 |
בדובר צה''ל תוקם ''סיירת צלמים קרביים'' | 3486 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
65 שנים מאוחר מדי. צלמים קרביים משרתים בצבאות העולם כמעט מאז המצאת הצילום. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהצילום הפך יעיל, על כל פנים, ולא הצריך חשיפה ארוכה מאוד. היו שולחים בעבר מאיירים קרביים, אגב. כמדומני שמואל כץ ונחום גוטמן שניהם עשו את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למסירה מכונת כתיבה ידנית ''הרמס בייבי'', מעולה לכתבים צבאיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. כשהצילום היה יותר מסורבל, הצלמים הצבאיים היו מצלמים את התמונה לפעמים באיחור של חודשים: גיא צלמוות (צילום) [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה הזו מה-זה-לא היתה גורמת לי לתמוך במלחמה, לו אני בריטית בת התקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אכן לא נועדה לכך ולא גרמה לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרה הדודה: פנטון נשלח אל אזור הקרבות על ידי בית המלוכה הבריטי במטרה לעורר תמיכה במלחמה בקרב העם הבריטי. מסיבה זו הורה משרד המלחמה הבריטי לפנטון להימנע מלצלם חיילים פצועים או הרוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המטרות היו שונות, והחשיבות המעשית שונה. האם אתה יכול להצביע על תרומה משמעותית שהיתה לצלמים קרביים, אילו היו, במלחמת לבנון או לפניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. ל"פ היא חלק חשוב ביותר בכל מערכה. יש תמונות שניצחו מערכות ויש גם כאלו שגרמו להפסד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: התמונה המפורסמת של הנפת הדגל באיוו ג'ימה [ויקיפדיה] צולמה ע"י צלם עיתונות אזרחי (שנילווה למזכיר הצי אשר ביקר שם, וביקש להוריד את הדגל שכבר הונף שם בפעם הראשונה). בכל מקרה קשה להגיד שהתמונה הזו ניצחה מערכות. במרץ 1945 היפנים כבר היו על הקרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל ידוע, ובכל זאת זו תמונה אייקונית שהיתה (ועדיין יש לה, במידה רבה) חשיבות רבה במסגרת המורל בחזית ובבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא סייעה לגייס כסף להמשך המלחמה. ________________ להערכתי, יש בהחלט מצב שלאחר סיום המלחמה באירופה, לא מעט אמריקאים סברו שזהו, אפשר לסיים את המלחמה ולהניח ליפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה, וגם סייעה להפוך את סיפור איוו-ג'ימה מסיפור של קרב שהסתבך ואולי היה מיותר ולא שווה את המחיר - כפי שדעות נפוצות בארה''ב סברו באותה עת, כולל שאלות נוקבות בעיתונים - לסיפור של הגבורה האמריקאית המוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרבות שמסתבכים הם אלה שמביאים מור"קים משוכללים. קרב שהולך חלק ויעיל בד"ך לא זוכה לפרסום. _______________ הנה קרב תל עזזיאת [ויקיפדיה]. לפני הקרב בנו מודל בגודל אחד לאחד של המוצב והתאמנו עליו. המוצב נכבש ב"דייקנות, מהירות ומינימום נפגעים", אם לצטט את הדודה. מי חשב שתהיה בעיה עם המוצבונצ'יק ההוא, תל אל פאחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמה המידע בויקיפדיה מדויק. נראה כאילו חלקו הועתק מילה במילה מהערך של תל פאחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, לשניהם יש מקור משותף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריכה מראה מקום כלשהו... ___________________ הידע מגיע מתקופת שירותי בצבא, כמחברת מור"קים לעת מצוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בניווט היא דייר קבוע בפרקטיקת המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שהתמונה הזאת זה מה שניצח את המלחמה ההיא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אחת התמונות שבאמת היו בעלות חשיבות רבה במסגרת המוראל בחזית, היתה זאת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהמלחמה אכן פוגעת קשות בכושר השיפוט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה שמעמיסים ומניפים היסטוריה מזויפת. רואים שהטאליבן למדו משהו מהפלסטינאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי הסייפא - תיאור המצב של היפנים כ"על הקרשים" במרץ 1945 קצת מתנגש עם כך שלקח עוד 5 חודשים ושתי פצצות אטום כדי שגם הם יודו בכך וייכנעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסורת היפנית דורשת יותר מ 5 חודשים כדי להכנע גם כשהכל אבוד. למעשה , אם היו עדיין מתעקשים על המסורת לאחר הילד הקטן והגדול , טרומן היה יוצא 'בנט' ,לנוכח העובדה שרק 2 בומבות היו במלאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לתמונות ממערכות ישראל, אבל אם אתה אומר שהיה פוטנציאל לתמונות הרות גורל כאלו גם אצלנו, ורק במקרה לא היו, אז אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר רק על זמינות הצלמים אלא גם על היכולת להשתמש ביעילות בתמונות שמגיעות מהם. באירועי המרמרה זה לא קרה מאוסף סיבות שונות. ובעניין קרוב: התמונות בערוץ צה"ל בפליקר הן ברישיון CC-By-NC. המשמעות היא שמותר לי לעשות עם התמונות הללו כמעט הכל, למעט שימוש מסחרי. הסייג הזה של השימוש המסחרי מונע, בין השאר, שימוש בהן בוויקיפדיה ושאר מיזמי קרן ויקימדיה. הוא לא ימנע ממני לערוך בצורה מגמתית שתי תמונות (זה חוקי, לפי הרישיון. וטוב שזה חוקי: אני רוצה שתהיה לי אפשרות להוסיף, לדוגמה, חיצים וכתוביות עם הסברים לתמונה). התוצאה: יש תמונות של דובר צה"ל שנכנסו כי בעבר הרישיון היה תקין. הן מצאו שימושים מגוונים בערכים שונים. בתמונות החדשות אי אפשר להשתמש. ר' גם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם [דובר] צה"ל נכנע ללחץ הציבורי הכבד בעקבות התעמולה האנטי-ישראלית? הרישיון של התמונות בפליקר לא שונה, אולם ניתן רישיון מיוחד להעלות אותן לויקימדיה-קומונז ברישיון CC-By-SA 2.0 . מזל טוב! כמוכן מעניין לראות שרוב די גדול שהתמונות בערך של וויקיפדיה האנגלית (לפחות כרגע) מגיעים ממקורות ישראליים (לא רק דובר צה"ל) כל הכבוד לוויקיפדים הישראליים ולכל האחרים שנדנדו שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסיף את ברכותיי, ואם אתה אחד מהוויקיפדים הישראלים- כל שכן. כל הכבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מעורב בזה. רק ראיתי שם את הדיווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את זה אז מה עם יחידת מעודדות קרביות (עם פונפונים והכל) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כישראל תהפוך סופית לספרטה והאייל יולאם ויגויס, האם רמ"ד בע"ח אוכלי עשב יהיה הממונה עלינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואותו רמ''ד נקרא עופר, ייתכן והוא כבר ממוצא איילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה (למעשה היו) פעם, אבל בלי פונפונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקה צבאית [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מלחמתם נגד הגרמנים, פתחו האנגלים בהתקפה על בעלי בריתם הצרפתים. הדיונים והשיקולים בין בעלות הברית סביב ההכרעה הבריטית הבלתי סבירה להיכנס למערכה נגד גרמניה בסוף מאי 1940, וסביב מה שקרוי 'מבצע קטפולטה' מדגימים את החשדנות הבסיסית שבין מדינות בסביבה ספקולטיבית. אני מונה את העשירי במאי 1940 שהוא יום הפלישה של גרמניה אל מדינות השפלה ומהן אל צרפת, בתור המועד של פרוץ מלחמת העולם השנייה, או לפחות בתור המועד שבו הכריעה בריטניה באמת להילחם בגרמניה. פעם אחת מכיוון שידוע כי ההכרזה הפורמלית של השלישי בספטמבר 1939 לא תורגמה ליוזמה צבאית ולמעשה הייתה מעין הכרזה פיקטיבית, ופעם שנייה מכיוון שבאותו היום התפטר צ'מברליין וצ'רצ'יל תפס את מקומו. יש לומר שההיגיון של הכרזת 1939- שימור מאזן הכוחות באירופה, כבר לא התקיים במאי 1940. כל בעלות הברית של בריטניה באירופה נפלו ולא נותר עוד מאזן כוחות לשמר. המעשה הבריטי לחתור למלחמה בשלב זה לא רק שהוא מעיד על תיזמון מאוחר, אלא שהוא כבר בגדר מעשה לא הגיוני שאין לפרש אותו במונחים רציונליים של ריאל פוליטיקה. בצומת הזו של ההיסטוריה, ההתנגדות לגרמניה הנאצית היא לדעתי כולה מעשה של אדם יחיד. זה מה שהופך את צ'רצ'יל לאדם דגול, ובאותה מידה לאדם שאחראי להתפרקות האימפריה. בריטניה חתרה לשלום כשהיה עליה לחתור למלחמה, וחתרה למלחמה מאוחר מדי. כשכבר היה עליה לחתור לשלום. בשלב הזה פונה צ'רצ'יל אל רוזבלט בבקשה לסיוע בהול ולשליחת כוח ימי. רוזבלט מצוי בעיצומה של מערכת בחירות ומצהיר על סירוב גמור. בריטניה אשר חזתה בנפילתן של כל בעלות בריתה בזו אחר זו ולמעשה נטשה אותן ברגע האמת שלהן, מצאה את עצמה במצבן וכשהיא מתחננת. בתוך שבוע וחצי בלבד מאז הפלישה, מגיעים הגרמנים לתעלה. צ'רצ'יל מתקשר לרוזבלט פעם נוספת ובזו הפעם מוסיף איום מרומז שאם בריטניה תנוצח, הצי הבריטי עשוי ליפול לידי הגרמנים כחלק מן התנאים של הסכם שלום בין השתיים. התגובה של הנשיא האמריקאי הייתה מדהימה. לא רק שהוא מסרב לפנייה, אלא שהוא פונה לראש ממשלת קנדה בהצעה לתאם פרישה של קנדה מן האיחוד במקרה שייפול האי. מאוחר יותר גם נוסחה תכנית מגירה לכבוש את קנדה במקרה של נפילת אנגליה. אמריקה לא הואילה לנקוף אצבע לטובת הדמוקרטיה היחידה (שנותרה) באירופה מכיוון שמה שהיה אקוטי עבור אנגליה לא היה אקוטי עבור אמריקה, ובראש מעייניה של אמריקה ניצבת הדאגה לאינטרסים של אמריקה ולא של אנגליה. עד לאמצע יוני נכבשת פאריז. צרפת שהייתה מעצמה, החזיקה מעמד כשבועיים יותר מפולין. הכוח הבריטי הצבאי שלא נקט את היוזמה נחלץ בעור שיניו. לו היו הגרמנים משלימים את הכיתור על דנקרק היו נופלים גם האי וגם האימפריה. ראש הממשלה הצרפתי המכהן עוד ניסה לתאם את המהלכים מול צ'רצ'יל והבטיח לו לשמור לפחות על הצי הצרפתי, וביום למחרת התפטר. בשלב זה מציע היטלר לצרפתים שיאפשר להם סוג של ממשל עצמי בדרום צרפת בתמורה למסירת הצי. צרפת בעלת הברית הנופלת של בריטניה שהייתה זו אשר יצרה מלכתחילה את מערכת הבריתות נגד גרמניה- מחליפה לגמרי את האופן שבו היא רואה את האינטרסים שלה ברגע האמת שלה. היא מסכימה. צ'רצ'יל יוצר קשר ומקבל הבטחה מן האדמירל הצרפתי שלא יאפשר השתלטות גרמנית על הצי. הוא מגיע לרגע האמת שלו. האם האדמירל יעמוד בדיבורו. כיצד ינהג ברגע האמת. האם ישמור אמונים להוראה של ממשלת בריטניה, או שימלא אחר פקודה של ממשלתו שלו. עם בוקר מתחיל מבצע ההשתלטות על הצי הצרפתי. צ'רצ'יל עצמו מנסח אולטימטום לכוח צרפתי משמעותי החונה באלג'יר. האדמירל הצרפתי מגיב בהחלטה לתגבר את הכוח הימי באלג'יר. שתי המדינות הן בעלות ברית קרובות מזה ארבעים שנה. צ'רצ'יל משגר מברק קצר לקצין שלו בזו הלשון : "תסגור את העניין ומהר." מלחמת העולם השנייה נפתחת. בריטניה תוקפת את צרפת. כל החלטה על מתקפת מנע באיראן לפני ה -12 באוגוסט, יום "שריפת הרייכסטאג" לפי גיא בכור, יכולה הייתה להיחשב הגיונית יותר מכל החלטה שאולי תתקבל מאוחר לתאריך זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר בין התאור ההיסטורי לבין משפט הסיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא ל -12 באוגוסט יום האתמול, אשר בו, לפחות כפי שזה נראה כעת, השתלטו האחים המוסלמים על הצבא המצרי. האנלוגיה שלי ומבלי לדעת האם צריכה להתבצע התקפה או לא, מתייחסת לציר הזמן בתור שחקן של ממש בתוך בתוך השינויים במאזני הכוחות האזוריים. כלומר שיש משמעות לתקיפה ויש משמעות להעדר תקיפה. לדעתי, כל התפתחות שתתרחש לרבות כנראה הדבקות האיראנית בפרוייקט הגרעין, כמו גם המהלך האחרון של מורסי, תהא מושפעת כנראה מן הגורם המערכתי של ההסתבכות האמריקאית וכנראה גם הנסיגה שלה מן המזרח התיכון. נדמה לי שהיום ביחס לאתמול, ישראל נחושה יותר וגם מורתעת יותר לפעול. בכל מקרה, באותה המידה שבה אמריקה מבקשת שלא להיגרר למלחמה של ישראל, ישראל מבקשת שלא להיגרר לאי מלחמה של אמריקה. כך לפי הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר מנובמבר 2011 מסבירה הילארי קלינטון את אסטרטגיית הפיבוט החדשה של ארה"ב: "הפוליטיקה של העתיד תוכרע באסיה הפסיפית ולא באפגניסטן ובעיראק. ארה"ב תהיה שם במרכז העניינים (כשזה יקרה). אמריקה מצויה בנקודת פיבוט..בעשר השנים הבאות נהיה חכמים ושיטתיים יותר לגבי היכן להשקיע זמן ואנרגיה שעל מנת למצב את עצמנו בעמדה הטובה ביותר מבחינתנו לקיים בה את מנהיגותנו.." הביטוי pivot מתייחס לאיזו נקודת מרכז של מערכת מתהפכת. כלומר שמצדה האחד הכף נוטה לכיוון האחד ומצדה האחר הכף נוטה לכיוון האחר. ובהשאלה, מצד אחד השיקולים הם כאלה, ומצידה האחר השיקולים הם אחרים. המחשבה האמריקאית ובצדק מבחינתם, היא להעתיק את נקודת הפיבוט מן המזרח התיכון ואירופה- הלאה מזה אל דרום מזרח אסיה, כלומר תנועת הכוח, הוקטור של הנוכחות האמריקאית שהיא בעצם תנועת הכוח המרכזית של המערכת- עוזבת אותנו. אם יש שמץ של אמת בהשערות אלה, הרי שהמסקנה היא שמלחמת איראן, כמו גם פרשת המרמרה ועזות הפנים המצרית החדשה בהשתלטות של האחים המוסלמים על הצבא ובהמשך כנראה פלישה מצרית לסיני, כל אלה הם תוצאה של תנועת הפיבוט האמריקאית. בהתייחסותנו לדברים שנאמרים באמריקה בעניין הקונפליקטים של המזרח התיכון, ולדעתי מלחמת איראן תהיה ראשונה מתוך סדרה של התנגשויות, עלינו להבין שביסודו של דבר - השיקולים של אמריקה השתנו, ובמובן מסויים היא משאירה אותנו כאן לפתור את עניינינו לבד. ההצהרה האמריקאית ולפיה לישראל יש זכות להגן על עצמה ובעצמה, שהיא עוד הישג למדינאות ישראלית נבונה שיודעת להבחין בין עיקר לטפל, היא ביטוי של התאמה והסתגלות לשינוי המערכתי. סוגיית מתקפת המנע באיראן, כמו גם האגרסיביות הגוברת של כל השחקנים באזור, עשויה גם היא לשקף מערכת מתהפכת על ציר הזמן. יש משמעות לפעולה, ויש משמעות להעדר פעולה. בשלב כלשהו בזמן, המערכת תיטה לצד אחד או לצד אחר. לא העוצמה לבדה חשובה, אלא היחסיות בין השחקנים. שם המשחק הוא להישאר מספיק חשובים - valuable עבור אמריקה ביחס לכוחות הנוספים באזור,ולא להיות מופקרים כתוצאה מתנועת הפיבוט שלה לשכנינו החמודים והטובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--''בריטניה חתרה לשלום כשהיה עליה לחתור למלחמה, וחתרה למלחמה מאוחר מדי. כשכבר היה עליה לחתור לשלום''. משפט יפה אבל אינו מייצג את המציאות והריאליה הפוליטית. בריטניה לא יכלה לחתור למלחמה כי הצבא שלה היה קטן מדי, הכלכלה רעועה מדי, והזכרונות ממלחמת העולם הראשונה טראומטיים מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |