 |
פרופ' עוזי אורנן, בלשן ופעיל חברתי, הלך לעולמו בשבוע שעבר. בן 99 היה במותו.
|
|
| חדשות • המערכת • יום א', 6/11/2022, 8:45 |
|
אורנן נולד בשכונת מוסררה בירושלים המנדטורית. הוא לא סיים את התיכון בשל תאונת פיצוץ שארעה ב-1939 בהכנת מוקשים במחתרת האצ"ל וחיפושי המשטרה אחריו בעקבות הפיצוץ. בשנת 1944 נתפס והוגלה למחנות המעצר הבריטיים באריתריאה, סודן וקניה. ישב במעצר עד לפירוק המחנות וחזר עם אחרוני הגולים ביולי 1948.
בשנים אלה לימד את חבריו למחנה דקדוק עברי ותוצאת הקורסים הייתה הספר "דקדוק הפה והאוזן", שנעשה אחר כך לספר לימוד מבוקש ללימודי דקדוק.
לאחר שובו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים התמנה למרצה ולפרופסור ללשון העברית. עם זאת למד, בשנות שבתון שונות ובחופשות קיץ, גם באוניברסיטאות של לונדון, אסקס, אוקספורד, UCLA ו-MIT.
ב-1987 התקבל כפרופסור אורח בטכניון, במחלקה למדעי המחשב, וניהל שם את המעבדה לעיבוד שפות טבעיות. ב-1979 נבחר כחבר מלא באקדמיה ללשון העברית, ועמד בראש הוועדה לכללי הפיסוק. הוא פיתח את הכתב הפונמי לעברית, שהתקבל כתקן בין־לאומי על־ידי ISO, ארגון התקינה העולמי.
בין ספריו של אורנן: "מילון המילים האובדות", "המשפט הפשוט", "נטיית הפועל בתרשימי זרימה", "תורת ההגה של העברית החדשה", "המילה האחרונה" ועוד.
ב-1950 ייסד את "הליגה למניעת כפיה דתית" והיה המזכיר הארצי ואחר כך היושב ראש שלה עד 1967. בשנות ה-70 היה יו"ר התנועה החילונית הישראלית, ובשנים האחרונות פעיל בהצהרת "אני ישראלי", המכוונת להשגת שוויון אזרחי מלא ולביטול אפליות דתיות ועדתיות בישראל. הוא פרסם מאות מאמרים, רשימות ומכתבים־לעורך בענייני דת ומדינה, חילוניים ודתיים, חינוך וחברה. עשרות שנים התריע על התגברות הכפייה הדתית והזהיר מפני השתלטותם של גופים שמרניים עוצרי־קידום על ישראל בין בכוח סחיטת חוקים בין בכוח הזרוע. בתחום זה הוא פרסם את "שבת בלי כבלים" (1950), "נישואים אזרחיים" (1955), "האם אתה יהודי" (1961) וערך עשרות הודעות לעיתונות על הפעילות החילונית של הגופים הנ"ל.
בין השנים 2003 ו-2006 פרסם אורנן חמישה מאמרים ב"אייל הקורא".
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש