בסוף פברואר נעצרו לכמה ימים כמה עובדים בכירים ב-SBI, חברה נכדה של "שיכון ובינוי". על פי החשד החברה עסקה באופן שיטתי במתן שוחד לפקידי ממשל באפריקה ובמקומות אחרים בעולם כדי לזכות בפרויקטים, ושמונה בכירים בה חשודים במעורבות אישית בכך.
ב-2008 נחקק בישראל איסור על מתן שוחד במדינות זרות כחלק מאמנות בינלאומיות שמטרתן מיגור השוחד. החוק קובע כי מתן שוחד כזה דינו כדין מתן שוחד בישראל, והעונש המקסימלי הוא 7 שנות מאסר.
לפני כמה חודשים כבר החלה חקירה נגד חברת ההנדסה שפיר ונגד איש העסקים בני שטיינמץ על עבירות דומות בגיניאה וברומניה. עדיין לא ניתנה החלטה בשני תיקים אלו. החברה הראשונה שהוגש נגדה כתב אישום, ניפ גלובל, שילמה ב-2016 קנס של 4.5 מיליון שקל על שוחד בלסוטו, ו"טבע" הגיעה להסדר על תשלום של 75 מיליון שקל תמורת הודאה במתן שוחד.
ייתכן כי החקירה נגד "שיכון ובינוי" נולדה כתוצאה מתביעה נגד החברה שהגיש שי סקף, לשעבר מנהל הכספים של החברה בקניה. סקף טוען כי מנהלו בקניה ביקש ממנו להיות מעורב בתשלומי השוחד (כתבה ב-TheMarker מתארת את הפגישה באופן ציורי); לאחר שסקף סירב, התנכלו לו בחברה לטענתו, עד כדי איומים על חייו. סקף טוען בכתב התביעה כי ניסה להעלות את העניין בפני רואה החשבון המבקר החיצוני של SBI, רובי לזרוב, וכן בפני מבקר הפנים של "שיכון ובינוי", אברהם אדמוני, אך אלה המליצו לו להתעלם; מנכ"ל SBI שוויץ, רוני פאלוך, הגן בפניו במפורש על שיטת השוחד. שלושת אלו בין החשודים שנעצרו.
זרז אחר לחקירה הוא כנראה הבנק העולמי. זה מימן, לצד ארגונים של האו"ם, את מרבית הפרויקטים של SBI באפריקה, אך החל לפקפק בשיטותיה של SBI.
בינתיים, "שיכון ובינוי" בישראל מנסה להתנער מ-SBI ולטעון שזו בכלל חברה שוויצית־קנייתית, שאמנם נמצאת בבעלות של "שיכון ובינוי" אבל ללא זיקה ניהולית.
|
קישורים
|