האם טוב שהממשלה מעודדת את שוק האשראי? | 3731 | ||||||||
|
האם טוב שהממשלה מעודדת את שוק האשראי? | 3731 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ולא בדוקות. נכון שהעידן הדיגיטלי מאפשר שינויים אבל קשה מאוד לצפות מה שיקרה עקב השינויים. יש יותר מדי פרמטרים נעלמים בהנעת כספים שטרם ניבחנו בפועל ונדרשים שינויים זהירים מאוד ואיטיים מאוד כדי שהמערכת החדשה לא תקרוס בגלל גורם לא חזוי. בתור דוגמא (לא מספיקה, אני יודע). סניף בנק שכספי נמצא אצלו החליט לבטל את כל הפעולות של פקידי בנק זוטרים שמקבלים ולוקחים כסף מזומן מלקוחות קטנים. לא יודע מה הוא עושה מול לקוחות גדולים. לכאורה זה שיפור וקידמה, אבל אני מתכוון לעזוב מייד את סניף הבנק כי זו הרעה גדולה באיכות השירות מסיבות שונות. אם יהיה צורך אעזוב בכלל את הבנק (ולדעתי רבים יעשו כמוני). כסף מזומן עדיף על כסף דרך מתווכים כאשר מדובר בתשלומים ברחוב. מתווכים (כגון חברות אשראי) גובים קופונים של מספר אחוזים מהתשלומים תמורת שירותי ההעברות שהם נותנים (אילו עוד קרציות במשק שעושות כסף מכלום). אם ביבי, מיטיבם של הטייקונים, יטיל אותנו לזרועות הקרציות שנקראות חברות אשראי -הוא ימשיך ליקר את יוקר המחיה. אגב, בין שאר הרעיונות האידיוטיים שהוזכרו בלינקים למעלה, מוצע לחברות האשראי לגייס כספים מקופות הפנסיה לצורך הקמות בנקים דיגיטליים. חוזר הסיפור של השחתת המשק שמאפשרת לחברות נטולות כספים עצמיים ליצור שליטה על כספים של חלשים פיננסית באמצעות מימון מאותם כספים של חלשים. מצאו להשחתה הזו שםן יפה - מינוף. בפרק הראשון של "מגש הכסף" מסביר רולניק כיצד המנגנון המושחת של מימון טייקונים מכספים שאין להם - עובד. ביבי, הגאון המדומה, חושב שקופות הפנסיה אמורות לממן פעולות כספיות מסוכנות. למה הוא חושב כך ? כי המחזיקים בקופות הפנסיה והגמל לא יכולים לברוח מהן. מסכנים החוסכים היום בקופות פנסיה וגמל, כלל לא בטוח שהם יזכו לראות את כספם בזמן שהוא אמור להפרע. נראה לי יותר ויותר משתלם לא להשקיע בקופות פנסיה וגמל בגלל הסיכון והשחיקה שעולים על הרווח מהטבות המס. כבר נאמר במקום אחר שעל רוב הקופות הפנסיה והגמל השתלטו חברות ניהול שמשלשלות לכיסיהן הרבה כסף, בתור דמי ניהול (דמי הניהול הגבוהים גורמים לשחיקה של כספי הפנסיה והגמל). |
|
||||
|
||||
מעניין שמה שברור מאליו לליברטריאן דורש מסה שלמה מסוציאליסט, כולל הזדקקות לביבי, לטייקונים, לקרציות ולמינוף. |
|
||||
|
||||
בכל אופן, אין הסבר של שורה אחת שמסביר היטב כל מה שקורה בשוק הישראלי. לביבי יש תפקיד מרכזי בהשחתה של המשק הישראלי (העברת השליטה על המשק הישראלי לידי בעלי ההון). ההשחתה מתבטאת בפרטים הקטנים שאינם מכוסים בהסברים ''עקרוניים'' של שורה אחת. |
|
||||
|
||||
העקרון הוא פשוט: כשהממשלה מתערבת בשוק חופשי נוצרים עיוותים. אחד העיוותים הנפוצים הוא יצירת רנטה למקורבים. זה לא משנה אם ביבי, לפיד או שלי יהיו בראשות הממשלה, ההבדל היחיד יהיה זהות המקורבים ("טייקונים"/"בעלי הון"/"הועדים הגדולים") אין לממשלה מה לחפש בשוק האשראי הצרכני - לא לעודד אותו ולא לדכא אותו. |
|
||||
|
||||
לא כל כך פשוט. בהעדר רגולציה נוצרות שתי בעיות לא מבוטלות: - מונופולים דורסניים. זו תופעה שהעולם הפוסט מודרני הגלובלי מקצין. אני מזכיר לך את ההתנהגות העיסקית של מיקרוסופט לפני חמש עשרה שנה, כאשר היתה מונופול חזק. - פגיעה בזכויות העובדים. התאגידים הולכים ומתחזקים ובכף המאזניים השניה העובדים נחלשים. |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש רשות להגבלים עסקיים. אין קשר בין זה לבין התערבות בשוק האשראי הצרכני בשביל ''לעודד'' אותו. |
|
||||
|
||||
לעניין המזומן: זוהי מגמה כלל עולמית מתוך הנחה שכסף מזומן מקל על העלמות מס. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מגבלות על שימוש בכסף מזומן ונראה לי שעוד מעט עסקה מהסוג של "המזוודה המסתובבת" תהיה לא חוקית רק בגלל כמות המזומנים שהחליפה שם ידיים. אבל בשביל זה לא צריך הלוואות מפורשות. בשביל זה מספיק להחליף את המזומנים באמצעי חיוב אחר. מהבחינה הזו מה שחסר בארץ הוא כרטיס חיוב (debit card) עם עמלה נמוכה. יש כרטיסי אשראי שיש בהם אשראי ובעלי העסקים לא מקבלים את התשלום מייד (נכון?). אמצעי חיוב שמעביר בצורה בטוחה, אמינה וזולה כסף מחשבונו של הקונה לזה של המוכר היה יכול להיות תחליף טוב לכסף מזומן. למרבה הצער נראה נראה שהישועה לא תגיע גם מהביטקוין (תקציר: בגלל צירוף נסיבות אומלל רשת הביטקוין לא הצליחה לגדול טוב והתוצאה היא, בין השאר, עמלות שימוש גדולות. אפילו יותר מאילו של כרטיסי אשראי). |
|
||||
|
||||
אני רק תוהה מדוע ההצעה להקים מאגר נתוני האשראי, לא עוררה את המהומה שעורר המאגר הביומטרי. מוזר, מפני שהנתונים במאגר נתוני האשראי עלולים להיות מביכים לאנשים מסויימים הרבה יותר ממראה הפנים שלהם. |
|
||||
|
||||
כי מאגר נתוני האשראי אוגר נתונים לגבי המעשים שלך (שבשליטתך) ולא לגבי נתוניך הפיזיים (שאינם בשליטתך) |
|
||||
|
||||
מה ענין שמיטה לתשמישי מיטה? |
|
||||
|
||||
הוא ענה תשובה עניינית, בניגוד לתגובה שלך. המאגר הביומטרי שומר נתונים שהם חלק מהזהות הבלתי משתנה שלך. למשל, מישהו יכול להתחזות לך אם הוא יכול להציג לאמצעי זיהוי אלקטרוני שמחפש טביעת אצבע את טביעת האצבע הגנובה שלך. הנתונים היבשים על מהלכי האשראי שלך הם אולי ידע מעניין(לא ברור מאד למה הוא מעניין), אבל לא כזה שמאפשר למישהו לגנוב את הזהות שלך, על כל המשתמע מכך. |
|
||||
|
||||
התירוץ המוסרי של מאור נשמע לי קצת מוזר: מעולם לא שמעתי טענה שעל מידע התלוי באישיותו ובמעשיו של הפרט, הזכות לפרטיות חלה במידה פחותה. הסטודנט אחראי לציוניו, לכן כולם רשאים לדעת אותם? הפרט אחראי למצבו הכלכלי, לכן השכנים רשאים לדעת את דירוג האשראי שלו? מוזר. (אנשי שמאל יסתייגו מעצם ההנחה שאנחנו אחראים למצבנו הכלכלי.) מתנגדי המאגר הביומטרי התריעו מפני הפגיעה בפרטיות. הסיוט הטכנולוגי (הבדיוני) שלהם היה משקפי מציאות מועצמת, שבהם מופיעה מעל ראשי אנשים שמזדמנים לתוך שדה הראיה, בועה ובה שם ודירוג אשראי. אתה טוען טענה חדשה (לא זו של מאור ציון) שאינה נכונה ביחס למראה הפנים, וגם נאחז בקוריוז ההתחזות באמצעות טביעת אצבע מזוייפת. אני לא רוצה לחדש כאן את הדיון הישן בטענות אלו, שאני מיחס להן משקל נמוך. אבל בלי קשר למשקל שאתה מיחס להן, הסכנה הטמונה בחשיפת המאגר הביומטרי נובעת מ"שיתוף פעולה" עם מאגרים חשופים אחרים1. מדוע שפר גורלו של המאגר הביומטרי, והוא זכה להתלהמות תקשורתית מסיבית, ולעומתו מאגר נתוני האשראי - אחד השותפים ההכרחיים לעבירה, והמכיל בפני עצמו מידע רגיש - מעורר פיהוק רחב? סדר היום הציבורי שלנו אינו מושפע באופן שיוויוני ע"י כלל האזרחים, אלא מובל ע"י מעטים. יתכן שלחלק מאיתנו יש קצת פחות רצון חופשי ועצמאות בגיבוש עמדותיהם, ממה שנוח להם להאמין. לכן חשוב לדעתי לשים לב לאנומליות בתשומת הלב הציבורית, ואולי אפילו לחשוד שיש אג'נדה מאחורי האנומליות האלו. 1 האמת היא שמאגר נתוני האשראי אינו זקוק לסיוע מהמאגר הביומטרי. מכריך וידידך יודעים את שמך וכתובתך, ואני חושש שחלקם לא יעמדו בפיתוי הסקרנות לחטט ב"נתונים היבשים" שלך, אם המאגר יחשף. |
|
||||
|
||||
מאגר אשראי יש בעוד מדינות1 השאלה היא לא אם הוא ייפרץ, אלא מה הדבר הכי חמור שעלול לקרות כשהוא ייפרץ. |
|
||||
|
||||
בדוגמה שלך, מעסיק רשאי לבקש מסטודנט את גליון הציונים שלו (זה תמיד הדבר הראשון שאני מבקש), אבל לא את גליונו הרפואי. |
|
||||
|
||||
אחד ההבדלים-כביכול המהותיים בעיני הוא שמאגר אשראי הוא (כאילו) וולונטרי. לא רוצה להיות במאגר? אל תשתמש באשראי. הזכות לקחת הלוואה היא לא זכות טבעית שמוקנית לכל אזרח, ולכן אם הגופים המלווים רוצים להתנות את מתן ההלוואה בהכנסה למאגר, זו זכותם. לעומת זאת, לקבל שירותים מהמדינה זו זכותו של כל אזרח ולכן להתנות את הזכות הזו בכניסה למאגר זה מקומם. כמובן שבפועל קשה מאוד להסתדר בעולם המודרני ללא כל מגע עם המגזר הפיננסי (מילא לקחת הלוואה, אבל הבנק יכול להחליט שגם כדי לפתוח לך חשבון אתה צריך להיות במאגר). לכן בפועל המאגר הזה הופך למאגר חובה. הבדל נוסף שאני יכול לחשוב עליו, הוא שמאגר נתוני אשראי הוא איחוד של נתונים שקיימים כרגע במאגרים נפרדים (לבנקים ולחברות האשראי כבר יש את כל האינפורמציה שתהיה במאגר, רק שאסור להם לשתף אותה ביניהם). הקמת המאגר לא תדרוש ממני "לתת" שום אינפורמציה. לעומת זאת המאגר הביומטרי דורש מאיתנו לתת לשלטון אינפורמציה נוספת שלא היתה ברשותו לפני כן. |
|
||||
|
||||
פוסט של יהונתן קלינגר הוא לא סערה תקשורתית. אבל יש בפוסט תועלת מפני שאפשר למצוא בו רמז מדוע המאגרים זוכים ליחס תקשורתי של איפה ואיפה. "...כדי "להרוג את המונופול של הבנקים על אשראי. אלא, שבזמן שמדובר על מלחמה בבנקים קל לנו לשכוח שהמטרה היא לא לפגוע בבנקים,..." - טוען קלינגר. קלינגר מלין על כך שהפגיעה בבנקים מסנוורת את קהל היעד שלו, ומשכיחה את שרץ הפגיעה בפרטיות. במקרה של המאגר הביומטרי לעומת זאת... מי בעצם הנפגעים העיקריים מהמאגר הביומטרי, ומדוע הפגיעה בהם אינה מטהרת אף שרץ? |
|
||||
|
||||
המאמר מדבר על כך שהשינוי יעודד את הצרכנים לסיכונים גבוהים יותר ולצריכה שמעבר ליכולתם. נקודה זו בלבד אמורה להפריע למשק הישראלי, בו משיכות היתר הן עניין רווח ביותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |