 |
אביגדור ליברמן מנתק קשר עם ראשי רשויות ערביות שהשתתפו ב''יום הנכבה'' | 531 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
המעשה של ליברמן הוא אקט אנטי-דמוקרטי מובהק של ניצול סמכויות על מנת לסגור חשבונות פוליטיים. זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לחגוג או להתאבל על כל דבר שנוגע ללבו, ואין רשות לשר או לבעל תפקיד ממלכתי אחר לנצל את הסמכות שניתנה בידו כדי להעניש אנשים על אמונתם. טיבי צודק בעניין הזה במאה אחוז; היום פוקד שר התשתיות ליברמן להחרים אזרחים ערבים שהזדהו עם אחיהם הפלסטינאים, ומחר הוא יורה לסגור לי את החשמל והמים כי כתבתי נגדו באתר אינטרנט. אין זמן טוב יותר למעשים אנטי-דמוקרטיים במסווה של פטריוטיזם מאשר כאשר רוחות מלחמה מנשבות בחלוננו, אבל אם לא יהרגו את ניצני הפשיזם האלה כשהם עוד קטנים, הם יחסלו את המדינה הזאת באפקטיביות רבה יותר מכל צבאות ערב גם יחד. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה. אבל במקרה זה הנזק תאורטי בלבד. ממתי הרשויות הערביות מקבלות תקציב תשתיות משמעותי? הרי מצב התשתיות ביישובים אלו הוא כבר מזמן עבר את גבול החרפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקציב הרשויות הערביות אינו כה העלוב כפי שמבקשים לצייר זאת. בעית התשתיות ביישובים הערביים נובעת מסיבות אחרות, מהותיות לא פחות. ביניהן-בזבוז וחוסר מנהל תקין, הזנחה מרובת שנים, ולא פחות חשוב מכך-השתמטות (לעיתים חוקית ולעיתים לא) בקנה מידה עצום מתשלום מסים וארנונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוגדים, משתפי פעולה, תומכי האוייב אינם ראויים לאגורה שחוקה אחת. לפי הסטנדרטים הנהוגים אצל מושא תמיכתם, היו מזמיני מנוף לכיכר העיר, ותולים אותם עם שלט חרפה על החזה. אם בג''ץ שוב יתיימר לקבוע מסמרות היכן שרק יד הבחור מקומה, יתגבר הצורך למהר ולהקים את בית המשפט לחוקה. זה לא נושא לשופטים אזרחיים ופליליים. כאן מקומו של העם וניבחריו בכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל דיעות כאלה צריך חוקה בישראל. כי בישראל אין מספיק תודעה דמוקרטית כדי להבהיר לכולם שלא פוגעים בזכויות של ציבור שלם, לא משנה מה. עד שתהיה חוקה, ביה''מ העליון צריך לעמוד בפרץ בפני מיני רעיונות עוועים שכאלו. מזל שיש לנו את אהרון ברק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא בדיוק מזל שיש לנו את אהרון ברק, שבדרכו, מבצע "פוטש שקט" כנגד הרשויות המחוקקת והמבצעת ומעמיד עצמו עליון עליהן. אחזור ואומר שזו המשמעות של "הכל שפיט" – כל דבר נתון לפיקוחו של ביהמ"ש העליון, ובמיוחד העומד בראשו: חוקי הכנסת, החלטות מפקד בשטח, או החלטת ממשלה. נוח לך לקבל את המצב כיוון שבהצטרפות מקרים נראה לך שדעותיו של אהרון ברק מתאימות לדעותיך. לו היה שם אולי שופט אחר, שבשם האקטיביזם השיפוטי היה מכריע הכרעות שלא היו לדעתך ייתכן וכבר מזמן היית מתקומם כנגד ההפרה הבוטה של הפרדת הרשויות. או שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהרון ברק דוגל בגישה ליברלית, שהיא, בהצטרפות מקרים, הגישה של הדמוקרטיות המודרניות. אני מסכים שאם הייתי אנטי-דמוקרט, הייתי מתנגד לאהרון ברק, אבל אין בכך רבותא, ואי לכך אינני מבין את הטיעון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לזאת כוונתי. ניצלתי (בציניות) את ההתייחסות שלך לאהרון ברק כדי לחזור על הרעיון שהבעתי פעם או פעמיים באייל: האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק (שהוא יקירו של ציבור גדול) הינו פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. הוא מעמיד את הרשות השופטת ,שהיא הרשות שפחות מכל רשות אחרת מייצגת בחירה דמוקרטית אלא רשות מקצועית מעצם מהותה, שהפכה לגילדה, או ליתר דיוק, שתי גילדות משנה – לשכת עורכי הדין וההיררכיה השיפוטית, מעל שתי הרשויות האחרות. האקטיביזם השיפוטי פירושו העברת סמכות החקיקה וביטול חקיקה לרשות השופטת. אמנם כבר כעת כל פסיקה, בעיקר תקדימית, היא בחינת "חקיקת משנה", אולם הרחבת הסמכות שברק לוקח לעצמו (ומותקף בגינה בשנים האחרונות ושיחרר לפני כשבוע הצהרה "מרוככת" לכאורה) היא בחינת לקיחת רסן השלטון לידיו – הוא (והשופטים שהוא ממנה, ויש לו כוח רב בסוגיית מינוי השופטים) זה שיכול לקבוע האם החלטת ממשלה היא חוקתית/מוסרית/ראויה או לא. אבל *זה* *לא* *תפקידו*. הוא בעצם הופך לשליט בפועל. להבנתי, תפקיד בית המשפט הינו לפרש את החוקים כפי שנקבעו על ידי הרשות המחוקקת, וכבר בתחום זה הרשות השופטת זוכה ל"חופש יצירתי" לא מועט. קדימה משפטנים, כנסו בי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לפני שנכנסים בך, הרשה לי להסכים לכל מילה שכתבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צריך לבחור בין דיקטטורה בראשות השופט ברק לבין דיקטטורה בראשות אביגדור ליברמן, אני חושב שדי קל לנחש מה שנינו נעדיף. כל מה שכתבת נכון בוודאי ברמה התיאורטית, אבל לא פגשתי בדבריך שום הצעה לאלטרנטיבה שתשמר את עקרון האיזונים והבלמים של כל מערכת דמוקרטית באשר היא ועם זאת תמנע מבריונים נוסח אביגדור ליברמן - גם אם הם נבחרו באופן אולטרה-דמוקרטי לפי כל הכללים - לנצל את סמכויותיהם כדי לסגור חשבונות עם יריביהם הפוליטיים. כל עוד אין בישראל אלטרנטיבה כזאת, מה לנו כי נלין על בג"צ? אחרי הכל, מדובר עדיין ברשות הכי פחות פוליטית והכי מקצועית ברפובליקת הבננות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יציגו בפניך אפשרות בחירה בין דיקטטורה פאשיסטית נוסח ליברמן לבין דיקטטורה הומנית-סוציאליסטית נוסח אהרון ברק, ברור לי שתבחר בשנייה. אתה יודע מה? כך גם אני. אבל הבעייה בשיח הפוליטי-אינטלקטואלי במדינה הוא, שכמעט כל השותפים לו שאני מכיר מתייחסים לאפשרויות השונות כאל "האפשרות הפחות גרועה". ובכן צריך לומר את האמת: רעיון "הכל שפיט" של אהרון ברק הוא רעיון רע. בימ"ש שאינו נבחר ע"י אזרחי המדינה -אסור שיהיה לו את הכוח לקבוע הלכות בצורה כזו, וכל ליברל אמיתי(כמו שאני רואה את המושג)צריך להתנגד לו. כמובן שגם האפשרויות האחרות הנראות באופק במדינה כמו מדינת ישראל אינן מרנינות, אלא שפורום זה אינו של הכנסת ואינו חייב להתעסק ב"פשרות". את זה נשאיר לפוליטיקאים. אנו נתעסק בשיח הרציונלי האמיץ, האמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם ככה, אז ישראל צריכה חוקה ליברלית אמיתית, שתגביל את הכנסת ועל-פיה יוכלו לשפוט השופטים. אבל זה ברור מאליו. מה זה עוזר לנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע איזו חקיקה מותרת או לא, אבל אין זו זכותו של הפרלמנט ליצור אפליה בין אנשים, לשלול זכויות באופן סלקטיבי (או בכלל), ולעשות כל מיני דברים שבית המשפט העליון מנסה למנוע, משל היה תוקע את אצבעו בסכר מתפורר. הפרדת הרשויות בישראל (שבין כה וכה אינה כה חזקה במדינות אחרות הבנויות על מודל ווסטמינסטר) אכן כושלת בישראל. בית המשפט, המוסד הכי פחות דמוקרטי בישראל, נאלץ להתערב בענייני חקיקה, משום שהכנסת, המוסד הכי דמוקרטי בישראל, מאוכלס במלוא החופן אנטי-דמוקרטים שאינם יודעים ליברליזם מהו, וגם לא ממש מעניין אותם. אז מי שכן יודע, ויודע שזכויות האדם הן אבן יסוד של הדמוקרטיה, ואכפת לו מהדמוקרטיה, מנסה למנוע מהם לעשות זאת. האם זו זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני עם בלתי דמוקרטי? שאלה מעניינת. מה אתה חושב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התומכים בגישת אהרן ברק, עליהם לקחת בחשבון שגם הפוליטיקאים מבינים את חוקי המשחק. קל להציג זאת כאילו ליברמן רצה לעשות דבר איום ונורא, ורק בג"צ עמד בפרץ. אבל הרי ליברמן ידע יפה שיש בג"צ ושהוא יעמוד בפרץ - אולי אם לא היה בג"צ ליברמן בכלל לא היה מתחיל את המהלך (הרטורי בלבד?) איני טוען, כמובן, שהמצב עם בג"צ אוכל-כל זהה, מבחינה מעשית, למצב עם בג"צ קטן - אם כך היה, לא היה עניין גדול בכל "המהפכה" של ברק. אבל מהצד השני, לא צריך להתבלבל ולחשוב שכל יוזמה שמוכרזת בתופים ובמחולות ונבלמת רק בבג"צ או באיום בג"צ, היא יוזמה אמיתית. The truth is in there, איפשהו באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאין לפרלמנט (דעת הרוב לכאורה) את הזכות לפגוע במיעוט, לשלול ממנו זכויות או להפלות אותו. אבל למה אתה חושב שבית המשפט הוא מוסד צודק יותר? בבית המשפט יושבים אנשים מרקע סוציו-אקונומי מסויים, מוצא, לאום, מין, דעה פוליטית, שירות צבאי והשקפה דתית זהה כמעט אצל כולם. גם בכנסת המצב הוא דומה, אבל בכל זאת שם יש מעט יותר פלרליזם. וגם כשחבר כנסת מציע חוק, אנחנו יודעים בדיוק מי תמך בו ומי התנגד, כשהשידור מועבר בערוץ 33. פיסקי דין לעומתם מתקבלים בפורום מצומצם בהרבה (אף על פי שגם חברי הכנסת נוהגים להיעדר באופן קבוע מישיבות. נו נו נו), כשלעיתים חלק מן הראיות מוצנע מן הציבור מסיבות ידועות, וכמובן מתייחסים למיקרים ספיציפיים אך בכל זאת משפיעים גם על פיסקי דין אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט איננו אמור להיות מוסד צודק, אלא הזרוע החברתית שמישמת את החוק. הצדק מקבל גוון שונה על פי זוית ההסתכלות - למשל הצדק של התובע שונה ומנוגד לזה של הנתבע. הצדק של החברה המגולם בחוק שונה מזה של הפרטים המרכיבים אותה ועוד. אין צדק-על אוניברסלי שלאורו הכל נמדד. אפילו הצדק הדתי שכביכול נובע מאיזו מוסכמה מוחלטת, מיושם בצורה רלטיביסטית. כל אופציה שלא תציג לבחירת שופטים לא תוכל להגיע לאידאל האשלייתי שאליו נראה לי שאתה רומז, והוא שכל הציבור ישב על דוכן המשפט. או אולי אתה מעדיף מושבעים - מייצגי הציבור הנבחרים אד-הוק למשפט מסוים. צא וראה עד כמה בחירת מושבעים נהפכה לתרגיל מתוחכם של מניפולציה, ישנם מומחי משפט המתמחים בבחירת מושבעים על פי צורך עורך הדין ששכר את שרותם. אני מפנה אותך לספרו של השופט כהן, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ''הצדק במשפט'' שבו הוא מסביר מדוע הצפיה שבית המשפט יוציא כביכול פסק דין השווה לצדק, היא ציפייה המשלה את עצמה. צדק הוא ההתגלמות שכולם יהיו כפופים באופן שווה לאותה מערכת חוקים ולא ינתן שום יתרון לאף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ועל שום מה הכותרת הציבעונית?) אני מסכים. הרשות המחוקת לפחות מתיימרת להיות דמוקרטית. להזכירכם, בתי המשפט של ישראל אינם כה נאורים כפי שרואים בהם חלקים (מצביע שינוי ומרץ בוודאי) של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין אינו כה פשוט, כפי שמבקשים לראותו מספר קוראים ומגיבים; צעדו של מר ליברמן הינו בהחלט אנטי דמוקרטי, ועל כך יש למחות בפה מלא. הרי לא ייתכן כי שר בישראל יבצע מהלך מינהלי מתוקף סמכות משרדו, הנוגד בעליל כל סוג חשיבה דמוקרטית. יחד עם זאת ראוי לתת את הדעת פעם נוספת על האירוע המתקרא 'נכבה'; מסתבר כי מינוח טרמינולוגי חדש זה עושה לו כנפיים ופורח בחוגי שמאל הומניסטיים, אשר ברוב איוולתם גורסים וטוענים בבירור, כי אירוע זה הינו על תקן 'שואה' פלסטינאית. במשוואה ובתפיסה זו קיימות שתי בעיות עיקריות; - ישראל מעודה לא פתחה ביוזמת השמדת עם מכוונת, תוך הפניית מיטב המשאבים הטכניים לביצוע שכזה. - אירועי יום השואה בישראל אינם קוראים לחיסולה ולפירוקה של גרמניה הנוכחית. לעומת זאת משדרים אירועי הנכבה מסר ברור, אשר נאמר לעיתים אף בריש גלי, כי על מדינת ישראל לעבור טראנספורמציה - במקרה הטוב - על ידי שיכון מיליוני פליטים עוינים בתוכה, ועד להיעלמותה המכוונת ממפת העולם - במקרה הרע - לטובת רעיונות קיום דו לאומיים. יש לשער כי אף מרטין בובר ואנשי 'ברית שלום' נוספים היו מתהפכים בקיברם לנוכח העמדת השוואות מפוברקות אלו, אשר בינן לבין סבל הפלסטינאים משני צדי הקו הירוק אין דבר וחצי דבר. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "פליטים עוינים"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, בוא נניח את הויכוח הערכי בינינו בנוגע לסוגיית הפליטים לרגע קט הצידה - האם אתה טוען כי יש למנוע את עצם העלאת הרעיון והתמיכה בו, מטעמים של שמירה על הדמוקרטיה? האם יש להעניש את המעלים רעיון זה, כפי שמאיים השר ליברמן? איך אתה מיישב טענה זו עם חופש הביטוי ועם זכותם של האזרחים לפעול לשינוי מבנה השלטון והמדינה בה הם חברים? האם יש פסול בקריאה לשינוי אופייה של מדינת ישראל, בין אם לדעתך שינוי זה הינו איום על הדמוקרטיה בין אם לאו? האם יש זכות לקרוא לביטול היותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית"? האם המגבלה על מפלגות שאינה מאפשרת להן להצהיר על עצמן כמתנגדות לאופייה היהודי או הדמוקרטי של המדינה נראית לך כהגיונית ודמוקרטית? ושוב, אינני חפץ להכנס כאן לדיון נוסף בנוגע לסוגיית הפליטים, אלא לדיון על גבולות הדמוקרטיה וזכותה להגנה עצמית, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לציין שליברמן מעניש את תושבי הרשויות על דעות שהביעו ראשי הראשויות. תושבי היישובים הערביים לא בהכרח הביעו הזדהות עם ראשי הראשויות, וגם אם יש להעניש את ראשי הערים, אין זו סיבה לפגוע בתושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה זו על ענישה יש לבדוק בשטח, בפרט כאשר הקשר בין הדרגים המקצועיים נמשך. האמנם יפגעו התושבים, או שמא רק ריבונותם של ראשי הרשויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי אפשרויות (ואין בידי די מידע כדי להחליט מי מהם אכן מתקיימת) 1) אין משמעות מעשית לניתוק הקשר, אלא רק הצהרתית. במקרה זה, נראה כי איש אינו נפגע. (פרט אולי לשמו הטוב של ליברמן) 2) יש משמעות מעשית לניתוק הקשר, במקרה כזה נראה כי הרשות כולה תפגע, על תושביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נקודה זו היא המשמעותית לטעמי. ציבור שלם אינו צריך להענש בגלל שהעומד בראשו הביע דעות כאלו או אחרות. ברמה העקרונית עם זאת, למרבה הפלצות, אני חייב להביע הסכמה עם צעדו של ליברמן. אמנם מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה הפלייה מודעת ומעוגנת בחוקיה של חלק מאזרחיה, ומסיבה זו צעדו של ליברמן הינו מטופש ויש להתנגד לו. אך מדינת ישראל, כמדינה יהודית, ובכלל כמדינה אשר מוגדרת כאויב ע''י רבים משכניה, אינה יכולה להרשות לעצמה מתן שוויון לציבור אשר הינו למעשה גיס חמישי בתוכה ותומך בהריסתה ומביע הזדהות עם אלו המכנים עצמם אויביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דבריך היו נכונים לפני ארבעים שנה, אך כיום כמעט חצי מהעם בישראל מזדהה, פחות או יותר, עם רעיונותיו של "האויב" הנורא (החזרת השטחים, פירוק ההתנחלויות). מובן שהטרמינולוגיה של הפלסטינים והסורים וכל השאר ממש נוראית לפעמים, ואיתה אף אחד מאיתנו לא מזדהה, אך אלו הם רק דיבורים ובעוד שלושים שנה אף אחד לא יזכור אותם. ערביי ישראל המציינים את הנכבה לא "תומכים בהריסתה", כפי שציינת; אולי לדעתך פינוי גוש קטיף יגרום להריסתה של ישראל, אך זוהי רק אחת מדעות רבות אחרות המובעות בישראל, ועוד בקרב היהודים, אז מה אפשר לעשות? שנית, לא התייחסת לדברי חן, בקשר לכך שבהחלט ייתכן שתושבים ערבים רבים בכלל לא מציינים את הנכבה, אך עדיין יסבלו מהחלטת ליברמן. הבנתי את רצונך להעניש את הקיצוניים, אך האם עשית סקר מקיף בציבור הערבי, או שבסך הכל ראית בטלוויזיה אלפיים ערבים צועקים בצומת איו"ש והסקת מסקנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה טוען שחצי מעם? האם יתכן מצביע לעבודה שהלך עם ברק בגלל דבריו בנושא דת ומדינה והסכים לצערו הרב לוותר בנושא הערבים? כנ"ל במפלגות נוספות? למעשה אם תחבר את כל מפלגות השמאל תגלה שיש לך הרבה פחות מרוב העם, שאר המפלגות הינן או מרכז או ימין. כמובן שיש גם תנזים אבל זה כבר לא קשור מה גם שאני לא יודע כמה מערבי ישראל בעד מדינת פלסטין לידם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I'm more used to that kind of blantant disinformation from the extreme settlers.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה התייחסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתי הראשונה אמרתי זאת בפירוש, אך ייתכן שלא הבנת - צעדו של ליברמן אינו נכון, ולו מהסיבה הפשוטה שהוא קורא לאפלייה מודעת של ציבור אזרחים. אף מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה אפלייה מודעת שכזו לאורך זמן. אך ברמה העקרונית כפי שציינתי הרעיון נכון. אני אישית תומך בפינויו של גוש קטיף בסיטואציה הקיימת כיום, ולמעשה תומך בפינוי רוב השטחים. יותר מכך אף אומר שבהחט הייתי שמח לחיות במדינה שהיא מדינת כל אזרחיה, הדואגת לרווחת תושביה ללא כל הבדלה, והייתי שמח לנסוע בקיץ לנופש באירביד ובחורף להרצות בסקנדינביה על הדו קיום המופלא באיזור, ולקיים סדרת הרצאות "על העלמות האנטישמיות". אך איני רואה זאת קורה בקרוב. אני מוצא צורך בסיסי בקיומה של מדינה יהודית, ומדינה כזאת אינה יכולה להסכין עם קיומו של גיס חמישי בתוכה. איני קורא לטרנספר, אך מדיניות האפלייה הבלתי מודעת הננקטת ע"י מדינת ישראל מאז הקמתה מקובלת עליי בהחלט. ייתכן בהחלט שלאורך זמן אין כל סיכוי לאפלייה כזאת להתקיים בצוותא עם קיומו של משטר דמוקרטי בישראל, וניתן להתווכח אם כיום המשטר הקיים בישראל הינו דמוקרטי (לדעתי כן), אך עובדה היא שמדינה יהודית (במובן מקלט ליהודי העולם) אינה יכולה בעתיד הנראה לעין להתקיים בצוותא עם קיומו של ציבור שלם בתוכה של אזרחים השולל את עצם קיומה ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי לך שהציבור הערבי בישראל -לא- שולל את קיומה של המדינה, אך התעלמת. אפילו לא רמזתי שאני לא רואה צורך במדינה יהודית, אך טרחת לנסות ולשכנע אותי בכל זאת. אתה אומר שצעדו של ליברמן "לא נכון", אך "נכון ברמה העקרונית" - ממש משפט מהפסיכומטרי. הודעתך תזכה למקום של כבוד בהיכל ההודעות המופלאות של האייל. בנוסף, אמרת ש"ישראל לא יכול להתקיים בצוותא עם קיומו של ציבור השולל את קיומה", אך לא הסברת מה עושים בקשר לזה. אתה הרי מתנגד לטרנספר, אז מה הפתרון שלך? להרעיב אותם למוות? לנתק להם את החשמל והאינטרנט? ולסיום - עלה בדעתך שאולי "האפליה הבלתי מודעת" שאתה מזכיר, היא היא זו שגרמה לסלידתם הקשה של ערביי ישראל ממוסדות המדינה? אולי אם היינו נחמדים אליהם כבר מההתחלה הכל היה יותר טוב עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול למה אתה שולח כל משפט שני להיכל הזכרון של האייל? ראשית עשית זאת לגבי איזו הערה חסרת פשר שלך (לא זוכר על מה, אבל דומני שהיו מעורבים בה דגים), וכעת זה. לא שזה חשוב במיוחד, אבל אולי די? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמת אותי בחצי שעה, דובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד מאחורי דברי. בן גוריון קרא ליחס שווה לכלל אזרחי ישראל, והלך ותקע את הערבים תחת ממשל צבאי. זה מה שנקרא צעד נכון ברמה העקרונית אך לא נכון ברמה ההצהרתית. באשר למידת נאמנותם של ערביי ישראל למדינה - ייתכן שאני חשדן מלידה, אך איני מסוגל לראות בציבור ערביי ישראל תושבים נאמנים למדינה באופן בסיסי. עובדה היא גם כי עם עליית רמת ההשכלה בקרב ציבור זה, גם הם אינם תופסים עצמם ככאלה וגילויי נאמנות ללאומיות הפלסטינית רק עולים בקרבם. באשר למה צריך לעשות בקשר לזה, כבר ציינתי שהמדיניות שננקטה עד היום היא די נכונה לטעמי. ישנם חוקים גזעניים במדינה אך עיקר האפלייה המכוונת כלפי ערביי ישראל אינה מעוגנת בחוקי מדינה. איני שמח שהמדינה שלי נוקטת מדיניות דמוית אפרטהייד. אשרי המאמין כי נחמדות כלפיהם מלכתחילה הייתה פותרת את הבעייה. אני יכול לתת כדוגמה מעניינת את יוגוסלביה בה הרגשות הלאומיים פרצו דרך כל השגשוג הכלכלי והשפעה. אנשים מתברר נסחפים בקלות אחרי הלאומניים הקיצוניים, בניגוד לכל הגיון. המצב באיזורנו אינו שונה בהרבה מובנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנסת יושבים חברים שנבחרו על מצע או למצער אידאולוגיה הקוראת לביטול הדמוקרטיה והחלפתה בשלטון הלכתי. ח"כים אחרים קוראים לגרושם או עידוד יציאתם של אזרחים אחרים, הטרנספר המפורסם (מרצון מן הסתם) שני הסוגים הללו הם שותפיו הפוליטיים או הרעיוניים של ליברמן. אחרים קוראים לביטול האידאולוגיה והתשתית הציונית וכינון מדינת כל אזרחיה. כפי שנכתב לפני כמה חודשים, ישנם כמה חוקים בצנרת הנועדו להעניק לראש הממשלה ולשר הבטחון סמכויות חרום מיוחדות לתקופה קצרה בזמן חרום. כמובן שעל דמוקרטיה להתגונן בכל כוחה כנגד מחריביה מבית, אך האם צורת ההתגוננות אמורה להיות תוך הרס אושיותיה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |