תגובות חריפות להצהרותיו של ח''כ בשארה אתמול בסוריה | 563 | ||||||||
|
תגובות חריפות להצהרותיו של ח''כ בשארה אתמול בסוריה | 563 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
יואילו נא נציגי-הציבור ועובדי-הציבור במשטרה ובפרקליטות להתעסק בעניינים רציניים ולא בשטויות. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני הלקוי, כשבועיים-שלושה לפני האנתיפדה של ערביי ישראל באוקטובר, אמר אחד הח"כים הערבים (ששמו פרח כרגע מזכרוני) שיש לשבור ידיים ורגליים לשוטרים, גם מזה התקשורת עשתה עניין והיו שאמרו שחבל לעסוק בשטויות. אולם בדיוק אמירות כאלה הן שעודדו עשרות אלפי צעירים ערבים לצאת לשבור ידיים ורגליים לשוטרים, 13 מהם מתו - דמם בראשו של אותו ח"כ ערבי וכל הח"כים הערביים שתמכו בדבריו. מנהיגי ציבור נותנים בדבריהם לגיטימציה למעשים (כולנו זוכרים את הדברים של מנהיגים מהימין שהכשירו את הקרקע לרצח רבין.) עזמי בשארה שמזדהה עם המאבק המזויין של חיזבאללה מייבא אלינו מלבנון את המאבק הזה. במקום לברך על היציאה של צה"ל מלבנון קובל בשארה על כך שצומצם שם מרחב הפעולה של חיזבאללה. בשארה יודע שאין כרגע לערבים סיכוי לנצח את ישראל במלחמה כוללת (כפי שגם למדנו היום מהדו"ח של המועצה למחקרים אסטרטגיים) ולכן הוא מטיף ליצירת מרחב פעולה להתנגדות ממושכת, כלומר, ניהול מלחמת התשה בישראל (טרור, בקיצור) שבה לערבים יש יתרון. לבשארה אידיאולוגיה נאצריסטית שרואה בישראל הן קוץ בבשרה של האומה הערבית והן גורם שההתנגדות כלפיו עשויה לגבש את הפאן ערביות המיוחלת. דבריו של בשארה אינם שטויות, אלה דברים רציניים ביותר שנופלים על אוזניים כרויות של %20 מתושבי מדינת ישראל. הוא מכשיר את הלבבות של תושבי ישראל הערבים להצטרף להתנגדות הערבית נגד קיומה של מדינת ישראל. הוא מכשיר את הקדרים של הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות שמנהלים תאי התנגדות אידיאולוגיים נגד קיומה של המדינה. הוא מדבר בלשון אקדמית מופשטת אבל דבריו מתורגמים כלפי מטה בלשון שווה לכל נפש: מלחמת התשה שינהלו הערבים מבפנים ומבחוץ תכריע לבסוף את הציונים. ההתנגדות של ערביי ישראל כיום היא לאומית. לא מדובר עוד בכבישים וביוב. האינטיליגנציה הערבית ולא המקופחים היא שמובילה את המאבק. עזמי בשארה הוא מראשי האידיאולוגים של המאבק הזה. לפטור את דבריו באמירה "שטויות" זו עצימת עין כלפי האיום הגדול ביותר אולי על קיומה של מדינת ישראל ומשטרה הדמוקרטי. |
|
||||
|
||||
קודם כל ולפני הכל, יש להבין כי רוב התבטאויותיו של בשארה (ושל אישי ציבור ערבים אחרים בתקופה האחרונה) באות כחלק מהתחרות בין מפלגתו, בל"ד, לבין חד"ש ומפלגתו הקטנה יותר של טיבי, תע"ל. מגמות ההקצנה שעברו על הציבור הערבי בעשור החולף הובילו לכך שהפוליטיקאי שמצהיר הצהרות קיצוניות יותר בדרך כלל יצליח לגייס לעצמו יותר תמיכה, וזה בעצם המניע של בשארה. במובן זה, יש לומר כי זה לא בשארה שמוביל את הציבור הערבי, אלא הציבור הערבי שמוביל את בשארה. לפי כך, להצהרתו אין משמעות מעשית של ממש. מה אופייה של מגמת ההקצנה בציבור הערבי? על פני השטח יש אמנם סחף לאומני חריג, שמוביל לדיבורים גלויים בנושאים שאנשים דנו בהם בעבר רק בנסתר ובשקט: פירוק המדינה כפי שהיא מוכרת לנו כיום, הגברת ההתנגדות הפאן-ערבית לישראל, ועוד כהנה וכהנה.אך יש להבין כי המניע להתפרצות הלאומנית הזו הוא, בראש ובראשונה, כלכלי; כפי שבמקדוניה האלבאנים נדחפו למרד הנוכחי, הלאומני במאפייניו החיצוניים, בגלל מדיניותה המקפחת של הממשלה כלפיהם, כך גם הפלסטינים בישראל. ההקצנה נראית כלאומנית, אך היא נגרמה בראש ובראשונה בגלל "כבישים וביוב", כהגדרתך. עם שבע לא רוצה להאבק על הלאום שלו. |
|
||||
|
||||
הרי את אותו דבר בדיוק אמרו על מנהיגי הימין לפני רצח רבין, שהציבור הימני הוא שמוביל אותם ושזה שיצהיר הצהרות קיצוניות יותר יגייס יותר תמיכה. |
|
||||
|
||||
ומי אמר שאין מקום לשקול אם טענה זו נכונה? |
|
||||
|
||||
לאיזה טענה אתה מתייחס?? |
|
||||
|
||||
מדהים לראות עד כמה השמאלנים הקיצוניים מזלזלים בערבים והופכים אותם לבובות תיאטרון שחוטים סמויים מפעילים אותם : מצוקה כלכלית, תחרות המובילה להצהרות רהב. האם ארטנשטיין היה מסביר את התנהגותו של ח"כ יהודי ממרצ או מהאיחוד הלאומי כנובעת ממניעים כלכליים ולא מאידיאולוגיה צרופה ? השמאלנים מתייחסים לערבים כאל חיות מחמד שפעולתן דטרמניסטית. כמה גזעני. |
|
||||
|
||||
מדוע אין להתפלא שהפבלובים מימין ומשמאל נבחו את אותה נביחה מתורגלת וריקנית. אבל, צריך להודות שהאמת מורכבת משני הפנים הללו. מצד אחד אסור לעבור לסדר היום על השתלחות שכזו, יהיו מניעה נאצלים כאשר יהיו. אי אפשר לפתור בנפנוף מבטל סידרה גוברת והולכת של הקצנה. אפילו מי שאומר שזה נועד רק כדי לעשות מעט הון פוליטי הרי הוכח כבר שנבואות כאלו מגשימות את עצמן. מצד שני, מה הצורה להלחם בזה? ברור שהאוטומטיות הימנית רק תגרום להשרשת התופעה - כאשר יענו אותם, ולהקצנת העמדות תוך חילחול לשכבות נוספות של מאמינים. כמובן שבמצב כזה הם ישאבו עזוז מקבוצת הישראלים המצדדים במדינת אזרחיה והרואים כל גילוי איבה ערבית רק מהפריזמה שלהם. ארועי אוקטובר האחרון המחישו לרבים את הדיסוננס החריף שקיים בין הגדרת מדינת ישראל כמדינת היהודים לבין הפער הקיים בין האזרחים היהודים לערבים. האם לא רצוי היה לפתוח במערכה רצינית לקרוב הערבים ולסגירת הפערים בכל התחומים כדי לנטרל תופעות של פוליטיקאים המלבים יצרים על בסיס ניכור הולך וגובר? רוצה לאמר שצריך לטפל באופן ברור ומוחלט בבשארה אך בד בבד להתחיל בטיפול שורש מקיף ביחסי המדינה ואזרחיה הערבים. ____ וכן, אל תביאו לי את חוק השבות כחוק מפלה. אכן הוא מפלה אך אין סיכוי לביטולו בעתיד הנראה לעין, והוא חשוב כמאזן מוראלי במאבק עם הפלסטינאים. |
|
||||
|
||||
"לטפל באופן ברור ומוחלט בבשארה"?! על איזה טיפול אתה ממליץ? כמה פעמים ביום? האם כיוונת-רמזת לדבריו של מאיר כהנא "תנו לי לטפל בהם"? הבוקר גיליתי ששוב מנסים להשתמש בסעיפי ההסתה וההמרדה. על הנוגעים בדבר להשתחרר מטראומת בתר-רצח-יצחק-רבין. |
|
||||
|
||||
"להשתחרר מטראומה" = "להמנע מלהפיק לקחים" |
|
||||
|
||||
והלקח הוא? ששלילת חופש הדיבור היא דבר טוב ורצוי? שרדיפתם של מנהיגים פוליטיים גורמת מיד להתמתנות שלהם ושל תומכיהם? מהו הלקח? |
|
||||
|
||||
הלקח הוא להבין שלפעמים פוליטיקאים מתכוונים למה שהם אומרים, או שיש אנשים שמבינים דברים כלשונם ובגלל זה אסור לתת לפוליטיקאים להגיד כל מה שהם רוצים באופן חופשי לגמרי, כולל הסתה לרצח והסתה למלחמה. |
|
||||
|
||||
א. "לפעמים פוליטיקאים מתכוונים למה שהם אומרים" נו, אני מניח שזה נכון. אני לא רואה איך ההתנקשות ביצחק רבין מאששת את הטענה הזו, אבל לא משנה. ב. "יש אנשים שמבינים דברים כלשונם" כנ"ל ג. "ובגלל זה" יש להגביל את חופש הדיבור טוב, אז בוא נעזוב את השאלה של האם-זה-לקח-וממה, ונדון בגופו של עניין. מה שאתה אומר, בעצם, הוא שלדב אנשלוביץ (לא-פוליטיקאי) מותר לומר "ואת השטחים יש לכבוש מחדש", אבל לעוזי לנדאו (פוליטיקאי) אסור לומר זאת. כלומר, כנבחר-ציבור אסור לך לבטא עמדות הקיימות בציבור, ושלציבור מותר לבטא. כלומר, לאופוזיציה כדאי ללבוש צורה של מחתרת חוץ-פרלמנטרית. ומה בדיוק אתה ואני מרוויחים מכל זה? |
|
||||
|
||||
הלקח הוא: שאסור להתעלם ממה שאומרים פוליטיקאים, כמו שכבר ענו לך אחרים, רק בגלל חופש הדיבור. השמאל זעם אחרי רצח רבין, וטען שהיו כאן עבירות של חריגה מחופש הביטוי, אבל כשערבי ישראלי עושה את אותה עבירה בדיוק, פתאום זה בסדר. |
|
||||
|
||||
הפרשנות הלינגוויסטית הצרה הזו לא משנה את העובדה שיש לטפל בח''כ בשארה ובצורה בה הוא מנסה להגדיל את הקפיטל הפוליטי שלו. |
|
||||
|
||||
לא ענית לשאלתי. כלומר, מה צריך לעשות? להעמיד לדין חבר כנסת על כך שאמר משהו? |
|
||||
|
||||
להעמיד חבר כנסת לדין על הפרת שבועת האמונים שלו למדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה ניתן לעשות לבשארה, אם כי הפרשן המשפטי של הארץ העלה נקודה מענינת שניתן לשלול אזרחות למי שעבר לארץ אויב ללא רשות וסמכות. אני לא בטוח אם אפשר ואם צריך להחיל את התנאים הללו על בשארה (האם סוריה עדיין מוגדרת ארץ אויב פר-סה?) בכל אופן אין לעבור בשתיקה על מסכת דיבורים כזו, אך מה התועלת לטווח הארוך בטיפול חריף? יכול להיות שגינוי ברור ולא מתלהם הוא מה שנחוץ ואפשרי עכשיו, יחד עם, הדגשה - יחד עם - פעולה מסיבית וכנה לניטרול ושיכוך הזעם ברחוב הערבי-ישראלי (כך, עם כל המשמתע) |
|
||||
|
||||
דווקא בעניין המעבר לארץ אויב - נראה לי שחסינותו המהותית של ח"כ בשארה צריכה להגן עליו, בדומה לחסינותם של חברי-כנסת ושרים שנפגשו עם אנשי אש"ף לאורך השנים ובניגוד לחוק (אינני זוכר אם אפילו היה נסיון להסיר את חסינותם). הייתי שם את הדגש בדבריך על *לא מתלהם*. אולי משהו כמו "מצער שחה"כ בשארה מועל באמונם של שולחיו. יש מקום לתהות אם הוא מבקש לעצמו מעמד בקרב ערביי ישראל שידמה למעמדו של בשאר אל-אסד בסוריה - עריץ שאינו קשוב לרחשי-הלב של האזרחים, ושהדמוקרטיה ממנו והלאה". |
|
||||
|
||||
אם כך - הדגשה כפולה. עזר וייצמן היה שר בממשלתו של שמיר, והועף ממנה עקב מפגש עם בכיר באשף. נדמה לי ששמיר רצה לשפוט אותו(היה מעקב אחרי וויצמן) ופרס פישר. אמנם חוק אחר אבל דומה במהותו. |
|
||||
|
||||
דרור ניסן מעלה זוית מעניינת לגבי התבטאויותיו של בשארה, או ליתר דיוק, המיקום שבחר. בשארה לא נולד אתמול ומבין את כללי המשחק. רוב הפוליטיקאים הסורים ידועים באיבתם לערפאת ולדבריו של מר ניסן "בעולם הערבי כולו לא היה, וספק אם יהיה, משטר עוין יותר, ברוטלי יותר ואנטי סולידרי כלפי הפלסטינים מהמשטר הסורי." לכן, הבחירה בסוריה כנראה אינה מקרית. האם זו ראקציה כנגד ערפאת? |
|
||||
|
||||
לא נסחפנו קצת? באחרונה נפגש ערפת בכבודו ובעצמו עם בשאר אסד בדמשק, נדמה לי יותר מפעם אחת. אולי בכל זאת זו ראקציה נגד ערפת. אבל למה לחפש מתחת לשטיח ולהמציא דברים הפוך על הפוך על סמך ענפים שבירים? עזמי בשארה פשוט מאוד ממשיך פה קו מאוד עיקבי: מתקיל אותנו בקונפליקט (אם הוא קיים או לא זה שאלה אחרת) של מדינה *יהודית* ודמוקרטית, ואיך זה אמור להסתדר עם המיעוט הערבי שבתוכה. מה זה בה להשיג? 1. ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל על ידי כירסום בנאמנותם של ערביי ישראל למדינה, גם באופן שבו הציבור הישראל רואה את זה וגם כהשפעה ישירה על הציבור הערבי בישראל לחוסר נאמנות. 2. ניסיון להעלאת נושא הקיפוח של המגזר הערבי לסדר היום הציבורי 3. דיבידנטים אצל ערפת 4. זמן מסך הדרוש לכל פוליטיקאי הרוצה להיבחר לכנסת 5. מי יודע, אולי הוא באמת רוצה להבהיר לאסד, חתאמי ועוד מי שאוזנו מוכנה לשמוע, שהציבור הערבי בארץ מוכן לקחת חלק מכריע במלחמה כוללת להשמדת ישראל. וכבר דובר פה על היכולת הזו. תבחר מהרשימה הזו כמה שאתה רוצה ובכל קומבינציה שנראית לך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |