לראשונה מאז שנות החמישים, צפוי מספר מקרי הרצח בניו־יורק השנה לרדת אל מתחת ל-300. זוהי צניחה של יותר מ-85% בשיעור מעשי הרצח בעיר לעומת אלו של תחילת שנות ה-90. באותן שנים הגיע לשיאו גל של פשיעה אלימה במיוחד בערים הגדולות, שהחל בשנות ה-70. ניתוח מדוקדק שנערך לתופעה בערים רבות בארה"ב ובשאר העולם הצביע על הרעלת עופרת כגורם המרכזי לכך. העופרת, שהגיעה ברובה מתוסף לדלק, פגעה בהתפתחות המוח של ילדים שספגו אותה, באופן שהשפיע על התנהגותם כבוגרים.
לירידה הנוכחית ברמת האלימות – גם ביוסטון, לוס אנג'לס, וערים גדולות נוספות בארה"ב – אין כרגע הסבר מספק. יש המניחים שהיא קשורה להצטברות של גורמים כלכליים כגון שעורי הריבית, התעסוקה והאינפלציה. מי שצובר אהדה כתוצאה ממגמה זו הוא ביל דה בלזיו, שנכנס לתפקידו כראש העיר ניו־יורק בתחילת 2014. בלזיו הפחית משמעותית את כמות החיפושים האקראיים שעורכת המשטרה אחר סמים ונשק. לדבריו הדבר שיפר את אמון האזרחים במשטרה, מה שהעלה את כמות המידע שאלו מוסרים לה.
מי שצבר אהדה בעקבות דעיכת שיאי האלימות של תחילת שנות ה-90 היה ראש העיר דאז רודולף ג'וליאני, שדווקא החמיר את האכיפה ("תאוריית החלונות השבורים"). מן העבר השני של המפה הפוליטית העדיפו דווקא את ההסבר לפיו האלימות נגרמה על־ידי "ילדים לא רצויים", אלו שנולדו קודם לשנת 1973, שבה הפכו ההפלות לחוקיות בכל רחבי ארה"ב. שני ההסברים הללו התבררו כלוקים מבחינה סטטיסטית.
|
קישורים
|