 |
אבא אבן נפטר | 1238 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מי מהקוראים יודע האם והיכן ברשת ניתן למצוא נאומים של אבא אבן ז"ל (במיוחד את אלה המצויינים בגוף הידיעה)? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהוצאת עם עובד יצא בעבר הספר "דבר אל העמים"-נדפס בראשונה בתשי"ט ב-15,700 טפסים, ומחירו הנקוב 5.500 ל"י. בספר מבחר תרגומים לעברית מנאומיו של אבא אבן בתקופת כהונתו בחו"ל. בין הנאומים: "אם אשכחך ירושלים" "ישראל ואמריקה" "מינותו של טוינבי" ועוד, כך למשל הנאום "דרוכים מסוגרים ונצורים" יוצא כנגד אשמת התוקפנות שהוטלה על ישראל בעקבות מבצע סיני ב-1956. יתכן וזהו הנאום בעקבותיו אמר בן-גוריון: "כאשר שמעתי את אבא אבן מסביר את הענין באו"ם, השתכנעתי גם אני בצדקתנו".(ציטוט מהזכרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא אבן היה מדינאי גדול, נואם בחסד וכו'. כולם יודעים. אבל לאבא אבן היה גם את חוש ההומור השנון המאפיין את חניכי האסכולה הבריטית. כאשר היה אבא אבן שר החינוך (והתרבות, אז עדיין לא היה קיים משרד התרבות המדע והספורט), הוא היה, בין היתר, גם האחראי המיניסטריאלי על תחום הספורט בישראל. באחד הימים הוגשה בכנסת שאילתא, מדוע נבחרת ישראל בכדורגל מרבה להפסיד. באותם ימים רחוקים התייחסו השרים בכבוד לחברי הכנסת ולשאילתותיהם, ואף טרחו לענות להן. אי לכך עלה שר החינוך והתרבות, ובלשונו הנמלצת השיב (לצערי הציטוט המדויק אינו לפני, ומה שאעביר הינו רק רוח הדברים, ולא ניסוחם) בערך כך: ישנן לכך מספר סיבות וגורמים, אבל הסיבה העיקרית היא שנבחרת ישראל מצליחה להחדיר את הכדור לשער היריב, פחות פעמים משמצליח היריב להחדיר את הכדור לשערה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לחלוק איתכם בציטוט המופלא הזה של מאמן הפועל תל אביב, לאחר ההפסד נגד מכבי חיפה אתמול: "חוץ מלהכניס שני גולים, מכבי חיפה לא עשו כלום על המגרש." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שידוע לכולנו, בכדורגל יש המון דברים אחרים שצריך ורצוי לעשות על המגרש. הכנסת גולים זה די זניח- לפחות בכדורגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכדורגל אני דווקא מבינה. הניצחון זה אולי לא הכל כי ספורט זה בידור בשביל הקהל. ובשביל צריך גם יופי. אבל מצד שני, בלי לנצח אין אוהדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את זה הם לא היו עושים ללא עזרתו של השופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד (קצת) על ההומור של אבא אבן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא אבן הוא זן מיוחד ויחודי לא רק בהשוואה לפוליטיקאים היום אלא גם ליד פוליטיקאים בני זמנו. היו תקופות, אחרי סוף הקרירה הפוליטית-ממשלתית שלו (שניקטעה ע"י רבין בכהונה הראשונה שלו) דובר עליו כמועמד לראשות הממשלה - עם חלוף השנים מתברר גודל האבסורד. בראיון עם יעקב אגמון בשנת 1979 הוא אמר: "אומרים עלי - אולי בצדק - שיש בי העדר אינטנסיביות ביחס לאנשים. עם כל הערכתי לבן גוריון, לא הייתי מסוגל להגיע למה שהגיעו פרס ודיין". כשהיה צריך לעקוץ, הוא ידע לעשות את זה, אבל בצורה כ"כ לא ישראלית עד שהנעקצים היו מקבלים את העקיצה המורעלת כמחמאה: "אני לא פוסל את התערובת של פורנוגרפיה-פוליטיקה-הגות נוסח פלייבוי, אבל מבחינה אינטלקטואלית זה לא הגיוני שאדם יהיה מעוניין בתמונות ובדעותי על הלאומנות האירנית. פלייבוי פנה אל אישים ישראלים רבים, וגם אלי, אבל לא נעניתי. אריק שרון, למשל, כן נענה". אפרים קישון כתב שכשהוא היה נואם באו"ם, נציג בריטניה היה מעיין בהחבא במילון, כוחו היה בלשונו - כישור שנחיצותו הולכת ונעלמת. בראיון ההוא הוא אמר דבר מה שנשמע עדיין רלוונטי היום: "המחשבה הבינלאומית בארץ שמרנית, אתנוצנטרית, כאילו הכל מסתובב סביב עצמך. אנחנו רואים את זה כטבעי שכל העולם יעזור לנו. כאילו שאנחנו תמיד על שולחן הניתוחים, ואף פעם לא משתתפים בניתוח עצמו". על האבות המייסדים של מדינת ישראל הוא אמר בראיון אחר שאחד מסוד כוחם היה "Simplicity of their mannerisms". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים חושבים שתוצאות ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה היו משחק מכור מראש ברגע בו שתי המעצמות,ברה"מ וארצות הברית,הסכימו ביניהן באקט הסכמה נדיר להצביע בעד. כפי שהסביר אבא אבן, זה לא היה מספיק. "זו החולשה של דיפלומטיה מולטילטראלית, שהכרעות גדולות מתקבלות על חודו של קול של איזו מדינה קטנה,שבעצם אין לה שום אחריות ושום זיקה לנושא זה". ביום רביעי עמד האו"ם להצביע והסתמן רוב ברור של נואמים ששללו את החלוקה והקמת מדינה יהודית. נשיא העצרת אוסוואלדו אראנייה מברזיל ייעץ לנציגים היהודיים לארגן פיליבאסטר כדי להשיג דחייה של ההצבעה כך ירוויחו זמן בו יוכלו לשכנע את המדינות הלא החלטיות. נישאו נאומים באורך הגלות, עד שבשבע בערב הודיע נשיא העצרת על דחיית הישיבה ליום שישי בבוקר, הערבים מחו ללא הועיל. אבא אבן: "לקחנו את רשימת המהססים והתחלנו לחפש דרכים להשפיע עליהם,כיצד נשפיע על ליבריה? אומרים שההשפעה של "פיירסטון" היא גדולה,זו החברה האמריקאית המייצרת שם את מוצרי הגומי.איך מגיעים לפיירסטון? כיצד מגיעים לנשיא הפיליפינים? יש איזה יהודי שמכיר אותו? כשהתחדשה ההצבעה אחרי יומיים רק חוש ההומור של נשיא העצרת הברזילאי פוגג את המתח: "אלה שהם בעד יאמרו 'כן',אלה המתנגדים יאמרו 'לא',והנמנעים תמיד יודעים מה לומר". הנציג הסעודי לאו"ם סיכם את פעלולי טרום ההצבעה של אבן וחבורתו: "לערבים די היה בשליש מן הקולות כדי לסכל את ההחלטה.כסטודנט למדע המדינה, מה שראיתי היה שווה חצי שנת לימודים בקולג'. השימוש שעשו היהודים בלחץ פוליטי,הבטחות כלכליות,שכנוע ותעמולה...הערבים לעומת זאת הפקידו את הענין ביד המזל...ליהודים הפוליטיקה לא היתה הימור אלא מדע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראנו לו: פאפא בלאטה. הוא באמת לא היה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאפילו אתה לא מגיב שם יותר מדי, אם בכלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין קשר בין הדברים. לעתים אני מגיב יותר, לעתים פחות. הכל תלוי בכמות הזמן הפנוי שלי. האתר מתוחזק כל הזמן. העובדה שאינך רואה באייל תגובות של ערן טרומר, האחראי לתחזוקתו, אינה מעידה על כמות ההשקעה באתר או על טיבו. מה שאמרתי הוא שהודעה דבילית כמו זו של האלמוני היתה נמחקת לאלתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואני לא שואלת כעורכת אלא כמגיבה מן המניין). ואז, אותו אחד שמלכתחילה ביקש לעורר פרובוקציה לא מחפש לעורר עוד כמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל לא. כלומר - לעתים מנסים, אבל אחרי שנמחקת הודעה אחרי הודעה של אותו גולש, גם הנודניק הגדול ביותר מתייאש (או פונה לאייל, אני באמת לא יודע). בסך הכל יש כיום שלושה עורכים. בדרך כלל יש מישהו זמין למחיקת הנודניק. נראה לי שדווקא צורת הדיון באייל מעוררת פרובוקציות, משום שיש תגובות לפרובוקטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אבל יחד איתה נמחקות גם הרבה הודעות פחות אידיוטיות, ובסופו של דבר יוצא שכרכם בהפסדכם. אולי מוטב לדייק כאן יותר: בעיניכם כנראה הרווח עולה על ההפסד, וזכותכם לנהל את פא"צ כך שהוא עומד בקריטריונים שלכם, אבל המיסיונריות הזאת שמנסה לשכנע את דובי להחיל את הכללים שלכם גם באייל מיותרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסיונריות? באופן מודע נמנעתי ממסעות צלב בזכות המדיניות שלנו, ולא הבעתי בפומבי את דעתי בשום שלב בהתפתחותו ובנפילתו של אי השדים הזכור לרע. באתרים חוץ אייליים הבעתי לפעמים את דעתי בנושאי מודרציה של פורומים (דוגמא: http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=8270...). מדי פעם אינני מצליח להתאפק, כמו במקרה של ההודעה סרת הטעם במיוחד שבבסיסו של פתיל זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהניסיון המר שלי בפא"צ, אני אאלץ למחוק את מרבית התגובות שלי עצמי באייל. המושגים שלנו אודות חופש הדיבור, שלא לדבר על החזון שלנו עבור האתרים שלנו בהתאמה, שונים מכדי שנאמץ זה את מדיניויותיו של זה. אבל בכל זאת, אני מת לדעת - מה דעתך על מנגנון "אי השדים"? (תענה לי באימייל או בדיון על ביטול אי השדים, אם אתה עונה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אי השדים הזכור לרע" תגובה 108729 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדואר אליך נשלח זה עתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להסכים עם השקפתו הקומוניסטית, ניתן לשבח אותו על היותו מהאנשים הנבונים שהתנגדו לכיבוש כבר מתחילתו ועל כך גם נעשה נסיון התנקשות בחייו מצד פעיל במפלגת השלטון כיום. יהי זיכרו ברוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר וילנר זה לא זה שהיה קולה של המפלגה (הקומוניסטית הסובייטית, כמובן)? זה שהיה מסכים עם דעתה של המפלגה, גם אם הייתה משנה אותו מהיום למחר? זכור לי ציטוט שלו מסוג כזה: "אם המפלגה תשנה את דעתה מחר, אז מחר זו תהיה הדעה הנכונה." אבל לצערי אני לא ותיק מספיק. מי עוד זוכר? לא הייתי מברך את זכרו כל כך מהר. לו היה זה באינטרס של ברית המועצות להמשיך את הכיבוש, למשל, לו מדינת ישראל הייתה הופכת למדינת-שרת של הגוש הסובייטי במקום לכזו של ארה"ב, היית מקלל את זכרו כתומך נלהב של הכיבוש. (כל זה בהנחה שלא היית מברך את זכרו כתומך נלהב של שחרור העם הפלסטיני על ידי הצבא הסוציאל-ציוני הנערץ, אבל אני נותן לך קצת אשראי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ראשי מפלגתו של הקדוש הנ"ל רצחו בארצם כמה עשרות מיליונים, אבל למה להיטפל לקטנות? ועוד משהו, הפעם ללא סרקאזם. חיפשתי ולא מצאתי: האם נתפס המתנקש? מי הוא היה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתפס,אבל לא ידוע לי מה הוא קיבל. זה היה יהודי טוב שהיה אסיר ציון לפני שעלה לארץ. הוא טען שהוא לא רצה להרוג את וילנר אלא רק לקבל את החמש עשרה דקות שהבטיח לו וורהול, כדי להביא לתודעת הציבור את רדיפת הציונים תחת המשטר הקומוניסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קוזו אוקמוטו עדיין חי? מישהו יודע באיזה כלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוזו אוקמוטו שוחרר מהכלא בשנת 82 או 83 כחלק מעיסקת חילופי שבויים. עוד אחד מהישגי מבצע "שלום הגליל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הייתי בטוחה שהוא נמק שם. מן הסתם הוא חי ביפאן כעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אוקאמוטו זכה למקלט מדיני בלבנון. ארבעה מחבריו לארגון הוסגרו מלבנון ליפן במרץ 2000. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בעסקאות.ב-83 החליפו שישה חיילי נח"ל שנחטפו באלפי מחבלים,אבל קוזו לא שוחרר למרות שאש"ף ביקש אותו.רק בעסקה המהוללת עם ג'יבריל ב-85 שחררו אותו,והוא עבר ללבנון,כמו שמיצמץ הפטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן שנתיים לעומת הנצח? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |