 |
בשיתוף עם 
מי שנאלץ לתמלל פעם שיחה, או לקרוא תמלול, יכול להעיד עד כמה השפה המדוברת והשפה הכתובה הן שתי חיות שונות, שלכל אחת מהן חוקים משלה. אבל מה לגבי השפה ברשת? זו שפה טקסטואלית, אבל מהירה, שיחתית...
"בספר אנחנו הלכנו על הגדרה מאד מאד רחבה של שפה", אומרת ד"ר כרמל וייסמן, שכתבה את הספר "עברית אינטרנטית" במשותף עם אילן גונן. "אני מתחתי אותה למקומות שהם בעצם כבר שיח". ובאמת, הראיון הזה הוא לא רק על שפה באינטרנט, הוא על שיח באינטרנט, על תרבות אינטרנט, ועל מה שהשיח באינטרנט עושה לנו. מתי שיבושי לשון הם משחק, ולמה באינטרנט זה חשוב במיוחד? למה השיח באינטרנט כל כך אלים? ואיך הדברים האלה משתנים, בקצב של האינטרנט?
(דפנה שיזף)
|
|
| האזינו • המערכת • שבת, 22/9/2012, 22:49 |
|
| |
לשמיעת התוכנית. אורך התוכנית 37 דקות.
תקציר מאת המערכת:
לא כתיבה, לא דיבור, לא בן־כלאיים
הכתיבה באינטרנט מציבה אתגרים חדשים והזדמנויות חדשות בפני חוקרי שפה ושיח. חלק גדול מאותה כתיבה אינה תואמת בדיוק למבנה ולסגנון המוכרים בתקשורת כתובה מסורתית, ומצד שני היא גם אינה פשוט שפת דיבור מתומללת. בניגוד לכתיבה מסורתית, המחבר נוכח ודבריו מהווים חלק משיח רב־משתתפים, כך שאין צורך שהטקסט שלו יעמוד בפני עצמו. מצד שני, טקסט כתוב – גם באינטרנט – הוא טקסט ערוך, ולכן מנוסח בקפידה רבה יותר מאשר אמירה בעל־פה. בנוסף, בכתיבה באינטרנט המחבר אומנם נוכח אבל לא בגופו, והבעות הפנים או הגוף שלו אינם יכולים לשמש כערוץ תקשורת נוסף כפי שהם משמשים בדיבור, ויש צורך למצוא להם תחליפים.
אותיות הן אווטארים
ד"ר כרמל וייסמן כתבה את עבודת הדוקטורט על השיח והשפה הכתובה של קהילות וזהויות אינטרנטיות של נערות. במיוחד, היא עסקה בשפתן של נערות שכינו את עצמן "פקצות" בישראבלוג באמצע העשור הקודם, ועל השימוש הייחודי שהן עשו בשיבוש מכוון של השפה ושל הכתב כדי ליצור ולבטא בינן לבין עצמן זהות מגדרית ותרבותית משלהן.
השיבושים האלה אינם עילגות, מכיוון שהכותבות מודעות לצורות התקניות; הם תחליפי־גוף ותחליפי־קול, ומעבירים הלכי־רוח ותכונות כמו התלהבות, נשיות או חמידות, ובכך מחליפים ערוצי תקשורת לא־מילוליים כגון טון דיבור ואף סגנון לבוש או טיפוח גופני, שהם אלה שמשמשים בדרך־כלל מחוץ לאינטרנט לתקשורות כאלה.
מסתבר שהשימוש במספר רבדים של השפה לצורך ביטויי זהות כאלה הוא ייחודי גם בין קהילות אינטרנטיות אחרות בעולם.
הצדדים האפלים של הדמוקרטיה, לשני הכיוונים
ד"ר וייסמן ואילן גונן חקרו גם את הצורה שבה מתארגנות קבוצות באינטרנט לצורך עבודה על טקסטים משותפים, ולצורך כך הישוו בין פרוייקט הויקיפדיה העברית לבין פרוייקט התרגום השיתופי של המנשק העברי לפייסבוק. נראה שבאופן פרדוקסלי, דווקא הפתיחות והשיתופיות הפורמליים של ויקיפדיה אפשרו התהוות של חוקי כתיבה וארגון מאוד נוקשים שמגבילים את הטקסטים לתבניות ברורות ואחידות שנאכפות על ידי מספר מצומצם של משתמשים. ומהצד השני, המילה האחרונה בפרוייקט תרגום המנשק של פייסבוק היתה שמורה לחברת פייסבוק עצמה. עובדה זו איפשרה לקהילת המתנדבים־מתרגמים חופש בפועל, שהתבטא בהצעות תרגומים יצירתיות ולפעמים גם פרועות ועלולות להטעות את המשתמשים. גם תחושת השייכות של המשתתפים לויקיפדיה היתה גבוהה יותר מאשר לתרגום פייסבוק, והתבטאה בפחות טרולינג.
ביחדness
אחד הנושאים העכשוויים בחקר שיח האינטרנט הוא אלימות מילולית באינטרנט ושיח שלילי. במשך זמן רב, ההסבר המקובל לשליליות ולתוקפנות היחסית של השיח באינטרנט היתה האנונימיות: היכולת של כותבים להשמיץ ולפגוע ללא סכנת נזק להם או לשמם הטוב. אולם הסבר זה כבר אינו נחשב רלבנטי כיום, מכיוון שהשיח יכול להיות שלילי ואלים באותה מידה גם כשהכותב מזוהה לחלוטין, כמו בפייסבוק. הסבר אחר היה שמדובר בנטייה תרבותית של השיח בישראל, אבל מחקרים הראו תופעות דומות באינטרנט גם בשפות אחרות ובארצות אחרות.
ד"ר וייסמן מציעה שהגורם המעודד את השיח השלילי הוא התיווך – העובדה שהכותב באינטרנט אינו נוכח בגופו, פניו או בקולו בשיח, אלא שולח את מילותיו במקומו, היא זו שמאפשרת לו להשתלח בבני שיחו בחופשיות יחסית. פרשנות זו נתמכת במחקרים שהראו נטייה חזקה יותר לשיח שלילי בתגובות טקסטואליות מאשר של קול או וידאו, במיוחד אצל גברים.
ובכל זאת, ד"ר וייסמן מדברת גם על תרבות השיח השלילי בארץ באינטרנט ובכלל. לטענתה, התקפות והבעת דעות תקיפות מאוד משמשות גם ככלי לגיבוש הקהילה, כדרך להביע אכפתיות ולהכיר בקיומו ובדעותיו של האחר. כך גם ממים אינטרנטיים תוקפניים וטרולינג של דפי פייסבוק של פוליטיקאים נחשבים כאמצעי שיח פוליטי לגיטימי המתבצעים על ידי משתמשים מוכרים ומקובלים.
"הכוורת" היא תוכנית ראיונות חודשית שעוסקת ברעיונות. בכל תוכנית דפנה שיזף נפגשת עם איש או אישה בעלי ידע, דעות, הבנה ועניין בתחום מסוים, ומבקשת מהם לקחת אותה לביקור בעולמם.
"הכוורת" משודרת באינטרנט בפורמט פודקאסט. אפשר להאזין לתוכנית בכל עת באמצעות המחשב, נגן mp3 או טלפון סלולרי. אורך כל תוכנית כשלושים עד ארבעים דקות.
|
קישורים
לשמיעת התוכנית - כדי להוריד למחשב כקובץ mp3 (בכרום יש ללחוץ בכפתור הימני ולבחור "שמור קישור"/"Save link as")
גלגולי לשון - ספרו של גיא דויטשר
ביקורת אקדמית על הספר - של איילת עוז, התפרסמה כתב העת "שפה וחברה"
הכוורת - אתר התוכנית, כולל תוכניות קודמות
פודקאסט - הסבר באתר "הכוורת"
עברית אינטרנטית - דף הספר באתר ההוצאה
דוקטור בלוג - בלוג של כרמל וייסמן בישראבלוג, על הדוקטורט ונושאים הקשורים לו
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש