מרק אחרון 155
אדם קלין מצא לעצמו מסעדה ביתית חמימה, אבל לסיפור הזה אין סוף טוב.
(צילום אילוסטרציה: ויליאם רוזלי)
לפני כמה שבועות נחת עלינו החורף הירושלמי בכל כובד משקלו (טוב, האמת שמשקלו הגיע רק לפני כשבועיים, אבל אני מבטיח לכם שגם קודם היה קר). רעדנו, הדלקנו את תנור הגז, הוספנו לו את הרדיאטור, חיזקנו את שניהם בתנור הספיראלות וקינחנו במפזר החום ובשמיכת פוך. הגוף התחיל להפשיר, אבל מה עם הנשמה?

טוב, במקרה שלי זאת לא חוכמה: הנשמה שלי תמיד בקשר מצוין עם הקיבה, כך שהפתרון היה מתבקש. אבל אני חושב שאם יש משהו שטמון בגנים האנושיים, הרי זהו הקישור המובן מאליו בין חורף למרק.

מרק! רק המילה המתגלגלת על הלשון עושה חשק לשבת מול צלחת כבדה ועמוקה, שאת קרקעיתה מי ידע, לנשום עמוק את ניחוח הפסגות, לתת למשקפים להתכסות באדים המהבילים, ולצלול - לצלול! - אל תוך הנוזל המשובח - בלי היסוס ותוך תחושת חמימות העולה מחלל הבטן אל תוך מערות האף ולעבר החיבור העלום־משהו שבין הנפש לגוף, אי־שם באזור המוח.

טוב, אולי אני מגזים קצת - אבל תודו שאין הרבה דברים טובים יותר מצלחת מרק מוצלחת, ביום חורף קר וגשום (או סתם ביום חורף. או בסתם יום. או סתם).

מיד מיהרנו ועשינו פעמינו אל המקום ההגיוני ביותר - 'רק מרק', מסעדתו של נתן מירון, הממוקמת בתחילת רחוב קינג־ג'ורג' (במקום בו הוא פוגש את שלומציון). זו היתה לנו הפעם הראשונה שביקרנו במסעדה זו, שעד כה רק חלפנו על פניה. במקום יש כארבעה שולחנות, והוא אלגנטי, נקי ומואר. בפינה יש באר קטן, מעליו תלויות כוסות ומוצגים כמה בקבוקי יין לראווה, ומעבר לו אפשר לראות את פינת המטבח עם הסירים מעלי האדים.

מר מירון קיבל את פנינו בחיוך אופייני, ומיהר להגיש לנו תפריטים. המבחר מורכב מכשבעה ממרקים בלבד, והוא קבוע - נתן מירון אינו טבח, ואינו מחדש. הוא יודע, הוא טוען, להכין כמה מרקים מצוין, ואותם הוא יכין. לא התווכחנו, אלא מיהרנו להזמין מרק בצל צרפתי עם פורט ומרק מינסטרונה עשיר בירקות. המרקים הגיעו מלווים בפרוסות לחם משובח וחמאה מצוינת, והיו חמים ומצוינים - קצת לוקים בתיבול, אבל עשויים באהבה. שיבחנו את מר מירון על כושרו, ויצאנו לתור אחר קינוח - אותו מצאנו בדמות וופל בלגי נוטף שוקולד ב'החגיגה של באבט' (ועל כך ביום אחר).

אכן, עבר עלינו ערב נפלא.

לפני שבועיים החלטנו שמספיק עם זה ודי, וחזרנו ל'רק מרק'. המקום היה צרפתי ונעים כתמיד, והפעם המרקים היו מדהימים - מרק כרובית מוקרם בחלב שהוכיח שלא חייבים שמנת כדי לעשות מרק קטיפתי ועשיר, ומרק ים־תיכוני של עגבניות ופטרוזיליה, שלמרות שמו המבהיל קמעה, היה פיקנטי בצורה עדינה ומרענן מאוד (בניגוד למרקי העגבניות ברוב המסעדות, שמזכירים רוטב ספגטי מדולל). זה האחרון מוגש עם לחם עליו מפוזרת חמאה וגבינה מומסת בתנור - אלא שלמר מירון אזל הלחם. הוא לא היסס, ולמרות מחאותינו הנמרצות יצא את המסעדה אל הסופר הקרוב, וחזר עם ג'יבאטה טרייה.

מאושרים כדבעי, הלכנו על כל הקופה והזמנו מוס שוקולד (אחת משתי מנות הקינוח היחידות המוצעות במקום). המוס היה, בפשטות, הטוב שאכלתי בימי. מוצק אך אוורירי, שוקולדי ומבושם בליקר, הוא הזכיר לי למה יש כל־כך הרבה אנשים מכורים לשוקולד בעולמנו האכזר.

רצינו להזמין גם 'הפתעה לבנה' (הקינוח השני), אלא שמר מירון בישר לנו שנגמר. לא נורא, מיהרתי להשיב, בפעם הבאה יהיה.

"אהה", אמר מר מירון, והתיישב. "אני נורא מצטער, אבל זה לא יקרה".
מה זאת אומרת? האם הוא מוציא את ההפתעה הלבנה מהתפריט?
"לא, לא. אני סוגר את המקום מחר. בעל הבית לוקח ממני שכר דירה קטסטרופלי, ואני לא מצליח לגרום למקום להרוויח. ניסיתי לדבר איתו, אבל הוא לא מקשיב. מחר תם החוזה שלי, ואני עוזב."

אנחנו, והזוג הנוסף שהיה במקום, התחלנו בפעולות מחאה ושכנוע נמרצות. לא יכול להיות, זה פשע נגד האנושות למנוע את מוס השוקולד הזה מהעולם! תגיד לו שיתפשר! נעשה בשבילך פירסום באוניברסיטה (אנחנו) וניתן לך ייעוץ משפטי חינם (הזוג השני)! הוספתי בקול חרישי שמאז שעברנו מתל־אביב לירושלים אנחנו מחפשים מסעדת־בית: מסעדה שתמיד נוכל לבוא אליה, שתמיד יהיה כיף לאכול בה ותמיד טעים, והנה - סוף־סוף - מצאנו. הוא לא יכול לעשות לנו את זה.

נתן מירון קימט את מצחו בתסכול ואמר שהוא כבר עשה הרבה דברים בחיים, אבל משום דבר הוא לא נהנה כמו שהוא נהנה מ'רק מרק'. מאז שהמקום נפתח, לפני שנה, הוא מבשל פה כתחביב, ונהנה מכל רגע. "אתם יודעים מה", הוא סיים בחיוך עדין, "הכנסתם אמונה בליבי. עד עכשיו הייתי בטוח שאני סוגר פה מחר בבוקר. עכשיו נראה לי שכדאי להתאמץ להשאיר את המקום פתוח - אם אנשים כל־כך אוהבים לאכול פה, אולי זה שווה את הטירחה".

הבטחנו שנבוא לאכול שם גם בשבוע הבא, אכלנו עוד מוס שוקולד אחד לדרך, ונפרדנו בחום.

לפני כמה ימים עברנו על פני המקום בו שכנה 'רק מרק'. פתק קטן על הפתח התנצל בכתב מסולסל, והמקום היה ריק, עירום ועריה. לא רהיטים, לא סירים, לא פוסטרים בצרפתית, ואפילו לא קערת מרק אחת מיותמת.

עוד פרק קצר בחיים האמיתיים, חסרי מוסר ההשכל, נסגר לו.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "אוכל ותיירות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מיסים ותשלומים 2533
רק רציתי להוסיף הערה קטנה:
בנוסף לשכר הדירה, מר מירון שילם גם ארנונה בסכום של יותר מאלפיים ש"ח כל חודש, מס הכנסה בסכום של כ50%- מהמחזור (הוא מחזיק בעסק נוסף), ביטוח לאומי בסכום ניכר, אגרת עסק, תעודת כשרות, ועוד כמה אגרות ותעודות לעירייה ולמדינה.
בבריטניה עסקים חדשים לא משלמים מס במשך תקופה מסוימת. אחרי התקופה הזאת, בודקים כמה העסקים הרוויחו (או הפסידו) וקובעים את שער המס שהם צריכים לשלם לפי יכולתם.
במדינת ישראל אין הנחות ואין הקלות - מהרגע הראשון אתה נמדד בצורה אחידה ומשלם את המירב. אם אתה גדול (היי-טק, למשל), יש הנחות. אם אתה קטן, אתה לא מעניין אף אחד.

לא זאת הסיבה העיקרית ש'רק מרק' נסגרה, אבל אני בטוח שזה לא בדיוק עזר למר מירון. עצוב.
מיסים ותשלומים 2536
אמר כבר משהו פעם

אנחנו מדינה אוכלת יושביה.

אבל אנחנו יכולים להאשים רק את עצמינו.
אנחנו הפכנו לאדישים.
עוד מפעל נסגר.
עוד אחד שלא הלך לצבא
עוד הפעם מעלים לבכירים את השכר
עוד משהו מהכנסת נשפט

עוד שוטר מושחט
ואנחנו אדישים

אז הינה כתבה נפלאה על מקום נוסף שהיה.
לפני כמה חודשים נרשם בממון כי שנה שעברה יותר מ30 אלף כן שלושים אלף עסקים נסגרו.

האם למשהו יש מושג כמה אנשים עבדו בשביל העסקים הללו?
האם משהו יודע באילו חובות הם?

והשאלה הקצת יותר חשובה האם למשהו אכפת היום במדינה ממשהו? או ממישהו?

רועי
חנות קטנה וטעימה 2535
אפרופו חנויות קטנות בסכנת סגירה שמצווה לעזור להן, יש אחת כזו בתחילת רחוב רמב''ם (ממש מול מקדולנדס וליד העיריה) ברעננה. יש שם יוגורט מחלב בפלו (ברצינות), ציזיקי מדהים, לחם ביתי אפוי ללא שמרים, ריבות במרקם מושלם עם המתקה מדויקת (עגבניות שרי, תפוזים עם נענע, בצל, תות ועוד), מרקים ביתים, גבינות מיוחדות, סלטים, בצק ביתי לאטריות,
ושירות נהדר.

יש דברים שפשוט אין להם תחליף ברשתות ענק.
חנות קטנה וטעימה 2541
מה רע בשמרים?
וברצינות, מרת עזגד התחילה פה במה שיכול להיות רעיון מבריק:

אנשים, נשים, טפים וטפות! אנא, במטותא מכם, רישמו כאן את כל המקומות הקטנים אליהם אתם הולכים מידי פעם, ושהייתם רוצים שאנשים אחרים ידעו עליהם.
מכולות קטנות ומקסימות, מסעדות קטנות וביתיות, מעדניות, בתי-קפה, סנדלרים, חייטים - לא חשוב המקצוע, חשוב היחס וגודל המקום. אם זאת מסעדת יוקרה מדהימה, אני בטוח שהם יסתדרו בלעדינו. אבל המקומות הקטנים, הם צריכים אותנו, האנשים הקטנים.

אני מוסיף לרשימה את רשת (אוקיי, רשת - אבל ממש קטנה. שניים שלושה סניפים.) מעדניות איוו בירושלים, ובגלל סיבה טובה - הם מחזיקים כמות מצומצמת של סלטים מעשה בית, שאשה אחת מכינה בשבילם. הסלטים כוללים סלט טונה מצוין, סלט חצילים מדהים, סלט ביצים עסיסי, אבל בעיקר את הכבד הקצוץ הטעים ביותר ביקום. אם אינכם צמחונים, ואם אתם מגיעים פעם לירושלים, אל תוותרו וקנו לעצמכם קצת מהכבד הקצוץ הזה. יש מעט דברים שמביאים את הקלישאה "פיצוץ של טעמים בפה" לידי מציאות.
חנות קטנה וטעימה 2546
רעיון נפלא.

הייתי שם לפני די הרבה זמן אומנם אבל הרשו לי להמליץ...

למרות המרחק ליד דימונה כן זה מה שרשום דימונה יש כביש שפונה לכיוון ירוחם שם באמצע בערך יש חווה שבה מגדלים סברסים.

תאמת די גדולה ודי קשה לפספס אבל בתוך החווה יש מסעדה שמרחוק נראת כמו הצרות שלנו.

אבל לאחר שהסקרנות היכתה בי ובחברי שהיו איתי נכנסנו הובטח לנן משהו בסגנון מכסיקני.

טוב במכסיקו עוד לא הייתי ואני לא יודע אם מה שיש שם אפשר למצוא במכסיקו אבל אכלתי שם בפעם הראשונה בחיי (ולא האחרונה) סברס ממולא.
ולמעשה הרעיון כפי שהוסבר לנו ''מכסיקני'' הוא לא בדיוק אלא יותר מבוסס על הענפים של הסברס.

הם עושים שם מספר גדול של מוצרים מסברס והכול בהכנה ביתית.

איזה משהי מדימונה אחראית על האוכל.

בקיצור למי שעובר שם מומלץ לנסות בעיקר את החמוצים הם מענפים של סברס ולא בדיוק מושכים את העיין.

אבל לאחר שטועמים ואני מחובבי החמוצים באשר הם.

רועי
מגדלי הסברס הם מתחרים שלכם? 163657
חנות קטנה וטעימה 2549
אין לי מושג מה באמת רע בהם, אבל לחם יכול בהחלט לצאת טעים מאוד גם בלעדיהם (וזה בדוק).
ובאשר לסברס- אני אספר את זה לגברת מהחנות הקטנה ברעננה- אולי היא תעשה מזה ריבה.
סטארט-אפ.
חנות קטנה וטעימה 2552
סיפור הסברסים העלה לחלוחית בעיניי - אמנם לא הייתי שם כבר די הרבה זמן, אבל (אם במרקים עסקינן), המרק הטוב שטעמתי בחיי בא ממסעדה מקסיקנית מצוינת בשם 'קקטוס', ברחוב הירקון בתל-אביב.
המסעדה מגישה מרק טורטיה חמוץ-חריף שברור לי לחלוטין שהמתכון שלו מגיע מלוציפר עצמו. חוץ מזה, גם שאר המנות שם מצוינות וענקיות, המחירים סבירים, העיצוב מקסים והשרות נחמד.
בהחלט כדאי.
חנות קטנה וטעימה 245717
חברה אני נמצא במכסיקו
ואני ,מנסיעותי הרבות בעולם ,יכול להצהיר ש-אין כמו האוכל המכסיקני !
אוכל מגוון ביותר בטעמים שונים עשויים ממרכיבים בריאים ומזינים
פשוט מ ד ה י ם !
ניתן למצא דוכנים בכל פינת רחוב, מוכרים אוכל בתוך מכוניות ואיפה לא...

חגיגה לשמה !

אןפה אהרוני כשצריך אותו...?

MZ
חנות קטנה וטעימה 245718
אחת הבעיות עם האוכל המקסיקני (חוץ מהצורה האסטתית המחרידה שלו) היא שלרוב הוא פשוט מסרב להישאר בבטן למעלה מחמש דקות, וזה לא מפתיע לאור התחושה (ומראה העיניים) שאתה אוכל משהו שכבר שהה בקיבה אחרת.
אוהבים תה? גרג! 2575
גרג (Greg) , הוא בית קפה זעיר, מעוצב בוהמיינית משהו ואפוף עשן סיגריות במרכז הכרמל, חיפה, עם סניף מרווח קצת יותר באוניברסיטת חיפה. אולי יש עוד סניפים בארץ, לא יודע. הם עושים עוגיות תוצרת ביתית, שנראות טעימות ויום אחד אני אבדוק, ומוכרים קפה במשקל, וגם תה במשקל, ואת זה האחרון באתי להלל כאן. אני לא יודע מאיפה הם משיגים את התה שלהם, האם יש להם קשרים מיוחדים בסין, הודו וקניה, אבל למי שיודע להעריך את "טווינינגס", למשל, מדובר במשהו טוב אפילו יותר, ובהרבה. שלושה זנים ניסיתי עד כה אצלם: דרג'ילינג, משהו שהם קוראים לו "פורמוזה" ומשהו שקוראים לו "סיני שחור". שלושתם מרגשים, לא פחות. אגב, לפי משקל התה שלהם לא יקר בהרבה מ"טווינינגס" או היותר טובים של ויסוצקי, שקונים בסופרמרקט. כמובן שאתם עלולים למצוא את עצמכם שותים הרבה יותר תה, ואז זה כן יעלה יותר...
אוהבים תה? גרג! 632549
מסקרן אותי אם כשהתגובה הזו נכתבה קפה גרג (שהוא היום אחד הידועים בארץ לדעתי) באמת היה עסק קטן ומבודד. אם כן, זה נורא מגניב. כמו לראות את הערך על ברק אובמה בויקיפדיה מ2004.
אוהבים תה? גרג! 632583
אם כן, אז התהליך שהוא עבר הוא דווקא תהליך של דה-מגניביזציה לאורך השנים. האמת, זה נכון גם לגבי הברק של הנשיא אובמה.
אשר לא ידע את יוסף 632832
תודה על הארכיאולוגיה. מסקרן אותי מה חושבים עכשיו אנשים שמכירים את הרשת ונכנסים לאותו סניף במרכז הכרמל (כן, הוא עדיין קיים, והשתנה קצת, אבל לא בכיוון של התחדשות. לטובה ולרעה) בלי לדעת שמכאן זה התחיל. הם בטח תמהים מה קרה לגרג שהם פתחו סניף כל כך מרופט.
אשר לא ידע את יוסף 632982
בלי להיות בסניף מעולם, אני מנחש שהוא כבר לא אפוף עשן סיגריות.
חנות קטנה וטעימה 2561
דבר אחד שכחת - וזה לציין את שם החנות.

בתור רענני (שגר די קרוב למרכז), אני אלך לשם בשמחה, אם רק אכיר אותה...
חנות קטנה וטעימה 2564
זה השם שלה- ''חנות קטנה וטעימה''.
זה ממש מול ''הכי טוב בעיר'' (הירקות של אילן), בתחילת רחוב רמב''ם (ליד ''דינה בוק שופ'').
לגברת קוראים תמי, ואם אדם וביבי מדברים על ממרח זיתים- כשאתה מגיע לשם, תבקש ממנה שתתן לך לטעום את ממרח הזיתים שלה (על לחם בלי שמרים, כמובן).

בתיאבון.

נ.ב.
תראו איזה מצוות אפשר לעשות ב''אייל''. גם להשביע נפש רעבה וגם לתרום לצמיחת חנויות קטנות (וטעימות).
מרק אחר 2556
לא רחוק מ''רק מרק'' שתואר בכתבה ישנו מקום מיוחד ומקסים המגיש אף הוא בעיקר מרק. המקום נמצא ברח' כורש וקרוי ''ברברג'' וגם '' המרקיה של עלמה ואורית'' (אם זיכרוני אינו מטעני). מומלץ מאוד.
מרק אחר 2558
באופן מעורר השתאות משהו, 'ברברג' מצליחה יפה מאוד כבר כמה חודשים. מעורר השתאות כי לדעתי המקום סובל מעודף-קוליות מרגיז: הוא אפל מאוד, כולם אוכלים על שולחן אחד, הקישוטים "מקוריים", כל הצלחות סדוקות וכו' וכו'. המרקים לא ממש טעימים, אבל גם לא רעים במיוחד, והזיתים הדפוקים במקום מצוינים (כמו גם הרעיון לשים קעריות עם שקדי מרק על השולחנות, וממרח הזיתים הנפלא שהם מגישים עם הלחם).
בסך הכל, 'ברברג' הוא מקום חביב. אבל 'רק מרק' היה מקום מקסים וביתי, ולא מקום מחושב עד הנקודה העשרונית האחרונה להקשות תחושת ביתיות ומקוריות (ההבדל הוא תהומי).
מרק אחר 2729
ה'ברברג' מצליח משום שהוא מקום נהדר וזה כלל אינו מעורר השתאות. יש אפשרות לשבת בשולחן גדול או בכל אחד מהשולחנות ל-‏2 עד 4 אנשים שלידו ובנוסף ישנם מקומות בחוץ (לפחות היו בקיץ). המרקים מצויינים, גם לדעתי וגם לדעת חברי (וכן גם לדעת מבקר המסעדות גיל חובב, אם זה מעניין מישהו).
והערה נוספת - לא מוגש שם שום ממרח זיתים אלא ממרח פסטו, שמורכב בעיקר מצנוברים ובזיליקום.
בתאבון.
רק צדק 2761
לפי דעתי,כל מי שכתב פה ממש צודק בכך שהוא אומר שצריך לעזור לכל עסק קטן.....

המשיכו כך !
תראו את מי פגשתי 3787
אדם יקר ומוכר?!.. אז ירושלים אולי מחפשת מרקיה חדשה, אבל אולי היא כבר לא נטושה. למבין פתרונות ועל אף הטענות עוד יבואו ימים של מרקים והנאות קטנות (או גדולות, אבל זה לא מסתדר עם החרוז)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים