|
בשיתוף עם
|
|
יצירות אמנות • יודית שחר • יום ו', 10/12/2004, 13:00 |
|
| |
אַת הָיִית כָּל כָּךְ קְטַנָּה כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי אוֹתָךְ בְּבֵית הַחוֹלִים, חָשַׁבְתִּי שֶׁהִגַּעְתִּי לְחֶדֶר רֵיק כְּשֶׁמָּצָאתִי בֵּין הַסְּדִינִים רֹאשׁ לָבָן בְּקֹשִׁי מֵצִיץ מִמִּטַּת בַּרְזֶל, וְהִתְפַּלֵּאתִי וְלֹא זָכַרְתִּי מָתַי גָּדַלְתִּי וּמָתַי קָטַנְתְּ.
זוֹכֶרֶת בִּימֵי שִׁשִּׁי הָיִינוּ מְטַאטְאוֹת אֶת הֶחָצֵר לְשַׁבָּת, לִמַּדְתְּ אוֹתִי לִגְרֹף עָלִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהַשְּׁבִיל וְאֵיךְ יִבַּבְתִּי כְּשֶׁעָקְצָה הַדְּבוֹרָה וְשָׁלַפְתְּ פִּגְיוֹן צוֹרֵב מֵרַגְלִי הַיְּחֵפָה? עַכְשָׁו אֲנִי מִתְרוֹצֶצֶת בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת שׁוֹאֶלֶת נִתְקֶלֶת בְּמַבָּטִים שֶׁאוֹמְרִים אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִשְׁלֹף מִמֵּךְ כְּלוּם, אִמָּא, אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.
|
קישורים
|
|
|