במלאת שנה לנשיאותו של חאבייר מיליי, מסכמים עידן ארץ, פטריק בויל וישי שנרב את השינוי שחל בכלכלה הארגנטינית. מיליי נבחר כאשר המדינה עמדה בפני פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה. בשל בריחתם של משקיעים חיצוניים ולאחר שהמדינה לא יכלה עוד ללוות כספים מגורמים בינ"ל, האיץ הבנק המרכזי בארגנטינה את הדפסת הכסף, מה שהביא, במועד כניסתו של מיליי לתפקיד, לאינפלציה חודשית של 12.5%.
לפי הכלכלן סיימון קוזנץ, ישנם ארבעה סוגי כלכלות: מפותחות, מתפתחות, יפנית וארגנטינית. הכלכלה הארגנטינית, שבעבר נמנתה על המובילות בעולם, כפי שמעידה הארכיטקטורה בבירתה, עשתה במהלך המאה העשרים מעבר חריג מן הקבוצה הראשונה אל שניה, תוך שהיא חווה שבע הפיכות צבאיות.
עם כניסתו לתפקיד סגר מיליי את משרד התרבות, את משרד התיירות והספורט וכן 11 משרדים נוספים. הוא פיטר 10% מעובדי המדינה, ביטל סובסידיות למוצרי צריכה, תחבורה ואנרגיה. הוא הפסיק מיזמיי עבודות ציבוריות שעיקרם היה מתן תלושי משכורת למובטלים. הוא קיצץ גם בחינוך, בהעברות לאוניברסיטאות ובתשלומי הרווחה, כולל בתשלומי הפנסיה. צעדים אלו הורידו את הוצאות הממשלה ב-30%. כתוצאה מכך, לראשונה זה 14 שנה, זוכה ארגנטינה לתקציב מאוזן. מיליי גם ביטל רגולציות שנועדו, בתמיכת יותר מ-3000 אירגוני העובדים שבמדינה, להגן על התעשייה המקומית, אך בעיקר גרמו לחוסר תחרותיות ובריחת משקיעים. הוא גם הורה לבנק המרכזי להפסיק את הדפסת הכסף ולפחת את שער הפסו בכ-70% במצטבר, כדי להתאימו לשער הריאלי בו הוא נסחר בשוק השחור.
כתוצאה מצעדים אלו, האינפלציה, שעלתה תחילה עוד, צנחה לאחרונה ל-2.7% בחודש. ביטול הפיקוח על הדיור העלה פי שלוש את היצע הדירות להשכרה בבואנוס איירס תוך ירידה של 50% בגובה שכר הדירה. מדד המניות הלאומי עלה ב-140%, החוב החיצוני החל לרדת ומשקיעים החלו לגלות עניין מחודש במדינה, אם כי עדיין בחשש מסויים לאור עברה הכלכלי המפוקפק, כולל ניסיונות הבראה של ממשלות קודמות. למרות צעדי צנע אלו, שפגעו בעיקר באוכלוסיות חלשות (שיעור העוני עלה מ-43% ל-52%), מיליי, שעלה ללא רוב בפרלמנט ובמשך רוב כהונתו לא זכה לתמיכת רוב הציבור, זוכה עתה לתמיכה של 56%. גם אירגוני העובדים נמנעים כמעט לגמרי מלשבות.
בשנת 2025 צפויה מדיניות ההבראה של מיליי להתמודד עם משקולת כלכלית משמעותית נוספת - תחילת התשלומים עבור איגרות החוב הבינ"ל שהנפיקו קודמיו.
|
קישורים
|