סידיבי ואידיאל היופי הלבן | 3252 | ||||||||
|
סידיבי ואידיאל היופי הלבן | 3252 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
סיפור מהחיים: בן משפחתי, לבנבן וכחול עיניים ממוצא פולני, התחתן עם יפהפיה כהת עור ממוצא תימני-לובי. בתם יצאה בהירה עם עיניים כחולות, וכשהאם לוקחת אותה איתה לקניון, ה"רוסיות" למיניהן שואלות אותה אם היא האומנת. כשהיא אומרת שהיא האמא, הן שואלות אם האב רוסי, וכשהן שומעות שהוא פולני הן נרגעות מעט, אך לא לגמרי. ישראל 2010. |
|
||||
|
||||
בגן של הילד שלי יש ילד שאביו יהודי ואמו סינית. היא סיפרה לנו פעם שכולם תמיד מניחים שהיא הנני שלו. קנדה 2010. (חוץ מזה, איכשהו זה עדיין מפתיע אותי ילד והורה בצבעי עור שונים. לא מפריע לי, אבל לוקח לי שניה לעכל כל פעם מחדש). |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שגם בקנדה אנשים פונים בשאלות אישיות להחריד לזרים מוחלטים בקניון? קשה להאמין. |
|
||||
|
||||
מניחים שהיא הנני, זה לא אומר ששואלים שאלות כבר בשלב המפגש המקרי בקניון... |
|
||||
|
||||
השאלה המתבקשת: מה הסיכוי שילד שם יהיה עם האומנת? האם המסקנה הזו סבירה יותר (בהנתן שהאם לא נראית דומה לילד. לפחות לא ממבט ראשון). |
|
||||
|
||||
שאלה: אם האשה בהירה והילד כהה, האם היו מניחים שהיא המטפלת שלו? ניחוש לא מלומד: היו מניחים שהיא אימצה אותו. |
|
||||
|
||||
אני נזכר שלפני כשנה, ב-Times square, עברו לידי במהירות גבר נמוך שחור, בעל תווי פנים קצת גסים, כאשר לצידו אחז הוא היטב ילדה לבנה בעלת מבנה פנים עדין, כבת 10-8. הסתובבתי ועקבתי אחריהם במשך כדקה כדי לראות אם היא מראה סימני מצוקה או אדישות, אבל נראה היה שהם ביחסים די טובים, וזה גם היה באמצע היום במקום הומה שוטרים ועמך, אז הנחתי שהכל בסדר והמשכתי בדרכי. |
|
||||
|
||||
השאלה/בדיחה היתה האם צריך לסווג אותך כגיבור או כגזען. הריקרולינג שלך מציע סיווג שלישי |
|
||||
|
||||
שאלתי מה יותר נפוץ בפועל. לא מה יותר תקין פוליטית או מה שאנשים יחשבו. |
|
||||
|
||||
כתבת צבע קטנה על הנושא הזה: עם כל הנזקים שמודל היופי המערבי יכול ליצור, צריך לזכור שמודלי יופי אחרים גרמו צרות גדולות עוד יותר. לדוגמה: כריכת רגליים [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
ומכיוון שאני לא מרגיש שום צורך למרוד ב''עריצות'' גם בעתיד אני לא אחשוב שהיא יפה. |
|
||||
|
||||
ואם כבר חוגגים אז לחגוג עד הסוף: זה לא שיש לה איזה קילו-שניים של עגלגלות, זה לא שהיא "לא קורבן אופנה או הרעבה עצמית", או איזה ביטוי חביב (וקצת צבוע) כזה מבית היוצר של העיתונאית הישראלית - לא ולא! הבחורה היא מתאגרפת במשקל כבד, ויש לקוות לשני דברים: 1. שהיא תספיק לעשות דיאטה (נכונה, מאוזנת, לאט-לאט) לפני שהיא תמות משבץ לב. 2. ושעודפי המשקל שלה לא ייהפכו לחלק מאידיאל היופי של אף אחת, אמריקאית או ישראלית, שחורה או לבנה או כחולה. |
|
||||
|
||||
בהרבה תרבויות, ולא רק במערב הלבן, אידיאל היופי נקשר לסימטריה ופרופורציות. עודפי המשקל של הגב' בתמונת השער ממש לא מקובלים על נשות יפאן הדקיקות והמטופחות, כמו גם על הסיניות העירוניות. |
|
||||
|
||||
נעלי העקב שלנו לא הרבה יותר טובות. |
|
||||
|
||||
למעשה, הן כן. כי מי שכרכו רגליה, יכולה ללכת רק עם נעליים יעודיות, וגם זה מעט מאוד. ובנעלי עקב, דרוש שימוש רב על מנת שיגרם נזק, והנזק משני למדי, בהשוואה לנזק של רגלי הלוטוס. |
|
||||
|
||||
סער מתעלמת מכמה בעיות משמעויות יותר בתמונה - למשל העובדה שסידיבי הובהרה דיגיטלית, או שבניגוד לתמונות שער רגילות, כאן רואים רק את הפנים וקצת כתפיים, ולא את כל הגוף, כמו אומרים - "נכון, היא שמנה, אבל יש לה אופי מצוין!". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתחילת השנה הקדיש מגזין האופנה היותר פרוגרסיבי V מהדורה לנשים מלאות, לא מתוך כוונה ללעוג או לפגוע "גדולות, קטנות, זעירות, גזרה גדולה - כולן יפות" אמר המנהל הקריאטיבי של הירחון. הירחון הציג תמונות של נשים מלאות וחושניות בבגדי ים זעירים וכו' המציגות לראווה בטנים גועשות, ירכיים רבות עוצמה והרבה ידיות אהבה. כמה בלוגרים העדיפו להתעלם בעקבות המעצב קארל לאגרפלד שקבע שאף אחד לא רוצה לראות אישה עגלגלת. (הציטוט בכותרת הוא של בריג'יט ג'ונס). |
|
||||
|
||||
דורון פישלר כתב על V: "אלא מה, במגזינים כמו V כנראה לא מסוגלים לעמוד באינסטינקט הדורש מהם לרטש כל תמונה שהיא. התמונות עברו טיפול פוטושופ יסודי מאוד: ההיקפים של הדוגמניות אמנם לא הוצרו, אבל העור שלהן הוחלק לרמה הפלסטיקית הרגילה בתמונות דוגמנות, והקימורים שלהן הודגשו והוגזמו על פי הסטנדרטים הרגילים - מה שנותן לתמונות מראה ביזארי וכמעט חייזרי. גוף שמן פשוט לא נראה ככה. הדוגמניות של V נראות כמו בלונים מקופלים. סחתיין על שיוויון ההזדמנויות לנשים בגודל אמיתי, אבל מכאן ועד הצגת המציאות יש עוד מרחק גדול. לא נורא, זאת התקדמות. תמשיכו להתאמן." |
|
||||
|
||||
בעקבות הרצח בלקיה טוען חאלד אלסאנע כי "הבעיה האמיתית היא הנשק הלא חוקי המצוי במגזר, גם אצל ילדים מתחת לגיל 16. אי אפשר להמשיך במצב הזה, אבל המשטרה לא עושה דבר בעניין". אי השמת החוקים או הקריטריונים על קבוצה היא אפליה, אולי אפליה קלה או כזאת שהקבוצה שמחה עליה אבל עדין אפליה. |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה לראות את תגובתו של חאלד אלסאנע, ברגע שהמשטרה תתחיל לעשות משהו בעניין. יש לי איזו הרגשה שהוא יהיה ראשון המוחים על אפליה. |
|
||||
|
||||
1) ההרגשה שאתה מעל החוק או שהחוקים לא נועדו לשכמותך היא הרגשה מאוד פופולרית ומאוד אינפנטילית. כמובן בלי האינפנטילים ה מתמטיקה לא הייתה שלמה. 2. באמריקה זה יותר בולט. ציטוט מהכתבה: "בשנה שעברה, למשל, הוא ליווה את אחת משתי בנותיו, שהיתה אז בת חמש, לטקס קבלת תואר תלמידת החודש. 40 ילדים זכו בתואר הנכסף. "היא עשתה פוסטר של עצמה והיתה צריכה לכתוב את כל הסיבות שבגללן היא כוכבת"". |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה תלוי באיך המשטרה תעשה את זה. |
|
||||
|
||||
איך נראה לך שהמשטרה יכולה לעשות את זה בלי לעורר התנגדות? |
|
||||
|
||||
בשיתוף פעולה עם הקהילה המקומית. למשל, להקים תחנת משטרה מקומית ולגייס אליה שוטרים ומתנדבים מהאזור. לפעול יחד עם ארגונים אזרחיים במקום כדי לקדם מודעות ושיתוף פעולה (הדדי) בין הרשויות לבין האזרחים. באופן כללי, לנהוג כאילו המשטרה נמצאת שם כדי לשמור על האזרחים מפני פורעי חוק, ולא מפני שהיא חושבת שהאזרחים עצמם הם הגורם שמפניו צריך להגן. |
|
||||
|
||||
הצעות טובות. האם זו דרכה של המשטרה בישובים יהודיים? |
|
||||
|
||||
ברור שלא. הרי ביישוב יהודי לא יחטפו שוטרים אם תכנס לשם ניידת, אז למה לבזבז תקציבים יקרים על כל מה שדובי הציע? |
|
||||
|
||||
המשטרה בישובים יהודיים אינה סובלת מתדמית ארוכת שנים (ומוצדקת ברובה) כנציגתו של שלטון עוין, אין לה היסטוריה של מעצרי שווא והטרדות של תושבים רק בגלל זהותם הלאומית. ובכל זאת, כן, המשטרה מפעילה משמר אזרחי בישובים רבים ומשתפת פעולה באופן הדוק עם השלטון המקומי וקבוצות אזרחיות רלוונטיות. |
|
||||
|
||||
השלטון המקומי? ביישוב יהודי השלטון המקומי הוא ישראל, זה נכון שביישובים ערביים מסויימים, השליט המקומי הוא בעצם אבו-מאזן. |
|
||||
|
||||
העיריות והמועצות. |
|
||||
|
||||
המשמר האזרחי קשור לעריה? תמיד הייתי בטוח שהוא מאורגן ע"י המשטרה. לא ברור לי איזה שיתוף פעולה יש בין העיריה לבין המשטרה בעיר רגילה. |
|
||||
|
||||
חיפוש של "שיטור קהילתי" לא מצאתי דף הסבר אחד טוב יותר בחיפוש ראשוני. אם אני מבין נכון, התקציב מגיע מהמשטרה. מדובר על שוטרים ומתנדבי משמר אזרחי, והם פועלים בקשר עם הרשות המקומית. |
|
||||
|
||||
אבל עדיין לא הבנתי, מה התפקיד של העיריה בסיפור? |
|
||||
|
||||
"יחידת ההתנדבות הבסיסית מוקמה במבני ציבור שהרשויות המקומיות הקצו לשם כך ואלו גם סייעו בגיוס, תקצוב, טקסים ועוד." (המשמר האזרחי [ויקיפדיה]) |
|
||||
|
||||
אני לא אכנס כאן לויכוח, ואפילו לא אביא מובאות, אבל הסיכום (מזכרוני) לגבי האירועים הפליליים, כולל שיעור רציחות ותאונות דרכים מבהילים, ויחס הנלווה למשטרה ולחוק שרק מחמיר ככל היחס אליהם משתפר (עם שנים), הן של ההמונים והן של ההנהגה הערבית כולל בעיקר הטחת האשמות על אי-פעולה של המשטרה או תקיפתה כשהיא כן פועלת, ושום מרכיב (כמעט) של נטילת אחריות של האוכלוסיה על מעשיה1 או ניסיון של הנהגה כלשהי שם ללכת בדרך סטטיסטית חדשה; זאת למעט דוגמאות כגון מצעד בודד בנצרת בשנים האחרונות (נגד רצח נשים) והצהרות מעטות של עובדים סוציאלים שנבלעו בסאון תרבות האשמת האחר. אני מצטער שבמקום לחזק את ידיהם של גורמי שיפור עצמי באוכלוסיה, בוחרים גופי שמאל בארץ ובעולם לגבות דווקא גורמים ריאקציוניים בעולם הערבי, כולל זה הישראלי. ספציפית לגבי יחס משטרת ישראל לערביי ישראל, עם כל החריגות, ובשנים מסויימות הכלל הרווח, ביחס לאוכלוסיה זו, הוא עדיין טוב יותר מאשר רוב המשטרות בעולם מתייחסות לאוכלוסיה מאותה הקבוצה האתנית ובוודאי2 טוב פי כמה מזה לו הם היו זוכים ממשטרה שלהם. 1 דוגמונת מבין רבים - עניין השירות הלאומי שהיה יכול לעשות נפלאות גם בתחום זה. 2 על סמך מדגם מייצג של עצמאות ערבית |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |