במאמר בכתב־העת האינטרנטי "אלכסון", מתאר ד"ר עבד אלרחמן מרעי, מרצה לספרות עברית במכללת בית ברל, את השפעתה הגוברת של העברית על שפתם של ערביי ישראל.
מספר הולך וגדל של מילים עבריות מוצאות את דרכן לערבית הישראלית כמו שהן, בדרך הקרויה "שאילה ישירה". המילה הנפוצה ביותר מסוג זה היא אולי המילה "בסדר", אשר לדברי מרעי, תלמידים ערבים רבים בבתי־ספר יסודיים סבורים כי היא מילה ערבית. מילים וצירופים אחרים שכאלה הם "מצוין", "כל הכבוד", "דשא", "מעלית", "מדרכה" ו"מכון רישוי". גם מילים לועזיות השתלבו בערבית דרך העברית בשאילה ישירה, כדוגמת "בוטיק", "סמינר", ו"דרמטי".
לצד השאילה הישירה, ישנן מילים עבריות שהשתלבו בערבית עם צורת ריבוי ערבית, כגון "רַמְזוֹרָאת" (רמזורים), או תוך שימוש בצורת היידוע הערבית (אל הידיעה), כגון "תלוש אִלְמַסְכּוֹרֶת" (תלוש המשכורת). דרך שילוב נוספת היא השעטנז, בה מצטרפת מילה ערבית למילה עברית בביטוי אחד. דוגמאות לצירופים שכאלה הן "שַהָאדִת בַּגְרוּת" (תעודת בגרות) ו"קַהְוֶוה מַע חַלִיבּ הָפוּך" (קפה עם חלב הפוך).
מקרה מעניין הוא של מילים ערביות במקורן, שנקלטו בעברית עם משמעות שונה מזו המקורית, ומצאו את דרכן חזרה לערבית במשמעותן החדשה. כך למשל ניתן לשמוע בערבית את הצירופים "יום כֵּיף לַלְמְעַלְמִין" (יום כיף למורים) ו"אַסְעָאר כַּסַּח פִי קִסִם אלְחֻ'צְ'רַוָאת וַאלְפַוָאכִּה" (מחירי כסח בדוכני הירקות והפירות).
העברית שגורה יותר בפיהם של ערבים צעירים מאשר מבוגרים, גברים מאשר נשים, ותושבי הערים המעורבות מאשר תושבי היישובים הערביים. לדברי מרעי, לא רק השפה העברית משפיעה על הערבים הישראלים, אלא גם אורח החיים הישראלי־יהודי; כך הפכה השבת ליום המנוחה העיקרי במגזר הערבי, וערבים רבים מדווחים כי הם נהנים מהחגים היהודיים יותר מאשר מחגיהם שלהם.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש