לפני כשבוע שיגרה איחוד האמירויות את גשושית המחקר "אל אמל" (התקווה) למאדים. השיגור היה מיפאן, על משגר של "מיצובישי". הגשושית נפרדה בהצלחה מהמשגר. המסע למאדים צפוי לארוך שבעה חודשים. עד כה רק ברית המועצות, ארצות הברית, האיחוד האירופי והודו שיגרו משימות למאדים.
ההשקעה במשימה היתה 200 מיליון דולר, במשך חמש שנים. סוכנויות החלל האמריקאית והיפנית סייעו במשימה, כמו גם כמה אוניברסיטאות בארה"ב, אך הבניה כולה התבצעה בדובאי, במטרה להכשיר דור עתיד של מדענים ומהנדסים.
הגשושית היא "מקפת" – מתוכננת להקיף את הפלנטה. היא מתוכננת לבצע מדידות שיסייעו להבין מדוע איבד מאדים את האטמוספירה שלו, ולשתף אותן עם 200 מכוני מחקר בעולם.
אתמול שיגרה גם סין חללית למאדים, "Tianwen-1", באמצעות משגר "המצעד הארוך 5". המשימה הסינית שאפתנית יותר, וכוללת גם מקפת, גם נחתת, וגם כלי רכב רובוטי. פירוש שם החללית הוא "שאלות לשמיים", מתוך שיר סיני מהמאה השלישית לפני הספירה. מטרת כלי הרכב היא לבדוק את הגיאולוגיה והמורפולוגיה של אזור הנחיתה, ובפרט פיזור המים שם. הנחתת והרכב מתוכננים לצאת מהמקפת רק לאחר כמה חודשים של הקפה, והרכב מתוכנן לפעול כ-90 יום. המקפת מצידה תמשיך במשימות מדידה במשך שנה. בתכנון המשימה השתתפו אוניברסיטאות רבות בסין, וכן סוכנויות החלל של אירופה, צרפת, אוסטריה וארגנטינה.
ב-2011 ניסתה סין לשלוח חללית למאדים בשיתוף פעולה עם רוסיה, אך השיגור נכשל.
השבועות הנוכחיים הם חלון הזדמנות שחוזר מדי 26 חודשים, שבהם הארץ ומאדים קרובים ביותר זה לזה. בעוד כשבוע מתכננת נאס"א לשגר את "Perseverance"'. גם זו תכלול רכב רובוטי, החמישי במספר של נאס"א למאדים. אותו ילווה מסוק – חידוש במשימות חלל. המשימה האמריקאית תתרכז בחיפוש שרידי חיים עתיקים.
|
קישורים
|