לא ליצוא גז מישראל 3234
ראיון ב''דה-מרקר'' עם פרופסור ברנדה שפר, מומחית לפוליטיקה של הגז
בראיון עם אבי בר־אלי ב-TheMarker מסבירה פרופסור ברנדה שפר מאוניברסיטת חיפה - מומחית לניהול משאבי אנרגיה, ובפרט גז - מדוע אין באמת לחברות הגז פוטנציאל יצוא סביר, ודיבוריהן על יצוא הם כנראה לצורכי מיקוח על המחיר שבו ימכר הגז בישראל. יתרה מזו, לדבריה, מוטב לישראל לשמור את עתודות הגז לצרכיה שלה, גם על חשבון רווחים כספיים בטווח הקצר.

באשר לשאלת שינוי גובה התמלוגים שתקבל המדינה מחברות הגז, נושא שבו דנה כיום ועדת ששינסקי, היא מניחה מהניסיון בעולם ששינוי כזה יהיה קשה, אך העלאת מיסוי סקטוריאלית היא סבירה.

עוד בראיון, סקירה חפוזה אך מקיפה של שוק הגז העולמי, וכן דיון ב"קללת המשאבים" - העובדה כי מדינות שזכו באוצר טבע לרוב רק ניזוקו מזרימת הכסף שהביא.

יש לציין כי ב"דה־מרקר" יש בשבועות האחרונים רוב גדול למאמרים התומכים בהגדלת חלקה של המדינה ברווחי הגז, על חשבון חברות החיפוש.
קישורים
ראיון - ב"דה־מרקר"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קללת המשאבים 548545
מוזר לי התיאור שניתן (בעקיפין) למושג קללת המשאבים בכתבה. ה''קללה'' אינה תופעה פוליטית או פסיכולוגית כפי שנרמז שם, אלא תופעה כלכלית. זה לא שמדינות עם הרבה משאבים מפגינות חמדנות ולכן זה לא עובד.
כאשר למדינה יש תחום יצוא שמתבסס על משאב טבעי, הדבר מוביל לייסוף של המטבע המקומי הרבה מעבר לשווי האמיתי שלו בהתבסס על יכולת היצוא של המדינה (לא כולל אותו משאב). מכיוון שכריית משאבים דורשת מעט מאוד פיתוח של הון אנושי, המשמעות היא שתעשיות נוספות שמנסות להתפתח באותה מדינה אינן יכולות להיות תחרותיות (כי, כאמור, המטבע יקר מדי), וכך יש הסתמכות הולכת וגוברת על אותו משאב טבעי. למעשה, גילוי של משאבים טבעיים חונק תעשיות מתפתחות אחרות שקיימות במדינה. ומכיוון שכריית משאבים מרכזת את הרווחים במעט מאוד ידיים, אין פיזור של הרווחים בקרב הציבור ולא מתפתחת גם תעשיית שירותים שתתבסס על מעמד בינוני רחב.
קללת המשאבים 548548
התיאור שלך נכון, אבל לא מדובר בחוק טבע. אם היצוא גורם לקניית מטבע מקומי, אז המטבע מתחזק, אבל הצעה אחת (שמוזכרת) למשל היא השקעה של התמלוגים בחו''ל. אם נוסיף לכך שחלק ניכר מהשליטה (ולכן מהרווח) נמצא בידיים זרות, נקבל קניה נטו נמוכה של מטבע מקומי.

וגם זה כאמור, רק על היצוא, שיהווה, אם בכלל, חלק קטן מההפקה (למרות שגם הקטנת יבוא הדלקים יחזק את המטבע).
קללת המשאבים 548564
קללת המשאבים נובעת ממקורות שונים לדעתי.
במצב "נורמלי" הכנסות הממשלה תלויות במידת הפרודוקטיביות של הכלכלה המקומית. מצד שני, הגדלת היקף הפעילות הממשלתית פוגע ביכולת הייצור של הכלכלה. מצב זה גורם לכך שככל שהממשלה מפריעה יותר לפעילות הכלכלית כך קטנים מקורות ההכנסה שלה, מה שפוגם ביציבות המשטר והיכולת שלו להפריע לפעילות הכלכלית. זה אומר שיש מתאם בין היכולת של הממשלה לרמוס את האזרחים מחד, והיכולת שלה לשרוד מאידך. זה לא אומר שמשטרים רומסניים לא יכולים להתקיים (ע"ע קובה וצפון קוריאה) אבל הדבר בכל זאת תורם לפחות לקיצור החיים ויכולת ההתפשטות של משטרים כאלו.

לעומת זאת, התמלוגים הרבים שהמשאבים מעתירים על הממשלה מעניקים לה מקורות הכנסה שאינם קשורים בביצועי הכלכלה המקומית ובמידת ההפרעה שהיא מייצרת ולכן מעניקים לה את האפשרות לדכא את האזרחים ואת הפעילות הכלכלית מבלי לפגוע ביציבות המשטר. מאחר והנטיה לרמוס את האזרחים היא תשוקתה של כל ממשלה, אין פלא שמדינות רבות המבורכות במשאבים טבעיים הופכות להיות מקומות שמאוד לא נעים לחיות בהם (ונצואלה אמרנו? ערב הסעודית?)
קללת המשאבים 548683
מבלי להכנס להסברים מלומדים לתופעה אני יכול לחשוב על מספר מדינות שהתברכו במשאבים כגון ערב הסעודית, נסיכויות הנפט, אירן, עירק, לוב. לעומתן מדינות עניות במשאבים כמו יפן וישראל. לאיזו קטגריה אנחנו רוצים להשתייך?
קללת המשאבים 548685
יש גם קבוצה של מדינות מתועשות שהתברכו במשאבים. ארה"ב, רוסיה, סין. בתחום הנפט: בריטניה, קנדה, נורווגיה. לאיזו קטגוריה אנחנו רוצים להשתייך?
קללת המשאבים 548688
אני לא בטוח שראוי להשוות את קנדה לנורווגיה. נפט מהווה פחות מ-‏3 אחוז מהתל"ג של קנדה, וכמעט רבע מהתל"ג של נורווגיה.

(בלי קשר, קנדה היא אחת המדינות הבודדות שהן יצואניות נפט נטו, פחות בגלל כמות הנפט שהיא מייצרת, ויותר בגלל שרוב צריכת האנרגיה שלה מגיעה ממפעלים הידרואלקטריים.)
קללת המשאבים 548698
האנרגיה ההידרואלקטרית מחליפה פחם וגרעין, לא נפט. היא משמשת ליצור חשמל ולא להנעת מכוניות, וחשמל בדרך כלל לא מיוצר מנפט (אלא אם אתה סעודיה, נניח).
קללת המשאבים 548729
א. מה עם גז טבעי?
ב. מכוניות היברידיות.
ג. קנדה היא אחת מצרכניות האנרגיה לנפש הגדולות בעולם, בעיקר בגלל החשמל ההידרואלקטרי הזול.
קללת המשאבים 549614
או קיי, גם גז טבעי.
מכוניות היברידיות אינן צורכות חשמל מהרשת אלא מייצרות אותו בעזרת המנוע שלהן. רק כעת מתחילות לצאת לשוק מכוניות שיכולות להיטען גם מהרשת (Plug-In Hybrid) אבל כל מה שהתקיים עד היום (וכל מה שיתקיים בכמויות משמעותיות בשנתיים-שלוש הקרובות) יפיק את החשמל מהדלק. אם הפרויקט של שי אגסי יצליח אז דברים ישתנו, אבל אני מסופק מאד לגבי זה.
קללת המשאבים 548574
אם הבנתי נכון את ההסבר שלך לקללת המשאבים אז זו תופעה שתשפיע בעיקר על מדינות ''מתפתחות'' שאין בהן תעשיות מפותחות ומעמד בינוני רחב
ישראל היא לא כזאת
קללת המשאבים 548582
מדינות "מתפתחות" שאין בהן תעשיות מפותחות ומעמד בינוני רחב כמו נורווגיה למשל?
קללת המשאבים 548625
מה היא ההשפעה של הנפט על הכלכלה והחברה בנורבגיה?

אני לא נורבגולוג אבל נראה לי שההשפעת הנפט על נורבגיה היא קטנה יחסית להשפעה שלו על ניגריה או על צעיר הסעודית
קללת המשאבים 548766
אתה טועה. הנפט הוא הגורם הכמעט בלעדי להתעשרות נורבגיה. ואיפה זה צעיר?
קללת המשאבים 548768
Arabia is still young
קללת המשאבים 548813
אני מסכים בהחלט שהנפט עזר לנורבגיה אבל איפה פה קללת המשאבים?

ניגריה וסעודיה לעומת זאת הן מדינות שהנפט הורס לדעתי - על אחת באופן שונה

מוצא הצעירים
קללת המשאבים 548658
האזכור של נורווגיה בכלל לא ברור לי. נורווגיה פיגרה אחרי שכנותיה הרבה לפני שנתגלה בה נפט. למעשה, היא התחילה להדביק את דנמרק ושוודיה רק בשנות ה-‏70 (הנפט התגלה ב-‏1969). אמנם חלה האטה בקצב הגידול אחרי רבע מאה, בערך, אבל נראה לי קצת מוזר לטעון שמכל הגורמים האפשריים, רק גילויו של נפט 25 שנים קודם לכן יכול להסביר את זה.
בקיצור, אני לא כלכלן, אבל הטיעון כאן נראה לי מוזר מאוד, ולפחות במסגרת הראיון לא ניתנו לי סיבות לחשוב שיש הגיון כלכלי בבסיסו.
קללת המשאבים 548662
אני חושב שדורון התכוון לשים <סרקזם> לפני התגובה שלו
קללת המשאבים 548665
אני הבנתי. אבל מהסרקזם הזה נובע שזה לא יכול להיות שהקללה רלוונטית רק למדינות מתפתחות, כי נורווגיה היא לא מדינה מתפתחת, והנה גם שם הקללה עובדת. אני הראיתי שאין סיבה לחשוב שהקללה עבדה בנורווגיה, ולכן הכללתה בטיעון על ידי המרואיינת הייתה מוזרה.
קללת המשאבים 548623
מוזר, מסתבר שהדבר עליו תמיד קוננו והתבדחנו ולהיפוכו התפללנו, דהינו חוסר מזלנו הפחממני לעומת זה של סביבתנו, היה בעצם ברכה שאחראית במידה לא מבוטלת להפיכת ישראל למה שהיא היום, מה שמאויים עתה ע"י התגשמות אותן תפילות. קצת מזכיר לי את סיפור <וקיפדיה סולון בלודיה>. בקיצור - איך נפטרים מן העונש הזה? אולי נמסור אותו לגרועים שבאויבנו?
קללת המשאבים 548632
סולון בלודיה [ויקיפדיה]
קללת המשאבים 548661
אה, זה קל: לא ניקח תמלוגים, ונשאיר את כל ההכנסות לחברות מחו"ל ולתשובה ושות'‏1 שממילא יוציאו את רוב הכסף לחו"ל, ובא לציון גואל.

1 סוג של הגרועים שבאויבינו, אם תרצה.
הקרן החדשה לישראל 548556
ראיתי ברשת (אאל"ט ב nrg ) פרסומת שמאשימה את הקרן החדשה לישראל בתמיכה בשינוי התמלוגים על הגז
מה שמייד מעלה את השאלה מי הבעלים של דה מרקר ?
הקרן החדשה לישראל 548568
אני לא יודע לגבי דה-מרקר (הבעלים שלו היא קבוצת "הארץ" שבבעלות משפחת שוקן וחברה גרמנית ששכחתי את שמה), אבל עיתון "מעריב" ואתר nrg שייכים להכשרת הישוב בבעלות עופר נמרודי, המחזיק גם - דרך חברת IPC - ברשיונות לחיפוש גז. כך שכאשר מעריב נותן במה למסע נגד העלאת תעריפי הגז, בהחלט יש בזה ניגוד ענינים.
הקרן החדשה לישראל 548570
האמת היא ששאלה מסקרנת יותר מבחינתי כרגע היא מה עומד מאחורי המתקפה של מעריב נגד יואב גלנט. האם גלנט הוא היעד או שמא ברק? אם ברק אז למה ברק? האם מעריב מרגיש מחויב לתקוף דווקא את ברק משום שידיעות תוקף את נתניהו, או שיש סיבה מוחשית יותר לכך?
מה הקשר לגז? 548573
ואם מעריב בקטע של תקבולת ניגודית ו/או משלימה עם ידיעות האם זה לא אומר שהם צריכים לתקוף את ליבני (זוכר/ת אותה?)?
מה הקשר לגז? 548586
בשביל זה יש את ארי שביט בהארץ. האמת היא שאין הרבה מה לתקוף אותה - היא כל כך לא אפקטיבית כראש אופוזיציה שלתקוף אותה זה כמו לתקוף את האוויר.
הקרן החדשה לישראל 549119
נצל"ש

לדעתי, "פרשת גלנט" היא ניפוח תקשורתי של שטות, אבל אני לא רוצה לעסוק בפרשה עצמה אלא באחד מספיחיה.
כזכור, אברמוביץ' תיאר את המקור שלו "מקור אמין ופורה מזה שלושה עשורים". האם מכאן נובע שלסיבוני מסורת ארוכה של הדלפות? אולי כדאי לבדוק את זה, יכול להיות שהוא הדליף דברים משמעותיים בהרבה מהשטות שבה עוסקת הפרשה הנוכחית.
הקרן החדשה לישראל 548572
אני לא בטוח שזה היה דווקא ב nrg
זו הייתה פרסומת כלומר מודעה בתשלום בצד העמוד לא כתבה או מאמר
השאלה על הבעלות של דה מרקר הייתה רטורית
הקרן החדשה לישראל 548578
אבל ב-"מעריב" כן התפרסם טור של בן כספית המקדם את קמפיין ההכפשה וטוען לניגוד עניינים בכך שזוגתו של אחד מחברי הועדה שתעסוק בתקבולי הגז היא חברה בקרן החדשה. זהו כמובן ניגוד עניינים שלא קיים (כל מה שזה אומר הוא שלזוגתו של אחד מחברי הועדה יש דעה), בניגוד לניגוד העניינים של כספית ו-"מעריב" הנובע מבעלותו של נמרודי על רשיונות לחיפוש גז.
הקרן החדשה לישראל 548592
ראוי לזכור כי בן כספית היה השופר הראשון שפרסם את הקמפיין של אם תרצו נגד הקרן החדשה לישראל. זה לא מפתיע, כי התברר שמי שמוביל את שני הקמפיינים היא חברת יחסי הציבור EDK (משה קלוגהפט ושמוליק ויליאן), ולכן מובן שבן כספית יבחר להיות השופר הראשון של הקמפיין החדש. יש סימנים שאם תרצו מהווה את צינור העברת הכספים של תא בר אילן של הפורום למען ארץ ישראל.
הקרן החדשה לישראל 548627
יש סימנים לצינור?

אז אלה כנראה סימני נפט

אם היית טורח לקרוא את הקישור שלך לכתבה של דה מרקר על קמפיין הגז הערבי היית רואה שאם תרצו לא מוזכרת שם בכלל

ובכלל מה אתה רוצה מאם תרצו או מהפורום? יש לך בעייה עם חופש הדיבור ?
הקרן החדשה לישראל 548629
כאמור בתגובה 548594, הקמפיין שלהם הוא עבודה ערבית.
בשולי החדשות 548594
דיון על מלחמת המודעות של "הפורום למען ארץ ישראל" כנגד הקרן החדשה עשוי לעניין קוראים אחדים (ירדן!) http://dagesh.wordpress.com/2010/08/11/%d7%94%d7%a9%...
דברי במספרים גברת... 548647
הגברת מעט סותרת את עצמה, ראשית היא טוענת בתוקף לאורך מספר פסקאות שלא יימצא שוק לגז הישראלי, אחרי זה היא טוענת שישראל רוצה לגמור את מאגרי הגז שלה תוך 30 שנה (הייתר לייצוא), ועוד מוסיפה שהייצוא (שאין לו שוק כזכור) יגרום למחלה קשה ויהפוך אותנו לחוטבי עצים ושואבי מים.

אבל, מה שחסר בכתבה הזאת זה מספרים, נניח והתחזיות ייתגשמו, וצריכת הגז בישראל תעלה ב-‏3 אחוז לשנה, תוך כמה זמן ייגמר הגז, אולי מדובר בתגלית שמספקת את צרכינו למאה השנים הבאות ואין סיבה לא לייצא, ואם הגז ייוצא במהירות המקסימלית האפשרית, תוך כמה זמן הוא ייגמר? וכמה כסף זה יכניס למדינה מדי שנה? (אולי נניח מדובר רק במיליארד שקל בשנה, סכום זניח במונחי תקציב המדינה?). הבו לנו מספרים!

תיבנה תחנת כח גרעינית בישראל (nimby כמובן) וישא"ק!
דברי במספרים גברת... 548667
זו לא עד כדי כך סתירה. אי אפשר לייצא כי אין שוק, אבל אפילו אם אפשר היה לייצא לא היה כדאי. (אפשר גם להפוך את הסדר, לפי הטעם.)
דברי במספרים גברת... 548838
הדבר הכי מעניין בהקשר הזה הוא שאם, כמו שהיא אומרת, המחיר ינופח בהרבה לעומת המחיר הראלי , בעזרת כל הקרנבל הזה שאנחנו רואים סביבנו שחוגג את הרווח העצום שהגז הזה יבוא, כשלמעשה אנחנו הצרכן היחיד לגז הזה, אז במקום להיות בעמדת מיקוח טובה לגבי המחיר אולי אפילו נגיע למצב שבו המחיר כל כך גבוהה שגם העלאת תמלוגים לא תשנה כל כך....
תחשבו על זה נניח שהמאבק להעלאת התמלוגים יסתיים ב 50 50 מספיק שמחיר הגז יוכפל ממחירו הריאלי וכבר בעצם לא עשינו כלום...
דברי במספרים גברת... 548890
אלו שתומכים בהעלאת התעריפים מסתמכים על כך שבעולם יש מיסים גבוהים יותר מבארץ, ואם שם אפשר להפיק גז במחיר שהשוק קונה, אז גם פה אפשר.
624140
בג"ץ לא שעה לעתירה שמתווה יצוא הגז יחייב את אישור הכנסת.
לא הצלחתי להבין: מה מונע מחברי הכנסת גפני, יחימוביץ' ושות' ליזום דיון בכנסת, או להציע חוק ובו מתווה משלהם?
624146
אף אחד לא מפריע להם להשחית את זמנם בניסוח הצעת חוק שתידחה בשלב כזה או אחר. יכול להיות שהם עוד יעשו את זה, בשביל כותרת בעיתון. לנתניהו יש את הרוב להעביר כל חוק גז סביר (והחקיקה המוצעת מאוד סבירה), אז גם אם בג''ץ היה פוסק הפוך, זה לא היה משנה במבחן התוצאה. אבל בדרך, מפלגת העבודה היתה מנסה לגרוף הון פוליטי, בטענה שהחוק של נתניהו משרת את בעלי ההון. כרגע, ההון הפוליטי הצטמצם מאוד, היות וברור שכל חוק שהם מקדמים זה לשחק ב''נדמה לי''.
עתירת המחוקקים 624147
מילא יחימוביץ', ברוורמן וגפני, אבל רובי ריבלין כאחד העותרים? זה הפתיע אותי.
עתירת המחוקקים 624149
רובי ריבלין כבר שנים מנסה לקדם עצמו בתור ״נשיא המדינה הבא״, בפרט לתמוך באופוזיציה בנושאים ״ממלכתיים״.
עתירת המחוקקים 624169
רובי ריבלין במשך שנים רבות (במיוחד, אבל לא רק, במהלך כהונתו כיו''ר הכנסת) פועל על מנת לחזק את כוחה של הרשות המחוקקת מול זה של המבצעת.
עתירתו של ריבלין לא מתייחסת למהו אחוז הגז שייוצא, אלא למי יחליט על אחוז זה.
624248
מה מונע מהעבודה עכשיו לגרוף הון פוליטי בטענה שהמתווה של נתניהו משרת את בעלי ההון?
624252
גם עכשיו הם מנסים לגרוף הון, בהצלחה חלקית ביותר.

האימפקט התקשורתי של הצבעה בכנסת, אחרי שבג"צ כופף את ראש הממשלה לקיימה נגד רצונו, והוא צריך לשנות את החוק, גדול מזה של הצבעה על חוק שנדחה ברוב של 12 מול 7‏1, או נקבר באיזו ועדה עד ליום שיגמר הגז. יתרה מזאת, גם בכנסת תהיה מחלוקת, משא-ומתן בתוך הקואליציה, כאשר נקודת הפתיחה היא כמובן המצב הקיים (שהוא החמרה של מסקנות ועדה שמונתה לנושא). הקרנבל ימשך יותר זמן, ויתן במה רחבה יותר, לאילו שאין להם צורך לאזן תקציבים, להציג את רוחב ליבם (על חשבון הברון).

1 אחרי קיזוזים כמובן
624335
נכחתי בדיון בבג''ץ. השופטים שאלו בדיוק את השאלה הזו בערך עשר פעמים. אם נתמצת את התשובות שהם קיבלו אז הן מסתכמות בערך ב-''אין מצב שהיינו מצליחים לקדם חקיקה כל עוד הממשלה מתנגדת להסדרת הנושא בחקיקה''.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים