בכתבה "צה"ל מתמודד עם איום סייבר מסוג אחר", סוקר עמוס הראל ב"הארץ" מגמות חדשות בתכנון ושיבוץ כוח האדם בצה"ל, וביניהן, את התמודדות מערכת הביטחון עם "פיתוי הסייבר".
בשנים האחרונות עלה משמעותית בקרב המתגייסים הביקוש לשירות ביחידות הסייבר של צה"ל, בעיקר באגף המודיעין ובאגף התקשוב במטכ"ל. זהו שירות שנתפס כיוקרתי, אינו מסוכן, ומהווה נקודת זינוק מצוינת לקריירה טכנולוגית מתגמלת באזרחות.
אך הביקוש העולה לשירות ביחידות הסייבר יצר מספר בעיות. "כל תיכון שמכבד את עצמו פותח מגמת סייבר", צוטט בכתבה קצין בכיר באגף כוח האדם במטכ"ל, שהוסיף: "צה"ל אמנם זקוק להרבה יותר מומחי סייבר, אבל לא במספרים שמכשירה מערכת החינוך". לא כל בוגרי מגמות הסייבר בתיכונים מתאימים לשירות בתפקיד, ודחייה של רבים מהם יוצרת מירמור אצלם ואצל הוריהם. בצה"ל מודאגים מתופעה נוספת: מתגייסים בעלי נתונים אישיים גבוהים ופרופיל רפואי גבוה, שהיו יכולים לשרת כמפקדים מצטיינים במערך הלוחם, אך בוחרים לשרת בסייבר; החל מהשנה הבאה, צה"ל יחל להתעקש על שיבוצם ביחידות קרביות. לדברי הקצין הבכיר, "אנחנו רוצים לשמור על קבוצת האיכות הזו מכל משמר ולשבצה ללחימה, גם בעידן הסייבר",
צה"ל גם שינה לאחרונה את תכנית השירות בארבע יחידות העילית שלו - סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי, שלדג ויחידת החילוץ של חיל האוויר (669). המתגייסים ליחידות אלה נדרשים כעת להתחייב לשירות ממושך של שמונה שנים, הכולל תואר אקדמי, בדומה לשירות הטייסים והחובלים. לדברי הראל, "נראה שהרמטכ"ל מכניס כאן, בדלת האחורית ובפרופיל נמוך, מהלכים היוצרים שוני גדול יותר במסלולי השירות — ובטווח הארוך עשויים לסמן את תחילתו של מעבר לצבא מקצועי."
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש