ארגנטינה, שנה אחרי 4242
במלאת שנה לנשיאותו של חאבייר מיליי, מסכמים עידן ארץ, פטריק בויל וישי שנרב את השינוי שחל בכלכלה הארגנטינית. מיליי נבחר כאשר המדינה עמדה בפני פשיטת הרגל העשירית בתולדותיה. בשל בריחתם של משקיעים חיצוניים ולאחר שהמדינה לא יכלה עוד ללוות כספים מגורמים בינ"ל, האיץ הבנק המרכזי בארגנטינה את הדפסת הכסף, מה שהביא, במועד כניסתו של מיליי לתפקיד, לאינפלציה חודשית של 12.5%.

לפי הכלכלן סיימון קוזנץ, ישנם ארבעה סוגי כלכלות: מפותחות, מתפתחות, יפנית וארגנטינית. הכלכלה הארגנטינית, שבעבר נמנתה על המובילות בעולם, כפי שמעידה הארכיטקטורה בבירתה, עשתה במהלך המאה העשרים מעבר חריג מן הקבוצה הראשונה אל שניה, תוך שהיא חווה שבע הפיכות צבאיות.

עם כניסתו לתפקיד סגר מיליי את משרד התרבות, את משרד התיירות והספורט וכן 11 משרדים נוספים. הוא פיטר 10% מעובדי המדינה, ביטל סובסידיות למוצרי צריכה, תחבורה ואנרגיה. הוא הפסיק מיזמיי עבודות ציבוריות שעיקרם היה מתן תלושי משכורת למובטלים. הוא קיצץ גם בחינוך, בהעברות לאוניברסיטאות ובתשלומי הרווחה, כולל בתשלומי הפנסיה. צעדים אלו הורידו את הוצאות הממשלה ב-‏30%. כתוצאה מכך, לראשונה זה 14 שנה, זוכה ארגנטינה לתקציב מאוזן. מיליי גם ביטל רגולציות שנועדו, בתמיכת יותר מ-‏3000 אירגוני העובדים שבמדינה, להגן על התעשייה המקומית, אך בעיקר גרמו לחוסר תחרותיות ובריחת משקיעים. הוא גם הורה לבנק המרכזי להפסיק את הדפסת הכסף ולפחת את שער הפסו בכ-‏70% במצטבר, כדי להתאימו לשער הריאלי בו הוא נסחר בשוק השחור.

כתוצאה מצעדים אלו, האינפלציה, שעלתה תחילה עוד, צנחה לאחרונה ל-‏2.7% בחודש. ביטול הפיקוח על הדיור העלה פי שלוש את היצע הדירות להשכרה בבואנוס איירס תוך ירידה של 50% בגובה שכר הדירה. מדד המניות הלאומי עלה ב-‏140%, החוב החיצוני החל לרדת ומשקיעים החלו לגלות עניין מחודש במדינה, אם כי עדיין בחשש מסויים לאור עברה הכלכלי המפוקפק, כולל ניסיונות הבראה של ממשלות קודמות. למרות צעדי צנע אלו, שפגעו בעיקר באוכלוסיות חלשות (שיעור העוני עלה מ-‏43% ל-‏52%), מיליי, שעלה ללא רוב בפרלמנט ובמשך רוב כהונתו לא זכה לתמיכת רוב הציבור, זוכה עתה לתמיכה של 56%. גם אירגוני העובדים נמנעים כמעט לגמרי מלשבות.

בשנת 2025 צפויה מדיניות ההבראה של מיליי להתמודד עם משקולת כלכלית משמעותית נוספת - תחילת התשלומים עבור איגרות החוב הבינ"ל שהנפיקו קודמיו.
קישורים
עידן ארץ
פטריק בויל
ישי שנרב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

775654
"...ישנם שלושה סוגי כלכלות: מפותחות, מתפתחות, יפנית וארגנטינית."

שלושה?
775657
יש שלושה סוגי אנשים: אלה שיודעים לספור ואלה שלא.
תוקן, תודה. 775663
לנו זה עולה יותר 775918
לנו זה עולה יותר 775924
מעניין, אבל אתה בטוח שזה הדיון שהתכוונת להגיב בו?
לנו זה עולה יותר 775926
הדיון על ארגנטינה יתום הוא וריחמתי עליו - מה גם שהוא עוסק בכסף והוא הראשון. אבל באמת שלא מצאתי (חיפשתי ואולי לא חיפשתי טוב) את הדיון הרלוונטי שקשור לדמי מנוי חודשים.
לנו זה עולה יותר 775930
אני דוקא חשבתי על הדיון ''בינה מנצחת''.
לנו זה עולה יותר 775931
בגלל ה-AI ? חשבתי על זה טרם הגבתי. אבל כאן היה משהו שונה. ציוצו של אלטמן הזכיר לי את בעל המוסך בגשש שאומר ללקוח, ׳לי זה עולה יותר׳ ולא דווקא על המוצר שהוא מוכר.
לנו זה עולה יותר 775937
מאוד מזכיר את 1999 והאינטרנט.
אז, כמו היום, מי שהרוויחה הכי הרבה כסף היתה החברה שמכרה למחפשי הזהב את האתים.
אז זאת היתה סיסקו, שלרגע במרץ 2000 הפכה לחברה הגדולה בעולם בשווי השוק של מניותיה. היום זאת נבידיה, ואני צופה שעתידה של נבידיה יהיה כמו זה של סיסקו אחרי שנת 2000.
סיסקו לא הפסיקה להרוויח כסף, אבל אחרי 2001 נהייתה חברה משעממת שאינה צומחת, ובמשך 20 שנה שווי השוק שלה לא חזר לשיא של שנת 2000.

בעוד 10 שנים יהיו חברות שיעשו הון מ AI, כמו שאמזון, גוגל (נוסדה ב 1998) ופייסבוק (נוסדה ב 2004) עשו הון מהאינטרנט, אבל כרגע המודל העסקי עדיין לא ברור.
ההבדל הגדול בין הדוט-קום ל AI הוא שעל המגרש נמצאות הפעם חברות ענק בעלות משאבים אדירים ולא סטארטאפים מן הגורן ומן היקב.
לנו זה עולה יותר 775940
למען הדיוק, גם היום יש סטארט-אפים מן הגורן ומן היקב שמפתחים שימושים ל-AI, אבל כפי שציינת, על המגרש נמצאות הפעם חברות ענק בעלות משאבים אדירים, שפשוט קונות את הסטארט-אפים המבטיחים והמצליחים.
לנו זה עולה יותר 775945
הרחבה קטנה:
חברות הטכנולוגיה הגדולות של אז היו מיקרוסופט ואינטל, שהיה להן מונופול דה פקטו בשוק המחשבים האישיים שנקרא אז Wintel.
מיקרוסופט אמנם עשתה זובור לנטסקייפ, אבל אחר כך גוגל לקחה לה מעל 80% משוק הדפדפנים עם כרום, ואינטל נשארה בפינה שלה, עד עצם היום הזה.
היו כמה חברות גדולות יחסית (מי זוכר את AOL? אמריקה אונליין, שרכשה את נטסקייפ ו ICQ, ובשיא תהילתה ב 2001 רכשה את טיים וורנר במה שהיה אז המיזוג הגדול בתולדות ארה"ב) אבל הרבה מהבאזז והקצף בשוק המניות הלך לחברות קטנות ולא בשלות שלא הצליחו להפוך זוגות עיניים (eyeballs קראו אז לטראפיק) למזומנים.
המפלצת היחידה שגדלה מאותה חבורת דוט-קום היתה חנות הספרים אונליין אמזון.קום

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים