חורבת קייאפה, והמחלוקת על הממלכה המאוחדת
כתבתו של אסף שטול־טראורינג ב"הארץ" דנה בתגליות מהעת האחרונה בחורבת קייאפה שבעמק האלה. התגלתה שם עיר גדולה מבוצרת, שתוארכה לסוף המאה ה-11 עד תחילת ה-10 לפנה"ס. התגליות בעיר מזינות מחלוקת ותיקה בעולם הארכיאולוגיה, ההיסטוריה וחקר המקרא - האם הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה שבירתה ירושלים אכן היתה, והיתה חזקה כפי שהיא מתוארת במקרא (האסכולה המקסימליסטית), או שמדובר בהמצאה מאוחרת של מחברי המקרא ובעצם ירושלים היתה ישוב חסר חשיבות באותה תקופה (האסכולה המינימליסטית).
הכתבה דנה בפירוט בתולדות המחלוקת, שהחלה בסוף המאה ה-19, דווקא מנימוקים בלשניים. בשני העשורים הראשונים למדינה ביקשו ארכיאולוגים דוגמת יגאל ידין לאושש את הסיפור המקראי על עבר יהודי חזק, ובכך לחזק את האידיאולוגיה הציונית. בשנות השבעים והשמונים הפכה האסכולה המינימליסטית לדומיננטית, בהובלתו (עד היום) של פרופ' ישראל פיקנלשטיין מאוניברסיטת תל־אביב, בטענה שאין עדויות ארכיאולוגיות לקיומה של הממלכה. אך בשני העשורים האחרונים התגלו כמה תגליות שחיזקו שוב את האסכולה המקסימליסטית, שרואה בסיפור המקראי מקור אמין פחות או יותר לאותה תקופה. עם זאת, נמשך ויכוח על פירושן וחשיבותן של תגליות אלו.
הארכיאולוג שמוביל את החפירה בקייאפה, ד"ר יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, לא היה מלכתחילה שותף בויכוח, אך הממצאים באתר הובילו אותו לראות בו עיר יהודאית, ומכאן שייכת לממלכה יהודאית חזקה באזור ההר. בין הממצאים: חרס ובו טקסט שרבות ממילותיו הן בעברית מקראית (הספקנים מפקפקים בכך שזו עברית); מבנה העיר, שדומים לו נמצאים רק באזור ההר (פרופ' נדב נאמן, ספקן: הערים הדומות מאוחרות יותר); היעדר עצמות חזיר (נאמן: גם באזורים אחרים בארץ לא אכלו אז חזיר), והיעדר צלמיות באזור הפולחן (נאמן: בערי ההר מאותה תקופה דווקא יש צלמיות). לעיר שני שערים, ומכאן מזהה אותה גרפינקל עם שעריים המקראית (פינקלשטיין: יש רק שער אחד). פינקלשטיין מכיר באפשרות שמדובר בעיר יהודאית, אבל גם אם יתברר שכן, אין זה מצביע לדעתו על קיומה של ממלכה יהודאית חזקה באותה התקופה.
תל שׂוֹכֹה: מיהו השודד?
ד"ר גרפינקל היה מעורב גם בחפירות בתל סמוך, חורבת שׂוֹכֹה. כתבתו של ניר חסון ב"הארץ" מלפני כמה שבועות חשפה מאבק בין גרפינקל לפרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל־אביב, על הרישיון מטעם רשות העתיקות לחפור בתל. ליפשיץ ועמיתיו מתל־אביב מובילים מזה כמה שנים את המחקר הארכיאולוגי בעמק האלה, אך גרפינקל ביקש גם הוא רשיון חפירה, למרות שלא מקובל שאותו חוקר מנהל שתי חפירות במקביל. שני הצדדים קיבלו רישיון לבצע סקר, ללא חפירה; אך ליפשיץ מצא סימנים לחפירה והאשים את גרפינקל ב"שוד עתיקות". גרפינקל טוען שהחפירה היא של שודדי עתיקות מהשטחים, ומאשים את אנשי תל־אביב ברדיפה בגלל מחלוקת האסכולות על ממלכת דוד ושלמה. יש לציין ששוכה צפויה גם היא להניב ממצאים רלוונטיים לסוגיה. בימים האחרונים קיבלו ליפשיץ ועמיתיו את רישיון החפירה.
מנהרות בירושלים: ארכיאולוגיה או פוליטיקה?
כתבה אחרת של ניר חסון דנה במנהרות הנחפרות לאחרונה בירושלים באזור הכותל המערבי. החשובה שבהן היא מנהרת ניקוז שהובילה מבריכת השילוח אל הר הבית, והוזכרה בכתבי יוסף בן־מתתיהו. היא נחפרה בשנים האחרונות, בחלקה מתחת בתי סילואן, ובעוד כמה שבועות מיועדת להיפתח. כמו כן נחפרת מנהרה מתחת הרובע המוסלמי שתתחבר למנהרת הכותל, וכבר התגלו בה מבנים מרשימים. אלו מצטרפות למנהרות ותיקות יותר: מנהרת הכותל (זו שפתיחתה אל הרובע המוסלמי הציתה מהומות ב-1996), מערת חזקיהו מתחת הרובע המוסלמי, מנהרות בתחום הגן הלאומי עיר דוד, ומנהרה לאורך הרחוב ההרודיאני מעיר דוד לרובע היהודי. אלו מהוות בשנים האחרונות אטרקציה תיירותית אדירה. לחפירות שותפים הקרן למורשת הכותל (עמותה בשליטת משרד ראש הממשלה), רשות העתיקות, החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, והעמותות אלע"ד ועטרת כהנים.
מספר ארגוני שמאל מבקרים את החפירות, וטוענים שהן מכשיר פוליטי שמיועד בעצם לחזק את הנוכחות היהודית ברובע המוסלמי ובסילואן. מאיר מרגלית ממרצ אף מביע חשש שהן ישמשו קיצונים יהודים כדי לפגוע במסגדי הר הבית (אם כי אין כל תוכניות לחפור מתחת אלו, ורב הכותל הנוכחי אף מתנגד לכך נחרצות מסיבות הלכתיות).
ביקורת מכיוון שונה משמיעים ארכיאולוגים, כמו פרופ' יורם צפריר. לטענתם חפירה מהצד מנוגדת לעקרונות ארכיאולוגים של חפירה מלמעלה למטה, ועלולה לאבד מידע. בפרט, היא פוסחת על שכבות נוצריות ומוסלמיות ו"מדלגת" הישר לתקופה היהודית. אחרים מוסיפים שהעבודות הנוכחיות הולכות בעקבות צ'רלס וורן (שחפר מנהרות ארכיאולוגיות באזור במאה ה-19) וממשיכיו, ולכן אין בהן קידום רב של הידע הארכיאולוגי. יש לציין שהפוליטיקה הנוכחית לא מאפשרת חפירה אנכית של מנהרת השילוח; צפריר היה מעדיף במצב זה לא לחפור אלא להמתין לימים טובים יותר. ד"ר רוני רייך, המוביל את רוב החפירות יחד עם אלי שוקרון, דוחה את הביקורת וטוען שאין מדובר בחפירה של ממש אלא בניקוי מבנה קדום קיים מפסולת, והממצאים ש"התבזבזו" זניחים, וכמו כן שנעשתה עבודה יסודית מאין כמותה, גם אם מדגמית, על העפר שפונה.
שני סוגי המבקרים מתמקדים בכך שהעמותה הימנית אלע"ד מממנת את החפירה. אולם רייך טוען כי אלע"ד אינה מתערבת כהוא זה בצד המדעי. אלע"ד מצידה מוסיפה כי עד לאחרונה עבדו רבים מתושבי סילואן בחפירות, אך התנכלויות של גורמים לאומניים ואיסלמיסטיים אילצו אותם לעזוב.
|
קישורים
כתבתו של ניר חסון על מלחמת החפירות בתל שוכה
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש