 |
נהלי בחינות הבגרות החדשים ייושמו לראשונה היום | 3701 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בהודעה ששלח ביה"ס ה-45 דקות הפכו ל-60. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שזה מתרחש בשנות ה20',היום היה אפשר לעשות את המבחן על מחשבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לחשוב איזה מהי העלות של תשתית המחשוב הנדרשת. אתה לא יכול להשתמש במחשבים קיימים של התלמידים (למה?) ולכן חייבים לספק עמדות. מכאן שחייבים דרך להעתיק את הבחינה לכל מחשב, או לחילופין לערוך אותה מול מוקד מרכזי (ולספק תשתית הזדהות כלשהי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבכל בתי הספר התיכוניים היום יש כבר מחשבים שמחוברים לאינטרנט. אם לא יש לנו בעיה הרבה יותר חמורה. אם כן, אני לא רואה בעיה ב"תשתית הזדהותית", תעודת זהות + סיסמא + בוחן שבודק שמי שיושב מול המחשב הוא באמת מי שמתיימר לשבת מול המחשב. הבעיה היחידה היא אולי עומס מול השרת (קצת מטופש להחזיק שרת חזק בשביל חמש שעות בשנה, מצד שני שרת חלש עלול ליפול) - אולי אפשר לפזר את הבחינה לאורך השנה ובמקום מבחן זהה לכל התלמידים לתת לכל תלמיד מבחן אקראי שנוצר מבנק שאלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מבחן אקראי - בוא ניתן ציון אקראי בלי בחינה וחסל. זה יפתור כל כך הרבה בעיות פרוצדורליות מעיקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד (או שאתה לא הבנת מה כתבתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מבחן אקראי יהיו 5% (נניח) מבין התלמידים שיקבלו את השאלות הקשות יותר. אתה היית רוצה להיות אחד מהם? (אני הייתי רוצה להיות מה־5% בצד השני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שאלות קשות באופן סובייקטיבי או שאלות קשות באופן אובייקטיבי? אם הראשון, זאת לא בעיה חדשה - ככה זה היה מאז ומעולם וככה זה יהיה גם בעתיד. אם השני, ברור שבנק הבחינות לא יבנה בצורה שטוחה, והבחירה האקראית תהיה כזאת (נגיד) 5 שאלות מתוך 100 מסוג 1 עם רמת קושי 2, 3 מתוך 100 שאלות מסוג 2 עם רמת קושי 3 וכך הלאה.... ככה בונים את החינת התיאוריה (ולא רק - לא מדובר בהמצאת הגלגל - עושים את זה בכל העולם כבר כמה יותר מעשור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר הבין. מספיק קשה לעשות מדידה דומה עד זהה של כישורי התלמידים בכל הארץ, גם כשהם עושים אותה באותו יום ומול אותו טופס. בבאר שבע היו 40 מעלות, ובטבריה היו 100 אחוז לחות וכולם הזיעו, ובירושלים היתה מגיפת יבחושים. עדיין, לפחות את הפרמטרים שאתה כן יכול להשוות בין כל הנמדדים - השאלות הנשאלות ותאריך המבחן - כדאי מאד שתשאיר. הי, אתה אפילו הצעת לחלק את תאריך הבחינה על כל השנה - איך אתה מצפה שתלמיד באמצע י"ב יתחרה ברמת הידע והמיומנות עם תלמיד בסוף י"ב? כן, ראיתי את ההצעה שלך למאגר של שאלות באותה רמה, זה נשמע לי מאד בעייתי ונתון לפרשנות. ובשביל מה כל זה? כדי לפתור בעייה נקודתית של אבטחת מידע שצריך לפתור באמצעים המתאימים? קצת כמו לשפוך את התינוק עם המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם רציניים? חלוקת גרסאות שונות של אותו המבחן כדי להתמודד עם העתקות הייתה פרקטיקה מקובלת ונפוצה בכל המסגרות בהן למדתי אי פעם, מהיסודי ועד האונ'. מה אתם עושים מזה סיפור גדול? ובכלל, במה זה שונה מהבדלי הקושי בין מועד א' למועד ב', בין סמסטר אביב לסמסטר סתיו, או בין המבחנים של המרצה שמוליק למבחנים של המרצה רותי? זאת ועוד, במבחנים ממוחשבים בהיקף גדול אין שום בעיה לתת ניקוד ומשקל לשאלות בדיעבד, לפי רמת הקושי האמיתית שלהן, כדי לאזן באופן מדוייק במיוחד את רמות הקושי ולנרמל את הציונים (באופן שמזכיר את מה שנעשה בפסיכומטרי). זה nonissue. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שכל הרעיון מאחורי בחינת הבגרות הוא לנטרל את ההבדל בין המבחנים של המורה שמוליק למבחנים של המורה רותי1. שאחרת - מאחר וזה כל כך פשוט וגאוני - הבה נגדיר את ציוני המגן כציונים הסופיים, נחסוך למדינת ישראל כמה מיליארדים על המנגנונים והזמן שמוקדשים לבגרויות, נחסוך למאות אלפי תלמידים כאבי ראש, בטן ושלפוחית, ושלום על ישראל. איך לא חשבו על זה קודם? "אין שום בעייה לתתניקוד ומשקל לשאלות בדיעבד לפי רמת הקושי האמיתית שלהן" - זה די חדש לי, אשמח לדעת איך עושים זאת. לי זה נראה קשה מאד לבחון את רמת הקושי האמיתית הזאת, ואני גם כבר רואה את תלמידי תיכון הגאון ברעננה מתלוננים על זה שקיבלו פקטור 0.96 מול תלמידי תיכון הבלון מהרצליה שקיבלו פקטור 1.04. 1 מרצים יש באוניברסיטה, וזה לא רלבנטי לענייננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל שאלה מצמידים פקטור שמזיז את הגאוסיאן עד שהמקסימום מתקבל באותה נקודה (ואם ההתפלגות נורמלית כמצופה, הגאוסיאנים יחפפו). אף אחד מהתלמידים לא אמור לדעת איזה פקטור הוצמד לכל שאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אמור, אבל בעידן המידע של היום שבו - שומו שמיים - לא מצליחים אפילו להסתיר את בחינות הבגרות עצמן מעיני התלמידים הפוחזים, להשיג את הפקטורים האלה יהיה הרבה יותר קל, וזה יקרה. יתירה מזו, גם לפני הפקטור אתה תראה שורה של מרצי פסיכומטרי ובגרויות חרוצים מנתחים את השאלות ומראים כחול על גבי אתר אינטרנט איך שאלה מס' 1 שלא טור א' היתה הרבה יותר קשה משאלה מס' אחת של טור ב'. אם רוצים לעשות פרקטיקות של פסיכומטרי, בוא נבטל את הבגרויות ונעשה פסיכומטרי. אני רוצה להבין - זה לא ברור שאותה שאלה לכולם זאת מדידה שיוויונית יותר מאשר פקטורים ונירמולים למיניהם1? לא מושלמת ונתונה לבעיות בגלל פרמטרים אחרים, אבל עדיין יותר טובה מכל הטכניקות שמטרתן לצמצם את השגיאה העודפת שנוצרה בגלל השיטה הזאת. 1 הרי לך בעייה קטנטנה: כשמזיזים את הגאוסיאן של שאלה 1 בטור ב' שלוש נקודות אחורה, כדי לנרמל אותו עם הגאוסיאן של שאלה 1 בטור א' - אזי יכול להיות שהציון המירבי על שאלון ב' יהיה 97 נקודות ולא מאה. כי, מה לעשות, גם מי שענה עליה באופן מושלם, קיבל פקטור שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבעתי דיעה בקשר לרעיון כולו, חשבתי שיש לי תשובה מניחה את הדעת לבעיה אחת שהעלית. אולי טעיתי. 1 המממ. כן, אני חושב שיהיה קשה לנרמל הכל כך שבסוף כל שאלון אכן יסתכם ל-100. יובל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 דוקא לבעיה הספציפית הזאת אני חושב שיש לי תשובה - אתה צריך לנרמל את כולם לגאוסיאן הכי גבוה, ככה שכל הפקטורים שלך הם תמיד מעל אחד. אבל מן הסתם יש עוד בעיות אחרות שלא חשבנו עליהם בחמש דקות שהקדשנו לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כנראה יש. מאז ההודעה האחרונה חלפה במוחי השאלה מה יקרה אם אחרי כל השקלול שמקנה לכל השאלות גאוסיאן חופף, נחשב את הציון המכסימלי של כל טופס בחינה (וירטואלי) ונשקלל שוב כך שהסיכום יהיה 100. מישהו ייפגע ומישהו אחר ירויח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שאפשר לעשות את מה שאתה מציע: מצד אחד, נניח שיש 5 שאלות בבחינה, ולכל אחת יש 50 שאלות אופציונליות מתוך המאגר, שנבחרו אקראית. אז מצד אחד יש לך 250 גאוסיאנים (אחד להתפלגות של כל שאלה מהמאגר), אבל מצד שני יש לך חמישים בחזקת חמש טפסי בחינה אפשריים - בערך 300 מיליארד כאלה. אז אתה לא יכול בעזרת הגאוסיאנים לנרמל את הבחינות. אם התכוונת שכל בחינה אינדיבידואלית תנורמל - נראה לי סביר מאד שיהיו כאלה שייפגעו: למשל אלה שהציון המקסימלי של הבחינה שלהם יצא 110. עכיו אתה צריך לתת להם פקטור של 0.9 בערך - מה ששוב ימנע אפילו מאיינשטיין1 לקבל 100 במבחן הזה. 1 ואל תקנה את המיתוסים על זה שהוא היה תלמיד גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההסתברות שכל הקבוצות יהיו מספיק הומוגניות? אם לא, אתה עלול להקלע לקבוצה של תלמידים מוצלחים מהממוצע והפקטור שלך נמוך מהצפוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נו, באמת. תלמיד שנבחן בבחינת חורף 2003 קיבל שאלות שונות לגמרי מתמיד שנבחן בבחינה של קיץ 2004. "הבעיה" הזאת קיימת היום בדיוק באותה מידה, והיא לא באמת בעיה. 2. החלוקה צריכה להיות, כמובן, בהתאם לבחירה של בית הספר, ובית הספר יכול לתכנן מראש את התאריכים של הבחינות והלימודים באופן שימקסם את הציונים של התלמידים. ההבדל בין רמת המיומנות באנגלית של תלמידים ביולי לבין הידע והמיומנות שלהם בפברואר היא לא משמעותית לציון של הבחינה באנגלית. 3. בכל העולם, וגם בישראל (מחוץ למשרד החינוך) משתמשים במאגרי שאלות לייצר מבחנים ברמה טובה. אין בזה שום בעייתיות, וזה בוודאי לא "נתון לפרשנות" (לא יותר מזה שמבחן שניתן לפני שנתיים שונה ממבחן שניתן לפני שלוש שנים "בעייתי" ו"נתון לפרשנות"). 4. איזה אמצעים מתאימים אתה מציע? 5. זה לא רק יפתור את בעיית האבטחה, למעשה - פתרון בעיית ההבטחה היא בונוס. זה יפתור את בעיית ההעתקות, את בעיית הלחץ על המערכת, את בעיית המבחנים הלא שיוויוניים, זה יחסוך למערכת הרבה כסף והרבה זמן, יאפשר לבתי הספר יותר גמישות בתכנון שנת הלימודים, יאפשר לתלמידים חולים להבחן ביום אחר בעלות אפסית ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חלק מהענין הוא, שגם אם תכפיל פי שלוש את כמות השאלות, עדיין מי שיראה את כולן יום לפני יקבל יתרון, אז מה פתרת? 2. כן, כי מה שהתלמידים עושים בתיכון זה ריתמיקה ובזבוז זמן, ולכן חצי שנה שהיא שישית מכל הזמן שהם לומדים בתיכון לא משנה כהוא זה לרמת הידע שלהם - אתה רציני? 4. איזה אמצעים לאבטחה? מי שואל אותי, יש אנשים שמשלמים להם על זה, שיתמודדו. 5. לא הבנתי איך זה יחסוך למערכת כסף וזמן - זה שבמקום מאגר של 10 שאלות יהיו חמישים? ובחמישה (או עשרות קומבינציות של) טפסים שונים? זה נראה לי רק מסבך את הענין. ואיזה גמישות - הכי קל למערכת גדולה לבחון את כולם בכל יום וחסל, ככה מנהלים את האופרציה היקרה הזאת פעם אחת (פר בחינה) וזהו. תלמידים חולים - נו, שאלה יהיו הבעיות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הבנתי למה אתה עונה. מי יראה את השאלות יום לפני כולם? 2. אם אתה, כמנהל בית הספר, יודע שאתה צריך להעביר את התלמידים בחינת בגרות במתמטיקה, באנגלית ובספרות בסוף כתה י"ב, ובשביל בחינת הבגרות באנגלית הם צריכים ללמוד 200 שעות בשנה, בשביל זאת במתמטיקה הם צריכים ללמוד 100 שעות בשנה ובשביל זאת בספרות הם צריכים ללמוד 300 שעות בשנה, אתה יכול לחלק את השעות האלה לאורך השנה באופן שווה, או שאתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% אנגלית, לסיים את הבחינה באנגלית מוקדם, ללמד עוד חודש מתמטיקה 80% מהזמן, לסיים גם עם זה, ואז ללמד בשאר השנה ספרות. זה מה שעשו כשאני למדתי בבית הספר (היו בחינות שלקחנו בכתה י"א, היו תלמידים שלקחו את הבחינה במועד החורף...). אני רציני לגמרי ולא חושב שיש בזה שום בעיה אמיתית. מאפריל אף תלמיד לא לומד כלום מלבד להתכונן לבחינה הקרובה. 4. זה לא פתרון. אני לא חושב שאפשר לתת פתרון אמיתי לבעיה הזאת (בחינות תמיד דלפו, רק שהיום כשבחינה דולפת היא דולפת לכולם). 5. גם עכשיו יש מאגר של (הרבה יותר מ-)חמישים שאלות, זאת הדרך להבטיח שתוכן הבחינה לא ידלוף למרות שמאות אנשים חייבים לאשר כל שאלה. ברגע שאתה מכניס מחשב, "לייצר קומבינציה של טפסים" זה פעולה בעלות של אפס שקלים. לא ברור לי מה זה מסבך, נראה לי שאף פעם לא לקחת מבחן ממוחשב. ממש לא קל למערכת לבחון את כולם באותו יום, העובדה שהמערכת צריכה להעסיק עובדים חיצוניים רק לאותו יום צריכה להוכיח את זה לכל אחד. אני לא מבין מה זה אומר: "מנהלים את האופרציה היקרה הזאת פעם אחת" העלות של האופרציה נגזר מכמות הנבחנים - אם תחלק את הנבחנים לאורך השנה תחלק את העלות (ומן הסתם תוריד אותה, פעולות חד פעמיות תמיד עולות יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אתה יודע, בית הספר התיכרון הוא לא מכונה (רק) לייצור בגרויות1, ואנשים הם לא מכונות, שאתה יכול להאכיל אותם חודש רק חסה וטופו וחודש רק עוף ואורז2. גם אני (מה אני - כל התלמידים במחזור שלי) עשיתי חלק מהבחינות בי"א, זה עדיין שונה מאד ממה שאתה מתאר. ואני מסכים שמסוף אפריל לערך לומדים בעיקר לבחינות, אבל זה באמת כבר החודשיים האחרונים של השנה, והמבחנים מפוזרים עליהם באופן כלשהוא, אז לא ברור לי למה זה דומה למה שאתה מציע. 5. העלות של אופרציה לא נגזרת רק מכמות הנבחנים. העלויות הקבועות של כל פעולה כזאת נצברות כשאתה מחלק אותן. לדוגמה - יותר קל מבחינה לוגיסטית למפעל להוציא את העובדים ליום טיול משותף, מאשר להוציא עשרה טיולים לעשירית מהעובדים כל יום (הי, תשווה את העלות של חתונה למאה איש (*4) לעלות של חתונה ל-400 איש. השנייה עולה פחות באופן משמעותי - דיג'יי אחד, הרבה פחות צלמים, אולם אחד, ושאר ירקות). 1 לפחות לא כפי שהוא אמור להיות. 2 מקביל ל"סמסטר אחד 90% אנגלית ושני 90% מתימטיקה", למען הבהר כל ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כשכתבתי "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% אנגלית" התכוונתי לכתוב "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% - מתוך השעות שאתה חושב שצריך להדגיש להכנתם לבגרות - אנגלית". יותר ברור? בכלל, אני לא מבין מה הבעיה כאן - אם אתה המנהל אתה יכול להחליט שכל הבחינות יערכו בשבוע האחרון של יולי (ולראות כמה התלמידים שלך מאושרים מההחלטה הזאת) - זה היתרון בגמישות, היא גמישה. 5. כמה מהעלות של בחינות הבגרות נגזרת מכמות בתי הספר הנבחנים וכמה היא עלות קבועה? אני מניח (מהסיבות שפרטתי למעלה) שבאנגלית מדובר על 99% עלות שנגזרת אף ורק מכמות התלמידים וכמות בתי הספר. תחשוב מה היתה העלות של חתונה אילו היה אפשר לעשות חתונה רק בל"ג בעומר, כמה היה עולה די ג'יי (וכמה הוא היה טוב)... תחשוב כמה היה עולה נופש אילו כל המדינה היתה יוצאת לנופש רק בשבוע האחרון של אוגוסט.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. במשפט האחרון שלך אתה מבלבל בין העלות למעסיק לעלות למועסק. הסיבה שהמעסיק עושה חופשה מאורגנת בסוף אוגוסט היא בדיוק בגלל שזה עולה לו פחות. ומאחר שבמקרה של הבגרויות מעניינת אותנו רק העלות של המעסיק (משרד החינוך - שמקבל את תקציבו מכולנו) ולא של המועסק (התלמיד לא משלם על מלון כדי להופיע בכיתה לצורך הבחינה, ולכן כל ענין הביקוש הגבוה לטיסות וחופשות לא רלבנטי כאן), אז זה רק מחזק את הטיעון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל העובדים במדינה היו יוצאים לחופש בשבוע האחרון של אוגוסט אז העלות ל''מעסיק'' ול''מועסק'' - תגדיר אותם איך שתגדיר אותם - תהיה גבוה בהרבה. אותו הדבר מתקיים לגבי משרד החינוך שצריך להעסיק אלפי עובדים זמניים על מנת להשגיח ולבדוק את הבחינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז עצום של העובדים אכן יוצאים אז לחופש - על מה אתה מדבר? באשר לבדיקה, זה אכן לא נראה לי משנה פיזור הבחינות. כמות שעות העבודה שזה ייקח תהיה זהה בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז ניכר - 3% 5%? 10%? תחשוב מה יקרה אם נשנה את זה ל-100%. כן, כמות שעות העבודה תהיה זהה, רק שעובדים קבועים עולים פחות מעובדים זמניים והתוצרת שלהם פר שעה היא טובה יותר (ראה את הפסקה למעלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבדר, זה כבר לא קשור לטיעון שלך. הראינו שחופשות מרוכזות כדאיות למעסיק, וזה כל הענין. אני לא בטוח שעובדים קבועים עולים פחות - יש להם תנאים שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ושאר ירקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מעסיק" "מועסק" מבלבלים אותך. בית ספר תיכון הוא גוף גדול מספיק (דומה ל"מעסיק" שלך) על מנת שיוכל לקבוע יום אחד או שניים בעלות מינימלית, המדינה כולה היא הרבה יותר מ"מעסיק", וכשכל המדינה קובעת את אותו יום (לבחינת בגרות, ליציאה לנופש או לחתונה) העלות (והתועלת) גדולה. אתה באמת רוצה שמי שיבחן את בחינת הבגרות של ילדי ישראל באנגלית יהיה במצב כלכלי שיגרום לו להסכים לעבוד ללא שעות נוספות? אתה בטוח שזאת הדרך להשיג את בודקי הבחינות המוצלחים והאמינים ביותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסכים לא להסכים. ממילא אנחנו כבר מסתעפים הרחק מהענף העיקרי של הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היום, בבחינת הבגרות בהיסטוריה נניח, נשאלות שאלות שלא נשאלו ב-50 השנים הקודמות? ובבחינת הבגרות במתמטיקה, האם בנטרול המספרים נשאלות שאלות חדשות? אם כן, הרי שכנראה "קל" יחסית להמציא עוד שאלות (50 כבר יש לנו...) בכל תחום, שפשוט יכסו את כל החומר הנלמד גם ככה, ומספרם יהיה כה גדול 1 שלא תהיה משמעות ללמידה שלהן מראש, גם אם יחשפו לתלמידים. אם לא, הרי שכבר היום, התלמידים למעשה חשופים לסט השאלות. התלמידים, אם השאלות הן אקראיות, יוכלו, בזמנם הפנוי, לקבוע תור ל"חדר הבחינות" מתישהו בין אפריל ליולי ובא לציון גואל. לחילופין, כל בית ספר יחליט שמחר כיתה י' 12 נבחנת בהיסטוריה בין השעות 2-5 ויא' 7 נבחנת במתמטיקה בין 8 ל11. יתרה מזאת, כל אדם (סטודנט או בוגר) יוכל בצורה כזאת, להיבחן שוב (נניח בפערים של כמה חודשים) במבחן הבגרות, במועדים גמישים יחסית, ולא להיות מקובע ללוז של משרד החינוך. 1 אם יש במבחן טיפוסי במתמטיקה 7 "סוגי שאלות", ומכל אחת יש במאגר של משרד החינוך 100 שאלות. הרי שאין משמעות לעובדה שהן חשופות, אי אפשר לשנן פתרון, רק להבין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה לגבי הכמות - כמות המחשבים המינימלית הדרושה היא בגודל של כיתה (ל''שיעור מחשבים''). לעומת זאת, בבחינת הבגרות יכולים להבחן בו-זמנית עשרות-מאות תלמידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מקווה שיש הרבה יותר... (בכל מקרה, פיזור הבחינות יפתור גם את זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך מחשב שמחובר לאינטרנט אבל שבו לנבחן אין אפשרות למצוא את התשובות באינטרנט או ליצור קשר עם עמיתיו לבחינה (או עם חבר טלפוני אחר) באינטרנט. אפשר לעשות את זה. לא בהתראה של שבוע בפרישה ארצית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשה למימוש. ברור שלא בהתראה של שבוע, אבל - הפתעה - גם בעוד שנה יהיו בחינות בגרות, וגם בעוד שנתיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה תלמידים לא לומדים עם מחשבים בכלל.תמיד. את השיעורים ואת המבחנים. למה לקנות ספרים ש"מעדכנים" אותם כל שנה? למה לשלוח טפסים? לא חבל על הזמן והכסף של כולם? אני חושב שלבנות מערכת מאובטחת מספיק שילד בכיתה י"ב לא יוכל לפרוץ אליה זה משהו שמשרד ממשלתי יכול לעשות.(ואם הילדים כן מצליחים,אשרינו,הם עברו את המבחן מבחינתי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע זה לא היה ביבי שהבטיח מחשב לכל תלמיד לפני עשור. אתה רוצה להגיד לי שהוא לא קיים. לא יכול להיות. אה רגע, אני יודע את הסיבה, היו שבועיים בעשור הזה שביבי היה באופוזיציה השמאל אשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך לא מובנת,ביבי הוא שמאל.שמאל שפוי,אבל שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי מכר שלי שחושב שזהבה גלאון היא ימנית שפויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא צודק,זהבה גלאון היא באמת ימין פלסטיני שפוי.(למרות שלעיתים היא זולגת לאנטישמיות זואולוגית אירופאית ישנה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כוונתי, בשבילך ביבי זה שמאל, גלאון זה ימין, אין לך שום הגדרה קוהרנטית. מעניין אותי לפי איזה קריטריונים אתה מחליט. אבל אתה יודע מה? עזוב את הקריטריונים, בוא נניח רק שיש לך כאלה. עכשיו, דמיין את הנקודת שיווי המשקל של הדעות הפולטיות של העם כ"מרכז". בשיח המקובל, מי שנמצא מימין לה הוא "ימין", מי שנמצא משמאל לה הוא "שמאלני". אני לא מבין למה אתה צריך לנכס את ההגדרות האלו ולגרום לכך שאף אחד לא יבין אותך. אתה תמיד יכול להכניס שתי הגדרות חדשות בשם "ימינה ממני" ו"שמאלה ממני", וככה הכל מסתדר וכולנו נבין למה אתה מתכוון. במקום לומר שביבי הוא "ימני", ובוז'י הוא "שמאלני" לפי השיח של שאר העם, אתה יכול לומר שביבי הוא "שמאלה ממך", בוז'י הוא "שמאלה ממך", בנצי גופשטיין הוא "שמאלה ממך", יונה אברושמי הוא "שמאלה ממך" וכו'. כמובן שאז תאלץ לתהות אם ההגדרה האישית שלך ל"מרכז"/"ימין" היא מה שהציבור קורא לו "ימין קיצוני", אבל היי, מי אמר שהם צודקים? ההגדרות שלך הן ההגדרות הנכונות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתבלבל בין "השיח המקובל" ל"הגדרה קוהרנטית" ל"בוחן המציאות". ביבי מכונה ימין ובוז'י שמאל-אולי אדוני יכול להגיד לי במה ביבי "יותר ימין" מבוז'י? אני כותב מצד האמת האובייקטיבית,מצד תפיסות העולם המקובלות שמגדירות "ימין" ו"שמאל"-ביבי נוטה יותר לשמאל (=מחזיק יותר מאפיינים שמאפיינים איש שמאל) וגלאון נוטה יותר לימין פלסטיני (=מחזיקה וכו'). בבקשה,תגדיר לי בבקשה "שמאל",ונראה אים ביבי מתאים. *כל מה שמציין "שמאל" או "ימין" בנ"ל הכוונה כמובן במימדים המדיניים (למרות שזה לא מופרך גם בכלכלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל בין אידיאולוגיה לפוליטיקה. ימין ושמאל הם מושגים פוליטיים - אין בהם משהו ''אובייקטיבי'' והם מוגדרים רק בהתאם למחנה הפוליטי בו תומך אדם מסויים. שמאלני במדינה אחת יהיה ימני במדינה אחרת, ימני במדינה אחת יהיה שמאלני במדינה אחרת, הכל תלוי בקו פרשת המים שחוצה את הפוליטיקה של אותה מדינה באותה נקודת זמן. בישראל, נתניהו נמצא בקו אחד של פרשת המים וגלאון בצד השני, לכן נתניהו הוא ימין וגלאון היא שמאל, ולכן כל שיתוף פעולה פוליטי ביניהם הוא אד-הוקי ולא יציב. בישראל - ''שמאל'' הוא מי שתומך במפלגות שמתנגדות להמשך שלטון הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק לחלוטין. ואפשר כאן להזכיר באופן אנקדוטלי בלבד שמקור החלוקה בין שמאל לימין הוא בפרלמנט הצרפתי לפני ובזמן המהפכה. המפלגות שישבו שם לימינו של יושב הראש נקראו "ימין" ואלו שישבו בצד שמאל נקראו שמאל. הנה כי כן, גם היסטורית מדובר באבחנה מפלגתית ולא בהכרח אידאולוגית. מאירת עיניים במיוחד היא העובדה שצריך להסביר זאת לישראלי דהאי עידנא. רק הסיווג של יאיר לפיד כאיש שמאל ושל רפול/ליצמן/דרעי כאנשי ימין, כבר היה צריך להאיר את עיניו של כל אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונחים "ימין" ו"שמאל" בפוליטיקה נולדו מסדר הישיבה בפרמלנט, אבל זה לא אומר שהם חסרי תוכן אידיאולוגי. מה שלמדתי בבית הספר (ואתה בוודאי תדע יותר ממני עד כמה זה נכון) הוא שהימין באספה הצרפתית ראה את הסכנות העיקריות למהפכה מחוץ לצרפת, והשמאל ראה את הסכנות העיקריות בתוך צרפת. הנה כי כן, ההבחנה הזו עוברת בחלוקות ימין/שמאל במקומות רבים ובזמנים רבים (רוב המקומות? רוב הזמנים?), גם אם בהבדלי ניואנסים בלתי נמנעים. למשל, הדוגמאות הקיצוניות והאכזריות ביותר - גרמניה הנאצית וברית המועצות. נכון שהנאצים הפעילו טרור גם כלפי פנים, וברית המועצות גם כלפי חוץ, אבל מה שהביא להם את שיא שמצתם הוא המאבק הרצחני של הנאצים במי שאינם גרמנים, ושל הקומוניסטים ברוסים שאיימו לכאורה על הקומוניזם. או למשל, בישראל היום: השמאל מוטרד יותר (ביחס לימין) מאויבים פנימיים - מתנחלים, חרדים, חזירי הון; ואילו הימין שם את הדגש על אויבים חיצוניים: ערבים. יש לא מעט תיקונים לעשות כאן. הימין רואה (יותר מהשמאל) כבעיה גם את הערבים שבתוך ישראל, וכן ארגוני שמאל; אבל זה במידה רבה מתוך חשש לחבירה שלהם לאויבים החיצוניים. האויבים התוך-ישראליים שהשמאל רואה הם אויבים בפני עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. בפרלמנט הצרפתי המהפכני וזה שקדם לו, אכן היה לחלוקה שמאל-ימין מקבילה ברורה בתחום האידאולוגי, מה שלדעתי הרבה פחות נכון בישראל היום. המהפכה הצרפתית שנשאה ע''י מה שנקרא המעמד השלישי היתה בעצם מהפכה של הבורגנות הצרפתית וכל מנהיגיה (כולל הראדיקלים ביותר) באו מחוגי הבורגנות. אני חושב שההבדל בין שמאל לימין היה יותר בעניין היחס לאוייבים פנימיים. עניין האוייבים החיצוניים היה יותר בגדר תואנה מאשר עניין אידיאולוגי. כאשר האוסטרים והפרוסים פלשו לצרפת, ''תומכיהם'' בתוך צרפת היו כבר מחוץ לפרלמנט ולא בתוכו. הציר האידאולוגי בכיוון שמאל התאפיין בשנאה והסתה לרדיפה כנגד האצולה, הכנסייה ובהמשך כנגד הבורגנים העשירים ששתפו פעולה בעבר עם המלוכה. למעשה כבר אז היו בשמאל אנשים שהזדהו כנציגי הקומונה (הפרולטריון הפריזאי) ואפילו מפלגה ראדיקלית ופופוליסטית שניתן לתארה כפרוטו-סוציאליסטית (אנשיו של ז'אק אבר). סוציאליזם אידאולוגי בדגם המרקסיסטי כמובן שעדיין לא היה קיים. למעשה אאל''ט בפרלמנט הצרפתי כמו הבריטי לא היו מקומות ישיבה קבועים והנציגים פשוט התגודדו לפי מפלגותיהם וכך נוצרה ההפרדה הזו בין שמאל לימין. אם צריך למצוא אנלוגיה בין הפרלמנט הצרפתי המהפכני לכנסת הישראלית דהיום הרי היא טמונה באמירה שכל מדיניות היא מדיניות פנים. נראה שהפוליטיקה האנושית היא כמעט תמיד קודם כל סיפור של אינטרסים קהילתיים, עדתיים דתיים וסקטוריאלים. האידאולוגיה כמעט תמיד מנגנת כינור שני בתזמורת הזאת ולעיתים קרובות אינה אלא מעטה דק המסווה ו''מעדן'' הבדלים בין קבוצות חברתיות. לעניין של גרמניה הנאצית וברית המועצות, נוכחתי להפתעתי כי בקרב יוצאי בריה''מ רבים המשוכנעים כי הנאצים הם סוציאליסטים אנשי שמאל. כעיקרון מדובר בדברי הבל (הסוציאליזם פועל על קווי הפרדה מעמדיים בעוד הפאשיזם (והנאציזם בכלל זה) פועל על קווי הפרדה לאומיים ואתניים), אבל כמו תמיד המציאות מורכבת יותר. למפלגה הנאצית (שזה בעצם קיצור של נאציונל-סוציאליסטים) היה רקע סוציאליסטי די מובהק. העובדה שתומכיה באו בעיקר מקרב הבורגנות אינה בבחינת סתירה (שכן זה המצב בהרבה מפלגות סוציאליסטיות והמפלגה הנאצית היתה במידה לא מעטה גם אנטי-בורגנית). בתוך המפלגה הנאצית היו פלגים שהיו בעלי עמדות סוציאליסטיות ומהפכניות הרבה יותר מובהקות מאשר היטלר עצמו (אנשים כמו שטראסר ורהם). הנה כי כן אפילו כאשר מנסים לצייר את הקו האידיאולוגי בין הקטבים של הימין לשמאל, נתקלים עד מהרה בהפתעות וסתירות לא פשוטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן טועה לחלוטין (טוב,לא לחלוטין).ימין-שמאל הם לא מושגים אובייקטיבים אלא יחסיים,בכל העולם שמאל כלכלי נוטה (כעיקרון) לשוויון וימין לליברליות.במדיניות חוץ השמאל נוטה לפייסנות והימין יותר ניצי (כעיקרון). במדעי המדינה נוהגים לתאר אדם שמאלים כ"יותר מאמין באדם,בטוב ליבו ובשאיפתו לרווחה ושלום" והימין יותר בריאל-פוליטיק ואינטרסים. עד כאן. בכל העולם השיוך ימין-שמאל מתבצע בהתאם למפתחות הללו.כשמה שקובע אם אתה "איש שמאל" או "איש ימין" במדינה הוא מה ניצב מימיך ומשמאלך,זה היחסי. זה נכון שנתניהו ניצב בצד אחד (פטריוטיות מתונה וסבירה) וגלאון בצד השני (תומכת בפשיסטים הערבים) -זה שהם משתי הצדדים לא הופך אחד לימין והשני לשמאל (שוב,בהתאם למפתחות שהגדרנו קודם). בישראל מה שנחשב "שמאל" מדיני הוא מי שתומך בהקמת מדינה ערבית בין הנהר לים. (אתה מבין שלפי ההגדרה המוזרה שלך ליברמן הוא שמאל?!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון רגיל בין 3 שכבות תצטרך מחשבים בכמות של שליש מהתלמידים לפחות (למבחנים במקצועות החובה), שיצטרכו להיות מחד, מחוברים לרשת כדי להעביר את השאלות והתשובות ומאידך מנותקים ממנה כדי לא לאפשר תקשורת בין התלמידים (שלא לדבר על תקשורת בינם לבין גוגל). כל המחשבים האלה, גם לא יכולים להיות זמינים במהלך השנה, כי איך תוודא שאין עליהם חומר לא חוקי ששמו מבעוד מועד1? דבר נוסף, וזה אולי חיובי, תאלץ לפחות במקצועות שדורשים מתמטיקה, ללמד את התלמידים לעבוד עם לטך או כלי דומה, כי לעשות חישובים בוורד נשמע לי עונש קשה מדי. חוץ מזה, כמובן שכל בית ספר יצטרך להצטייד בגנרטור מתאים, כי הפסקת חשמל, ולו רגעית2, תשבש את כל המבחן... המסקנה היא שבכל מקרה אי אפשר ליישם את זה מחר בבוקר. 1 אפשר כמובן להקשיח את המחשבים, אבל זה יקשה על השימוש בהם ביום יום. 2 ברוב כיתות הלימוד שאני נכחתי בהן היו חלונות גדולים מאוד, אפשר לעשות, אם כי לא אידיאלי, מבחן גם באור יום בלבד, לעומת זאת אם אתה תלוי במחשב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב צריך להיות כלי הלימוד המרכזי והבסיסי,של כולם,תמיד. האבטחה שאתה מתאר קיימת בכל חברה גדולה משנות ה90'. אצלי בבית לא הייתה הפסקת חשמל כבר 3 שנים.ואם הייתה,אז? מבחן חוזר,עוד זמן להתכונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד שומרים על מבנה מבחן אחיד, ולא כמו שמישהו הציע פה, אוסף של שאלות שמותכן נבחרות השאלות במבחן הספיצפי אקראית, לא ניתן לדחות את המבחן. הרי הבעיה שאנחנו מטפלים בה היא דליפת המבחן מראש... מחשב צריך וגו'... אולי. זה לא המצב נכון להיום בבוקר. צריך לזכור, לתוקף במקרה הזה יש גישה מוקדמת למחשבים1 ולתשתית המקומית, וצריך להניח שישיג גישה לסיסמת האדמיניסטרטור המקומי. במקרה כזה, טרוויאלי לדעתך ליצור מערכת חסינה? 1 כולל הוספת רכיבי חומרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון להבוקר"-זה היה צריך להיות נכון ללפני 15 שנה. אני לא מומחה למחשבים,אבל מה אם המבחן ישמר במחשב מאובטח אחד,ו5 ד' לפני הבחינה הוא יעלה לרשת הפנימית של בי"ס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פותר (אולי) את בעיית "הבחינה לא תדלוף", אבל יוצר שלל בעיות אחרות, שהקשה מביניהן לפתרון 1 היא איך למנוע מחומר לא חוקי להימצא על מחשב שלתוקף (התלמידים) יש גישה אליו בכל ימות השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לחשוב על כמה פתרונות,הראשון-ביום של המבחן כל המחשבים יעבדו רק על תוכנה אחת שלא ניתן לצאת ממנה או שתתן התראה למי שצריך אם יוצאים ממנה,והיא תיהיה שדה המבחן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ברור לך שמידע שנמצא על מחשב שמחובר לרשת חשוף להתקפות יותר מכל מעטפה שנמצאת בארון נעול? (טוב, לא כולל בנקים וכאלה, אבל מדובר כאן על אבטחה ברמה אחרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עושים בארצות אחרות, מישהו? נגיד בארה"ב? אין טעם לשלוח אותי לגגל, את זה אני יכולה לבד, מעניין אותי לשמוע מאלה שהיו במקומות שונים בשנים האחרונות וראו את זה עין בעין (אצלי הבגרות היא כבר זכרון היסטורי רחוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אין לי תשובה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא,על זה כל הפתיל הזה נכתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה כמה אלפי פאפארצי מסתובבים בעולם שנים כדי לצלם כמה תמונות חושפניות של סלבריטאיות, לעומת האקר אחד שפורץ לחשבונות הענן ומוריד את כל התמונות האישיות שלהן. ואתה עוד מדבר על המון מחשבים בהמון בתי ספר1, לא על מחשב אחד שיושב במרתפי משרד החינוך. זאת אגב בדיוק הבעייה עם המאגר הביומטרי, למשל. שלמרות שלכאורה הוא אמור להיות יותר שמור מבחינות בגרות, ברור לכולם שמספיק איש אחד לא מאושר (תרתי) שפורץ אותו, והנתונים של מיליוני בני אדם הופכים להיות מידע עובר לסוחר ברשת. 1 שחשופים לאלפי תלמידי תיכון, חלקם לבטח מוכשרים בפריצה למחשבים לא פחות מהמורים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה בעיה, ואפילו חמורה יותר, קיימת אם הם היו שומרים את התמונות שלהם בכספת, או אם המידע הביומטרי היה נשמר בכספת. הרבה יותר קשה לפרוץ למחשב מאשר לכספת אם העלות של שניהם זה. מדובר על סדרי גודל של קושי שונים לחלוטין. תחשוב על זה רגע - בכל בית הספר יש מחשב עם כל התיקים האישיים והרפואיים של כל התלמידים, אם זה באמת כל כך קל לפרוץ אליו, זה צריך להפחיד אותך (וכל אחד מאיתנו) הרבה יותר מאשר פריצה לבחינת הבגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהעניין הוא שלכספת אחת אולי קשה פחות מלפרוץ למחשב אחד, אבל פריצה אחת למחשב (/ענן/שרת/ווטאבר, זה לא התחום שלי) עלולה לגלות מיליוני סיסמאות אי מיילים או תמונות - מה ששקול ללפרוץ למיליון כספות. אני מאד מקווה שאתה מבין שהסיכוי שמישהו יקרא את האימיילים שאתה כותב בג'ימייל גדול לאין ערוך מהסיכוי שמישהו יגנוב את תיבת המכתבים לאשתך שאתה שומר בבית בארון1. באשר לתיק האישי המיתולוגי - ממרומי שנות בגרותי, אני תוהה כבר כמה זמן לאן הגיע אותו תיק אישי אגדתי, והאמנם יש בו מידע כה מרשיע - או שהוא משמש כאמצעי מטאפורי חינוכי להפחדת בני תשחורת, כשכל מה שבאמת יש בו זה בערך את סיכום התעודות של התלמיד בשנות לימודיו. לא ממש מידע מאיים. גם התיק הרפואי הבית-ספרי לא נראה לי כמו המסמך הכי סודי שניתן לתאר - מה כבר יש בו, את תאריכי החיסונים שקיבלת ואם הצלחת להיות אמיץ ולא להראות שאתה מפחד לפני הבנות? 1 זה היה ממש קל - כי ההסתברות של התסריט הראשון היא 1.00 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשאתה שומר באלפי כספות את אותו מסמך - העתק של בחינת הבגרות - אז מספיק שהוא יפרץ פעם אחת על מנת שכל השאר הכספות יאבדו את חשיבותן. מש''ל. אם מישהו היה חושב שיש לי משהו בעל משמעות בתיבת המכתבים שלי הסיכוי שלה להפרץ יהיה גבוה בהרבה מאשר תיבת האי מייל שלי. אני בכלל לא בטוח שמישהו (בן אדם, לא מחשב) קורא את המיילים שלי, לא לכל הילדים יש חיים מושלמים כשלך, יש דברים בתיקים רפואיים ואישיים שאם יצאו החוצה (וראוי לזכות שאנחנו מדברים על מתבגרים) עלולים לגרום לטרגדיה - הפלות, מחלות מין, נטיה מינית, בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, סכסוך בין ההורים, פרטי אימוץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין (בקשר לתיקים). זה טיעון טוב. עדיין אני שואל - איפה הם כל התיקים האלה ולאן הם עפים כשהאגם קפוא? (ולמה אנחנו מערביים תיקים אישיים ותיקים רפואיים? חשבתי שהאחרונים נשמרים בבתי חולים ולא בבתי ספר). באשר לאלפי כספות - אני הנחתי שהמבחנים מודפסים קרוב מאד למועד הבחינה, ונשלחים לרחבי הארץ ביום הבחינה/לפניו על ידי שליחים. כמובן שאם הם שוהים באלפי כספות במשך שבועות זה נוהל מאד גרוע. אתה לא בטוח שמישהו קורא את האימיילים שלך - תהיה בטוח שאם היית מתראיין לעבודה בגוגל, הם היו מתחשבים גם בהיסטוריית החיפושים שלך ולא רק בתוכן האימיילים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהתיקים האלה שמורים במחשב מאובטח מספיק (ומושמדים כשהם לא רלוונטים). אם עובדים בגוגל קוראים את המיילים שלי הם(1)עוברים על החוק הפלילי ו(2)עוברים על הכללים של גוגל. אםיש לגוגל דלת אחורית שמאפשרת לכל עובד לראות את המיילים של כל אדם הם היו נסגרים ממזמן - זאת עבירה על החוק ברוב המדינות בהן גוגל פעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי כל עובד וכל אדם, אל תאשקש. אבל מי שצריך וחשוב לו, ישיג את האינפורמציה. הי - גוגל בעצמה משתמשת באינפורמציה הזאת כדי לפלח אותך, למה אתה חושב שהם נותנים לך הכל חינם? אבל חבל, אין סיבה שאני אשבור לך את הפנטזיה, אפשר להפסיק כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שאתה יודע מה זה אומר ''גוגל בעצמה משתמשת באינפורמציה הזאת כדי לפלח אותך''. אני מקווה שאתה לא חושב שיש מישהו אנושי בגוגל שקורא את המיילים שלך בשביל להחליט איזה פרסומת לשים לך. אני מצטער לנפץ לך את הפנטזיה אבל זה לא אפשרי טכנולוגית, זה לא כדאי כלכלית וזה לא חוקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה אומר, ואני חשבתי שהם שוכרים מיליון ילדים סיניים כדי לקרוא את האימיילים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל מתנגדת לעבודת ילדים. הם מפעילים מליון חדרים סיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D-:
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אחרי ששיגרתי את ההודעה עלה בדעתי שזה באמת די קרוב למה שהם עושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת גם חומר לקריאה - כתבה מסוף השבוע בהארץ. מתאבן: "מה אנחנו לא מבינים כשאנחנו מעלים את המידע שלנו לרשת? שהוא לא שלנו יותר. ברגע שאנחנו מעלים ציוץ לטוויטר, כותבים בפייסבוק, מחפשים בגוגל, אנחנו משחררים את המידע מרשותנו. אפשר לשכפל אותו, להעתיק אותו, לשמור אותו ולהפיץ אותו, כמעט בלי מגבלה בזמן ובמרחב." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפחדה זולה שמנצלת את הבורות של הציבור הרחב על מנת לקדם אינטרסים כלכליים. אף אחד - אף אחד - לא יכול לדעת מה חיפשת בגוגל (בתנאי שעשית את זה לא תחת החשבון שלך והתחברת בחיבור מאובטח). במקום סתם להפחיד את הציבור ראוי להתחיל ללמד את הציבור איך מחשבים עובדים, לא יכול להיות שכל המערכת הפיננסית שלנו, כל מערכת הבריאות שלנו, כל מערכת הידע שלנו, כל מערכת התקשורת שלנו מנוהלת על ידי מחשבים ו-95% מהאוכלוסיה לא מבינים איך הדבר הזה עובד, מתי המידע שהם מעבירים בטוח ומתי לא... לא מדובר בקסם, הכל גלוי, כל אחד יכול ללמוד, ומי שלא למד את זה בבית הספר, שידגיש כמה שעות או אפילו ימים בקריאה בויקיפדיה לפני שהוא עושה כל דבר אחר במחשב שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצבים נורמלים אתה צודק,כשמדובר על משרד ממשלתי הם מצליחים לעשות הכל בצורה המסורבלת היקרה והמבולגנת ביותר. הם שומרים את הטופס בכספת-ואז שולחים למחוזות-ואז לערים-ואז לבי"ס-ואז לרכזים-ואז למורים,כך שאחרי 4 חודשים ו1200 אנשים (+דוורים ושליחים) שהטופס היה להם בידים -להגדיר את זה כ "טופס שיושב בכספת",מוגזם. המבחן לא יהיה על כל מחשב,הוא יהיה על מחשב אחד וישלח לכולם 5 ד' לפני. כן,מחשב אחד,שמור,עם הטופס עליו,שנשלח לכל המחשבים בארץ 5 ד' לפני-הרבה יותר בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חד משמעית לא ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקשחה - תמיד אפשר לעשות BOOT מיוחד ליום הבחינה שמכיל גרסה מוקשחת מאוד של מערכת ההפעלה, ולהשתמש בה רק בימים אלו. בשאר הזמן המחשב יהיה מוקשח ברמה נמוכה יותר (אני מניח שכמו של מחשבי ספרייה באוניברסיטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה הרבה יותר קשה להדליף לרשת בחינה שתופיעה על מסך מחשב בהשוואה לבחינות שמופיעות על נייר. רגע. מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר קשה להדליף כל דבר שלא נמצא ברשותך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכלתי לא מזמן במסעדה (בחו"ל, אבל יש גם בארץ) שבה במקום תפריט על נייר האורחים מקבלים טאבלט - הם יכולים לדפדף בין המנות ולראות אותן גם בתמונה וגם בתיאור מילולי. אין אינטרנט - זו רשת פנימית. בין שאר היתרונות, זה מאפשר למסעדה לעדכן את התפריט בזמן אמת לפי המלאי במטבח או המברוח של השף - ולהימנע מאי הנעימות של "המנה הזאת נגמרה לנו היום" - או את המחירים לפי השעה (נגיד עסקית, ערב...) או לפי הלקוח 1. אולי זה הכיוון - כל תלמיד שיכנס לבחינה יקבל טאבלט שעליו תוצג הבחינה. התשובות (בינתיים) ייכתבו במחברת. בתם הבחינה יחזירו את הטבלט. זה יחסוך המון נייר, מדפסות, דיו/טונרים, מהדקים, עובדים מתוסכלים והמון מבוכה. זה יעלה לא מעט - בשנה שעברה רבע מיליון תלמידים נבחנו במתמטיקה באותו יום. אבל הם נבחנים על שאלונים שונים שאפשר לתת בשעות שונות = פחות טאבלטים. אבל לאורך זמן אולי ההוצאה משתלמת. _______ 1 באיטליה אכלתי במסעדה שהמחירים בתפריט באיטלקית נמוכים יותר מאלו של התפריט באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה על נתון אחד שעוד לא עלה כאן - כמה באמת נפוצה תופעת הדלפת הבחינות? אם זה קורה בבחינה אחת מתוך מאה, פעם בחמש שנים למשל - זה הרבה פחות משמעותי מאשר אם זה קורה שלוש פעמים בכל מחזור בחינות ולעשרות אלפי תלמידים. לפני שמציעים פתרונות יקרים ומערכתיים, כדאי לשקלל גם את עלות הבעייה לפני שממליצים להוציא מיליארדים על מחשב אישי עם חומרה מוקשחת ומוצפנת שיוצא ממעטפה מנוילנת לכל נבחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריכים ללמוד עם מחשבים בלי קשר להדלפות. וערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה קורה לעיתים קרובות מאוד, הדבר היחידי שהשתנה, זה היקף התפוצה של ההדלפה והאם משרד החינוך מגלה עליה. איך בכלל אפשר לחשוב שמשהו שעוברים עליו לפני הבאתו לדפוס עשרות אנשים, שלאחר מכן מודפס במאות אלפי עותקים, ומועבר לאלפי בתי ספר, לא ידלוף? אני לא מכיר את האבטחה של משרד החינוך, אבל היא צריכה להיות מאוד מאוד נוקשה, על מנת למנוע מעובד בית הדפוס להדליף את הבחינה לאחיין שלו, ולמגיה להימנע ממסירת הבחינה לאחיו הקטן, ולכל השליחים לא להסתכל בחבילה ולמסור את תוכנה לבן דוד שלהם. אני אתן דוגמה אישית, בלילה שלפני המגן שלי לפיזיקה הגיעה לידי וידי חבריי עותק (פיזי) של מגן שנתן המורה בבית ספר אחר כמה ימים קודם לכן (ובדיעבד, נתן גם לנו) אם זה היה היום, תוך דקות המגן הזה היה מצולם בסמארטפון ומגיע בהודעת וואטסאפ לקבוצה הכיתתית, לאחר הבחינה המוצלחת, כל השכבה הייתה שומעת על זה, ובסופו של דבר גם המורים היו יודעים. אבל בשלהי שנות ה-90 זה הגיע רק לחלק קטן מהכיתה ונשמר בסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפצה בוואטסאפ נראית לי תמוהה: כך משאירים עדות ברורה למעשה פלילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורים, מנהלים ואדמיניסטרטורים במערכת החינוך של אטלנטה ניקנסו ונישלחו לכלא לתקופות ממושכות באשמת רמאות בבחינות הארציות. תקופות המאסר מגיעות עד 7 שנים ועוד 13 על תנאי, 2000 שעות עבודת שרות ו-25000 דולר קנס. בינתיים השופט שינה את גזר הדין וקיצר את תקופת המאסר של שלוש נאשמות ל-3 שנות מאסר ו-7 על תנאי וקנס בן 10000 דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפצה בעולם האנלוגי יש בה לרוב עדות ברורה למעשה פלילי או שהיא איטית1. דווקא בעולם הדיגיטלי יש שלל דרכים להפיץ בלי שיידעו מי המפיץ. יוסי אינטליגנט ונטול אגו3, הוא רוצה להפיץ את הבחינה שנתן לו דודו השליח2, אבל לא רוצה להפליל את דודו, או את עצמו, לכן הוא פותח חשבון פיקטיבי בגוגל ושולח את זה ל-3 מחבריו הטובים ביותר, ללא הזדהות, וכותב להם, "מסנטה קלאוס באהבה, אל תפיצו!". כל אחד מהם מפיץ את זה כמובן ל-3 מחבריו הטובים ביותר, אחד מהם פחות אינטליגנט ונטול אגו, ושולח את זה בוואטסאפ... 1 אם נתתי לשלושה אנשים דף נייר, יש שלוש עדויות שיכולות להפליל אותי, אם שמתי להם את זה בתיבת הדואר וברחתי, יכול להיות שמישהו ראה אותי וכו'. 2 שהשביע אותו באלף השבעות שלא להפיץ את הבחינה 3 שני תנאים מוקדמים כדי שיחשוב על דרך לחמוק מהחוק, וגם כדי שיפיץ ללא סימנים למעשה פלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 ישבתי שכבר הסכמנו שמי שבאמת אינטליגנט יודע שהפצת הבחינה רק פוגעת ביתרון היחסי שלו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) יוסי נחמד. 2) ליוסי אמנם יש את השאלות, אבל הוא רוצה לוודא עם חבריו שיש לו גם את התשובות הנכונות. 3) היתרון היחסי של יוסי לא נפגע, אלא אם המבחן מבוטל. אחרת, הוא מקבל 100, מה זה משנה כמה אנשים אחרים מקבלים גם 100? האוניברסיטאות, בפעם האחרונה שבדקתי לא מכניסות לחישובהן פקטור "הבחינה במתמטיקה ב2007 הייתה קלה" או "הבחינה בתנ"ך ב-2002 הייתה קשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עם זה אני מסכים. אז ליוסי יש אינטליגנציה רגשית, לא פחות חשוב. 3) באופן פשטני אבל נכון עקרונית: יוסי, שנבחן ב-2007, ניגש בדיוק ארבע שנים אחר כך לבחינות קבלה לפקולטה לרפואה(/מחשבים/ואטאבר). איתו ניגשים בני המחזור שלו, שעשו את הבחינה ב-2007, לא ב-2002 ולא ב-2011. אם יוסי קיבל 100 יחד עם עוד שלושים מהמחזור שלו - מזל טוב, יש לנו מחזור חדש וגאה של האנטומיה של גריי, עם יוסי בתפקיד מקדרימי. אם יוסי קיבל 100 עם עוד שלוש מאות מבני המחזור שלו - רוב הסיכויים שמקדרימי הוא יהיה רק במק-חלומות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) אם יוסי מאמין שההדלפה תתפשט בארץ, אתה צודק במידה מסויימת. אם יוסי סבור שההדלפה תגיע ל-300 איש, אתה טועה. אותם 300, מתפזרים על פני הרבה שנים1 של קבלה ללימודים (לא באופן אחיד כמובן), ועשרות מקצועות, בעשרות מוסדות לימוד. בנוסף, מכיוון שכל שנה מתחילים כ- 50 אלף איש (ניחוש) את לימודיהם, הרי שה-300 זניחים לחלוטין. 1 מעתודאים, ערבים ופטורים מגיוס דרך נשים (שמשרתות כידוע שנתיים), עובר בגברים, ועד אלו שהתגייסו במרץ, חתמו קצונה שנה אחת, ואז עבדו בעבודה מעודפת, יצאו לטייל שנה במזרח, וחזרו בדצמבר אחרי תחילת הלימודים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תיטפל למספרים הספציפיים, הם היו רק כדי לסבר את האוזן (וכנראה בלבלו אותה). הרי כל הדיון כאן היה שבעידן המידע הפצה ל-3000 (לא טעות) גם היא זריזה מאין כמוה. והפיזור שאתה מתאר, מן הסתם הוא גאוסיאן ששיאו בשנה המדוברת, ורוחבו לא גדול משנה-שנתיים. ולבסוף, אולי 50,000 מתחילים כל שנה את לימודיהם באוניברסיטה, אבל לפקולטות היוקרתיות (רפואה וכו') המספרים הרבה יותר נמוכים, הייתי מהמר על מאות בודדות בשנה במקרה הטוב - אם אתה גם מצמצם את זה לאוניברסיטה ספציפית, משיקולי גיאוגרפיה ויוקרה למשל, המספר הזה עוד קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מי אמר שהאינטליגנט חייב למקסם דווקא את סיכויי הקבלה שלו לאוניברסיטה, או באופן כללי את האינטרס הצר שלו? מה עם שיקולים חברתיים? מה עם (הא!) מוסר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כבר הזכרתי את ענין השיקולים החברתיים לטובה (אינטליגנציה רגשית וכו'), אז אנחנו מסכימים על זה. ב. מוסר? לתומי חשבתי שמי שמוסר עומד בראש מעייניו מראש יסרב לקבל עותק של הבחינה, וודאי לא ירצה להפיץ אותו לאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל מה זה קשור לאינטליגנציה רגשית? בשביל לעשות את הדבר הנכון בדילמות אסיר, דילמות אסיר חוזרות, ושאר משחקים מהסוג הזה, צריך אינטליגנציה "רגילה", לא רגשית. ב. ידעתי שאני מזמין את זה (ובגלל זה ה"הא!"). אני מסכים שהדבר המוסרי הוא לסרב לקבל ולא להפיץ לאחרים. אבל זה רק "כנראה", ממש לא מובן מאליו, ואני יכול לראות בקלות מישהו שיחשוב שזה בסדר מוסרית לקבל עותק, ונדרש מוסרית להפיץ אותו. אולי הוא טועה מוסרית, אבל הוא יכול להגיע לזה משיקולים מוסריים, גם אם מוטעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנראה שלא פירשתי כמוך את המונח ''שיקולים חברתיים''. בדרך כלל כשאני משתמש בו, דילמות אסירים הן לא הדבר הראשון שעולה בדעתי. ב. שמחנו לספק את ההזמנה שלך במהירות וביעילות. מסעדת מנחיתי-ההרמות בע''מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור שאתה מתאר מגיעים ליוסי תוך שעתיים. הולכים אחורה עד כמה שאפשר (כנראה שיגיעו ל''חבריו הטובים'') ובודקים למי בחוג החברתי שלהם יכולה להיות גישה לבחינה (נגיד דוד שהוא שליח בשירות משרד החינוך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מה שצפריר אמר. אגב, אתה יודע, ביום הבחירות יש עשרות אלפי אנשים שסופרים קולות בעשרות אלפי קלפיות, ועדיין רובם ככולם לא מדליפים תוצאות. אם הם יכולים, גם במשרד החינוך יכולים. 'לעיתים קרובות מאד' - זה אומר שאחוז מהנבחנים ראה עותק? עשרה אחוז? עשירית אחוז? המקרה שתיארת לא נראה לי אפילו הדלפה, מבחן שנחשף כמה ימים מוקדם יותר הוא כבר לא סודי ולא חסוי (ועל הדרך חושף גם את הבעייתיות של תאריכי בחינה שונים שהוצעה פה בפתיל אחר כפתרון "מוצלח" לבעיית ההדלפות - כל הרעיון מאחורי בחינה כללית סימולטנית הוא למנוע מקרים כאלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכולת שלהם להדליף תוצאות מוגבלת בהשפעתה: התוצאות של הספירה לא נשארות סודיות למשך זמן רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השאלות של הבגרויות לא נשארות סודיות למשך זמן רב. בדיוק עד מועד הבחינה (שיכול להיות לצורך העניין 24 שעות אחרי שהחליטו במשרד החינוך איזה שאלות יהיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה האינטרס של מישהו להדליף את תוצאת הספירה בקלפי 3 בפרדס חנה (בהתחשב בעובדה שהמידע הזה יהיה גלוי לציבור בתוך 10 דקות, וגם כשהוא יהיה גלוי לציבור הוא לא יעניין אף אחד)? איך אתה יודע שאף אחד לא הדליף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך שהאינטרס פה קטן יותר. אגב, אם כבר באינטרסים עסקינן: למעשה, גם אם ליששכר מתיכון הבלון ברחובות יש אינטרס אישי לגנוב את טופס הבגרות, אני קצת לא מבין למה יש לו אינטרס להפיץ אותו באינטרנט/וואטסאפ/פייסבוק/יוני דואר לכל העולם. לדעתי דוקא יש לו אינטרס הפוך: לא להפיץ אותו לאף אחד, כדי שכשהוא ובני מחזורו ירצו להתקבל לאוניברסיטה, יהיה לו יתרון יחסי בגלל ציון גבוה במתימטיקה. אם כל המחזור שלו יקבל בממוצע 20 נקודות יותר בבגרות במתימטיקה, זה לא יעזור ליששכר במיל להתקבל לאוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה נותן עותק מהבחינה לחבר שלך, אתה נותן גם עותק לחבר של החבר שלך, ולחבר של החבר של החבר שלך, ולחבר של החבר של החבר של החבר שלך, ולחבר של החבר של החבר של החבר של החבר שלך [חסרה לי הפואנטה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[תגיד, לאף אחד שם אין חברה? חנונים]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני 18 הם לא שכבת הגיל הכי אינטליגנטית בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח לא אלה שגונבים בחינות - האינטליגנטים יודעים לפתור אותן לבד. _____________ הפונז נגרר לטון המתנשא של התגובה הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה שמעתי ברדיו שהנוהל שונה, והתלמידים לא ייאלצו להישאר לשהות בכיתה, אלא למסור את הטלפונים הניידים1 שלהם חצי שעה לפני הבחינה. נשמע לי הרבה יותר טוב, אבל כבר העלו תגובות מתבכיינות של תלמידים ש"מה פתאום שיקחו לי את הנייד, אני לא יודע אצל מי הוא נמצא ויש כאלה ממש יקרים ובלה-בלה...". ונשאלת השאלה - היעלה על הדעת 2 שמחשבים ניידים זעירים אלה *לא* נלקחים מהתלמידים בזמן בחינת הבגרות ממילא? ואם כן - מה משנה עוד חצי שעה? 1 אני קורא להם מחשבים ניידים - טלפוניה זה רק פיצ'ר זניח שלהם, ולא מהמוצלחים שבהם - אבל ניחא. 2 עוד ביטוי משעשע. ודאי שיעלה על הדעת - הרי מרגע שהמשך המשפט נאמר או נכתב, ומיד הוא עולה על הדעת, של הכותב/האומר והקורא/השומע כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להזכר אם בתקופת הבגרויות כבר היה סלולרי איתי חצי צמוד, אבל במבחנים באוניברסיטה ההוראה הייתה להשאיר את התיק בכניסה לאולם. זה לא אותו הדבר כמו למסור את התיק/נייד יחד עם שלל תיקים/ניידים של כל השכבה ולשים אותם בחדר מורים או כל מקם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מילא טלפון, אבל איך מסתדרים בבחינה עם שעון ומחשבון שאינם מחשב נייד? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |