כמידי שנה, באמצע אוקטובר, חל ראש השנה היחיד שבאמת מעניין חלק ניכר מהצעירים והצעירות בארץ: תחילת שנת הלימודים. נכון, המסיבות בראש השנה האזרחי תהינה גדולות יותר (בכל זאת, שנת 2000) אבל מודעות ענק המכריזות על מסיבות "פתיחת השנה" כבר מתנוססות ברחבי הקמפוסים. האם באמת יש מה לחגוג?
במסע הבחירות שלו הבטיח אהוד ברק "כניסה חינם לאוניברסיטאות". גם התמימים והאופטימיים שבחסידיו הבינו שמדובר בתעמולת בחירות בלבד. איש לא ציפה באמת כי "ראש הממשלה של כולם" יסבסד לחלוטין את הלימודים האקדמאיים, אולם בכל זאת, היתה ציפיה לשיפור חלקי לפחות.
לא מניה ולא מקצתה. שכר הלימוד השנה עומד על קצת יותר מעשרת־אלפים ש"ח (ללא סמסטר קיץ). שכר הלימוד במכללות השונות כפול מזה. בחברה בה תואר אקדמי הוא צורך הכרחי כמעט להצלחה כלכלית, שכר לימוד גבוה מנציח את הפערים בין עניים לעשירים - ופערים אלו גדולים מדי גם כך כבר כיום.
דרישת הסטודנטים להורדת שכר הלימוד מוצדקת, וזהו אינטרס של החברה כולה. החלת חוק חינוך חינם (אבל לא חובה) על לימודים אקדמיים פשוט מתבקשת. מנהיגות הסטודנטים מפריחה סיסמאות ומאיימת, אולם לאחר כשלון השביתה הגדולה בשנה שעברה, אף אחד לא לוקח אותם ברצינות. תזכורת: דרישות להנחה של 50 אחוז בשכר הלימוד, תוספת מלגות, תוספת חדרים במעונות ועוד כהנה וכהנה הסתכמו בהבטחת ממשלה בסגנון "נראה מה אפשר לעשות". מנהיגי השביתה קיפלו את הזנב ונסוגו, ראשי אגודות הסטודנטים התפטרו, והסטודנטים עצמם נאלצו ללמוד חודש פחות, ללא כל הקלה בדרישות.
התוצאה הישירה של כשלון השביתה היא שאף סטודנט שסבל ממנה בשנה שעברה לא יסכים לחזור על הטעות. אחרוני הסטודנטים הנ"ל יסיימו את לימודיהם בעוד שלוש שנים לפחות - כלומר, השביתה הגדולה הבאה לא תתכן לפני פתיחת שנת הלימודים תשס"ג (אוקטובר 2002). באם ממשלת ברק תחזיק מעמד ארבע שנים, הרי שמדובר בתזמון גרוע מאד (מבחינתו של ברק) לשביתה - ממש לקראת תקופת הבחירות. שביתה שכזו, שגרמה נזק תדמיתי מסויים לנתניהו, תגרום נזק רב עוד יותר לברק, שתעמולת הבחירות הקודמות תשמש נגדו ככלי בידי השובתים.
אולי כדאי לברק לחשוב קצת קדימה ולהקדים תרופה למכה. מצד שני, מתי בפעם האחרונה החזיקה ממשלה בישראל ארבע שנים תמימות?
כל המודאגים מריבוי עורכי־הדין במקומותינו בשנה האחרונה ישמחו לשמוע כי השנה נרשמה ירידה בביקוש ללימודי משפטים. באופן לא מפתיע, נמשכת העליה בביקוש לפקולטות ה-"היי־טק" השונות, ובראשן מדעי המחשב. אין ספק כי החדשות לגבי מכירת DSP, וההטבות המופלגות לעובדים, תורמות למוטיבציה של כל הסטודנטים החדשים בפקולטות אלה.
סטודנטים בפקולטות ההיי־טק נהנים מיתרון נוסף: כדי לעבוד במקצועות אלה, לא נדרשת הסמכה אקדמית. רופא, מהנדס או עורך־דין מנועים מלעסוק במקצועם (או אף לספק שירותי יעוץ) לפני שסיימו את לימודיהם, ובחלק מהמקצועות נדרשת גם תקופת הכשרה (סטאג'). הסטודנטים נאלצים לממן את לימודיהם בעבודות מזדמנות - לא במקרה נחשבת מלצרות לעבודת סטודנטים נפוצה. לעומת זאת, סטודנטים רבים למדעי המחשב ומקצועות דומים עובדים כבר לאחר שלושה או ארבעה סמסטרים, ולעיתים, הידע שמביאים הסטודנטים מהבית מאפשר להם לעבוד במקצוע עוד לפני שהחלו ללמוד. השכר כפול, משולש ואף יותר לעומת שכר סטודנטים "תקני", והם מסוגלים לממן את לימודיהם בשנים־שלושה ימי עבודה בשבוע. נכון, הלימודים מתארכים, אולם אין להמעיט בערכו של הניסיון המקצועי הנצבר.
בחודש השביתה בפתיחת שנת הלימודים הקודמת, המרוויחים הגדולים היו אותם סטודנטים למחשבים. חודש של עבודה מדי יום ביומו הספיק לרבים מהם כדי לממן את שנת הלימודים כולה. מבחינתם, השביתה השיגה את מטרתה - היא עזרה להם במימון הלימודים, ללא ספק.
אך מה יעשו שאר הסטודנטים, הלומדים מקצועות "נחותים", מספרות אנגלית ועד רפואה? נו טוב, בשביל זה יש "חיש־גד סטודנט"!
שנה טובה ופורייה לכולכם.
|
קישורים
חיש־גד סטודנט - אתר מפעל הפיס
השביתה הגדולה - אתר המאבק התמוה למדי...
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש