בשנת 2023 הגיע מספר הילדים לאישה בקוריאה הדרומית ל-0.7, שהוא ככל הידוע הנמוך בתולדות האנושות. השיעור הגבוה של פנסיונרים ביחס לזה של העובדים צפוי להביא בעשורים הקרובים לקריסת השירותים החברתיים במדינה. קצבאות הפנסיה יקוצצו, תשתיות לא יתוחזקו והצבא במדינה מאויימת זו צפוי להתכווץ. הערוץ הגרמני Kurzgesagt מסביר שבאין צעירים שיישמרו ויחדשו את התרבות הקוריאנית, צפויה גם זו להתנוון. נכון להיום, נראה שהמצב כבר אינו הפיך. גם אם הפוריות הקוריאנית תשלש את עצמה, החישובים מראים שכמות העובדים לכל פנסיונר תעמוד על 1.5 לכל היותר - שזה מתחת לנדרש עבור מערכת פנסיונית מתפקדת.
קוריאה הדרומית היא רק הסמן התחתון למצב שמקיף מדינות רבות בעולם. במדינות ה-OECD נותרה מדינה בודדת מעל סף התחלופה, שהוא 2.1 עבור מדינות מפותחות. אבל גם מדינות מתפתחות סובלות בשנים האחרונות מגירעונות אקטואריים, מחסור בידיים עובדות ובמקרים מסויימים גם בתושבים, מה שמביא לנטישתם של אלפי ישובים. התבדותן של תחזיות התפוצצות האוכלוסין במדינות המתפתחות הביאה חוקרים לבחינה מחודשת גם של הניתוחים הדמוגרפיים שהסבירו בעבר את הצטמצמות הילודה במערב.
ד"ר אליס אוונס מ-King's College London ניסתה להבין מהו המשותף למגוון כה גדול של אוכלוסיות, שמביא אותן לצניחה מהירה בילודה, כפי שמתאר הכלכלן פטריק בויל. כבמקרה עלייתה וירידתה של האלימות האורבנית, גם כאן התברר שרוב ההסברים שניתנו, הגיוניים ככל שנשמעו אז, היו חלקיים לכל הפחות. בארה"ב למשל, הירידה בפוריות אינה בשל שיפור בתחום ההשכלה, שכן היא משמעותית יותר דווקא בקרב אוכלוסיות פחות משכילות. בקוריאה הדרומית פערי השכר המגדריים הם הגבוהים ב-OECD. אך דווקא שם אין הנשים ששות לשפר את מצבן באמצעות נישואים והילודה שם ניצבת כמעט במקום האחרון בעולם. גם העלויות המאמירות של גידול ילדים, כפי שמסבירים זוגות רבים, כבר אינו הסבר מספק, אחרי שהתברר שהפוריות ממשיכה לצנוח גם במדינות מפותחות בהן זוכים הורים (במיוחד צעירים) לעידוד מדינתי נדיב, וגם במדינות מתפתחות שבהן עלות גידול הילדים לא האמירה. כך הדבר גם בקרב אוכלוסיות דתיות וגם היכן שהנשים פחות משכילות מן הגברים וכן במקומות בהם אין הן נוהגות לעבוד מחוץ לבית. למעשה, בחלק מן המדינות הללו ירדה הפוריות אל מתחת לזו של חלק מן המדינות המפותחות. זה חמור במיוחד אל נוכח סף התחלופה שם שיכול להגיע ל-3.5. אפילו התפשטות השימוש בגלולות נגד הריון התבררה כבעל השפעה מוגבלת על כמות הלידות, מאחר וברוב הקשרים הזוגיים, דווקא נשים הן אלו שדוחפות להגדלת המשפחה.
אז מה כן? לפי אוונס, הגורם שמבדיל אוכלוסיות שבהן צנחה הפוריות מאחרות אינו ירידת מספר הילדים לזוג, אלא ירידת שיעור הזוגות. דבר זה בא לידי ביטוי הן בעליית הגיל הממוצע ליצירת זוגיות יציבה והן בשיעור אלו שנותרו בגפם. מגמה זו מתרחבת בצפון אמריקה ובדרומה, במזה"ת, בצפון אפריקה ובדרום מזרח אסיה, וניכרת במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה.
אוונס מצאה שהירידה בקצב היווצרותם של זוגות באזורים שונים בעולם נוטה להתרחש בעקבות הגעתן של רשתות סלולריות. האפשרויות שהרשת מציעה מביאה צעירים להסתפק בעולם האינדיבידואלי שזו מאפשרת לכל אחד ליצור. זאת על חשבון הפשרות הכרוכות בזוגיות. הסבר מבוסס יותר נוגע לפער המגדרי שיוצרות הרשתות החברתיות. מחקרים מצביעים על כך שאלו מביאות לאימוץ מוגבר של תפיסות עולם ליברליות דווקא בקרב נשים, מה שמרחיב את השוני המנטלי הקיים בינן לבין גברים. אחרי גיל שלושים, כאשר הפעם נסגר, ניתן לראות עליה בזוגיות ובילודה. אך עליה זו אינה מפצה על הצניחה בשיעור ההורים הצעירים. היכן שלא נפער פער פוליטי זה, נשמר שיעור הזוגות מקרב האוכלוסיה.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות