוע במה, בדיוק, הייתה גדולתו של "הגאון מוילנא". אנשים שמתמחים במשפט הינם אך לעתים נדירות אנשים בעלי תרומה יחודית לאנושות. לשפינוזה הייתה תרומה כזו. מה הייתה תרומתו של הגאון מוילנא? או, אם כבר, תרומתו של מנשה בן ישראל?

שוב, אין לי בעיה עם החרמת האנשים הללו, לפחות לא מבחינת הקהילה. הקהילה צריכה להגן על עצמה וחרם הוא כלי מגננה לגיטימי. אני מקונן על גורלם של האנשים - יש עוד מאמר בדרך - שחיו מבלי שאיש היה יכול להבין אותם, שחיו בבדידות נוראה. אני חושב, מצד שני, שהצורה שבה נהגה הקהילה בא קוסטה כשביקש לחזור בשנית הייתה נוראה, מקבילה מזוויעה לאוטו-דה-פה (שריפה לא הייתה כאן, שהרי לא הייתה להם סמכות הריגה; אבל המוות הושג בין כה וכה). המצב בו הקורבן מעתיק את דרכי רודפו הוא מחריד. זו הבעיה שלי, לא החרם.
דברים חריפים מאד 10224
איני יודע על מי אמרת שהיא תועבה.
אבל אם התכוונת לדת היהודית, אזי אין לי אלא להשיבך,
שאתה משתייך לחוג "מכובד" מאד של מומרים ,
של אנשים כמו פופקורן שלא מצאו את ידיהם אצל מומחים
ואצל משכילים. לומר על יהדות תועבה?! קצת מוגזם ואולי יותר מקצת.....

מה שפינוזה תרם לאנושות? מי גנב פחות בגלל שפינוזה?
מי התנהג יותר טוב, מי ניסה להיות אנושי יותר בגלל שפינוזה?
למי היה לב יותר טוב בגלל דבריו?

לומר על מנשה בן ישראל "קוריוז" זה כמו לומר על בן גוריון "קוריוז".
נסה לומר כך על בן גוריון כך. אין לי בעיה עם קביעתך,
רק אני רוצה לראות כיצד תעמוד כאן מול כל האנשים.
אתה לא בדקת את כל הרווחה שהביא מנשה בן ישראל ליהודים
באותה תקופה, ולומר עליו קוריוז, אתמהה.

הגאון מוילנא תרם לאנושות דקויות שאיני חושב שאתה תבין אותם,
פשוט לא כל דבר אפשר לראות בעיניים פשוטות,
אתה צריך עבור ההסתכלות "טלסקופ".
אתה כל כך מרוחק ממנו שלראות אותו אתה תצטרך לכלי עזר.

יש אנשים שחיו מבלי שאיש היה יכול להבינם. נכון , אתה צודק.
אז מה? מה חייבת האנושות לעשות עבורם, להשתנות?
למה, אולי שהם ישתנו?
ההקבלות שלך לאינקוזיציה, מוטעות ומטעות.
ואתה יודע למה. לא השבת לי על שאלותי בקשר לגילדות.
דברים חריפים מאד 10242
בדרך כלל אני מעדיף לא להתעמת איתך ועם דעותיך החשוכות. מי גנב פחות בגלל שפינוזה?
אני לפחות יכול לדעת מי גנב יותר בגלל עובדיה יוסף.
אם תקרא קצת ממאמריהם של שוללי הדת - משפינוזה ועד מארקס - אני מבטיח לך שתמצא עושר רוחני רב בהרבה מאשר בכתבי רבי נחמן מברסלב, שלדעתי כתב מה שבתקופה מאוחרת יותר היה יכול להיקרא "רומנים למשרתות". הגאון מוילנא? המהר"ל מפראג? נו, באמת.
הרמב"ם היה, אכן, הוגה דעות דגול. רוב הדברים שהאמין בהם שגויים. המיעוט שאיננו שגוי - איננו מקובל על הממסד הדתי דהיום.
דברים חריפים מאד 10245
יובל,מה קרה שכל כך היית צריך עכשיו להפנות
מזמנך היקר לאדם "חשוך" כמוני.
איני יודע גם כמה להודות לך, על הנסיון "לחינוך" מחדש.
אני מרגיש כך.
אתה ודאי כל כך נאור, שרק פניני השכלה
וברקי זוהר יוצאים מתוך הראש הפורה שלך.

תראה ממש חבל, שלא כל מדינת ישראל ,יודעת על
הכושר הנפלא שלך ללכת נגד הרמב"ם,
נגד המהר"ל מפרג שהיה גר בארץ שהיום היא קומוניסטיט.
כנראה שזאת הסיבה שעדיין יש בפראג את הפסל לציון חייו של המהר"ל.
אילו היה חי בארץ לא היו נותנים לבנות פסל לציון חייו,
ואיני מדבר כרגע מהפן הדתי. ואם היה בנוי, היום היו מורידים אותו.
היו אומרים עליו מנהיג החשוכים......לדבריך!!

בכלל הרחובות הנושאים את השם של הגר"א....
מזמן היו צריכים להחליף את שמות הרחובות האלו ביצחק רבין,
שודאי תרם יותר למדינה מאשר הם.

בכלל אני צריך ל"נשק" את קצות ציפורני רגליך,
שבכלל אתה מרשה לי להסתובב כאן עלי ארץ שאתה "בעלים" עליה.
תודה.......
דברים חריפים מאד 10254
אילו הייתי נוצרי או מוסלמי יכולת, כנראה, לקרוא לי "מומר", אבל אינני מונותאיסט או פגאני, כך שהביטוי אינו במקומו. אני, אגב, רואה את עצמי כמתיוון.

היהדות היא תועבה, מכמה וכמה סיבות שאין כאן המקום לפרטן. היא בפני עצמה תועבה לא חשובה במיוחד, שכן מספר מאמיניה מעולם לא היה גדול מדי, אבל היא הולידה את אם כל התועבות, הנצרות. אין לה כל חשיבות אחרת, אלא כהקדמה לנצרות.

מנשה בן ישראל היה קוריוז. הוא פעל מתוך אמונה משיחית, לפיה פיזור היהודים בעולם כולו הכרחי לביאת המשיח - אמונה שהייתה משותפת לו ולפוריטנים, ראוי לציין, שאם לא כן, לא היה קרומוול מתיר ליהודים להתישב בבריטניה. אמור מעתה: מנשה בן ישראל חשוב פחות מאמונותיו הדתיות של הלורד פרוטקטור. הוא חשוב, אולי, לתולדות היהודים בבריטניה; אלא שהכל יסכימו שמדובר בנושא זניח לעומת הנושאים שעסק בהם שפינוזה (חוץ, אולי, מפנאטים דתיים).

את השאלה שהפנית אל שפינוזה אפשר להפנות גם אליך: כמה אנשים גנבו פחות בגלל שבטקסטים היהודיים נאמר "לא תגנוב"? יש לך מספרים? הגנבים משום מה תמיד הקפידו להתעלם מהסעיפים האלה בחוק. עדיין מנסים להבין למה.

מבחינה אנושית-כללית, לא יהודית-ישראלית פרטנית - ואמת המידה שלי היא אנושית - בן גוריון הוא, אכן, קוריוז: אחד מעשרות מנהיגים של העולם השלישי שיצרו מדינה פגומה במיוחד, בעלת סגנון דיקטטורי. אם כבר, הייתי משבח את יורשיו, שנפטרו מסגנונו האישי הסמכותני. אין ספק שהוא חשוב כדמות בהסטוריה הישראלית, אבל מדוע עלינו להניח שההסטוריה הישראלית היא קורפוס חשוב מן ההסטוריה של סוף המאה העשרים?

אינני זוכר - קראתי שוב את שאלתך - שום דבר בקשר לגילדות. אנא פרט שנית, ואשמח לענות.

אנא פרט מהם הדברים החשובים _לאדם_, לא _ליהודי_, שכתב הגאון מוילנא.

ההקבלה שלי בין התנהגות קהילת אמסטרדם לבין התנהגות האינקוויזיציה הכירה בהבדל אחד, שאותו הדגשתי: חוסר כוחה של קהילת אמסטרדם היהודית להוציא מן הכוח אל הפועל גזרי דין מוות. אילו היה ניתן לה כוח זה, סביר שהייתה עושה בו שימוש; ככלל, כשכוח קיים, משתמשים בו. ודוק: לא כל עונשי האינקוויזיציה כללו שריפה. שריפה היא עונשם של ה RELAPSI, החוזרים לסורם, ושל אלו המסרבים מלכתחילה לקבל את עמדת הכנסיה. רוב האחרים נפטרו בעונשים קלים יחסית - יחסית לשריפה, כמובן - שהחשוב שבהם הוא טקס השפלה פומבית. יהודי אמסטרדם ידעו זאת היטב.
החדש 10115
לא אסימוב, אלא פרדריק בראון. הסיפור נקרא "החדש", ונתן למצאו בקובץ הסיפורים "הפרדוקס האבוד" (מומלץ!), שעד כמה שאני יודע הוא היחיד מבין כתבי בראון שיצא בעברית.

הקשר הישיר בין מספר המאמינים לכוחו של האל מופיע גם אצל פראצ'ט, אבל הוא בא, כמובן, הרבה הרבה יותר מאוחר...
Zubur and the community 10301
Surprisingly, things haven't changed a lot since 17th century Amsterdam. Even today, freedom of speech is never really granted for extremists, either from the right or the left wing. They often suffer modern versions of the excommunication (Cherem).
Moreover, even the cruel public "Zubur" that Acosta had to withstand at the synagogue (a ceremony that is impossible to reproduce today because we live in a big state and not a small local commmunity) still happens sometimes: an example is Clinton confessing his affairs on the TV. The public loved to see the powerful man humiliated and "accepting" the conservative (christian) family values. Vox populi is still vox dei.
כמה מילים על שפינוזה 353900
עניין הבדידות וודאי מתאים לתזה על אלימות ש"קהילה" שמביא גורביץ'.
אבל עבור שפינוזה אני לא חושב שנעשתה "בחירה לבדידות". שפינוזה היה בקשרים הדוקים עם חוקרים ואנשי רוח ועמד איתם בהתכתבות. שפינוזה בחר ב"תבונה" בעידן בו התבונה האנושית התחילה להתעורר. שפינוזה כתב רבות על הקמת מדינה.

בתורת המידות הוא כותב (גוזר): (תורת המידות, מאת ברוך שפינוזה תרגום מרומית יעקב קלצקין)

------------------
ציטוט:
משפט מ': דברים המוליכים לידי שיתוף חברתי של בני האדם או גורמים להשכנת שלום בחיי בני אדם, תועלת להם; וכנגדם רעים הדברים המביאים לידי מחלוקת במדינה.

מופת: שהרי דברים גורמים לבני אדם שיחיו בשלום, גורמים עם זה (לפי משפט ל"ה ח"ז) שיחיו עפ"י הנהלת התבונה. ולפיכך הם טובים (לפי המשפטים כ"ו, כ"ז ח"ז) וכנגדם רעים (מאותו טעם) הדברים המעוררים מחלוקת.

משפט ל"ה: במדה שבני אדם חיים עפ"י שלטון תבונה, ורק במידה זו, הם בהכרח מתאימים תמיד בטבעם זה עם זה.
---------------------

העיסוק של שפינוזה בתורת המדינה והכרתו בחשיבות ה"חברתית" של היחסים האנושיים מראים שלא יכול היה לבחור בבדידות. מובן ה"חירות" שלו הבאתי כאן מוסיף ומחזק את ההבנה שאנחנו חיה חברתית. לכן יפה כתב יוסי גורביץ' אבל לא דייק.
שמו של מי נשאר 428374
אכן מי זוכר את שמם של רבני אמסטרדם אולם אל לנו לשכוח שהיהדות כמו שהם חשבו שצריכה להיות היא זו שנשארה ולא כפי שבנדיקט וד'אקוסטה חשבו. שפינוזה גרם לא יותר מאשר נזק ליהדות. רבני אמסטרדם ( החכם צבי, רבי מנשה ישראל ואחרים, לאו דוקא מהתקופה הנ"ל) השפיעו יותר עד היום.
אני לא בטוח שהיתה שם שנאה, צריך לזכור את החרדה הגדולה מפרצות בחומות הדת. מדובר בתקופה קשה מכל בחינה שהיא ולבוא היום ולבקר את הקהילה על כך שעשו כפי הבנתם ואף להשוות אותם לאינקויזיטורים ששרפו אנשים חיים זה קצת נועז ואף לא הגון.

ברכות מתלמיד שלומד דוקא את חוכמתם של רבני אמסטרדם!
ליוסי היקר! היכן אפשר להשיג את הספרים שאוריאל אקוסטה כתב? 678255
היכן אפשר להשיגם והאם הם קיימים בעברית?
ליוסי היקר! היכן אפשר להשיג את הספרים שאוריאל אקוסטה כתב? 678347
יוסי כבר לא כאן.

לפי הערך הוויקיפדי על אוריאל אקוסטה [ויקיפדיה] (צריכים ליצור גם קישור חזרה לשם), אפשר למצוא את נוסח ספרו "דוגמת חיי אדם" בלטינית, אנגלית, עברית וגרמנית כאן.
תמונה מאוזנת 678338
ההשוואות הרגילות. להציב באותו מקום חרם קהילתי והלקאה מול מאסר ממושך, עינויים ומופע שריפה-למוות.
770691
מאמר מעולה
770705
לצערנו הכותב לא יזכה לקרוא את המחמאה.

יוסי גורביץ [ויקיפדיה]

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים