חייו של סוכן
3305
האם אשרף מרואן, חתנו של נאצר ואיש סודו של סאדאת, אכן היה "המקור הכי טוב שהיה לנו בהיסטוריה", כדברי ראש המוסד, או שהיה שחקן מפתח בתכנית ההונאה המצרית במלחמת יום כיפור, כדברי ראש אמ"ן? סקירה של הספר "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" מאת אורי בר־יוסף (הוצאת זמורה־ביתן, 2010)
ספרים • יובל נוב • יום ב', 14/2/2011, 7:35
 
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

למה? 564174
כותרת יום ב', 14/2/2011, 12:32
האם יש טעם לקרא גם את הספר אחרי הסקירה המקפת‏1הזו?
‏1כתובה יפה
למה? 564200
שם(חובה) • בתשובה לכותרת יום ב', 14/2/2011, 20:56
אכן וכן.
זעירא 564217
קונספירציה יום ג', 15/2/2011, 0:19
אילולא זעירא היה מחזיק בביצים כמה בכירים, הוא מזמן היה מועמד לדין.
זעירא 564284
ספקולנט • בתשובה לקונספירציה יום ד', 16/2/2011, 15:13
חשבתי שכך גם נטען לגבי הנשיא לשבעבר.
זעירא 564320
יובל נוב  (אתר) • בתשובה לקונספירציה יום ה', 17/2/2011, 11:57
תוכל אולי לפרט מיהם הבכירים ואיזו תחמושת יש לזעירא נגדם?

ההשערה שנראית לי הכי הגיונית היא שבמערכת הביטחון מאד לא רוצים להעלות את פרשת זעירא/מרואן לכותרות - גם מסיבות של בטחון המדינה (אולי ייחשפו פרטים סודיים) וגם משיקולי כבוד - והם מעדיפים פשוט לחכות עד שזעירא (בן ה-‏83 היום) יוציא את ימיו, ולא יהיה צורך בחקירה.

מצד שני, בראיון במוסף "הארץ" האחרון עם משה לדור, פרקליט המדינה, הוא נשאל: "על פניו, המעשה של זעירא חמור ביותר: חשיפתו של אשרף היא לא נזק פוטנציאלי, כמו במקרה קם, אלא נזק ממשי. מי יסכים בעתיד להיות סוכן חשאי של ישראל?". תשובתו היתה: "אני מסכים איתך לחלוטין. ולכל דבר שתגיד אני אסכים, בטח בקשר לחומרה של הדברים. הטיפול שלנו בעניין נמשך זמן ארוך מדי, וזה נמצא על סף הכרעה על שולחנו של היועץ". נו, נחייה ונראה.
ספר שמנסה לפענח את ההפתעה של מלחמת יום כיפור 564315
אורח לרגע יום ה', 17/2/2011, 0:01
ספר בשם "הקשר המרובע" עם מחבר שמזדהה רק כד.ח. שניתן לקוראו רק ברשת, כצילום של דפי ספר ממורטטים - טוען שהיה סיכום בין מצרים ישראל ארה"ב ורוסיה על מלחמה 'קטנה' שתחזיר את הוורוד ללחיי הערבים ותאפשר הסכם שלום בין מצרים לישראל. זה נשמע פנטסטי- אבל מציע הסברים הגיוניים לכמה מהתהיות הגדולות.
ספר שמנסה לפענח את ההפתעה של מלחמת יום כיפור 564316
טווידלדי • בתשובה לאורח לרגע יום ה', 17/2/2011, 0:10
היי, אני המצאתי תיאוריית קונספירציה כזו בעצמי לפני כמה שנים.

האמת, הגדלתי לעשות ובעזרת כלים קונספירטיביים רגילים המשכתי והוכחתי שבעצם מלחמת יום-כיפור בכלל לא התרחשה. צריך למצוא איפה שמתי את זה.
ספר שמנסה לפענח את ההפתעה של מלחמת יום כיפור 564840
כבשה • בתשובה לטווידלדי יום ב', 28/2/2011, 22:39
פה תגובה 132414 ? (פה תגובה 2611)
ספר שמנסה לפענח את ההפתעה של מלחמת יום כיפור 564318
איציק ש. • בתשובה לאורח לרגע יום ה', 17/2/2011, 11:11
הדברים פשוט לא הגיוניים ואינם משתלבים עם העובדות.
סודות מגוגל 564432
דרור • בתשובה לאורח לרגע שבת, 19/2/2011, 19:54
חיפוש קצר בגוגל מעלה שמחבר הספר הוא חי דורון.
שאלה לוותיקי האייל 564330
יובל נוב  (אתר) יום ה', 17/2/2011, 15:28
בגלל שאני עוד לבשתי חיתולים בזמן מלחמת יום כיפור, אין לי הרבה זכרונות מהתקופה, אבל יש לי שאלה לגולשי האייל שכבר עמדו אז על דעתם: עד כמה הופתע הציבור הרחב בארץ מפרוץ המלחמה? אני תמיד חשבתי - אולי בבורותי - שההפתעה בצהרי יום כיפור היתה מושלמת, ממש כאילו הצבא הסורי היה פולש הרגע לרמת הגולן. מקריאת הספר שבמרכז המאמר ומקריאה (פחות יסודית) של ספר אחר של בר-יוסף, "הצופה שנרדם" (גם ספר מצוין, דרך אגב), למדתי שהיו שפע של סימנים מקדימים למלחמה, ושהצבא היה בכוננות שהלכה והתגברה בימים ובשבועות שלפני יום כיפור. האם שום דבר מכל זה לא חלחל לציבור הרחב? או אולי הלך הרוח היה משהו כמו "כן, יכול להיות שתהיה מלחמה, אבל אנחנו ננקנק אותם תוך רגע"?
שאלה לוותיקי האייל 564331
דורון הגלילי • בתשובה ליובל נוב יום ה', 17/2/2011, 15:37
הציבור הרחב בארץ הופתע מאד מפרוץ המלחמה.
הצבא הופתע מעט פחות (תלוי מי בצבא, ואיפה הוא שרת). הצבא היה בכוננות מסוג שהיו עשרות כוננויות לפני ואחרי פרוץ המלחמה.
יחד עם זאת אין ספק שהלך הרוח היה משהו כמו "אם תהיה מלחמה, אנחנו ננקנק אותם תוך רגע."
משה דיין (שר הבטחון, "מר בטחון" והאורים ותומים בנושא בטחון) אמר בראיון עיתונאי (אאל"ט ערב ראש השנה, אבל יתכן שבערב שבת בין כסה לעשור, או אפילו ערב יום הכיפורים) מזהו כמו (הציטוט מהזכרון, בהסתייגויות המתבקשות) "לא תפרוץ מלחמה בעשר השנים הבאות. אם כן תפרוץ מלחמה בעשר השנים הבאות, שאל אותי אחריה, ואני אסביר למה".
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564338
קונשטוק • בתשובה ליובל נוב יום ה', 17/2/2011, 18:24
לפי קהלני ב"עוז 77" בפיקוד צפון ידעו על המלחמה והתכוננו לפחות שבוע מראש (ממוצאי ראש השנה) ומכיוון שבצה"ל אין סודות אז אני מניח שחלק גדול מהגברים בציבור היהודי ידעו על המלחמה המתקרבת

לדעתי כל הסיפור על זה שההפתעה הייתה כללית זה משהו שהומצא אחרי המלחמה ע"י שבויי "הקונספציה" גם כדי לפזר את האשמה על ההתנהלות שלהם וגם מתוך נרקיסיזם
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564452
איציק ש. • בתשובה לקונשטוק יום א', 20/2/2011, 7:02
אולי חוסר ההפתעה נובעת מכתיבה לאחר המלחמה.
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564458
אייל סתם • בתשובה לקונשטוק יום א', 20/2/2011, 10:23
ידעו על המלחמה ולא גייסו מילואים, ידעו על המלחמה ולא הפעילו את תוכנית המגננה בתעלה, ידעו ולא הפעילו את ''אור יקרות'' ועוד ועוד
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564461
איציק ש. • בתשובה לאייל סתם יום א', 20/2/2011, 10:59
בראיה לאחור לאחר המלחמה הם אמרו: "בעצם ידענו".
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564463
אייל סתם • בתשובה לאיציק ש. יום א', 20/2/2011, 11:08
ידענו ולא עשינו גרוע בהרבה מ''לא ידענו''.
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564465
קונשטוק • בתשובה לאייל סתם יום א', 20/2/2011, 11:11
לא שמעת על "הקונספציה" ?
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564467
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לקונשטוק יום א', 20/2/2011, 11:34
וגם על ''הקונספירציה''.

שמעתי סיפורים של אנשים מדרגים שונים מפיקוד צפון על חוסר האונים שלהם לגייס גיוס יותר שלם של הצבא.
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564468
טווידלדי • בתשובה לקונשטוק יום א', 20/2/2011, 11:35
נעשה קצת סדר (ליתר פרטים אתה מוזמן לקרוא את המחקרים של אלחנן אורן - כבר בלמ"ס, אבל הופץ במעט עותקים בלבד - וגם בר-יוסף ו'לשבור את הקונספציה' של דני אשר, ו'הסורים על הגדרות' שכתבו אנשי מטה פיקוד צפון במלחמה).
1. סימנים מעידים היו מכאן ועד להודעה חדשה, אבל הם פורשו בהתאם לקונספציה*, כמעידים על תרגיל ולא על מלחמה. זו הייתה דעתם של ראש אמ"ן אלי זעירא, של רמ"ח מחקר אריה שלו ושל רע"ן מצריים יונה בנדמן - כולם אנשים כריזמטיים, מבריקים וחזקים.
2. חגי מן, קמ"ן פיקוד צפון, לא הסכים איתם, והתחיל לעשות צעדי הכנה משלו בפיקוד - בהתאם להערכות שלו ושל יצחק חופי, אלוף פצ"ן, שמלחמה דווקא צפויה. הם מחזיקים בדעה הזו מאז אוגוסט בערך.
3. מן מקבל הודעה מאביעזר יער, רע"ן סוריה, על הכנות לא שגרתיות של הסורים, וצורך לעשות צעדים. הוא מפיץ התרעה על מלחמה, ובתגובה ראש אמ"ן נוזף בו ומאיים עליו על שהוא מפיץ פאניקה (אביעזר יערי נוכח בפגישה ושותק. זעירא היה אדם מטיל אימה).
כתוצאה מכך, פצ"ן ערוך יותר מאשר פיקוד דרום למלחמה.
הסיבות שגם הוא חוטף קשורות לתפיסה הצבאית: ההערכה של הרמטכ"ל, כמה חודשים קודם, שדי במאה טנקים להגן על רמת הגולן. אחרי התגבור שנערך בתחילת תשרי, יש שם 180 בערך. דא עקא, יש שתי בעיות: ראשית, ההערכה של הרמטכ"ל נאמרה כשהיו 350 טנקים סורים מול הרמה, בתחילת אוקטובר יש בערך פי שלוש מכך. שנית, לומר 'מלחמה', מתברר, זה לא מספיק - חטיבה 188 בקו נערכת ל'יום קרב', כי זה מה שהיא רגילה לעשות.

ברמה המדינית, הסימנים מצטברים, אבל עד שאשרף מרוואן מדבר עם צבי זמיר זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, עדיין ר' אמ"ן מפרש אותם כלא-מעידים-על מלחמה, ודעתו מתקבלת. דיינו לציין שבבוקר המלחמה מקבלת אוגדה 252 - עוצבת סיני, שמחזיקה בקו התעלה - את הפקודה המוזרה, 'להיכנס לכוננות להיכנס ל'שובך יונים' - ובמילים אחרות, 'להיות בכוננות להיות בכוננות', שזה חסר פואנטה לגמרי. ורק באותו בוקר מתחילים להפיץ את ההודעה שתפרוץ מלחמה בשש בערב**.

*הקונספציה, בקיצור נמרץ:
1. סוריה לא תצא למלחמה בלי מצריים.
2. סאדאת יצא למלחמה רק כדי לכבוש את סיני כולה ו\או להשמיד את ישראל.
3. לצורך כך הוא יצטרך תקווה לנטרל את העליונות האוירית הישראלית.
4. לא יהיו לו טילי קרקע-קרקע ומפציצים ארוכי טווח שמאפשרים לפגוע בחה"א הישראלי בבסיסיו לפני 1975.
5. לפיכך לא תהיה מלחמה לפני 1975.
הקונספציה הזו הייתה נכונה כשהמציאו אותה. רק מה, אי שם סאדאת החליט לשנות את מטרות המלחמה למבצע מוגבל, שמטרתו כיבוש רצועה צרה יחסית בסיני לצורך שבירת הסטטוס-קוו. כמובן שאם היה מצליח ייתכן שהיה מנסה להתקדם הלאה - הוא ניסה ב-‏14 באוקטובר לתקוף לכיוון מצרי הג'ידי והמתלה - אבל הוא היה עומד במטרתו גם בלי להגיע למיצרים ובטח בלי להתקדם מעבר להם.
שינוי המטרות של סאדאת, שמעט מאוד במצריים היו מודעים אליו, הפך באחת את הקונספציה ללא-רלוונטית. את העליונות האוירית הישראלית סאדאת לא היה צריך לחסל לגמרי, אלא לשתק באזור מצומצם מעבר לתעלה - את זה הוא עשה בטילי נ"מ סמוך לתעלה. את עליונות השריון הישראלי הוא שיתק בעזרת חיל-רגלים מרובה נ"ט; וכיוון שהוא לא תכנן להתקדם, לפחות בשלב ראשון, יותר מכמה ק"מ מעבר לתעלה, ההכנות היו מועטות בהרבה מאשר למלחמה שמטרתה כיבוש-מחדש של סיני.

**אני חושב שמרוואן הביא את ההודעה 'לפנות ערב', ומישהו תרגם את זה לשעה מדוייקת, אבל קשה להיות בטוח. התכנית המצרית במקור באמת דיברה על אזור השקיעה, השעה 1400 הייתה פשרה בין המצרים לסורים, שלכל אחד היה נוח זמן אחר.
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564502
קונשטוק • בתשובה לטווידלדי יום ב', 21/2/2011, 12:12
השאלה של יובל בתגובה 564330 הייתה עד כמה הציבור היה מופתע
לא כל כך וותיק אבל גם לא בן 16 564503
הציבור • בתשובה לקונשטוק יום ב', 21/2/2011, 13:03
מאד.
יופי של סקירה 564497
מאיה יום ב', 21/2/2011, 7:43
מאד נהניתי והחכמתי, תודה!
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 564531
יובל נוב  (אתר) יום ג', 22/2/2011, 9:18
ביום שישי האחרות התפרסמה ב"הארץ" כתבה של אמיר אורן שעוסקת בספקולציית "אשרף מרואן הישראלי". ממסמך של המוסד שהגיע לאחרונה (כנראה בטעות) לידי "הארץ" מתגלה שבפגישה הסודית של דיין עם אחמד תוהאמי (סגן ראש ממשלת מצרים דאז) ב-‏1977, כחודשיים לפני הביקור ההיסטורי של סאדאת בארץ, אמר תוהאמי כי "מועד הפתיחה במלחמת 1967 ניתן למצרים בידי סוכן, קצין ישראלי בכיר, שמסר שהמועד יהיה בין 3 ל-‏6 ביוני". אמיר אורן מתאר את הגילוי כ"דברים מרעישים", אבל כמעט באותה הנשימה, מספר שבזכרונותיו של דיין מלפני כ-‏30 שנה הוא כתב "לרשות הריגול המצרי היה סוכן בעמדה אסטרטגית, קצין בכיר בצבא הישראלי, והוא מסר שתאריך פתיחת המתקפה הוא בין ה-‏3 ל-‏6 ביוני". לא ברור לי אם כך מה ההתרגשות, והכתבה לא עקבית בנקודה הזו.

בכל אופן, על פי הכתבה, "תוהאמי נודע כתמהוני" ו"אולי בדה את המרגל ממוחו". יתכן גם שגרעין הסיפור הוא בפרשת רפעת אל גמאל [ויקיפדיה] (שנודע גם בשמו הישראלי "ז'ק ביטון") - מרגל מצרי שפעל בארץ, אותר על-ידי המודיעין הישראלי, הפך לסוכן כפול וסייע להצלחת מבצע מוקד [ויקיפדיה] בפתיחת מלחמת ששת הימים.
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 564532
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום ג', 22/2/2011, 10:06
לא התעמקתי בפרטים, אבל הערך בוויקי האנגלית (Refaat Al-Gammal [Wikipedia]) דווקא מסכים עם הגרסה המצרית.
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 564533
הפייל הפלמוני • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 22/2/2011, 10:34
עפ''י מבחן התוצאה (של מבצע מוקד) הגירסה הישראלית סבירה יותר.
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 564535
יובל נוב  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 22/2/2011, 11:39
זה כנראה מסוג הדברים שלעולם לא נוכל לדעת עד הסוף. כולם מסכימים שאל-גמאל הוחדר לארץ ע''י המודיעין המצרי. לא שאני מבין משהו בענייני ריגול, אבל אני מאמין לגמרי לפחות לחלק מהגירסה הישראלית לפיו הוא זוהה כמרגל והוכפל. מה שאפילו המפעילים הישראלים שלו לא יכולים לדעת בוודאות (ובטח שלא אנחנו) זה האם ההכפלה הצליחה, או שהוא בעצם נשאר נאמן למפעילים המקוריים המצריים שלו. על-פי הספר ''המרגלים'' של יוסי מלמן ואיתן הבר, יש אנשי שב''כ שנותרו ספקנים לגבי הצלחת ההכפלה.

היות שכולנו יודעים איך נכתבת ויקיפדיה - גם העברית וגם האנגלית - לא הייתי ממהר להסיק מסקנות מהכתוב בה בעניין כל כך רב-מיסתורין כמו העניין הזה.
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 566780
יובל נוב  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום ה', 31/3/2011, 10:57
עוד כתבה מ"הארץ", הפעם של יוסי מלמן, על פרשת רפעת אל גמאל/ז'ק ביטון.
האם היה למצרים סוכן בצמרת צה"ל ערב מלחמת ששת הימים? 566781
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום ה', 31/3/2011, 12:04
אני יודע איך נכתבת ויקיפדיה. אבל הפרט הבא כבר נראה לי מופרך:
שימו לב שהמקור הוא מאמר בעברית שהוא בעצם תמצית של ראיון באנגלית. מגביר את החשד שמדובר על מישהו שמנסה למנוע מאחרים לשנות את השטות שהוא כתב שם.
רונן או אהרון? 565002
היא שבת, 5/3/2011, 14:09
<<"לא נותר כל מקום לספק: כך לא היה נוהג הנשיא המצרי בבוגד הגדול ביותר שידעה מצרים", כתב העיתונאי רונן ברגמן.>>

אני יודעת שאיש האקדמיה אהרן ברגמן [ויקיפדיה] היה אחד הגורמים הלא מוסמכים שלהם מסר זעירא את שמו של אשרף מרואן, ושהוא תמך בתאוריית הסוכן הכפול בספריו לפני שהשם פורסם.

האם אתה בטוח שהמקור שציטטת הוא רונן ברגמן לא אהרון?
רונן או אהרון? 565010
יובל נוב  (אתר) • בתשובה להיא שבת, 5/3/2011, 20:37
הספר לא לידי, אז אני רק 99% בטוח שמדובר ברונן ברגמן (Bergman) ולא באהרן ברגמן (Bregman). השמות אכן מבלבלים. שניהם (בנפרד) כתבו על מרואן, היו מעורבים בפרשת הדלפת השם, והם מוזכרים פעמים רבות בספר של בר-יוסף.
רונן או אהרון? 565030
היא • בתשובה ליובל נוב יום א', 6/3/2011, 11:14
מעניין :-)

זה מזכיר לי במעט מקרה עם פרופסור שהתכוון לאמר "אירוינג גופמן" (http://en.wikipedia.org/wiki/Erving_Goffman) ובמקום זה אמר "סנדר גילמן"(http://en.wikipedia.org/wiki/Sander_Gilman), או אולי להיפך. משעמד על טעותו אמר (עם לא מעט צדק בדבריו) "גילמן, גופמן, אותו סיפור".

* לחברי מערכת אייל שלום, נאבקתי שעה בערך עם הכנסת הקישוריות לויקיפדיה בתגובה קטנה זו. האם התקלות המעצבנות הן תוצר של המחשב שלי או של התוכנה שלכם?
רונן או אהרון? 565031
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה להיא יום א', 6/3/2011, 11:37
אני לא חבר מערכת, אבל לא הצלחתי להבין מתאורך מה היו הבעיות שבהן נתקלת. לדוגמה: אצלי זה עובד בסדר גמור. ואני מניח שזה לא עוזר לך במיוחד. ניסוח מחודש: אצלי, עם Mozilla Firefox [Wikipedia] אין לי בעיות. כמובן שלמדתי כבר להבין איך להסתדר עם העובדה שהסוגריים המשולשים משנות את כיוונם.
רונן או אהרון? 565032
יובל נוב  (אתר) • בתשובה להיא יום א', 6/3/2011, 12:19
עכשיו בדקתי, ואכן מדובר ברונן ברגמן, והציטוט הוא מתוך כתבה שהוא פרסם ב"ידיעות אחרונות" ב-‏2005.

לגבי הקישורים: לפעמים באמת מעצבן להתעסק עם הדו-כיווניות, אבל כדי לקשר לוויקיפדיה, לא חייבים את כל הפורמט עם הסוגריים המשולשים - אפשר פשוט להדביק בטקסט את הכתובת המלאה של הערך, ונוצר קישור מהסוג היפה. נסי ותיהני.
רונן או אהרון? 565033
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום א', 6/3/2011, 12:32
זה עובד כל עוד הערך בשורה נפרדת‏1. זה לא בהכרח יעבוד בתוך הטקסט: http://en.wikipedia.org/wiki/Asterisk . אבל זה באמת פשוט יותר.
רונן או אהרון? 565035
היא • בתשובה לצפריר כהן יום א', 6/3/2011, 14:13
תודה לשניכם.

הבעיה היא באמת בדו כיווניות או דו לשוניות של סימנים ומספרים.
בתחילה ניסיתי להוסיף קישורים מהסוג המשולש בגוף הטקסט. אז החליט המחשב שגילמן חייב לבוא לפני גופמן, ולא הסכים בשום אופן לסגור אותו בתוך המשולש הנוסף. כל ניסיותי לתיקון יצרו סלט של ויקיפדיות גופמנים וגילמנים.
בשלב השני ניסיתי לצרף את שני הקישורים (בצורת כתובות) בהערות שוליים. אז החליט המחשב ליצור את ערך הויקיפדיה המחודש "סנדר גילמן 2" (אולי כמקבילה ל"רמבו 2"?)
בסוף חזרתי לגוף הטקסט ותחמתי את הקישורים (לכתובת) בסוגריים רגילים, ובא לציון גואל.
בכל מקרה החכמתי עוד במעט מנסיוני היום ומהערותיכם בתורת ה"באגים". החיובי מכך הוא שמילאתי את המכסה היומית בלמידת דבר חדש.
בין זעירא לענת קם 574087
יובל נוב  (אתר) יום ב', 27/6/2011, 10:53
אורי בר-יוסף פרסם היום מאמר ב"הארץ", שבו הוא תמה למה ההחלטה האם להעמיד לדין את זעירא מתמהמהת כבר כשבע שנים, בעוד שמשפטה של ענת קם, שגרמה נזק מועט בהרבה, קרוב להסתיים.

בצירוף מקרים (או שמא לא? קשה לדעת, עם כל התככים האלה של עולם הריגול), הערך המומלץ היום בוויקיפדיה הוא אשרף מרואן [ויקיפדיה].
בין זעירא לענת קם 574093
אפופידס • בתשובה ליובל נוב יום ב', 27/6/2011, 12:20
טרם ראיתי בויקיפדיה ערך בעברית עם כזו כמות של מראי מקום (76).
בין זעירא לענת קם 599199
יובל נוב  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום ב', 9/7/2012, 9:24
היום התפרסם כי יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, החליט לסגור את התיק כנגד זעירא. ברדיו הבוקר הוזכרו שלושה נימוקים להחלטה: (1) זעירא מאד מבוגר, (2) הכל קרה לפני הרבה זמן, ו-(3) יהיו השלכות מאד לא נעימות לאישום כנגד אלוף (במיל.) בצה"ל. לפי ההיגיון הזה, אני מתפלא מדוע הוגש כתב אישום כנגד הירשזון בעניין המעילה שלו. הרי אפשר היה לחכות עשרים שנה עד שהוא יהיה מאד מבוגר וכל הפרשה תהיה ישנה, ובכלל, לאישום כנגד שר אוצר יש השלכות מאד לא נעימות.

יוסי לנגוצקי, מהמתלוננים נגד זעירא, שוקל פנייה לבג"ץ. אני מאחוריו.
בין זעירא לענת קם 599210
easy • בתשובה ליובל נוב יום ב', 9/7/2012, 11:25
הנימוק הכי מעצבן הוא הזמן שעבר. הזמן עבר כי למערכת אכיפת החוק לא בער לחקור את הנושא ולהחליט בסוגיה.
גם ענין הגיל הוא בעייתי ונותן לגיטימציה לעברינות בקרב קשישים.
גודווין 599215
דורון הגלילי • בתשובה לeasy יום ב', 9/7/2012, 11:53
אפשר להניח שלו ויינשטיין היה היוהמ"ש כבר בשנת 1987, איוואן דמניוק לא היה מועמד לדין, והיתה נחסכת מאיתנו הפארסה.
גודווין 609246
איציק ש. • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 14/12/2012, 17:50
אולי גם דרעי לא היה מועמד לדין.
בין זעירא לענת קם 627199
הפונז • בתשובה ליובל נוב יום ד', 5/2/2014, 13:56
לגבי טיעון ה"זה היה מזמן" - החשיפה הפומבית על ידי זעירא היא מאמצע שנות התשעים, לא כל כך מזמן. מאחר והפשע הוא החשיפה, ולא מה קרה במלחמה ב-‏73, הטיעון הזה נשמע כמו דמגוגיה לשמה.
בין זעירא לענת קם 712776
יובל נוב  (אתר) • בתשובה ליובל נוב יום ב', 20/1/2020, 14:01
יוסי מלמן מגולל בבלוג שלו ב"הארץ" את השתלשלות הדלפת השם של אשרף מרואן. זעירא שוב לא יוצא טוב.

הפוסט הנ"ל של מלמן הוא בעקבות כתבה מקיפה שלו על מרואן שהתפרסמה במוסף הארץ האחרון.
בין זעירא לענת קם 712785
אריק • בתשובה ליובל נוב יום ב', 20/1/2020, 15:51
לפי הערך אלי זעירא [ויקיפדיה] ביוני 2012 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק. אחד מנימוקיו היה: "הוא היום כבן 84, והוא אדם עתיר עשייה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת ביטחונה".

אז ביבי צריך למשוך רק עוד 14 שנה.
האמצעים המיוחדים 616081
יובל נוב  (אתר) יום ב', 27/5/2013, 10:41
ב"מערכות" האחרון התפרסם מאמר מקיף של אורי בר יוסף: "אי-הפעלת 'אמצעי האיסוף המיוחדים' והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים". מומלץ מאד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה הצבאית/מודיעינית של התקופה, ובפרשת זעירא ו"האמצעים המיוחדים" בפרט.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות