מחקר: כחצי מהילדות בגיל ביה''ס היסודי חשות ''שמנות מדי'' | 985 | ||||||||
|
מחקר: כחצי מהילדות בגיל ביה''ס היסודי חשות ''שמנות מדי'' | 985 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כמה תלמידות כיתה ב' יש כבר באוניברסיטה?? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהערכה גסה בסביבות 25%. |
|
||||
|
||||
גדול בהרבה מהנזק הנגרם כתוצאה מאנורקסיה (ולא ברור שדמוי עצמי נמוך הוא בכלל מזיק), יתכן בהחלט שהמצב הנוכחי הוא הרצוי. |
|
||||
|
||||
לא במשקל יתר מסוכן עסקינן. רובנו לא נראות כמו הדוגמניות בטלוויזיה ולא מרוצות מגופנו במשך כל החיים, ועדיין גדול המרחק בין זה לבין משקל יתר מסוכן. אנורקסיה מסוכנת הרבה יותר, למעשה, חברתית ואישית. |
|
||||
|
||||
חצי מאוכלוסיית ארה"ב תהיה שמנה בצורה מסוכנת וכתוצאה מכך כ 9 אחוז מהאוכלוסיה יסבלו מסכרת. ישראל, כרגיל, מפגרת בעשור בערך ולכן סביר שיש זמן עד 2035 (אז הילדות בנות ה 10 של היום תהיינה נשים בגיל העמידה). החשיבות של חינוך (גם אם הוא נעשה בצורה הברוטאלית של הצפה בדוגמניות) לשמירה על משקל נמוך גבוהה להערכתי בהרבה מהנזק שחינוך כזה גורם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי כדאי להציף ברוטאלית גם בדוגמנים גברים שהם רק עור ועצמות. לא היינו רוצים שהגברים יסבלו חלילה מעודף משקל, נכון? |
|
||||
|
||||
אז אולי מודל היופי הרזה מעודד פתרון של הבעיה (השמנת יתר); אבל יש דרכים טובות לפתור אותה ויש דרכים לא טובות. בפרט, אנורקסיה היא דרך לא טובה עד כדי כך שהיא בבירור בעיה חמורה הרבה יותר מהבעיה המקורית. גם דרכים פחות קיצוניות, שאותן מעודדת הדוגמנות (אכילה לא מאוזנת, חרדות ודכאון), מחליפות אולי את הבעיה בבעיה אחרת. ועוד לא דיברנו בכלל על השאלה האם המדד הנכון הוא בריאות במונחים אוביקטיביים (הוצאות מערכת הבריאות?) או שמא אושר סובייקטיבי. כמובן שמשקל יתר יכול די לקלקל את מצב הרוח גם בלי בארבי כמודל יופי, מסיבות אוביקטיביות - בוודאי אם נלווית אליו סוכרת. אבל שיקול האושר לפחות מאזן את התמונה. |
|
||||
|
||||
מהן הדרכים הטובות? האם הדימוי החברתי (כפי שהוא משתקף בין היתר במדיה) אינו חזק יותר מכל מערכת חינוך? איזה אחוז של הבנות שחושבות שהן שמנות מדי מגיע למצב אנורקטי? למצב דכאוני? אם המדד היה האושר הסובייקטיבי, היה צריך לחבר לכולנו אלקטרודות למרכז המתאים במוח ולחכות שנמות מאושרים, לא? |
|
||||
|
||||
רוב הנשים אכן לא תחווינה דכאון קליני או הפרעות אכילה חמורות, אך אין להמעיט באומללות הנובעת מדימוי עצמי שלילי. אם יש משהו שביכלתנו לעשות כחברה ושיהפוך 51% מהמין האנושי למאושרות הרבה יותר, למה לא? הרי בכל דבר אחר דופקים אותנו (מרוויחות רק 60% מהגברים, לא מיוצגות במוקדי הכוח בארץ ובעולם, וכיו"ב). |
|
||||
|
||||
"אם יש משהו שביכלתנו לעשות כחברה" כמו מה למשל? חקיקה שתאלץ סרטים וסדרות להציג שחקניות ושחקנים ממוצעים למראה? לדעתי הערכה עצמית עודפת היא גרועה בהרבה מהערכת חסר והאושר שהיא מקנה לבעליה הוא בוודאי לא סוג של אושר שהייתי רוצה לחוות. |
|
||||
|
||||
לא חייבים חקיקה. חברה יכולה (וצריכה) לקבוע נורמות רצויות גם בלי שוט מערכת אכיפת החוק. אגב, בסרטים ובסדרות בריטיים, מרבים להציג שחקניות ושחקנים ממוצעים למראה, וזה, לא ממש פוגע באיכותם (הן של הסרטים/סדרות, והן של השחקנים/שחקניות). |
|
||||
|
||||
למה אומללות? דימוי עצמי שלילי יכול להיות מתורגם לשאפתנות. |
|
||||
|
||||
אולי בפלנטה שלך. בשלי דימוי עצמי (גופני!) שלילי מוביל לדיכדוך עז ולאכילת שוקולד. |
|
||||
|
||||
יכול לחזק דיכאון, אשר עלול להביא להתאבדות. זה בטח לא נפוץ אבל זה קיים. |
|
||||
|
||||
מחקר באיי פיג'י, שציטטתי במאמר "החיים על מפה מדומיינת", גילה שיש קשר מובהק בין התדמיות הנשיות בטלוויזיה לבין התחושה של נערות שהן שמנות מדי. פרטי המחקר ההוא מופיעים במאמר בחלק שתחת הכותרת "היפר-מציאות": דיון 886 |
|
||||
|
||||
''מדובר בממצאים מדאיגים, שכן חוסר שביעות רצון ממראה הגוף משפיע לרעה על הדימוי העצמי וגורם להפרעות אכילה ולפגיעה בגדילה'' זאת בדיוק המטרה שלהן, להיות דומות לברבי. ברבי היא קטנה, לעולם לא גודלת והיא חסרת דימוי עצמי. |
|
||||
|
||||
ברבי היא קטנה? הרי אם נבנה אדם על פי המידות של ברבי, היא תהיה בערך בגובה 1.70-1.80 (קן גבוה יותר מברבי?). מבנה הגוף שלה מאורך בכל חלקיו, וממש לא ילדותי. |
|
||||
|
||||
אם נבנה אשה על-פי המידות של ברבי, היא תהיה מעל שני מטר בגובה, למעשה. |
|
||||
|
||||
זה יהיה פוליטיקלי קורקט להודות עכשיו שאף פעם לא הייתה לי ברבי? |
|
||||
|
||||
בהארץ מסופר היום ש"צעירות סיניות עוברות ניתוח למתיחת שוקיים כדי להיות גבוהות יותר": במקרה זה לא מדובר רק בדימוי עצמי או בנורמות חברתיות, אלא גם באפליה מוצהרת במקום העבודה. |
|
||||
|
||||
אסור להפלות בקבלה לעבודה בגלל מראה חיצוני, מה שיוצר מצבים מטורפים למשעי: (ניו יורק טיימס, צריך להירשם, חינם) |
|
||||
|
||||
51% מהבנות לא מרוצות, 45% מן הבנים לא מרוצים - למה הכתבה עוסקת רק בבנות? אמנם יש פחות אנורקסיה אצל גברים, אבל מישהו פעם בדק כמה פגיעות ספורט יש אצל גברים רזים מאד שמתעקשים להרים משקולות ענק בחדר כושר? |
|
||||
|
||||
בשני המקרים כ50% מהנבדקים לא מרוצים מגופם. נשמע סביר לגיל ההתבגרות. לא משהו לכתוב עליו לעיתון. אצל הבנים, אלו שלא מרוצים מגופם מתחלקים חצי-חצי בין אלו שמרגישים שמנים, לבן אלו שמרגישים רזים. גם נשמע סביר - כל אלו שלא מרוצים מעצמם "מחליטים" אקראית איך לא להרגיש מרוצים. אצל הבנות לעומת זאת, הרוב המכריע מאלו שלא מרוצות מעצמן מרגישות שמנות. זה כבר לא נשמע אקראי, זה נשמע כאילו יש הכוונה חיצונית שגורמת לבנות להרגיש דווקא שמנות מידי. וזו סיבה לכתבה. |
|
||||
|
||||
"אצל הבנות לעומת זאת, הרוב המכריע מאלו שלא מרוצות מעצמן מרגישות שמנות. זה כבר לא נשמע אקראי, זה נשמע כאילו יש הכוונה חיצונית שגורמת לבנות להרגיש דווקא שמנות מידי." מישהו חשב על האפשרות שהרגשת חלק נכבד מהבנות שהן "שמנות מדי" היא הרגשה מוצדקת והן אכן שמנות מדי? אולי ההכוונה החיצונית המוטעית היא חוסר עידוד הבנות לפעילות ספורטיבית מספיקה בגיל ההתבגרות? הסתכלו במגרשי הכדורגל והכדורסל של בתי הספר בשעות אחר הצהריים... הרבה בנות לא תמצאו שם, הן כנראה עסוקות בשופינג ושיחות טלפון. רזה (לא אנורקטי) זה אכן טוב ובריא ויש להמשיך לעודד את הבנות להשאר רזות (ע"י תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית). |
|
||||
|
||||
הסתכל בחוגי אירובי וריקודי עם. כמעט ואין שם בנים. העצלנים האלה. כנראה עסוקים במשחקי מחשב. אין לי נתונים מישראל, אבל למשל בגרמניה הסטטיסטיקה היא: 16% מהבנים סובלים ממשקל עודף, לעומת 20% מהבנות. 8% מהבנים סובלים מהשמנה לעומת 10% מהבנות. כלומר, אכן הבנות נוטות יותר להשמנה. אבל זה לא מספיק כדי להסביר את הפער בין 47% מהבנות החשות שמנות מידי ל27% מהבנים. |
|
||||
|
||||
היום, ה- 30 ביוני 2003, הוא "יום הבלונדינית הלאומי" בארה"ב. מטרת יום זה, כפי שהיא מתוארת ב- http://www.nationalblondeday.com , היא "לשים קץ לאמונה הרווחת שבלונדיניות הן טיפשות וחסרות כישורים. לחסל סטראוטיפים על בלונדיניות ולתת פומבי להישגיהן של בלונדיניות במהלך ההיסטוריה, תוך שירוש מיתוסים וטעויות בנוגע לבלונדיניות, הן טבעיות והן מלאכותיות. לדאוג, בסופו של דבר, לכך שצבע השיער לא יהווה גורם משפיע בסביבת העבודה או בחברה." |
|
||||
|
||||
"ככל שנערה דתית יותר, כך יהיו לה פחות הפרעות באכילה - כך נמצא במחקר שנערך על ידי פרופ' יעל לצר מבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. במחקר נבדק הקשר בין מידת דתיות, ערך עצמי, דימוי עצמי והפרעות אכילה. במחקר, שנערך בשיתוף שירה גפן ופרופ' אורה גילבר, השתתפו 320 נערות דתיות בכיתות ט'-י"ב, אשר מילאו שאלונים שעסקו במידת דתיותן, עמדותיהן בנושאים שונים והתנהגויות שלהן הקשורות בהפרעות אכילה ודימוי גוף. הממצאים הראו כי ככל שרמת הדתיות מגובשת וגבוהה יותר, כך יפחת הדחף לרזון, יעלו הערך העצמי, דימוי הגוף ומידת שביעות הרצון מהגוף, וכן תפחת ההתעסקות הרבה סביב אוכל ומשקל." מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/068/612.html |
|
||||
|
||||
עדות אנקדוטלית: לפחות בחצי השנה האחרונה רוב הבנות המאושפזות במח' הפרעות אכילה בבי"ח שיבא הן ממשפחות דתיות. זה אמנם לא סותר את ממצאי המחקר, אבל אולי יש בזה כדי לצנן במקצת את צהלות ההידד מהחוגים חובשי הכיפה. |
|
||||
|
||||
זה באמת מתמיה. על פניו, נראה היה שבחברה שבה המראה החיצוני תופש חלק פחות מרכזי בחיים ברור שיהיו פחות הפרעות אכילה (אלא אם כן אולי יש כאן גם עניין של גנטיקה?) |
|
||||
|
||||
גם בעיניי זה מוזר. אם כי במחשבה שנייה, כיוון שכל מיני רבנים מדגישים את הצורך באישה יפה, והטעם ביופי בכל זאת נקבע לפי החברה מסביב, אולי זה לא אמור להפתיע כל כך. |
|
||||
|
||||
גם אני הופתעתי. אולי בהזדמנות אני אשאל מישהו מהצוות אם זה המצב הקבוע, ומה הם חושבים על התופעה. |
|
||||
|
||||
מהצד השני, הדת היהודית מתעסקת לא מעט עם מזון ומה אוכלים (כשרות וכו'), כך שלא מפתיע שיהיו כאלו שיקחו את זה צעד הלאה. |
|
||||
|
||||
אני יכולה לנחש כמה סיבות לתופעה כזו: 1. המיקום של בית החולים שיבא (עם כמה ריכוזי אוכלוסייה דתיים מרכזיים בסביבה). 2. ההעדפה של האוכלוסיה החרדית לבית חולים שיבא (בית חולים כללי) על פני בתי חולים פסיכיאטריים (כמו גהה). 3. יש מחלקות להפרעות אכילה שדורשות תנאי סף מסוימים כדי להתקבל (הקשורים בסיכויי השיקום של הנערה). ייתכן שהדבר מוביל להטייה. 4. ייתכן שמשפחות דתיות מעדיפות טיפול במסגרת בית חולים על פני טיפול במסגרות אחרות. אבל מעבר לזה, אם הבנתי נכון את המחקר שערן ציטט, מה שנמצא הוא שבתוך אוכלוסיה דתית ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך הסיכוי להפרעות אכילה נמוך יותר. העדות שאתה מביא לא מתייחסת כלל לממצאי המחקר. ייתכן שהבנות המאושפזות הן אלה מתוך האוכלוסייה הדתית שהן בעלות רמות דתיות נמוכה, ואף אחד לא אמר שהן לא נמצאות בסיכון. |
|
||||
|
||||
1-4. ההסברים שלך נשמעים לי סבירים. עם קצת מזל רע, אוכל בעתיד לדווח על המצב בגהה. אבל מעבר לזה, זאת הסיבה שכתבתי "זה אמנם לא סותר את ממצאי המחקר...". |
|
||||
|
||||
כנראה שהמשקל הממוצע שלהן באמת יותר גבוה, כמו שאפשר לראות בקישור בתגובה 373206. |
|
||||
|
||||
לא דובר על משקל, אלא על הפרעות אכילה. |
|
||||
|
||||
תתפלא (נדמה לי שלא), אבל יש מתאם מסויים, גם מדיד ומתועד וגם ברור ובולט לעין. |
|
||||
|
||||
במחלקת הפרעות אכילה יש גם נערות בעלות עודף משקל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |