 |
828 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "אוכל ותיירות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
שעשוע נחמד לשעות הפנאי, לכל המובטלים בהרצליה פיתוח. (הערה זו לא נועדה לפגוע בכותב המאמר, אלא סתם לתת נקודת מבט שונה לגבי הפער החברתי בתקופת משבר כלכלי אדיר.) |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? גם אני לא יכול להרשות לעצמי ארוחה שם. זה אומר שצריך למנוע מאנשים אחרים לאכול שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש טעם רע בלנפנף "הי, הרגע ישבתי 3 שעות במסעדה ועברתי חוויה קולינרית ותרבותית מרתקת" בפני אנשים שיצאו לבלות בדיוק 3 פעמים בשבעת החדשים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה תגיד על זה שאייל פלד מספר לנו על החוויות האנטרופולוגיות שלו בפני אנשים כמוני שהיו בחו"ל אפס פעמים בשנה האחרונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה אני לא צופה בתוכנית שלו. אני גם לא קורא את בקורת המסעדות של רון מיברג (למעשה אני לא קורא שום דבר שהוא כותב, אני פשוט לא סובל את סגנון הכתיבה שלו אבל זה לא קשור). בכלל, כשאנשים מספרים לי איזה כיף היה להם במקום או מעשה מסויים, שאני לא יכול להגיע אליו (כי אני לא שייך לאנשי אצולת הזמן הפנוי כמו כותב המאמר) אני פשוט מתעלם ממה שהם אומרים. ובבנין ציון ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את עצמי מגיעה בקרוב למקום הנ"ל. אני לא בדיוק יכולה להרשות לעצמי (או אם לדייק, את ה400 שקל האלו אני מעדיפה להוציא על דברים אחרים, ולאורך זמן. עניין של סדר עדיפויוות.) ולא בדיוק אוכלת אוכל לא כשר, ובשרים בכלל. אבל מה? אני לא רואה שום סיבה שבעולם שאני לא אשמע על קיומם של דברים כאלו. סביר מאד להניח, שאת מרבית החוויות שהעולם הזה יכול לספק, אני לא אוכל לחוות. אבל לשמוע עליהם? מדוע לא? גם אל הירח אני כנראה לא אגיע, זה אומר שלא כדאי לי לקרוא על מה שהרגיש ניל ארמסטרונג? אם אני לא נמצאת מחוץ לגבולות הארץ לפחות פעם בשנה, כדאי לי להפסיק לצפות באייל פלד ובנשיונל ג'אוגרפיק? (טוב, אולי זאת לא דוגמא כל כך טובה, אני לא רואה טלויזיה לאחרונה...) יכול להיות שמבחינתך, זהו הדבר הנכון. מצד שני, אפשר לפספס ככה כל כך הרבה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה המקורית הייתה אירונית משהו (משום מה אנשים לא מבינים את ההומור שלי). אייל אלמוני כלשהו דיבר על אליטות כלכליות שמוציאות סכומי עתק על מסעדות ואני בספין שאני מוצא אותו די משעשע התייחסתי לאצולת הזמן הפנוי, אנשים שיש להם כמה שעות לשרוף במסעדה (גם עניין של סדר עדיפויות). בכל אופן אני לא צופה בתוכניוית הטיולים למיניהן של ערוץ 2 כי אני מוצא אותן שטחיות ומשעממות (המעט שראיתי). לכשארצה להרחיב את השכלתי בנוגע למדינה מסויימת (כיעד תירותי, מקום הגירה פוטנציאלי, הכרות עם אדם שמקורו בה או כל עניין אחר), אני אסתמך על מקורות יותר מעמיקים. יש לא מעט דברים שאני לא מוצא זמן מספיק בחיי לעשות (או לעשות כמו שצריך) גם בלי לבזבז מידי שבוע שעה בביקור באירלנד (מתוכה 15 דקות פרסומות ופרומואים, 15 דקות זיוני שכל של המנחה, 25 דקות צילומים שהם לא יותר מגלויות נעות ו5 דקות של שהיו יכולות להיות מעניינות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפעמים יש הזדמנות נדירה לממש את מה שראית. לדוגמה, אשתי ואני נסענו לירח הדבש שלנו לאיסלנד, בין השאר בעקבות התוכנית של השמן שאבא שלו שולח אותו להסתובב בעולם. היה פשוט נהדר, וכמובן שלא נוסעים נסיעה שכזו בכל שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בערב שודר בערוץ yes+ הפרק הראשון בסדרה שנקראת "נסיעת מבחן" והיא מין פרודיה בריטית על תוכניות "מסע עולמי" למיניהן. בכל פרק שולחים את המגיש למדינה אחרת עם משימות מוזרות שהוא נאלץ לבצע בשלמותן, או שיקבל משימות עוד יותר מוזרות. הפרק הראשון ששודר אתמול היה באיסלנד, והמנחה נדרש לנשק את מיס איסלנד החדשה, לשחק גולף בשלג (מוזר בערך כמו שזה נשמע), לרקוד במועדון שיש בו כלבי ים (זו הפרשנות ההומנית שהוא מצא ל-to go seal clubbing, וטוב שכך), ולערוך הלווייה ויקינגית מסורתית, שזה אומר לשלח גווייה כלשהי לדרכה האחרונה בתוך ספינה בוערת. הפרק הבא יהיה במרוקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, בכנות, הרגשתי לא נוח לכתוב את הרשימה הזו. משהו מזה מצא ביטוי בה, אני מקווה. זה משפר את מצבי? טוב, לא חשוב. (אף אחד לא כיוון אקדח לראשי. אבל היו לי סיבות, והצדקות... לא חשוב). כשאני אצלה בגיהנום (ושם זה יהיה ארוך, ובלי רוטב סויה בסוף), כנראה בגלל הכשרות, יהיו לי כמה חטאים אמיתיים להרהר בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, אני לא חושב שיש לך סיבה להרגיש רע בגלל המאמר הזה. התגובה שלי התייחסה למה שכתב האיל האלמוני והיא נכתבה בציניות. ראה תגובתי לעלמה העפרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני היחיד שמרגיש רע? שייצלה איתי בגיהנום כל האתר הזה. (וחברינו הדתיים יוכלו לומר: אמרנו לכם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מרגישים רע רוב הזמן, זה חלק מהחויה, קוראים לזה חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חושבת שזה ממש מוגזם לכתוב תגובה עם כ''כ הרבה מילים, בהתחשב בכמות האנשים בארץ שלא יודעים לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת, סליחה. אני מתנצל בזאת בפני כל מי שמוצא עצמו נפגע מהתגובה הקודמת שלי, במיוחד בפני אלו שלא יודעים לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנית אפשר. מכניסים לפה, לועסים ובולעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את השלב האחרון: ...ונשרפים בגיהנום. למה זה בעצם לא כשר? אם נניח לא היה שם הקלמארי, אז זה כן היה כשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחיות בטח לא נשחטו על פי ההלכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שרעיון הבישול עצמי על מחתה בתוך השולחן זה יותר קוראני מאשר יפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם מקור הרעיון יפני או קוריאני, אולם אני התנסתי בחוויה לראשונה במסעדה קוריאנית בפילדלפיה. ההבדל: ירדן מציין בכתבה שהרטבים היו חומים-מלוחים (סויה?) ונבדלו זה מזה בעיקר בדרגת הסמיכות. במסעדה הקוריאנית בפילדלפיה עיקר החגיגה נסוב סביב מגוון של לפחות 10 רוטבים אקזוטיים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדל נוסף הוא שהמטבח היפני הוא כזה מוגבל ונע בקשת טעמים צרה, לפחות לחיך שמחפש ריגושים חריפים. המטבח הקוראני על רטביו הפיקנטיים, והדגש הגדול יותר על בשרים מספק גרויים כאלה. יש די הרבה מסעדות שמגדירות את עצמן כיפני-קוראני, כך שהן יכולות להגיש ליד הבשר קימצ'י חריף ופיקנטי וליד הסושי וואסבי חורך אפים ולבב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזכיר לי את הכרוב הנוראי הזה. כמי שהתנסתה בארוחה כזו בסיאול, ושיני השום לא ניצלו בכלל אלא נאכלו חיות ורבות (מאוד!) עשיתי את שגיאת חיי ואמרתי מה דעתי על הקימצ'י באוזני המארחים. התשובה היתה, ואני מצטטת: את יכולה להפריד קוריאני מהוריו ומילדיו, אבל לעולם אל תנסי להפריד קוריאני מן הקימצ'י. לאחר שהסתיגותי מן המאכל הזה תורגמה לקוריאנית לרווחת קהל המארחים, נצפתה התקררות מרובה ביחס אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגל המונדיאל, מתכון לקימצ'י, ושאר ירקות (ובשר) באדיבות גומבוץ סלע מYnet: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מסקרן. אני אנסה בקרוב. למרות שכשארוחה אצל רושפלד עולה רק 250 ש"ח... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסעדות רבות כיום טווח המחירים הינו 100 שקל ומעלה לסועד.יש אפילו מסעדות רבות בהן ארוחה עסקית הינה 100 שקל ומעלה. אני בהיותי חובב אוכל מושבע, ואילו הממון לא טמון בכיסי נהנה ללכת למסעדות היוקרה בזמני העסקיות שלהן. 100 שקל זה לא זול - אבל הכל עניין של סדר עדיפויות. הייתי בארוחה עסקית ביקיניקו וההנאה הייתה שלמה. אמנם אצלי שיא הארוחה היו דווקא הצדפות (סקלופ) והשרימפס (בתוספת 20 שקל לעסקית), אבל כל החוויה הינה מיוחדת במינה. יש גם אפשרות לחדרים פרטיים - הרומנטיקה בשיאה. היה שווה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע טוב כמעט כמו דה-ז'ור .... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דה ז'ור - טכניון? הגם היפנים אוכלים חתולי רחוב שטעו אל תוך מחבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
..מצאו את מותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותם, כאמור. השניצלים לא מייללים. אמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעו? תעו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן שלום, נהינתי לקרוא את תיאור חוויותיך העשירות 1 במסעדה האמורה - אך מהו ההסבר למחיר היקר? אם נתייחס ברצינות לדברים שמר לבשן רשם בתגובתו לכתבה זו, הרי שהמדובר במזון לא-כשר. במילים אחרות: מזון שאף רב לא קיבל 'הכשרתו' שלמונים מיותרים. ארוחה דומה עולה במסעדה יוקרתית באירופה כמחצית מהסכום המצויין - דהיינו כ-50 יורו פלוס-מינוס. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 תרתי משמע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הסבר למחיר היקר. אני יכול רק להכליל את הפרדוקס. יש לי שלוש התרשמויות, אף אחת מהן לא מוכחת, ונדמה שיש ביניהן סתירה: 1. המסעדות בישראל יקרות. פרט למסעדות מזרחיות ושל מזון מהיר, נראה שכל המסעדות בארץ יקרות בהרבה ממסעדות ברמה מקבילה בארצות מערביות אחרות. 2. המסעדות בישראל נוטות להיות די מלאות עד מלאות מאוד, חלק גדול מהזמן. 3. המסעדות בישראל הן עסק לא כדאי במיוחד לבעליו - שוק המסעדות הוא תזזיתי, ואחוז המסעדות המוציאות את שנתן העשירית (ואף החמישית?) נמוך. מן הסתם, התרשמות 2 עומדת יותר מהאחרות על כרעי תרנגולת. אבל גם אם היא שגויה, זה מסביר את הפרדוקס רק חלקית: כאשר מעט מדי אנשים באים למסעדה, הדעת נותנת שהיא תוריד מחירים עד לרמה של אחיותיה בחו"ל - והרי זו רמה שמספיקה לאלו כדי להרוויח - וכך תצליח לשרוד. האם יש סיבות אינהרנטיות לישראל שגורמות למסעדות הוצאות גבוהות יותר, יחסית? יש להניח שלא כשרות, שהרי במסעדות לא-מזרחיות עסקינן, ורובן של אלו לא כשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל כבר כתב כאן שמחיר המזון בארץ, באופן כללי, הוא יקר פי שנים-שלושה מהמחיר בחו"ל: תגובה 50510 אם המזון יקר לקניה, גם המסעדה תמכור במחיר יקר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הגמביט השווקי של "אם זה יקר יותר - אז זה חייב להיות משובח יותר". תגובה 50634 גמביט זה פונה במיוחד לסנוביות נובו-רישית מהטיפוס הנפוץ במקומותינו - נדמה לי ש"לחם ארז" הינה דוגמא מובהקת לגמביט הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין 2. מסעדות בערבים באמצע השבוע מלאות רק אם הן מסעדות חדשות וטרנדיות מאוד. במהלך השבוע הן די ריקות בשעות הערב ובמשך היום הן מוכרות כמעט רק ארוחות עיסקיות שאין מכניסות הרבה כסף אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בספרד (1994) היתה שם רשת של מסעדות המתמחה בפאייה בשם "paellador" שמכרה מנת פאייה ענקית בסכום שוה ערך לכ-25 ש"ח. יתר על כן, בבית החולים הצנוע שבו שהיתי (במסגרת חילופי סטודנטים) הגישו פאייה בחדר האוכל באותה אדישות יומיומית שבה מגישים אצלנו שניצלים. אנשים עשירים ממני, שהולכים למסעדות יוקרה, דיווחו לי שמחיר מנת פאייה צנועה במסעדה ספרדית בארץ נכון ל-1994 היה כ-70 ש"ח. ואני לא מדבר על הסנגריה שקניתי בסופר שכונתי בפרברי ברצלונה בכ-8 (!) ש"ח. וחוץ מזה ניתן להשיג שם מזונות שלא קיימים בארץ ונסיונותיי להבין את מרכיביהם זכו להסברים סתומים. מישהו (דובי למשל, נראה לי שאתה מבין באוכל ספרדי) יודע מה זה horchata de chufa? (מין משקה לבן שעשוי כנראה מאיזשהו סוג של אגוזים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה בשם "מיאם" 1 משווקת את המשקה הזה באנגליה, ובאתר שלה נטען שהוא עשוי ממיץ ה"צ'ופה" (הפקעת של הצמח Cyperus esculentus - ממשפחת הכריכיים 2), ומקורו הוא כנראה מצרי. הם אפילו מחלקים דוגמיות חינם 3 לאחד מכל 25 ברי מזל. ------- 1 כך עלה מהבירור הקצר שערכתי. יש דבר כזה? 3 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך עם זאת, לפחות בצפון גרמניה מסעדות יפניות הן יקרות ונדירות, ושמורות להזדמנויות חגיגיות במיוחד. דגש מיוחד מושם על לגימת יינות יפניים, החל מ-100 מרק לבקבוק. דומני גם שיפנים אינם חביבים במיוחד על גרמנים רבים, והם רואים בהם תכופות אנשים קרים, מתנשאים ולא ידידותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד בארה"ב ובמערב אירופה מחיר החזיר זול, כמעט נחשב למזון של מעמד הפועלים - שכן הוצאות גידולו זולות במיוחד, בארץ, *במקומות רבים* מחירו מאמיר לשחקים, בהרבה יותר ממחיר הבקר. סיבת הפיכתו המלאכותית למעין מזון יוקרה, קשורה בתסביכים של נובו-רישים ישראלים וכאלה, אשר עבורם, ההתרסה שבמזון לא כשר, נחשבת לעניין גדול. האיוולת והתסביך תמיד מוצאת את אלה שמתפרנסים יפה מאד מהעניין. צצו כעין איטליזים שהמכהנים בהם מדברים גבוהה גבוהה, בעלי משקפים אופנתיות, ומוכרים את החזיר ומוצריו ליאפי הישראלי במחירי בתי מרקחת. לתשומת לב הצרכן: מחירו הסיטונאי של החזיר זול להפליא. בארץ מגודל חזיר ומיוצרים שינקנים, פסטרמות ונקניק טוב באיכות משובחת בגליל בעיירות נוצריות כגון מעיליה (מזרחית לנהריה) וכד', שם ניתן לקנותו במחיר ריאלי. אשר למזרע - נצחון הסנוביזם הנבוב ומקסח הכיס, הגם שהאיכות סבירה. בנוסף, רבים מבני העליה הרוסית, לאחר שטעמו מהאוכל הישראלי המשמים ומנוכלויותיו, הבינו די מהר עם מי יש להם עסק, ובלי רעש מיותר פתחו רשתות שווק עצמאיות בהם ניתן להשיג ממיטב מגדי המשקים המזרח אירופים, בצד מוצרי בשר וגבינה מעולים. שאלות לא פתורות נוספות הינם מדוע % 40 מהבשר הכשר המגיע לשוקי הארץ נמצא בבדיקות כלא ראוי למאכל אדם. דומה שעבור רבים, תעודת כשר נתפסת כתחליף להכשר ווטרינרי. כיצד מושג אישור כשר עבור חיות שמתו ממחלות ברחבי הגדה, או כאלה הנמכרות כבקר בעוד בפרוש מקורם לא מזוהה (כלבים? חמורים חולים? לטאות ענקיות?)? כנראה לאלוהים פתרונים. דומה שעם חזיר אתה יודע מה אתה אוכל, ובנוסף, חל לגביו פיקוח ווטרינרי. יוצא שצריכתו הינה לעיתים עניין של פיקוח נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני לשבח במסגרת זו את יין הפינו גרי חצי יבש מרומניה, משהו דה קוטנאר, ובקבוק הוויסקי בסיגנון אירי תוצרת בולגריה, שאינני מסוגל לזכור את שמו (אחרי הכל אלכהל פוגע בזכרון) שרכשתי במיטב כספי, בסביבות מחירו של בקבוק פנטזיה, במעדניה רוסית בשדרות ירושלים ברמת גן. בעזרתם התגברתי על עוגמת הנפש של הביקור בברית המילה של הבן החדש של חברתי לשעבר, על המעצר בעקבותיו ועל חידוש צו ההרחקה, שאוסר עלי להתקרב עליה או אל ביתה מרחק ת''ק פרסאות (מזלי הגדול שביתה נמצא במרחק תק''א פרסאות מביתי שלי. כך, מלבד מרפסת שירות אחת אינני מוגבל בתנועה בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בקונפיטורת דובדבנים או תות שדה בולגרית המכילה % 50 פרי, ללא פקטין ושאר מרעין בישין? או בגבינות משובחות מפולין מחלב מלא ועשיר? אחרי הכל מדובר באומנות רקיחת מאכלים, ולא ביצור מחשבי על בעלי מהירות עיבוד של 190 מליארד פעולות בשניה (מהסוג שארה"ב הקלה השבוע את הגבלות המכירה כלפיהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבינות משובחות מפולין מחלב מלא? איפה??? שים, לב, אזור הצפון בלבד. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על "מעדניות רוסיות" אלא על רשתות שווק ומרכולי ענק. אך מעבר לכך אמלא פי מים, שכן א) איני עוסק בפירסומת ב) רק חסר לי להסתבך עם בעלי עניין נזעמים. וכבר היו דברים מעולם, למשל אופטיקנים ששברו לפני כ-20 שנה את הקרטליות ששררה והמחירים המשונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כרטיס הטיסה מייקר את מחיר הארוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נראה מדור האוכל באייל לעומת המדורים האחרים ואיך מרבית התגובות מתייחסות לאספקטים הסוציו-תיאולוגיים של הארוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מפרסמים מה שאנחנו מקבלים. רוצה להיות מבקר המסעדות של האייל הקורא? נשמח לקבל עוד ביקורות... התגובות, נו - כמה כבר אפשר לדבר על אוכל שמרבית האנשים כאן לא אכלו, וכנראה גם לא יאכלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
among the israelies in japan ,this food is well known,the problem is that "yakiniku"is the japaneese name for KOREAN food,this is the way in korea to eat meat,you cook it by your own.
what you call "glila"you should open and than fry,its built like this to keep it fresh till you cook it.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<קול של הומר סימפסון>: Do! (או איך שלא מאייתים את זה). </קול של הומר סימפסון> ידעתי שלמרות כל אמצעי הזהירות, בסוף אני אעשה מעצמי צחוק. אבל רגע, אם משטחים את הגלילה, מה עם הבצל ירוק? (ושרת הטקס אשמה! היא לא אמרה לנו. אני חושב. וחוץ מזה, זה היה טעים ככה (עכשיו אני כבר הולך ומסתבך)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי יש כוח למסחטות הכספים למיניהן על המצאותיהן הכובשות, פרי מוחות קודחים מקומיים? בתקופת שהייתי הממושכת בארה"ב לא ניתקלתי, לא במסעדת סושי אחת ולא במסעדה ביזרית/טקסית מכסחת ארנק מהסוג שאתה מתאר. ונהגתי לאכול כשלוש פעמים בשבוע במסעדות יפניות, שכן זה האוכל האהוב עלי. המסעדות היפניות בארה"ב דומות, עד כמה שהדבר משונה, לאלו שביפן (ארה"ב שלטה ביפן אחר מלחמת העולם השנייה מספר שנים) כלומר בסגנון יפני קל מאד ולא מצועצע. המלצריות לבושות קימונו, כמובן. האוכל, גם הוא אינו מצועצע, ממש כביפן, וכולל למשל מנות גדולות של טמפורה - ערוב פירות ים וירק אפויים במעטה מיוחד, ובמחיר המגיע לחמישית מפריט ישראלי דומה וירוד יותר. כנ"ל בקר, עוף או חזיר שהושרו 24 שעות ברוטב טרייקי, שוב עדיף לאין שיעור בטעמו על הפריט הישראלי, ומחירו, כחמישית ממנו. כנ"ל מרקים ובשרים אחרים. בת לוויתי העירה שבניגוד לאוכל הסיני שנועד בעיקרו למלא את הבטן, רואים שיפן היתה ארץ עשירה ביותר, ובעלת מסורת של אלגנטיות ומצויינות, שבה האוכל מורכב ממרכיבים משובחים ובעלי פשטות גאונית ועטירי טעם מופלא. הגוון והסלסולים הברוקיים ומחירי מכבסת הכספים, כולל דגשי הסושי (שבארה"ב הינו פריט שולי) הינם פרי המוח הישראלי הקודח, ובעלי גוון מקומי אופייני של פנייה למעין סנוביות נובו-רישית הזרה למסעדות היפניות האמיתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטען בפני כי וואסבי נכנס למטבח היפני כדי שהיפנים יוכלו, בזכות החריפות, להתעלם מריחו המבחיל (כך במקור, אני *ממש* לא מסכים) של האוכל. הכצעקתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר אלי לנדאו מפרסם ביקורת על המסעדה החביבה. האם האייל הקורא הופך למוביל תרבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Whether you save a ticket to Japan (as claimed in the article)
I am not sure Yet for sure you loose a weekend ticket to greece or turkey I am not sure that Mr. Eli Landau paid for this food and whether he got any ticket for his review. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שחשוב. כל אחד וסדר העדיפויות שלו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב טוב ערן, מיהו ד"ר אלי לנדאו? האם המדובר בראש עריית הרצליה לשעבר וביו"ר חברת החשמל לשעבר? מהו תחום ההתמחות של הד"ר האמור? אשמח לקבל פרטים. שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, אין בידי פרטים נוספים. נסה אולי לשלוח דואל ל: food@y-i.co.il
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פותח את השאלה האמורה בפני כל ציבור הקוראים והמגיבים. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הלינק הזה http://www.israelwines.co.il/Articles/Article.asp?Ar... הדוקטור הטוב הוא עיתונאי ומבקר מסעדות ולכן כפי הנראה לא מדובר באלי לנדאו משחרר ירושלים, ראש עירית הרצליה לשעבר ויו"ר חברת החשמל. לגבי תחום התמחותו, קטונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליטל לוין על מסעדות יקיניקו בניו-יורק. מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/12/ART1/507/420.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יונתן ברקת על יקינקו טנקה. מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/869/250.html?hp=... שימו לב שגם הוא משתמש במושג "קורס". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלום יפני: מסעדת יקיניקו טנקה חוגגת עשור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגיע הזמן לביקור חוזר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |