1977
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אופציונלי 225258
אם כי יצאתי לשיטוט ארוך בין השדות הסמנטיים, אני חושב שיש לי הצעה לארוע שמשלב בניהם- אקט של חתונה (מריר ופסימי).
225424
חתונה אולי, או טקס אחר המתקיים בקיבוץ הנמצא סמוך לאתר ארכיאולוגי.
לטייס בלי שם יש איזה זיכרון אישי המשתלב עם הזכרון של "שברי החרס" ומה שבכלל קושר כאן לתמונה של משהו עתיק, ארכיאולוגי של "תפארת הנצח" (למרות שהיא אשלייה) ועם תמונות של דיש חיטים ושל קינה עתיקה (אבל נראה שבכלל, העתיקוּת כאן היא אשליה).
מעניין למה היא באה דווקא מפיהם של הילדים.
חשבתי על פלשתיני החולם על זכות השיבה, מצד שני הרוכל ו"על קו המים" מסיטים לכיוון אחר בכלל, אולי מדובר בלוחם ממלחמת יום כיפור החוזר לבקר באתר הקרב.
אולי קיבוץ עין דור? 225517
בגלל האזכור של נשמות שגולשות מתוך קדירה, דבר שמזכיר לי את בעלת האוב מעין דור.
ויש שם מוזיאון ארכאולוגי, אומר לי גוגל, עם פעילויות בנושא חיי היומיום בתקופת התנך, ושאול המלך.
יש באזור גם מנחת, ולמתקדמים - אפילו בסיס ח"א. לא שטייסנו חייב דווקא לנחות או להמריא באזור.

אבל למה רוח הנכאים הזאת? אז מה אם נאלצת לחזור לקיבוץ? (כל עוד שזה לא על ארבע, ואל הרפת).

בכללי: לטעמי השיר כבד מדי באלוזיות תנכיות, אווירה, ומליצות, ואין בו מספיק בשר.
אולי קיבוץ עין דור? 225644
לפי התגובות ניתן לחשוד שהשיר היה בכלל צריך להתפרסם כפרטיזנית באייל ששאל.
אולי קיבוץ עין דור? 225689
מה לעשות שביטויים כמו "ערבות התוגה הצחיחות" הם לא כוס התה שלי, וכשכל השיר מלא ביטויים כאלה, עדיף להחריש, או לעבור למסלולים אחרים, כמו ניחוש המקום.
אם כי אם המצב לא ישתפר, אולי אחזור לכאן בהמשך ואנצל את ההזדמנות‏1 לחסל חשבונות עם הטיפוס הבלתי נסבל ההוא, שמואל הנביא, שהיה בנאדם קשה בחייו, ולא השתפר כלל גם אחרי מותו, אם ללכת לפי איך שהוא התנהג כשהעלו אותו מהמתים אצל בעלת האוב.

1 אפילו שבסוף זה אולי בכלל לא קיבוץ עין-דור, אלא קיבוץ האון.
אולי קיבוץ עין דור? 225751
עומס ההשאלות הנמלצות העלה גם אצלי את החשד שאולי בכלל מדובר בסוג של מתיחה: יתאמצו נא הקוראים ויעלו השערות פלצניות בעוד שבפועל ה"שיר" אינו יותר מגבבת מליצות. בהנחה שאין הדבר כך, הנסיון להתיחס לשיר כאל כתב חידה שנועד להנחותנו לחשיפת שמו של איזה קיבוץ ספציפי, נראה לי תמוה. באותה מידה ניתן לאנוס פרשנויות אחרות, שמן הסתם תהיינה מופרכות ברובן. אחת שעלתה בדעתי, לדוגמא: מדובר בכלל בחזרה אל חיקו האפל והחמים של הדכאון, סטייל "Hello darkness my old friend". הילדים בבית האחרון מזכירים לי את הילדים המתים ב"הילד חולם" של חנוך לוין, ויחפם מזכיר לי יותר את Abbey Road מאשר ילדות כפרית בריאה. מצד שני, הייתי מעדיף ללכת בקטנות, ולהבין בתור התחלה את עניינן של התיבות. המילה מופיעה פעמיים בשיר ופעם אחת בשמו. איני מצליח להזכר מתי אי פעם יצא לי לראות חיטים בתיבות ועוד בשדה (בשביל מה יש לקומביין טנק איסוף?). לכן "שדה תיבות" מעלה לי את האסוציאציה של ארונות מתים בבית קברות, והשיר בכללותו נראה לי די מורבידי.

לגבי שמואל הנביא, נראה לי שאת מפריזה ביחסך השלילי כלפיו. יש גבול למה שניתן לדרוש מאחד שעוד בהיותו ילד נקרע מחיק אמו האוהבת ונשלח לגדול בחברת דמויות חינוכיות מפוקפקות ביותר. במהלך אותן שנים, גם החל לשמוע כל מיני קולות משונים, שבימינו מן הסתם היו מסדרים לו פגישה עם הד"ר וישנה (לא המתמטיקאי). גם אני הייתי מגיב בגראמפּיות אם איזה מלך רכיכה שהחרמתי בימי חיי היה מטרידני מן המתים בשביל המספרים בלוטו. בעיקר משמיצים אותו בשל פרשת אגג, אולם לדעתי הוא בסך הכל הפגין פרגמטיות בריאה (גם אם קצת מהפכת מעיים, תרתי משמע) שהיתה מאד מקובלת באזורנו באותה תקופה, וברוח ההנחיות המפורשות שהשאיר אחריו משה רבנו בכבודו. כיון שכבר מילדות בזתי לנהייה המגונה של אנשים רבים אחר מנהיגים סמכותיים שיאמרו להם מה לעשות ויפטרו אותם מהאחריות לניהול חייהם (ואף ששים ‏1 להשפיל עצמם ולהתרפס לצורך העניין), אני בהחלט זוכר לו חסד על דבריו בפרק ח' (שמואל א'):
1 כל דבר, רע או טוב, העיקר להיות כמו הגויים. מזכיר משהו?
ראשי תבות 225758
אלומות הקש הקשורות בחבל דק הן בצורה של תבות. היינו יושבים עליהן בחגיגות הביכורים בקיבוץ הסמוך למקום מגורינו, והגרוד הטורדני זכור לי עד היום.
וואללה 225763
מבחינה הנדסית, אין ספק שהצדק עמך. מבחינת תכולת החיטים... נו, טוב, לא נהייה קטנוניים (אחרי הכל מדובר בשירה).
ראשי תבות 225776
ועל כך כתב יורם טהר לב בשירו(?) "חג השבועות":
"אני יושב על ערמה של שחת
עם זר של שושנים שלוש"
ראשי תבות 225786
לא הבנתי, אלא אם כן ההמשך הוא:

ומגרד לי, אוי, בתחת
ומתפוצץ לי גם הראש.
ראשי תבות 225798
ההמשך הוא אכן
''ודוקר לי בתחת
ודוקר לי בראש''.
ראשי תבות 225922
פרט חשוב לארכיבאי: השוטה היה גר סמוך לקיבוץ.
הפתרון הטרוויאלי 225927
ובמילים אחרות: בתחומי מדינת ישראל.
הפתרון הטרוויאלי 225950
אבל לא תמיד בסמיכות שהופכת את חגיגת הביכורים לאופציית הבילוי הראשונה לשכן הלא קיבוצניק.
Name One 225954
Name One 225955
חולון?
Name One 226108
במחשבה ראשונה התקלת אותי, אבל בדווחי התנועה הבוקר שמעתי שכביש ירושלים תל אביב עמוס ממחלף שפירים ועד *קיבוץ* גלויות.
נדבר גלויות 226151
אני לא ממליץ לך לנסות להשתתף בחגיגות הביכורים בקיבוץ גלויות.
נדבר גלויות 226152
אני לפעמים מספר לאנשים שחזרתי עכשיו מקיבוץ דיפתונג‏1. בדך כלל זה לא מצחיק אותם.

1 "כיווץ דיפתונג" - תופעה לשונית. אף פעם אל תסביר בדיחה, במיוחד בדיחות לא מוצלחות.
Name One 225956
אני גר בין רמת רחל לקריית ענבים.
הליברליזם הזה. המפף. 225762
לי נראה שצריך להיות גבול דווקא להבנה שאפשר לגלות לילדים שנקרעו מחיקים, אפילו אם החיק הספציפי הזה היה של אם אוהבת, דבר שעדיין לא הוכח סופית בשום פורום.

אבל אני מציעה שכאן‏1 נחתום את עניין האיש המרושע ההוא. מפני שיש לי הרגשה שאם נמשיך בסטיה החמורה הזאת מנושא השיר, נגורש מפה בחרפה ע"י אותה ד"ר וישנה עצמה (בשבתה כבית הדין הגבוה לצדק שירי). והיות שאתה בעצם צודק לגבי משחקי חידות במקומות הלא נכונים, נראה לי שלא נותר לי אלא לעבור עכשיו למסלול האלטרנטיבי, דהיינו- היאלמות לעד (טוב, עד השיר הבא).

1 (כלומר כל עוד המלה האחרונה בעניין היא שלי).
הליברליזם הזה. המפף. 225932
גם אני לא חושבת שיש כאן ''כתב חידה'', לכל היותר מדובר על חזרה של המשורר למקום ילדות, או מקום מוכר היטב, לאחר שנים. לא משהו שצריך לאתר על המפה כדי להבין.

אין לי עצה או תושייה במקרה הזה, אלא רק לעניין התחבירי - הכברת הפעלים בזמן הווה והדפוס הכמעט אחיד של המשפטים בתחילת כל בית יוצרים תחושה ''כבדה'' ועמוסה, סטאטית ממש. ייתכן שזו היתה כוונת המשורר, ואז זה גם משתלב עם המסר המילולי, של חזרה תפלה ועצובה לאותו מקום.
גוזניקים ושמן אפור 225676
נראה כמו טקס השבעה לשיריונאים.
קיבוץ האון 225631
בשדה החיטין בשיפולי ההר, קבועה אנדרטה לזכרם של שני טייסים-חלוצי התעופה בתורכיה. פה התרסק מטוסם.
לימים הקמנו את הקיבוץ על אדמת כפר סמרה שעל שפת הכנרת.
השנה אנחנו חוזרים אחר יובל לשדה האספסת שם נערכה
החתונה . חרסים של חלום שנשבר,הנכדים כמונו ישחקו
על שפת המים ללא ''ציונות'',יצירת אדם חדש.
225660
עם קשר קלוש בלבד לנושא:
דליה רביקוביץ, בתשובה לשאלה(1) האם יש רק פרוש אחד נכון (לשיר): יש הרבה פרושים לא נכונים. בעיקר היא הזדעקה כנגד חיפוש המטפורות במקום בו אינן נמצאות.
__
(1) יום ששי האחרון בגל"ץ
איזה באסה, הקיבוץ התפרק (לא שהוא היה אמור לעבוד...) 225958
השיר הזה עצוב לי משני טעמים.
מצד אחד, מה שאני רואה פה הוא בן משק שחזר לקיבוץ (אחרי הרבה שנים) ומצר על ה"שיממון", על ה"אור הדלוח" וכו', די עצוב, לכל מי שגדל בקיבוץ ומרגיש קשור.
מצד שני, מסתבר שהוא גם אף פעם לא חשב שזה יכול לקרות, שמבחינתו הכול היה אשליה, "אשלית תפארת הנצח", לא פחות ולא יותר, ושאת כל הסיפור הזה ממלא הרבה מאוד ספק, מה שמעציב אותי עוד יותר.
אני מצליחה להבין מי אלה הנשמות הסגולות שלוחשות את לחש השכחה, אבל למי הוא התכוון כשהוא דיבר על הרוכל?
הנשמות הסגולות שלוחשות את לחש השכחה 226169
בנק הפועלים?
רעיון יצירתי 226288
אפשר להוסיף את השיר הזה למדור ''האייל ששאל''
רעיון יצירתי 226292
תגובה 225644

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים