חקירה נגד בכירים ב''שיכון ובינוי'' על מתן שוחד באפריקה 3830
בסוף פברואר נעצרו לכמה ימים כמה עובדים בכירים ב-SBI, חברה נכדה של "שיכון ובינוי". על פי החשד החברה עסקה באופן שיטתי במתן שוחד לפקידי ממשל באפריקה ובמקומות אחרים בעולם כדי לזכות בפרויקטים, ושמונה בכירים בה חשודים במעורבות אישית בכך.

ב-‏2008 נחקק בישראל איסור על מתן שוחד במדינות זרות כחלק מאמנות בינלאומיות שמטרתן מיגור השוחד. החוק קובע כי מתן שוחד כזה דינו כדין מתן שוחד בישראל, והעונש המקסימלי הוא 7 שנות מאסר.

לפני כמה חודשים כבר החלה חקירה נגד חברת ההנדסה שפיר ונגד איש העסקים בני שטיינמץ על עבירות דומות בגיניאה וברומניה. עדיין לא ניתנה החלטה בשני תיקים אלו. החברה הראשונה שהוגש נגדה כתב אישום, ניפ גלובל, שילמה ב-‏2016 קנס של 4.5 מיליון שקל על שוחד בלסוטו, ו"טבע" הגיעה להסדר על תשלום של 75 מיליון שקל תמורת הודאה במתן שוחד.

ייתכן כי החקירה נגד "שיכון ובינוי" נולדה כתוצאה מתביעה נגד החברה שהגיש שי סקף, לשעבר מנהל הכספים של החברה בקניה. סקף טוען כי מנהלו בקניה ביקש ממנו להיות מעורב בתשלומי השוחד (כתבה ב-TheMarker מתארת את הפגישה באופן ציורי); לאחר שסקף סירב, התנכלו לו בחברה לטענתו, עד כדי איומים על חייו. סקף טוען בכתב התביעה כי ניסה להעלות את העניין בפני רואה החשבון המבקר החיצוני של SBI, רובי לזרוב, וכן בפני מבקר הפנים של "שיכון ובינוי", אברהם אדמוני, אך אלה המליצו לו להתעלם; מנכ"ל SBI שוויץ, רוני פאלוך, הגן בפניו במפורש על שיטת השוחד. שלושת אלו בין החשודים שנעצרו.

זרז אחר לחקירה הוא כנראה הבנק העולמי. זה מימן, לצד ארגונים של האו"ם, את מרבית הפרויקטים של SBI באפריקה, אך החל לפקפק בשיטותיה של SBI.

בינתיים, "שיכון ובינוי" בישראל מנסה להתנער מ-SBI ולטעון שזו בכלל חברה שוויצית־קנייתית, שאמנם נמצאת בבעלות של "שיכון ובינוי" אבל ללא זיקה ניהולית.
קישורים
שוחד, איומים, מכות ומחברת סודית: מה הוביל את בכירי שיכון ובינוי לתאי המעצר - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

איזה מזל 698021
השמועה אומרת שבכירים בשיכון ובינוי ששמעו על החקירות של בזק נשמעו אומרים השבוע: „איזה מזל יש לאריסון״.
698072
הקישור למאמר בדה מרקר מקולקל.
תוקן, תודה 698073
702686
ש: מה לגבי המגזר העסקי הישראלי? עד כמה הוא פעיל באפריקה?

ת: חלקו נמצא שם. אחדים עושים עבודה נהדרת, אחרים מוציאים שם רע לישראל.

ש: למה?

ת: כי הם עוסקים בפעילויות לא מיטיבות עם האזרחים, ושליליות בהקשר הישראלי.

ש: מה הם עושים?

ת: סחר בנשק או מהלכים קצרי טווח, אני לא רוצה להגיד את המלה שחיתות.

ש: אבל יש באפריקה שחיתות.

ת: יש שחיתות, זאת אקסיומה. אבל אני נזהר, אני קורא מחקרים על אפריקה, והם מתארים מצב שבו הדימוי של השחיתות מועצם מאוד ומוגזם. יש מדינות שבהן רמת השחיתות גבוהה, לניגריה יהיה לי קשה להיכנס, אני אעשה המון בדיקות לפני, אבל יש מדינות פחות מושחתות, כמו אתיופיה, קניה ורואנדה. הפיתוי לשחיתות גבוה, זה נכון, ברוב המדינות אין מערכת סדורה של מניעת שחיתות. מדי פעם יוצאים בקמפיינים של ביעור שחיתויות. ישראלים גם חטפו מזה. יש ישראלי שיושב בכלא האתיופי, אף אחד לא מצליח לשחרר אותו, לא הנשיא, לא שרת המשפטים שהיתה שם לא מזמן.

ש: הוא שיחד?

ת: זו הטענה נגדו, הוא היה פעיל במדינות אחרות וחשב שגם באתיופיה זה מתנהל ככה. הוא חטף חזק, 15 שנה בכלא. כלומר, קיצורי הדרך נוכחים, החוכמה היא לדעת להיזהר. בלי לעבוד בצורה נקייה ולהסתמך על בסיס של שוחד ושחיתות זה לא בר־קיימא, מתישהו זה ייפסק - ובאלימות. יש הרבה דרכים להימנע משוחד באפריקה, ישראל לא אוכפת את זה מספיק, חבל.

ש: מה צריך לעשות כדי לא להסתבך?

ת: לעבוד עם גופים נקיים עם מוניטין חיובי. יש לא מעט ישראלים שמתנהלים בצורה נכונה וחכמה.

מתוך ראיון מעניין ב-TheMarker עם אמיר סבהט.
trickle up economy 707157
החקירה חלחלה למעלה: שרי אריסון חשודה. https://www.themarker.com/markets/.premium-1.7286539

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים