בית המשפט העליון של מדינת איווה בארצות־הברית קבע ביום ו' כי למעסיק מותר לפטר עובדת רק משום שהיא "מושכת באופן שבלתי ניתן לעמוד בו".
מליסה נלסון עבדה במשך עשר שנים כסייעת לרופא שיניים בשם ג'יימס נייט בעיירה פורט דודג' באיווה, והוגדרה "עובדת למופת". לקראת סוף תקופת עבודתם המשותפת החל נייט להתלונן כי בגדיה ההדוקים של נלסון מסיחים את דעתו, העיר הערות על חיי המין שלה, ואף ציין בפניה כי "אם היא רואה בליטה במכנסיו, שתדע שהבגדים שלה חשופים מדי". בסוף 2009 גילתה אשתו של נייט כי הוא ונלסון מחליפים ביניהם מסרונים מחוץ לשעות העבודה, ודרשה כי יפטר את נלסון. נייט אכן עשה זאת זמן קצר לאחר מכן, ואף אמר לנלסון, בנוכחות כומר, כי היא מהווה "מכשול" למשפחתו, וכי למען המשפחות של שניהם, רצוי כי לא יעבדו יותר יחד.
נלסון הגישה תביעה נגד נייט בגין אפליה מגדרית, אולם לא תבעה אותו על הטרדה מינית. הפרשה הגיעה לבית המשפט העליון של איווה, המורכב מגברים בלבד, שם נקבע כי הפיטורים אינם נחשבים לאפליה בלתי־חוקית על פי חוק זכויות האדם של המדינה, שכן מקורם אינו במגדר, אלא בתחושות ורגשות.
פרקליטו של נייט כינה את ההחלטה "ניצחון לערכי המשפחה". לדברי פרקליטתה של נלסון, "השופטים שלחו מסר ברור לנשות איווה. לפי עמדתם, גברים לא צריכים לשאת באחריות על תשוקותיהם המיניות, ואילו נשות איווה הן שצריכות לשלוט בתשוקות המיניות של מעסיקיהן. הם אלו שמאבדים את השליטה, אבל הנשים הן שמאבדות את עבודתן, ועכשיו זה חוקי".
|
קישורים
|