שונאים - סיפור אהבה 10
נתניהו מסרב לעזוב את הכותרות, או יותר נכון - הכותרות מסרבות לעזוב את נתניהו. לאן תתפתח הפרשה החדשה של ראש הממשלה הישן?
חדשות • עידו שטרנברג • יום ה', 16/9/1999, 21:24
"מחפשים" את נתניהו

מחר יתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" תחקיר מאת מרדכי גילת, ממנו עולה שבני הזוג נתניהו הזמינו עבודות אחזקה פרטיות מהקבלן אבנר עמדי על חשבון כספי הציבור.

מהתחקיר עולה חשד לפיו בני הזוג נתניהו קיבלו טובות הנאה ועשו שימוש בלתי חוקי בכספי המדינה. המשטרה פתחה בחקירה, עמדי נעצר, ובני הזוג נתניהו נחקרו תחת אזהרה. עורך דינו של עמדי ביקש להמיר את תקופת המעצר במעצר־בית, וטען שאלמלא היה מדובר בנתניהו, המשטרה לא היתה מבקשת להאריך את תקופת המעצר. חבר הכנסת ד"ר יובל שטייניץ קרא לחברי הכנסת לחתום על גינוי לעיתונאי מרדכי גילת.

יש לא מעט אמת בטענותיהם של השניים, לפיהן התקשורת "מחפשת" את נתניהו. מה שהם לא מציינים, הוא שהתקשורת מחפשת איפה שיש סיכוי שתמצא. נתניהו, שכבר הוכיח במהלך פרשת בר־און שאינו יודע להתרחק ממעשים שנמצאים בנקודת ההשקה שבין מנהל ציבורי בלתי תקין לבין הפלילים, הוא מקום טוב לחפש.

עולם קטן

לא כל־כך מזמן, כשנתניהו היה ראש הממשלה ואהוד ברק היה יושב־ראש האופוזיציה, עלה שר המשפטים צחי הנגבי לדוכן הנואמים בכנסת וכינה, בהסתמך על תחקיר אחר של אותו מרדכי גילת, את יושב ראש־האופוזיציה בשם "אהוד ברח". מי שמרוחה חמאה על ראשו, אמר הנגבי, בל יצא לשמש הקופחת. ונתניהו? נתניהו לא הודה ולא הכחיש ששלח את הנגבי לומר את אשר אמר. אולי אני הייתי מנסח את הדברים אחרת, אמר נתניהו, אבל מעל ראשו של אהוד ברק אכן רובצת עננה כבדה. מאז כבר קבע משרד מבקר המדינה שלא היה דופי בהתנהגותו של אהוד ברק באסון צאלים ב', הציבור הביע בו את אמונו באופן גורף, והוא אף זכה לתווית ההכשר המפוקפקת של צחי הנגבי. היום, אותה עננה כבדה רובצת מעל ראשו של נתניהו. עולם קטן.

הירייה

יאמר איש השמאל: מאחורי התחקיר של מרדכי גילת עומדת אמביציה עיתונאית מקצועית וסיפור עיתונאי טוב. ישיב לו איש הימין: מרדכי גילת, שהספיק כבר להתנצל על חלקו בתחקיר "ידיעות אחרונות" בפרשת צאלים ב', ניסה לתקן את הרושם הרע שהותיר על עמיתיו בתחקיר צאלים ב' וביקש "להתקזז" בתחקיר נגדי. למעשה, שניהם טועים.

התחקיר אינו אלא פרק חדש ביחסי האהבה־שנאה שבין נתניהו והתקשורת. בארבעת החודשים המשמימים מבחינה תקשורתית שעברו מאז בחירתו של אהוד ברק, הבינה התקשורת שאמנם לא טוב עם נתניהו, אבל גם לא טוב בלעדיו.

נתניהו, שנמנע מראיונות ומהתבטאויות פוליטיות מאז הובס, חסר לתקשורת. היעלמותו של נתניהו מהחיים הציבוריים הותירה ואקום שמסרב להתמלא. לא לחינם תפסו רעידות האדמה בטורקיה מקום מרכזי כל־כך במהדורות החדשות. אהוד ברק, שממעט להתראיין, שנמנע מפרובוקציות ושאפילו לא מעלה על דעתו לתקוף את התקשורת - לא עושה רושם של אחד שמתכוון למלא את הואקום.

נתניהו, בעל כורחו, נשאב (שוב) אל תוך הואקום. אבל, ולזה צריך לשים לב, אם נתניהו יזוכה מכל האשמות, הוא יחזור לואקום. יחזור כדי להישאר. מרדכי גילת, ביודעין או שלא ביודעין, ירה ירייה. בעוד מספר שבועות נדע אם הירייה היא זו שרצחה, פוליטית, את בנימין נתניהו, או שמא היתה זו רק יריית הפתיחה למסע הבחירות של נתניהו לכיבוש מחודש של הליכוד ושל לשכת ראש הממשלה.
קישורים
ידיעות אחרונות הנוכחות היחידה על הרשת. לא הגיע הזמן לחדש?
ראש הממשלה האתר הרשמי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

התקשורת מחפשת מתחת לפנס 49
דן כהן יום ה', 16/9/1999, 22:14
הסיבה האמיתית, רבותי, היא (כרגיל) – כסף.

"ידועות אחרונות" עושים *הרבה* כסף על גבו של נתניהו. הם עצמם מודים כי הגליון הנמכר ביותר בהסטוריה שלהם (!) היה הגליון הצהוב-דביק בו השמיצו קשות (ב"כתבת תחקיר") את הגב' נתניהו.

ואם יש כסף – והרבה כסף – ברכילות על נתניהו, למה לא להמשיך? גם הגליון של מחר ימכר טוב, אני בטוח!
כמה מילים טובות על מוטי גילת 50
יוסי גורביץ יום ה', 16/9/1999, 22:38
מוטי גילת הוא אחד העיתונאים החוקרים החשובים בארץ. הבנאדם חשף עשרות פרשיות של שחיתות, טמטום וחדלון אישים במערכות השלטון. הוא אחד מכלבי השמירה הטובים יותר של הציבור. הסיפור של אריה דרעי, למשל, רשום על שמו בטאבו.

סיפור שגילת דווקא לא היה קשור בו, למיטב זכרוני, הוא הסיפור של צאלים ב'. שווה בדיקה.
על כלב השמירה הזה ניתן לסמוך 54
שי יום ה', 16/9/1999, 23:59
מרדכי גילת ללא קשר לנשוא החשיפה האחרונה
ובלא קשר לעמדה הפוליטית השמורה לכל קורא מדור זה, הנו מהמעטים היוצקים משמעות לאמרה "העתונות הינה כלב השמירה של הדמוקרטיה". בעשרות כתבות עשרות תחקירים בהם יצא באומץ מרשים כנגד נגעים ושחיתויות לרוב בישראל. הארת שחיתויות והפניית זרקור תשומת הלב הציבורית אליהם הסתיימו בד"כ בכתבי אישום והרשעות חותכות בבתי המשפט.
רק לאחרונה הסתיימה פרשייה שתחילתה בשנות ה 80. קרוב ל 20 שנה הוסתר מידע ברשת של חיפוי ושקרים בהם היו מעורבים גם בכירי המשפטנים בישראל (שאף הם הורשעו בזמנו)
מידע שבבסיסו העובדה כי מאות מליונים !
חוזר: מאות מיליונים נגנבו באגד. המשמעות לכל אזרח במדינה בין אם הינו משתמש בתחבורה הציבורית ואם לא הינם ברורות.
מרדכי גילת הינו מהמעטים שיש לברך על קיומם בנוף העיתונות הישראלית, על כלב השמירה ניתן לסמוך.
59
אסף נמרודי יום ו', 17/9/1999, 0:25
אינני מבין למה אתה מצפה מהכתב או למה הביקורת (אם זו ביקורת כלל) שלך מכוונת.

האם אתה מצפה שאותו מרדכי גילת ימלא פיו מים אל מול המיני-סקופ שנגלה לו? זה נשמע כאילו אתה מאשים את עיתון "ידיעות אחרונות" ביצירת סיפורים בשביל המכירות והסנסציה. אין זה כך לטעמי. מדובר באיש ציבור, ראש ממשלה לשעבר, שנחקר על עבירות צווארון לבן - זה נשמע לי משהו שהציבור ראוי מאד לדעת ולכן אינני מוצא שום פגם בפרסום הסיפור.
נא לדייק בעובדות! 170
מיכה יום ד', 29/9/1999, 16:00
לגבי מאמרה של שרון אדמוני, כדאי לשים לב שמרדכי גילת לא יכול היה או צריך היה להתנצל על ''חלקו'' בתחקיר של ידיעות אחרונות בעניין אסון צאלים.

זאת, מהסיבה הפשוטה שמרדכי גילת לא ערך את התחקיר ההוא.
נתניהו אשם! 339
האייל האלמוני יום א', 10/10/1999, 4:07
אם נתעלם לרגע מאי הדיוקים בכתבתו של מר אדמוני, ונתעלם גם מן העובדה שראש ממשלה החשוד בפלילים הוא בהחלט סיפור ראוי, נוכל לומר בפה מלא כי נתניהו הביא על עצמו את מפלתו. האיש שהוא אומן ההתבטאות בטלוויזיה ומושך אליו ואל אישתו שרה את אור הזרקורים, לא זכאי להתלונן כאשר התקשורת מאירה עליו גם כאשר נתפס בקלקלתו.
נכון, התקשורת בארץ היא רחוקה מלהיות "טובה" או "אחראית" )ולדוגמא ניתן להביא את סיפורי הרציחות במשפחה המזעזעים שממלאים את העמודים הראשונים ומעודדים רוצחים נוספים( אבל התקשורת עדיין ממלאת תפקיד חשוב בחשיפת האמת ובעשיית צדק במדינה.
ואם בתקשורת עסקינן, יורשה לי להפריח את הדעה הרווחת כי התקשורת "שמאלנית", איש לא טען בפני דן מרגלית כי עליו לגנוז את סיפור חשבון הדולרים של יצחק רבין ז"ל למרות שבעקיפין הביא לפרישת יצחק רבין מן המרוץ לראשות הממשלה, עליית פרס לראשות "העבודה" ולמהפך 77 .
פרט אחד ששכחת לציין 359
שרון אדמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 10/10/1999, 23:05
נכון שאף אחד לא ביקש מדן מרגלית לגנוז את סיפור חשבון הדולרים של הגברת לאה רבין. מה ששכחת לציין (ואולי לא במקרה) הוא שדן מרגלית עצמו אמר ששלו היה יודע שרבין יגיב בהתפטרות, לא היה מפרסם את התחקיר מלכתחילה. קשה להשתחרר מהרושם - ולא ממש משנה באיזו עמדה פוליטית אתה מחזיק - שהתקשורת אכן נוטה באופן ברור לכיוון השמאל, ואפילו לא היה מתוודה דן מרגלית בנושא האמור.
שונאים סיפור אהבה 14013
אביב יום ה', 4/1/2001, 18:05
קראתי את הספר ולפי דעתי הספר כתוב יפה והסיפור עצמו מדהים
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות