 |
111 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
יש לדעתי בלבול מסויים במושגים ''פוסט מודרניזים'' ו''ניו איג' '' ה''ניו איג' '', הוא בנו החוקי של הפוסט מודרניזים, אך בפירוש לא זהה לו. אחרי שבא הפוסט מודרניזים ואמר'' ''אין לי מה לומר על כלום'', ולמעשה, ריקן מתוכן את האפשרות לייחס משמעות למשהו, הוכשרה הקרקע לתפוס כל מיני תפיסות מיסטיות כיוון שהרצינות שיוחסה למציאות היתה ממילא קלושה - וכך צץ במלוא הדרו הניו איג'. בקשר לכתבה המרתקת - אחכה לחלקה שני כדי להגיב. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כמובן ,דומני כי כיניתי את הניו אייג' '' אחד התוצרים הבולטים של הפוסט מודרניות'' ולמרות זאת כרכתי אותם ביחד כיוון שהתהליכם דומים . אם במאמר לא נכתב נכון אתקן זאת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה לחסידות ולתורת קבלה, שאתה מציין, בהחלט מתאימה לתופעה של ''ניו אייג'''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשארת בהווא אמינא של הכתבה כמובן. החסידות ועל אחת כמה וכמה תורת הנסתר אין בהם שום דבר מיסטי יותר מתאוריות מדעיות בהציעם אוסף כללים לפלח את המציאות, תוך שאיפה למצוא את החוק היחיד, אחד, ממנו משתלשלים החוקים. כל תורות העבודה זרה הידועות כניו איג' תולות את הכוחות במציאות במציאות עצמה. כלומר בנפרד ובריבוי. תפיסה זו היא תפיסה מיסטית בכך שהיא איננה יכולה להסביר דבר כתוצא של אחר אלא להצביע עליו בלבד ולהתפעל מכוחו הנסתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדונה עושה קבלה זה ניו אייג'. כשהמהר''ל עשה את זה זה לא. מקווה שלא התבללבלתי ברבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי פעם לעיין ביומן שנת תש"ס שהוציא אחד האירגונים הנסמכים על ש"ס. בתחתית עמודים מסוימים היו איזכורים של יארצייטים ( הם כש"סניקים קראו לזה 'יומא דהילולא') לכל מיני רבנים . על כל אחד נכתב שמו ושם ספר שחיבר או תפקיד שנשא.לדוגמא "נחמה ליבוביץ- מחברת 'עיונים' על התורה". סתם דוגמה בחייים לא תופיע שם בדיוק כמו שהרב קוק לא יופיע שם. החלק המעניין היה בשאלה "אילו ספרים מאוזכרים?" כי היה מקום רק לספר אחד על כל גדול. אז על המהר"ל - שהיה המקביל של האר"י באירופה ושינה לחלוטין את כל עולם הקבלה והמחשבה היהודי . מי שכתב קרוב ל20 ספרים והשפיע על רבים מהוגי הדעות בהיסטוריה היהודית- את המהר"ל הם כינו 'יוצר הגולם'- אגדה עממית עליו שטיבה לא ברור . את ר' חיים מווליוזין מי ששינה את כל עולם הישיבות באירופהולמעשה הגדיר מחדש את טכניקות הלימוד הם כינו -'מחבר "נפש החיים" ספר מוסר/מחשבה שחיבר ולמרות שהוא ספר חשוב השפעתו על העולם היא כרבע מההשפעה של "חידושי הגרי"ח". את הרמ"ק (ר' משה קורדוברו) מגדולי המקובלים שחיבר סיפרי יסוד בקבלה הם מכנים "מחבר ספר 'תומר דבורה" שהוא ספר מוסר קטן שחיבר כנ"ל לגבי הרמח"ל שגם הוא שינה את עולם המחשבה והקבלה וזכה לאיזכור של "מסילת ישרים" שהוא- ניחשתם נכון ספר מוסר שחיבר. אבל מסילת ישרים נחשב לספר מוסר חשוב ביותר. רק שיהיו בריאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ב100 אחוז. בכתבה מדובר על תלמידי המהרל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדע הוא דבר מדיד. מיסטיקה איננה דבר מדיד. המדע חוקר את העולם הקיים, והוא ספקני כלפי קיומם של עולמות לא טבעיים. כותבי הקבלה הוגים עולמות מדמיונם הפרוע. זה כל ההבדל, והוא גדול. אני אשנה את דעתי כאשר יצרו גולם בתנאי מעבדה, או יזמנו מלאכים מול מצלמות וידאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג מיסטיקה הוא מושג שאומר: "יש פה דבר נסתר - לא ברור". לכן המיסטיקה איננה אמינה כמו המדע, למרות שבמקרים מסויימים היא תצביע על נקודה נכונה שאותה המדע פספס. לדוגמא רפואה משלימה. הסיבה ליכולת זו היא חוסר ההצמדות למה שרואים בעיניים בלבד. זו כמובן סכנתה והסיבה שיש לשלול אותה מכל וכל. התלות בבלתי מובן יכולה לעצור התפתחות מדעית מחד ולתת דרור לדעות מטופשות מאידך. אחד מנקודות האחיזה של תורות מיסטיות אלו הוא הפחד - כפי שמסביר פרויד את הצורך של האדם באל. כל מה שכתבתי עכשיו זו הביקורת שנמתחה על הדת הנוצרית בעיקר, שבמובהק, תקעה את ההתפתחות של העולם (חומר נוסף למחשבה בנושא מצוי בשפע בספרה המצויין של ברברה טוכמן: "ראי רחוק") אבל לכל הטענות הללו אין כלום לדת ישראל ולמבינים את תורת הנסתר שבה. ההתאמה שקיימת בין ההגיון שבחכמת הנסתר לבין ההגיון המדעי הוא בקשת ההבנה שמקור המציאות אחד. חשבת פעם למה המדע מתייחס לעצמו ולאמירותיו ברצינות תהומית כאל חוקי המציאות, ולא כעל דרך מובנת פחות או יותר להסתכל על המציאות? למה שהמדע לא יגיד יש מליון ואחת דברים שעושים מה שבראש שלהם וזהו - כלומר, אפשר לראות אותם עושים את זה ביחד אבל באמת כל פרודה עושה מה שבא לה ללא כלל כל שהוא. הרי החוק המדעי הוא דבר שנכפה על המציאות מבחוץ. איך חלקיק יודע מה לעשות? איך הוא מציית לכוח הכובד למשל? כי המדע מניח שמקור הכל הוא אחד ולא ריבוי ולכן הוא מחפש איך כל החוקים משתלשלים מהאחד. נקודת המוצא שלנו היא הבורא ולא המציאות. לכן תורתנו איננה דברים שאנשים בדו מליבם ואלוקנו איננו הצורך שלנו בתמיכה פסיכולוגית - ודומני שכבר התייחסתי לסוגיה זו באחד הוויכוחים הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורות המיסטיקה היהודית והנוצרית קרובים הרבה יותר ממה שאתה חושב, וחלקם נשאבים ממסורת גנוסטיות, המאוחדות לנצרות וליהדות (או, ליתר דיוק, אלו מסורות שנדדו בין הנצרות ליהדות, חרגו משתיהן ואל כלל שתיהן לא נכנסו). המסורת המיסטית היהודית היא בולשיט בדיוק כמו המסורת המיסטית הנוצרית. המדע, אגב, כל זמן שאיננו הופך את עצמו למיסטיקה, יודע היטב שהוא עומד למבחן. כל תיאוריה מדעית יכולה להתנפץ יום אחד - זה חלק מההגדרה המדעית. מה שאיננו יכול להכשל במבחן איננו מדעי (ולכן, אגב, יש הטוענים שהפסיכואנליזה איננה דיסציפלינה מדעית, אבל זה כבר סיפור אחר). חוק מדעי איננו "חוק" במובן הרגיל של המילה; הוא אינו כופה עצמו על המציאות, אלא מתאר אותה. הוא "חוק" במובן שהטבע מציית לו - אבל הטבע אינו מודע לחוק ואיננו מציית לו; הוא פשוט הינו. התפיסה של "אחדות וריבוי" היא תפיסה אריסטוטלית-מדיוואלית. המדע התקדם הלאה. נקודת המוצא של המדע תמיד תהיה המציאות, ולא הבורא; אין כל הוכחה לקיומו של בורא, אם כי יש הוכחות רבות לבני אדם ששכנעו את עצמם שקיים בורא. אבל כאן אנחנו נכנסים לתחום הפסיכולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהפתיח אני מסכים לכל מה שכתבת ולגבי הפתיח אין לי שום רצון לפתוח ת'דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מהסיום כמובן.... המדע לא יכול להתקדם מעבר לתפיסת עולם דתית כיוון שאין בינהם כל קשר. המדע יכול לכל היותר לאפיין את עצמו כהולך אחר הגיון 'אחדותי' או אחר הגיון 'ריבויי' והוא החליט ללכת אחר האחדות בניגוד מוחלט אליך שהחלטת ללכת אחר הריבוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את "ראי רחוק" (ספר חובה, רבותי), באנגלית ובעברית, ולמיטב זכרוני הוא לא עוסק בקבלה נוצרית. הדבר היחיד שאני מסוגל להזכר בו כרגע הוא הסיפור של קתרינה מסיינה, שעם כל היותה בעלת חזיונות, לא הייתה קבליסטית (לא ידעה קרוא וכתוב, למיטב זכרוני.) אתה בטוח שאתה לא מתבלבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. כל כוונתי היא חומר למחשבה על איך הנצרות תקעה את התפתחות העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר כאן על קבלה מעשית ששונה לחלוטין מקבלה עיונית. כמובן שכשדיברתי על צעירים הלומדים קבלה דיברתי על קבלה עיונית. גם מדונה , עד כמה שידוע לי על המקום המוזר הזה בארה''ב, מתעסקת בקבלה עיונית. סתם דרך אגב ב''מאזניים'' של חשוון האחרון היה סיפור מעניין על קבלה מעשית - 'זהב' של עדי צמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח שלוש קבוצות שהיו ביהדות ויצרו פילוג, והן: חסידות, שבתאות ונצרות (לפי דעתי הן רק דוגמאות למגמה כללית, והיו עוד מקרים כאלה בהיסטוריה) כולן התחילו בתוך היהדות ורצו להישאר בפנים ורק לשנות דברים מסויימים, ובכולן היהדות האורתודוכסית (הMAIN STREAM של היהדות, זאת אומרת מי שרצה להישאר במצב הקיים ולא לחדש) נלחמה בהן בכל הכוח - בתחילת תקופת החסידות היה חרם על החסידים וגם הכריזו על מצוה להסגיר אותם לגויים אפילו אם הגויים יכלו להרוג אותם, וראה את מאבקם של הגר"א ותלמידיו (אגב, זה כמו שעשו לנצרות, רק אני מקדים את המאוחר - והערה זו בסוגריים בגלל שאני יודע שהיא מאד תעצבן, כך שאם היא מפריעה לעיון במאמר - פשוט תתעלמו ממנה). ובהמשך התנועות הנ"ל צברו תאוצה (מסה של אנשים) שלא יכלו להתעלם מהם, אז כרגיל גם היו גורמים חיצוניים (לא קשורים לויכוח בינם לבין האורתודוכסיה) שהם קבעו האם התנועה תישאר בתוך היהדות - מה שגרם לה לוותר על הרבה מהייחוד שלה ולהיכנע לנורמות, או שהיא יצאה מחוץ למחנה ואז היא הקצינה וביטלה את הדברים המשותפים עם היהדות האורתודוכסית (לפי דעתי מבחינה היסטורית נקודות ההכרעה היו מאורעות היסטוריים חיצוניים, אבל נקודה זו אינה דבר חיוני בתאוריה הנ"ל). ולסיכום - מה שאני אומר שהחסידות רצתה לחדש ולשנות את היהדות כמו הנצרות והשבתאות (זה כבר קטע מעצבן שאי אפשר להתעלם ממנו), ובתחילתה היא רצתה לשנות גם דברים מפורשים בשולחן ערוך (החל מנוסח וזמן תפילה דרך הערצה לרבי כמתווך לאלוהים ועד התרים לעשות עבירות) אבל כשהיא התקבלה לתוך הזרם הראשי של היהדות - היא התמתנה (תגובה סוציולוגית הכרחית וידועה), לעומת השבתאות והנצרות (למשל) שהתחילו גם עם שינויים קטנים (במקרה או שלא במקרה זה כמעט אותם סוג של שינויים עם סדרי התפילות) אבל בגלל שהם נשארו בחוץ - הם הקצינו וביטלו את הדברים ומנהגים המשותפים בינם לבין היהדות. הערה: לדעתי גם הציונות הדתית וגם התנועה הקונסרווטיבית זה אותו קטע, רק אנחנו קרובים לזה יותר מדי ולכן אי אפשר לבחון את זה היסטורית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |