מרוב גילוי לא רואים 3659
פרופסור לכלכלה ומשפט טוען כי חובת הגילוי, כדרך להגן על צרכנים, כושלת לחלוטין
אשר שכטר מראיין ב-TheMarker את פרופסור עמרי בן־שחר מאוניברסיטת שיקגו, על ספרו "יותר ממה שרציתם לדעת: כישלונה של חובת הגילוי".

בעסקאות רבות שאנו כלקוחות עורכים עם גופים שונים, אנו נדרשים לחתום על הסכמה לתנאי שימוש. כמעט תמיד מדובר בטקסט ארוך מאוד וקשה מאוד לקריאה והבנה. כתוצאה מכך, טוענים בן־שחר ושכטר, למעשה איש אינו קורא אותם באמת. מצב זה נולד מכוונות טובות של רגולטורים: תקנות וחוקים שונים חייבו את החברות בגילוי של כל תנאי החוזה, ובבקשת אישור מפורש של הצרכן. בכך ביקשו אותם רגולטורים ליצור הגנה יעילה של הצרכן מפני התנהגות מקפחת מצד החברות. אולם העובדה שהצרכנים אינם קוראים ואינם מסוגלים לקרוא את אותם חוזים מעקרת את שיטת הרגולציה הזו מכל תועלת. להיפך, היא רק נותנת לגיטימציה לחברות לקפח את הצרכן, שהרי הוא חתם שהוא מסכים.

"כבר 30 שנה אנשים מחפשים איך לפשט את התהליך", אומר בן־שחר (לא מצוין בכתבה האם הוא מתייחס לארה"ב או לכלל מדינות המערב). "מחפשים את הדאוס אקס מכינה, את השפן בכובע, את תרופת הקסם שתפתור הכל, ולא מצליחים. הסיבה שאי אפשר לפשט את זה היא שהחלטות מסובכות אי אפשר לפשט. בכל מה שנוגע לטיפול רפואי, למשל, האם אתה רוצה בתופעת לוואי א' או תופעת לוואי ב'? זה מסובך. יש המון שיקולים".

"כמו שברפואה אין פתרון יחיד שמתאים לכולם, כך גם ברגולציה. יש הרבה דברים ברגולציה שלא צריך לפתור ויש המון דברים שצריך לפתור בניתוחים כואבים, ודברים שאף אחד לא יודע איך לעשות. אבל מה שבטוח זה שאי אפשר להמשיך ברגולציה 'לייט' הנוכחית, או יותר נכון הרגולציה הלא קיימת, ששם אבל לא באמת שם".

קישורים
כתבתו של אשר שכטר ב-TheMarker
עמרי בן־שחר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תנאי שימוש 633220
אני (ואני בטוח שאיני היחיד כאן) משתדל לקרוא מדי פעם תנאי שימוש ומסמכים משפטיים דומים. מכיוון שמדובר על תנאים אחידים יחסית, יש סיכוי די נמוך שאף אחד לא קורא אותם. יש לא מעט דוגמאות של מחאות ציבוריות בעקבות תנאי שימוש לא הוגנים שגרמו לשינויים.
תנאי שימוש 633229
אפשר דוגמא?
תנאי שימוש 633248
ב-‏2009, פייסבוק שינתה את תנאי השימוש. השינוי התיר לפייסבוק לעשות ככל העולה על רוחה בתמונות שמשתמשים העלו לאתר. בלוגר שם לב לשינוי, חולל מהומה רבתי, והשינוי בוטל.
תנאי שימוש 633293
ומאז פייסבוק עושה אותו דבר, אבל בשקט?
תנאי שימוש 634549
בהרצאה ששמעתי לא מזמן נטען כלאחר יד שבשנים האחרונות מסמכי תנאי השימוש בתוכנות השונות של מיקרוסופט פושטו בהרבה והם הרבה יותר קריאים לקהל הרחב. מישהו יכול לספק פרטים נוספים?
חוזה הדודה 633398
לשם השוואה: קרן ויקימדיה עדכנה לפני כמה ימים את תנאי השימוש בוויקיפדיה ושאר מיזמי הקרן (יש גם תרגום לעברית בין מגוון שפות אחרות. התרגומים אינם רשמיים: הם אינם נוסח משפטי מחייב). הנוסח האנגלי כולל בערך 5,000 מילים עם עוד כמעט 1,000 מילים של מלל מסביב (ההקדמה שמציגה את המסמך).

הנוסח הזה מדגים עד כמה אפשר לפשט תנאי שירות באתר פופולרי וכמה הם חייבים להיות מסובכים. בניסוח המסמך נעשה מאמץ לקבל ניסוח קריא וברור ככל האפשר, אבל כמובן שזה לא יכול לבוא על חשבון הדייקנות המשפטית.
איה הרגולטור? 633400
לדעתי צריך כאן התערבות ויוזמה של המחוקק.
האם ניתן, למשל, לנסח "הסכם פתיחת חשבון עו"ש סטנדרטי", "הסכם משכנתא סטנדרטי" "הסכם התקשרות עם ספק תקשורת סלולרי" סטנדרטי?
בהינתן הסכם כזה, הספקים יחויבו להתקשר עם הלקוחות לפי הסכם זה (בהוספת מעט פרטים על מחירים, תנאים וכו' - בעיקר מספרים).
הסכם כזה יאפשר:
1. שקיפות. ההסכם שתחתום עליו יהיה "הלקוח XX מתקשר עם חברה YY לפי הסכם התקשרות תקני עם ספק חברות סלולר, בתנאים של 5 גיגה לחודש במחיר של 10 שקלים לחודש, בקנסות כאלו וכאלו על חריגה."
2. יאפשר רגולציה על הספקים לקבלת תנאים הוגנים.
הרעיון הוא לסמוך ל המחוקק שייתן תנאים הוגנים, כך שבעצם לא צריך לקרוא כלום. מי שמתעקש, החוזה גלוי.

כנ"ל בהתקנת תוכנה. "תוכנה זו מותקנת לפי תנאי שימוש סטנדרטי, והתנאים כוללים פרטיות ברמה 3, פרסום ברמה 2 ואפשרות שימוש מסחרי ברמה 5".
איה הרגולטור? 633401
מהו צריך להיות בחוזה שימוש סטנדרטי בתוכנה?

שמת לב שהרישיונות הללו משתנים מדי פעם? זה לא רק בגלל שיש שם אנשים רעים שרוצים לסבך אותנוץ זה גם בגלל שמבחינים בבעיות ברישיון הקיים וצריכים לתקן אותו.

אבל בינתיים, אחד הקירובים לכך הוא משפחת רישיונות Creative Commons:
הגרסה הנוכחית היא הגרסה החמישית (1.0, 2.0, 2.5, 3.0 והנוכחית: 4.0).
איה הרגולטור? 633427
קודם כל, אני שמח שיש דבר דומה. זה מחזק את הרגשתי שזה יעבוד גם מחוץ לעולם התוכנה.
חוצמזה, גם הרשיון הסטנדרטי הוא בר עדכון. מעבר לזה, אני חושב שחלק מהעדכונים צריכים להיות בדיעבד - כלומר, אני חותם על הסכם המצהיר שהוא נאמן להסכם הסטנדרטי, כפי שהוא עכשיו וכפי שייראה בעתיד, במידה ויתוקן. הרעיון הוא לסמוך על המחוקק שיפעל לאיזון בין שני הצדדים כשהצדק נר לרגליו. טוב, זה אולי קצת מוגזם.
איה הרגולטור? 633431
אני חושב שזה רעיון נהדר. גם אם התאגידים ישפיעו חזק על הנוסח הרגולטורי עדיין זה יהיה עדיף על המצב הנוכחי. לצערי מנסיוני עם רגולטורים הם לא ירצו לקחת על עצמם את התפקיד והאחריות. הרגולטור רוצה להיות בצד שמעביר ביקורת, ולא בצד שעלול לספוג ביקורת.
איה הרגולטור? 633479
עוד הערה לגבי הסיפא של דבריך: מי שרואה את רישיונות Creative Commons יכול לחשוב שאין בעיה ליצור רישיונות מודולריים: רישיון בסיסי עם כמה מודולי פרטיות שונים. בפועל המשימה הזו מאוד מסיבכת. משפחת רישיונות קריאטיב קומונז עצמם לא מנוסחת (בניסוח המשפטי) בצורה כזו: יש שם שבעה (כיום) רישיונות שונים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו ומנוסח בנפרד. אם לא תצליח ליצור מודולריזציה, תצטרך לתחזק (עבור חמש רמות שימוש מסחרי, שתי רמות פרסום ושלוש רמות פרטיות) שלושים רישיונות שונים כדי לממש את מה שהוצע.

באופן כללי אין בעיה להוסיף סעיף קטן ב"מודול הפרטיות" שיפגע בשימוש המסחרי. דוגמה למשהו דומה אפשר למצוא בהיסטוריה של רישיונות קריאטיב קומונז עצמם: המגבלות שהם הוסיפו לרישיון למניעת DRM על התוכן שתחת הרישיון הפכו את התוכן ללא חופשי (לפי הגדרות שונות, לדוגמה: זו של דביאן) בגלל שהם יצרו בעיה לשים תוכן כזה על מערכת קבצים מוצפנת. נדרשו כמה סבבי ניסוח כדי לתקן את הבעיה.
איה הרגולטור? 633500
תראה, אני יודע שקל להתלונן וקשה לעשות, אבל:
1. עבור מספר מוצרים סטנדרטיים הנגועים בהסכמי ענק ואותיות קטנות ומסריחות (חשבונות עו"ש, משכנתא, ספק סלולר, ספק אינטרנט, תשתית אינטרנט, כבלים, ביטוח, ועוד היד נטויה), ניתן בקלות רבה יותר לייצר הסכם כזה. אני חושב שבגלל ההתפרעות בתחומים הנ"ל המחוקק יכול וצריך להתערב, ובדרך זו גם לכפות במידת מה שוק הוגן יותר.
2. אני מחזיק אצבעות לקריאטיב קומונז, ומאמין שבסופו של דבר כן תתאפשר מודולריות. חורים ברגולציה תמיד ייווצרו ותפקיד הרגולטור לסתום אותם (בתיאוריה, לפחות).
איה הרגולטור? 634370
אתה עלול לכרות את מטה לחמם של ארגונים כגון אמדוקס, שבנו אימפריה של מיליארדים על בסיס יכולתם לסבך עלויות של חשבון טלפון.

ויותר ברצינות: לצערי הרב, חלק גדול מהתחרות בענף הסלולר היא בהפקת תוכניות מתוחכמות. אתה מציע, למעשה, לאסור תוכנית של 10 דקות אחרונות חינם בשיחות לבת דודה של חברה שלך, בתנאי שאת צעירה מ25 ומתקשרת מפתח תקוה.
כלום לא גלוי הכל שקר ויחסי ציבור 640648
בכל בוקר אנחנו עומדים מול המראה ושואלים את עצמנו, מה קרה לנו, לאיפה נעלמו החלומות שלנו, איך הפכנום להיות עבדים של שודדי עושקי המזון ש- "לא סופרים" אתנו , שגוזלים מאיתנו יותר מ-‏2500 ₪ לחודש ומערכת המשפט פועלת בשרותם . האם ככה צריכים להראות חיינו?אנו לומדים לחשוב כי "הפשע המאורגן" מורכב הסוחרים בסמים, זנות והימורים, אבל אלה העוסקים בפשעים אלה הם העבריינים הקטנים, משום שהפשעים הגדולים באמת נעשים באולמות הקוקטיילים ובמסדרונות השלטון, כאשר אנשים מסוגו של דן פרופר חומסים בלי רחמים את הקופה הציבורית. כספים שהיו מיועדים לחינוך ילדיכם ולמיגור העוני מגיעים בסופו של דבר לכיסיו של פרופר ואדוניו מקבוצת "נסטלה" זו שהודתה בשיתוף פעולה עם הנאצים.וכאשר השופטת ורדה אלשיך פועלת כזרוע של אסם העוני והירידה מהארץ מתגברים
האסטרטגיה שמנחה את פושעי הצווארון הלבן, היא בהשתלטות של קרטלים לחיסול התחרות במשק הישראלי. בארה"ב מבינים את חומרת המעשה ועל פי החוקים נגד הקרטלים אין הבדל בין אל-קפונה המתעשר מניצול מסכנים בהימורים, לבין דן פרופר שעשה את עושרו מעושק כספי הציבור, העסקת עובדים בתנאי עבדות ובגזל כספי הצרכנים הנאלצים לשם מחיר יקר בגין חוסר התחרות במשק. האמריקאים מבינים את מה שנלמד להבין גם אנו בעתיד, גזל הוא גזל, לא משנה באיזה צבע צובעים אותו.
בכל שנה מקצה מדינת ישראל כ-‏1.7 מיליארד שקל לפתרון בעיות התעסוקה ולפיתוח מפעלים בפריפרייה, אבל במשך השנים מי שהשתלט על הכסף הזה אלה הם פרופר ומרעיו וכיום כאשר רוצים לשנות את החוק להשקעות הון כדי שהכסף יגיע ליעדו פרופר ומרעיו מפעילים לחץ, על השר הממונה. כן, רבותי גם אל-קפונה ידע להפעיל לחץ כדי לגבות כספים שייכים לו, אגב בסופו של דבר הוא ישב בכלא לא על רצח אלא על פשעי צווארון לבן, גם שם הבינו שגזילת הקופה הציבורית מסוכנת מכל הפשעים שעשה.
לו היו משקיעים את הכסף שניתן לפרופר ומרעיו בחינוך ילדיכם, ייתכן מאוד שהם היו "בעלי הבתים" של המפעלים, אבל פרופר יודע לשמור על הקופה שלכם בכיס שלו, אחרי הכל מאיפה יהיה כסף לוילות בכפר שמריהו, מכוניות מפוארות וסיגרים יקרים. רבותי, את חיי הנהנתנות של פרופר וייתר מנהלי אסם אתם מממנים, אם בכך שכספי הציבור נגזלים ואם על ידי הקרטלים שמחסלים את התחרות במשק ובמקום שתוכלו לחסוך ולחיות חיי רווחה אתם נאלצים לשלם במכולת ובסופר מחירים מופקעים. אין הבדל בין קרטלי הסמים וקרטלי יצרני המזון, אלה ואלה גוזלים כספים, ופוגעים בבריאות הציבור וגורמים להתמכרות בסם ובמזון, ידוע לכל שתופעת השמנת הייתר הפוגעת בארה"ב ובנו, נובעת מהגברת הצריכה, על ידי שיווק ופרסום של מוצרים שאין אנו נזקקים להם.
די, נמאס!
גם אימפריות רשע כמו ברה"מ נפלו, גם רודנים כמו צ'אושסקו נשפטו, העתיד מכה את הרוע ופרופר והזוג יוסף וורדה אלשיך שלקחו את עתיד ילדיכם צריכים להיענש, הם לא התבייש לחסל את מפעלי "פיקנטי" שהעסיקה למעלה מ-‏1000 עובדים וגרמו לכך שהם יהיו מובטלים וחלקם אף לקה במחלות קשות כתוצאה מדיכאון . "חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הטענות של משה בדש פיקנטי על חלקה של ורדה אלשיך VARDA ALSHECH בריכוזיות בשוק המזון ובדאית מחירי המזון כמו כן את ניגוד העניינים של אלשיך בתיק פיקנטי ובתיק קלאבמרקט כאשר בראשון נטען שיש לה קשר לחברת אסם ולאחרונה נודע שבעלה החל לכהן כדירקטור באסם בשכר שמן והחמור הסתרת קשריה, בעלה יוסף מכהן במספר רב של חברות ובין היתר גם בנכסים והשקעות בע"מ ברשת הרבוע הכחול שגם הם מרוויחים מחיסול שתי החברות קלאב מרקט ופיקנטי ובשני המקרים חובה היה על השופטת ורדה אלשיך להודיע לצדדים ולפסול את עצמה אך היא בחרה להסתיר ולשקר. חקירה קצרה לסיבות ריכוזיות המזון ולמחירים הגבוהים בארץ תוביל למסקנה הברורה שהשופטת ורדה אלשיך אשמה בכשל שוק זה במזיד ,פעם אחת כשחיסלה את חברת פיקנטי ,בשרות חברת אסם ופעם שנייה בחיסול קלאב-מרקט וספקיה הקטנים, פעולות אלו ששרתו את חברת אסם. ופעולותיה ההרסניות הועילו לרוחי חברת אסם במיליארדי שקלים מאז ההחלטות.. לא צריך להיות משפטן ו/או כלכלן דגול מספיק מוח בריא להבין שהגברת ורדה אלשיך פועלת בניגוד לחוק ומסכנת את חוסן הציבור כאשר בפועל היא גורמת לריכוזיות מטורפת המעלה את מחירי המזון למשפחה ב2500 ₪ בקרוב לחודש, בהשוואה למדינות בעולם. כמו כן היא גוזרת את חסכונות הציבור ע"י אישור תספורות באג"ח כאשר היא באמצעות היחצ"ן משה תאומים יוצרים מצגים כוזבים כאילו היא שומרת על המשקיע הקטן, לאחרונה בעלה בן ה-‏77 מונה לדירקטור בחברת אסם."
יו"ר בנק ישראל הוא דן פרופר שהוא גם יו"ר אסם לאחרונה קבע השופט אלטוביה שהוא רימה את מס ההכנסה והוא עדין מכהן כיו"ר בנק ישראל! יו"ר בנק ישראל- דן פרופר-אסם האיש מספר אחד בחיסול התחרות במשק הכנסת ציבור גדול למעגל העוני והפיכת עושק האזרחים לאומנות האיש שמקבל תמורה לבמבה כאילו מדובר בזהב האיש שמבין שבארה"ב מוצרי חברתו צריכים להימכר בפחות מחצי המחיר. האיש שהרס אלפי מקומות עבודה בתעשייה למנוע תחרות : http://www.boi.org.il/he/AboutTheBank/OfficeHolders/...
עושק העם מספר 1 שנבחר ע"י ביבי ליו"ר בנק ישראל נתפס במרמה והודיע על פרשתו הפרשתו מבנק ישראל! http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100091...

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-343460-00.html
www.centroimpastato.it/otherlang/mafia-in-italy.php3

כלום לא גלוי הכל שקר ויחסי ציבור 640649
ברוך בן משה.

אתה צודק (באופן כללי ) שאספקת המזון בישראל הפכה לשוד מאורגן של אזרחי ישראל. כמו כן, בנק ישראל אחראי באופן ישיר (ולא רק הוא) להעשרת העשירים (עלק שומרים על חוסן הבנקים על ידי ריקון כיסי האזרחים).

אלא מה. כל זה לא שייך למאמר (שדן בסימון רכיבי מזון). לא חשוב, שוד האזרחים על ידי העשירים ראוי שיוזכר בכל מקום.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים