בהובלת הרקטור החדש פרופ' גור אלרואי, החליטה אוניברסיטת חיפה להחליף את המודל המשמש להערכת חוקרים לצורך קידום. במקום מדד של פרסומים, ציטוטים ומענקי מחקר, מדד המבוסס על 17 היעדים לפיתוח בר־קיימא שפרסם האו"ם.
"אני בז למודל המיושן הקובע איך יחולקו הכספים בין המוסדות להשכלה גבוהה", אמר אלרואי. "צריך להוציא את האקדמיה ממגדל השן ולהפוך אותה למשפיעה ורלוונטית לחברה. האוניברסיטאות מקבלות מיליארדי שקלים מהמדינה ואף אחד לא שואל מה אנחנו מחזירים לחברה".
17 היעדים של האו"ם נקבעו ב-2015, ומהם נגזרים 169 יעדי משנה. ביניהם: סיום העוני והרעב, הבטחת חינוך ובריאות, שוויון, והתמודדות עם משבר האקלים.
לפי "הארץ", אוניברסיטאות רבות באירופה, אוסטרליה ויפאן החלו לאמץ את היעדים האלו, מתוך הטענה כי אי אפשר להשיג אף אחד מהם ללא תרומה מחקרית מצד האקדמיה. בארה"ב הם פחות זכו לאימוץ, ועד כה גם בישראל.
"מודל המחקר" הנהוג כיום בישראל, ומשמש את הממשלה לחלוקת תקציב האקדמיה בסך כ-3 מיליארד שקלים בשנה, מבוסס על זכייה במענקי מחקר (49%), פרסומים מדעיים (34%) ומספר תלמידים לתארים מתקדמים (17%). האוניברסיטאות בתורן הפכו את המדד הזה לכלי דומיננטי בהערכה וקידום של חוקרים. אחת הביקורות נגד מדד הפרסומים טוענת כי כתבי עת מתקשים לקבל מאמרים פורצי דרך, וכך מעודדים שמרנות מדעית.
במדדי הפרסומים הנחשבים בעולם נמצאת אוניברסיטת חיפה במקום נמוך בין המוסדות בישראל. אך במדד של Times Higher Education שבוחן התאמה למדדי האו"ם היתה חיפה המוסד הישראלי היחיד בין 1100 אוניברסיטאות, בקבוצה של כ-300 המובילות.
הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), האחראית על חלוקת תקציב המחקר, דוחה במפורש את המודל של אוניברסיטת חיפה.
|
קישורים
|