 |
|
פרופסור לכלכלה ומשפט טוען כי חובת הגילוי, כדרך להגן על צרכנים, כושלת לחלוטין
|
|
| חברה וכלכלה • המערכת • יום ו', 23/5/2014, 17:44 |
|
אשר שכטר מראיין ב-TheMarker את פרופסור עמרי בן־שחר מאוניברסיטת שיקגו, על ספרו "יותר ממה שרציתם לדעת: כישלונה של חובת הגילוי".
בעסקאות רבות שאנו כלקוחות עורכים עם גופים שונים, אנו נדרשים לחתום על הסכמה לתנאי שימוש. כמעט תמיד מדובר בטקסט ארוך מאוד וקשה מאוד לקריאה והבנה. כתוצאה מכך, טוענים בן־שחר ושכטר, למעשה איש אינו קורא אותם באמת. מצב זה נולד מכוונות טובות של רגולטורים: תקנות וחוקים שונים חייבו את החברות בגילוי של כל תנאי החוזה, ובבקשת אישור מפורש של הצרכן. בכך ביקשו אותם רגולטורים ליצור הגנה יעילה של הצרכן מפני התנהגות מקפחת מצד החברות. אולם העובדה שהצרכנים אינם קוראים ואינם מסוגלים לקרוא את אותם חוזים מעקרת את שיטת הרגולציה הזו מכל תועלת. להיפך, היא רק נותנת לגיטימציה לחברות לקפח את הצרכן, שהרי הוא חתם שהוא מסכים.
"כבר 30 שנה אנשים מחפשים איך לפשט את התהליך", אומר בן־שחר (לא מצוין בכתבה האם הוא מתייחס לארה"ב או לכלל מדינות המערב). "מחפשים את הדאוס אקס מכינה, את השפן בכובע, את תרופת הקסם שתפתור הכל, ולא מצליחים. הסיבה שאי אפשר לפשט את זה היא שהחלטות מסובכות אי אפשר לפשט. בכל מה שנוגע לטיפול רפואי, למשל, האם אתה רוצה בתופעת לוואי א' או תופעת לוואי ב'? זה מסובך. יש המון שיקולים".
"כמו שברפואה אין פתרון יחיד שמתאים לכולם, כך גם ברגולציה. יש הרבה דברים ברגולציה שלא צריך לפתור ויש המון דברים שצריך לפתור בניתוחים כואבים, ודברים שאף אחד לא יודע איך לעשות. אבל מה שבטוח זה שאי אפשר להמשיך ברגולציה 'לייט' הנוכחית, או יותר נכון הרגולציה הלא קיימת, ששם אבל לא באמת שם".
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש