 |
ראשי ערים מכל הארץ מתגייסים למען כביש חוצה ישראל - כמה אמת יש בטיעונים המוצגים לציבור בזכותו?
|
|
| סביבה • עמית מנדלסון • יום ה', 13/7/2000, 2:22 |
|
 |
|
| (צילום אילוסטרציה: morgueFile) |
|
לאחר תשע שנות מאבק, הולך ונסלל בימים אלו חלקו הראשון של כביש מס' 6 - "חוצה ישראל", ממחלף קסם עד למחלף בן־שמן. ההתנגדות לכביש לא פסקה עד היום, ובאחרונה רואים קוראי "הארץ" בעמודו הראשון סדרת מודעות תמיכה תמוהות ביותר בפרויקט, כנראה במאמץ להחליש את ההתנגדות (שהצליחה להחתים חצי מחברי הכנסת הנוכחית על תביעה להפסקתו).
הבה נבחן חלק מהמודעות הנ"ל (ואגב כך, נפריך בקצרה את הטיעונים שעולים בהן):
לפני כשבועיים, היתה מודעה בסימן "קיצור המרחק מהפריפריה למרכז", ולצורך העניין גוייס ראש מועצת מצפה־רמון, דרור דבש.
טיעוני התמיכה: זמן הנסיעה מהמרכז לפריפריה יתקצר, ולכן יהיה שגשוג כלכלי וחברתי.
הפרכה: כיום, נסלל שלב א' של כביש חונק ישראל, שעם סיומו, בשנת 2005, יגיע ממחלף עירון למחלף יד־בנימין הסמוך לגדרה. ההמשך דרומה עד מחלף הנגב (20 ק"מ דרומה לבאר־שבע), וצפונה בואכה שלומי וראש פינה (2 סעיפים של הכביש) לא יסתיים לפני 2010, וזאת במקרה הטוב מבחינת תומכי הכביש. בכל מקרה, הכביש יסתיים 50 ק"מ צפונית למצפה־רמון.
בהשקעות הרבה יותר נמוכות, אפשר לסלול מסילת רכבת מדימונה למצפה רמון, או מעכו דרך כרמיאל וראש־פינה לקרית־שמונה (שגם ראש עירייתה גוייס למודעות התמיכה).
לפני כשבוע, הגיע תורה של ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, והפעם בטיעון שכביש משסע ישראל יחלוץ את הפקקים של המדינה.
הפרכה: בתור נוסע קבוע על ציר ת"א־חיפה, קל לראות שהפקק היחיד בכביש החוף הוא מת"א לנתניה. באופן כללי, הפקקים מתרכזים סביב הערים הגדולות, בעוד שהכביש המוצע עובר בפריפריה. אף נתנייתי לא ייסע עד טול־כרם כדי לעלות על הכביש ולרדת ממנו הישר לפקק הגדול בכניסה לת"א, שכן - מה לעשות - לא ניתן לסלול נתיבי תחבורה חדשים בעיר הצפופה (למעט הרכבת התחתית, אבל אם תהיה רכבת, איפה יחנה האוטו?).
השבוע, הגיע הטיעון המופרך ביותר, עבורו גוייס מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לשעבר - אורי מרינוב, העובד כיום עבור חברת כביש חותך ישראל (ומכאן ברור איזו עמדה הוא מביע) - "הכביש ישפר את איכות החיים ויפחית את לחצי הפיתוח במרכז הארץ."
קצת עובדות:
- ממחלף יד־בנימין עד מחלף עירון, לאורך 70 ק"מ במרכז המדינה, הופקעו 24 אלף דונם עבור הכביש. כחלק מהפיצויים לחקלאים, הוסכם על הקמת מספר אזורי מסחר ותעשייה סמוכים לכביש (החקלאים הערבים יקבלו, לדרישתם, קרקע חילופית). אזורים אלו יוסיפו למחנק הסביבתי במרכז.
- איך יגיעו לכביש חוצה ישראל? מכבישים אחרים, כמובן. כבישי הרוחב טרם נסללו, והם יזללו עוד אלפי דונמים, החל מכביש 9 מכמורת - שדה יצחק בעמק חפר, ועד לכביש 7 גדרה - יד בנימין, וכבישים אלו יתחברו לכביש מחסל ישראל במחלפי ענק ובהם פיסות צרות של טבע.
- הכביש יתרום מיידית לעלייה דרסטית בזיהום האוויר לכל אורכו - באזור שכיום יחסית נקי מזיהום.
- הכביש ינתק אוכלוסיות של חיות־בר, וחלקיו ההרריים יהיו כרוכים בחציבות גדולות מאד, שמעבר להיותן מכשול בלתי־עביר, תהיינה צלקת בנוף הארץ.
- מתוך 70 הק"מ הראשונים של הכביש, 15 עוברים בנופי גבעות (ראש העין־בן שמן), עשירות בחי ובצומח. מתוך 15 הק"מ הללו, הכביש יעבור במנהרה לאורך 200 מטרים, וגם זאת כדי לא להרוס אתר עתיקות (תל חדיד). זו התחשבות בסביבה?!
התמונה הכללית העולה מהמודעות היא אופי הקואליציה של תומכי סלילת הכביש. קואליציה זו מורכבת מבעלי אינטרסים - תושבי אותם יישובים שהכביש נוח עבורם (אהוד ברק לדוגמא), פוליטיקאים שהכביש משמש אותם למטרות פוליטיות (אריאל שרון), אלו שמחירי קרקעותיהם יעלו בגלל הכביש, הקבלנים, בנק הפועלים שמממן את הכביש, ואנשים שצבע הכסף אצלם יותר ירוק מהשקפת עולמם.
עדיין לא מאוחר להפסיק. הנזק הנורא ביותר ייגרם כתוצאה מסלילת חלקו הצפוני של הכביש, ברמות מנשה, במרגלות הכרמל ובגליל, והמאבק יימשך כל עוד יש תקווה להציל אזורים אלו.
ולסיום - נקודה למחשבה: אפילו מתכנן הכביש המקורי לפני 30 שנים, פרופ' אלישע אפרת, מתנגד לו כיום. מה זה אומר על נחיצותו האמיתית של הכביש כיום?
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש