שלושה כוכבים | 1900 | ||||||||||
|
שלושה כוכבים | 1900 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ככה זה כשמחללים שבת. |
|
||||
|
||||
היכן אתה מוצא כאן חילול שבת? |
|
||||
|
||||
אם כי יאמר לזכותנו שהפרסום נעשה באופן אוטומטי על-ידי המנוע של האייל, כך שאיש לא חילל שבת בעצם פרסום השיר. |
|
||||
|
||||
יש כאן תיאור ככל הנראה של תאונה שהתרחשה בשבת. השניים אינם יכולים לזוז כי הם לכודים במכונית, וזה מסכם את השבוע של ''יסורים. תלישות וקריעה'' באופן מטאפיסי ובסיום גם באופן פיסי. השיר מלא במושגים מיסטיים מטאפיסיים שמקבלים כביכול סוג של הגשמה על פני כדור הארץ. הרהורים ומציאות. צלע, עץ הדעת, ישיבה של מעלה, אותות ומופתים, חושך על פני תהום. הארצי מתבטא במושגים שמיימיים (וגם גיאומטריים) כדי להוביל לסוף שהוא מאד לא נעים, ונקבע פשוט על ידי ''מכונית אחת'' שאינה שייכת לעולמות הערטילאיים אבל משמשת כמו שאני רואה כאן באיזה נסיון לברוח מהבעיות האישיות של הזוג לאיזה סוף שבוע של חידוש הרומנטיקה. ההערה על חילול שבת היתה סתם הערה צינית. |
|
||||
|
||||
יש בשיר הזה צלעות גיאומטריות וצלעות אדם וצלעות מרוסקות (מתאונת מכונית?) ויש שמיים מכוכבים ויש לעומתם תהום. הכול קוסמי כל כך. ויש עץ הדעת ולעומתו החיים, וזוג, איש ואישה - שמקושרים בגלל העץ הזה אולי לאדם וחווה - וכזכור, האישה נבראה מצלעו של האדם, אז שוב הגיענו לעניין הצלעות. ויש לנו פה מסגרת זמן של שבוע, ואף נמנים ימים, וזה מזכיר את שבוע הבריאה, וגם בשיר מבדילים בין טוב לרע. אך נאמר כאן שהיה זה שבוע של ייסורים (ייסורי בריאה?) אבל מסופר כי זה גם שבוע של "תשוקה חסידית" (דבקות והתעלות הנפש? או תשוקה חסודה?). אז אני מרגיש בשיר הזה איזו שהיא אחדות, השיר הזה בורא איזה שהוא עולם, אבל העולם הזה לא ממש ברור לי. הזוג הזה נראה לי אבוד במין עולם פיגומים גיאומטרי עם גרמי שמים מרחפים מעל תהום. דבר איום קרה לו לזוג הזה, הוא נראה כל כך בודד בעולם הקר והגיאומטרי-כוכבי הזה. |
|
||||
|
||||
מוצ"ש . נסיעה מירושלים להתנחלות . נסיון פיגוע , התהפכות . שני פצועים . גבר ואישה . הגבר רואה כוכבים . אך החשוב יותר הם הירהרי הכפירה שלו בצדקת דרכו . היה לו שבוע קשה של התחבטות בבעיה : האם חג החירות הוא רק לעם לישראל , או אוליי גם לעם האחר . תפנית של מאה ושמונים מעלות . עוד ממשיך הוא וחושב על ההבדלה שיכלה להתקיים בבית אחר בנגב למשל . זמן יש לו בשפע עת שוכב הוא פצוע וממתין עד לבואו של האמבולנס . גם זוגתו פצועה . (ילדים לא ראיתי ) קשה לזוז , ואולי אסור או לא כדאי , ומזג האויר האכזר עוד מוסיף שמן למדורת הפצעים . אז מה הפלא שהאישה בוכה ? |
|
||||
|
||||
מילא שהחלטת שהם מתנחלים, אבל מה מזג האוויר עשה לך? מה כ"כ אכזרי בשמיים זרועי כוכבים? |
|
||||
|
||||
לא קראת את "שקיעה"? :-) |
|
||||
|
||||
בשלושה משפטים: בכוכב לכת עם שלוש שמשות, שיש עליו יום תמידי, מתברר שיגיע יום שהוא לא יום ולא לילה - ליקוי בו זמני של כל שלוש השמשות. המדענים חושדים שיש קשר למחזוריות של הליקויים הנ"ל (אחת לממש הרבה זמן) ולקריסה מחזורית של ציוויליזציות. אחת ההשערות - יש ביקום עוד שמשות שלא רואים אותן בד"כ כי יש אור מהשמשות המקומיות, אבל כשישתרר חושך הן יופיעו בדמות נקודות לבנות על רקע של שמים שחורים ואז האושר יבוא בזעם וכולם ישרפו כל מה שבא ליד. |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני שלומות עליך. קרא נא היטב . לא כתבתי שמיים זרועי כוכבים.כתבתי ''רואה כוכבים''. |
|
||||
|
||||
אודה ולא אבוש: לא הבנתי עד הסוף את כל המטאפורות וכל הרמזים, אבל אם הבנתי נכון, השיר עוסק בהירהורים על הדת (ואולי התרחקות מהדת), במשבר ואבדן דרך ערכי. אלה נושאים שמעסיקים גם אותי לאחרונה. אני יודע שלא נהוג לבקש ממשוררים לפרש את עצמם, אבל אולי בכל זאת תוכל לזרוק לנו עצם? |
|
||||
|
||||
ממש נגע בי.ממש מרגישים שהבחור מגיחע ממקום עמוק ומלא יסורים.מקום מוכר וידוע... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |