המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
רק הערת שוליים קטנה וקטנונית (מצטער, אני חייב): בין אם יש 83 או 38 פרקים, הרי שמדובר על ירחון (בדקתי הרגע), ולכן הפרסום יקח מעל לשנתיים (אלא אם עקב נחיתת חוצנים, או כל קונספירציה אחרת, יאריכו מעט את השנה). |
|
||||
|
||||
מסופקתני עם ''ה.'' ו''י.'' מעידים על אמינות תיאור ה''מוסד''. |
|
||||
|
||||
בתור חובב נלהב של מילים כתובות רציתי לציין שאכן קשה למצוא ספרי מתח ישראלים שמצליחים להתעלות מעל הרף של סיפור בסיסי ופיתוח נואש שלו.אבל רוצה לומר שיש הוגים (כן הוגים) ישראלים נהדרים והלוואי עלינו שיתנו ידם במלאכת כתיבת ספרים לאותם בורים (כמותי) שקשה להם להתמודד עם טקסט שכתוב במאמר או מחקר או בשפה גבוהה. תחינתי שלוחה אליכם יקירי אנא המליצו לי על משהו עם עלילה ומסר (כן כן) ולא מאיר שלו (לא אוהב) תודה מראש |
|
||||
|
||||
אם אתה מתעקש על ספרות עברית אז אולי תקרא את ספריו של רם אורן . שהם לא רעים בתור "ספרי טיסה/אוטובוס. פתרון נוסף (ודי טוב לדעתי) היא ספרות מתורגמת. ספרות מתורגמת נמצאת במבחר גדול הרבה יותר מאשר ספרות עברית, וגם אם יש כאן איזשהו צעד לא פטריוטי לדעתי זה בכל זאת שווה ניסיון, אולי תמצא את מה שאתה מחפש בשדות זרים.... והרשה לי רק להמליץ לך על ספריו של ג'ון גרישום שחוץ ממותחים למדי הם גם כתובים טוב וברמה שלא מזלזלת ברמתו של הקורא...... |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את הספר. מתח, אהבה, מזימות בינלאומיות - הכל יש בו. אפילו העלילה לא כל-כך נוראית. אבל הוא עוד ספר, איך אני אגיד, מסחרי? הוא עוד ספר ש"מראה את החברה הישראלית דרך העיניים של גבר/אישה בגיל20/30/16". קצת נמאס. הוא אולי לא ספר טוב, לדעתי, אבל הסופר יודע לספר סיפור בצורה טובה. |
|
||||
|
||||
אין זה ספר המתיימר להיות ''ספרות יפה''. הוא מתאים יותר לקטגוריה המכונה ''ספרות טיסה'' (אני מניח שבארץ צריך לקרוא לספרים האלה ''ספרות נסיעה באוטובוס לאילת''). ובתור שכזה, הוא מצויין. לא ספר שתרצה לחזור אליו בכל כמה שנים, או להמליץ עליו לילדיך, אבל בהחלט ספר שנהניתי לקרוא. |
|
||||
|
||||
"משוואה עם נעלם" הוא לא רק ספרו הטוב ביותר של אורי אדלמן, אלא ספרו הטוב היחיד. גם אני התלהבתי מהספר (אם כי לדעתי הפתרון הוא קצת דאוס אקס מכינה), ורצתי לספריה לקחת את "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת". הספר, שעלילתו כבר לא זכורה לי כל כך, מאכזב. לא מעניין, לא מותח ולא סקסי כמו מע"נ. חוץ מהנ"ל הוציא אדלמן גם ספר נוסף (משהו עם ונוס של בוטיצ'לי על הכריכה), שהיה מאכזב* גם הוא, ועוד ספר קטן בסדרת הקצרצרים של כתר (אלו עם התמונות של הסופרים על הכריכה), שהיה חמוד ותו לא. * מאכזב - בהשוואה ל"משוואה עם נעלם" הקולח. |
|
||||
|
||||
קראתי את שלושתם (השלישי - בסימן ונוס) ועדיין הכי אהבתי את הקונצ'רטו. תנסי את הספרים של אמנון ז'קונט - ''מורו הרוחני'' של אדלמן. ''אחרון המאהבים החכמים'' נהדר, ''מלכודת דבש'' פחות. |
|
||||
|
||||
סיימתי כעת לקרוא את ספרו החדש של אדלמן, "שעות מתות". אם יורשה לי לצטט את עצמי, הרי שהציטוטים הבאים, מתוך הסקירה של "משוואה עם נעלם" לעיל, מתאימים - כמעט ללא שינוי - גם לספר זה: "ספרות מתח ישראלית באיכות מפתיעה." (טוב, קצת פחות מפתיעה, אבל אותה איכות). "עשרות אנשים [...] עזרו לו בכתיבה, מה שמסגיר את המאמץ הרב שהושקע ביצירה. למרות שמדובר רק בספר מתח קליל, ללא יומרות של ספרות מופת, התוצאה משובחת ומענגת." "אדלמן [מציג] תמונה מוכרת ומשכנעת של ישראל המודרנית [...] תשומת הלב לאמינות הפרטים - בין אם מדובר בתיאור ארוחה במסעדה ובין אם מדובר בתיאור מעשה אהבה נלהב - הופכת את הקריאה לחוויה של ממש". "עם זאת, ולמרות ההנאה המרובה ששאבתי מקריאת הספר, אני חייב להסתייג ולציין ש[...] העלילה בכללותה נשמעת קצת מופרכת. ובכל זאת אין זה חסרון של ממש, שהרי בסופו של דבר זהו רק ספר מתח - וללא ספק ספר המתח הטוב ביותר שקראתי לאחרונה בעברית. מומלץ בחום לכל מי שמחפש קריאה קלילה ומהנה לסוף-שבוע." (גילוי נאות: לא קראתי ספרי מתח ישראלים אחרים כבר הרבה זמן). |
|
||||
|
||||
קראתי זה לא מכבר את "מבוא לאהבה" של אמנון ז'קונט. לצערי הוא לא מגיע לרמה של "מלכודת דבש" הטוב ו"אחרון המאהבים החכמים", שהוא, בעיני, ספר המתח הטוב ביותר שקראתי בעברית. לגבי אורי אדלמן, הספר שבעיני היה המוצלח ביותר שלו היה הראשון - "קונצ'רטו למרגל ותזמורת". אלו שבאו אחריו ("משוואה עם נעלם" ו"בסימן וונוס") לא הגיעו לרמתו. אני מניח שבמוקדם או במאוחר אני אגיע גם ל"שעות מתות". סתם אנקדוטה, את "קונצ'רטו למרגל ותזמורת" קראתי בזמן שרותי הצבאי, שכלל מגע הדוק עם אנשי שב"כ וקשרים טובים עם אחד מהם. השאלתי לו את הספר והוא החזיר לי אותו אחרי מספר ימים עם פתק שבו נכתב: "נחמד, אך כפי שאתה ודאי יודע, המציאות עולה על כל דמיון." |
|
||||
|
||||
הגעתי סוף כל סוף אל "שעות מתות". כצפוי, הוא ממשיך את המגמה של ירידה באיכות ועליה בכמות שהחלה כבר בספר השני. למרות זה, סיימתי לקרוא אותו בתוך שני לילות (5 וחצי שעות בסך הכל) ובשורה התחתונה מדובר בספר לא רע, כתוב היטב, מרתק ומותח עד הסוף, למרות שדי ברור מההתחלה מי נגד מי, מי טוב, מי רע ומי לא ישרוד עד סוף הספר. במידה מסויימת, הספר כתוב כמו תסריט - רעה חולה שהולכת ונעשית נפוצה בספרי המתח של ימינו, וכמו כן היה אפשר לקצר את הספר ב20-25 אחוז בלי לפגוע בעלילה באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
אפרופו בלשים, למישהו יש הסבר לאופנה של בילוש בענייני כנסיות/כמרים/ותיקן/ישו, או היסטוריה של כל הנ"ל, או היסטוריה באופן כללי? שמתי לב שבסטימצקי, במדפים באנגלית, אין כמעט ספרים חדשים בנושאים אחרים. |
|
||||
|
||||
רמז: מתחיל ב"קוד" נגמר במיליוני דולרים. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, את ההתחלה כבר ניחשתי, אבל מבול כזה? אפילו הארי פוטר לא חולל גלים בעוצמה כזאת, אם אינני טועה. |
|
||||
|
||||
אורי אדלמן הלך לעולמו אתמול. מתוך YNet: "הסופר אורי אדלמן הלך לעולמו במפתיע בגיל 46. סיבת המוות טרם ידועה. גופתו נמצאה אחר הצהרים (יום ה') בחדר מלון בתל אביב, שם עבד ככל הידוע על כתיבת ספרו הבא. נציגי מד"א שהוזעקו למקום קבעו את מותו." |
|
||||
|
||||
סקירה מפורטת על אורי אדלמן יש כאן : |
|
||||
|
||||
קראתי ספרים שלו.. משוואה עם נעלם ושעות מתות ועל שניהם אני ממליץ בחוםם ובתור אחד שאין לו הרבה זמן פנוי פשוט ביטלתי דברים וקראתי בלי סוף סופר גדול.. רק חבל ש.... |
|
||||
|
||||
כל הספרים שלו מהממים!! קראתי את כולם והם מומלצים בחום (משוואה עם נעלם שמוזכר, שעות מתות, בסימן ונוס, וקונצ'רטו למרגל ולתזמורת) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |