 |
מדענים סינתזו גנום חיידקי מלא, והשלימו טיוטה של גנום האדם הניאנדרטלי | 3222 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
לפחות תגובה אחת, אמנם לא קשורה ישירות, רק כדי שהעדכון הזה לא ישאר מיותם. השוואה בין הגנום של טיבטים וסינים ממוצא האן מראה שלפחות 30 גנים עברו שינוי אבולוציוני המאפשר חיים ברמות ההגבוהות של טיבט בהן האוויר מכיל 60% חמצן בהשוואה לגובה פני הים. אם תיארוך הפיצול הגנטי יתברר כנכון, לפני כ-3000 שנה, זה יהיה השינוי האבולוציוני המאוחר והמהיר ביותר בבני אדם. עמידות ללקטוז, שארעה לפני כ-7500 שנה בצפון אירופה, נחשבה עד כה לשינוי האבולוציוני המאוחר ביותר. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם גנים ניאנדרטלים בכל זאת מצאו את דרכם לגנום של ההומו סאפיינס המודרני, זהו אכן חידוש השולל את מה שהיה מקובל עד עתה. אלא שיש כאן משהו שאינו מובן לי. העובדה שיש דמיון בין קטעי גנים ניאנדרטליים לגנים שלנו אינה בבחינת הוכחה. הרי יש דמיון גדול גם בין הגנים של האדם לאלו של השימפנזה. כדי שיוכח קשר גנטי כזה, צריך למצוא גנים האופייניים במיוחד רק לניאנדרטאלים, אצל האדם המודרני. כוונתי היא שהדמיון לא יכול להיות בכל מקום אלא רק במקום שנמצא רק אצל הניאנדרטלים. שאלה מעניינת נוספת היא היכן מוצאים הבדל משמעותי בין הניאנדרטל לאדם המודרני. התשובה לשאלה הזו יכולה להסביר לנו מה היה יתרונו היחסי של הסאפיינס מאפריקה שאיפשר לו לשרוד בזמן שהניאנדרטל נכחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט "אדם הנבון הזדווג עם ניאנדרטלים לאחר צאתו מאפריקה. האומדן למידת התרומה הניאנדרטלית לאדם האירופאי נעה בין אחוז אחד לארבעה." מעבר לזה שיש לנו dna גם של הומו-ספיאנס לפני היציאה מאפריקה כך שיש למה להשוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ברור. אחוז אחד לארבעה של מה? מבחינת כלל הגנום, אאל"ט ההבדל בין אדם לפרימאטים האחרים הוא פחות מאחוז אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, הטענה היא שבאדם האירופאי, בין אחוז לראבעה מראים דמיון גדול יותר לניאנדרטלי מלאפריקאי, לכן החלק הזה בגנום נורש מניאנדרטלים (הזדווגות מוצלחת שעבירה מידע גנטי שהתמעט עם הזמן). החלק הזה, מראש היה ברמת דמיון של כנראה ~99% (למרות שזה תלוי איך מודדים, מה גם שהערכות מהשנה האחרונה העלו משמעותית את מידת השוני בין בני אדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לדעת כמה זיווגים כאלה צריכים להתרחש כדי להגיע למצב כזה. אם נניח שיש לנו שתי קהילות שחיות במשך כמה דורות (עשרים דורות, נניח) בנפרד זו מזו אבל בסמיכות, מה שיעור הזיווגים המעורבים שיביאו למצב כזה? עוד שאלה, למבינים יותר ממני בגנטיקה: להבנתי הדלה, אדם לא יורש גנים בודדים, הוא יורש כרומוזומים. יש מעבר מסוים של גנים בין כרומוזומים אבל להבנתי ההקף שלו לא גדול. כיצד, אם כן, אדם יורש אחוזים בודדים מן הגנים שלו מאב קדמון נאנדרטלי? או שעבר אליו בירושה כרומוזום של אותו אב קדמון (שאמנם עבר מוטציות שונות לאורך הדרך, אבל בבסיסו הוא עדיין שונה משל הומו ספיינס) או שלא. אז מה קורה כאן? ורק לי זה הזכיר את "שבט דב המערות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיווג אחד מספיק. נניח שהתרחש זיווג מוצלח, הצאצא מחזיק כרגע כרומוזום אחד של כל זן (בלי להיכנס לסיווג של זן/גזע/מין). הכרומוזומים יעברו רקומבינציה לפני המעבר לצאצא שלו (דור שני) ובדור הזה הכרומוזומים יהיו בחלקם ניאנדרטליים ובחלקם אנושיים. אם ימשיך זיווג רק אם האדם הנבון, יהיה דילול מהיר למדי של הדנ"א הניאנדרטלי. אני יכול לחשוב על שלוש סיבות למה זה לא קרה. או שהזיווג לא היה חד פעמי (סביר), או שהיתה ברירה חיובית לטובת נושאי גנים ניאנדרטליים (לא כל כך סביר) ומכל מקום, זה היה חייב להתקבע באוכלוסיה בשלב כלשהו. זה התקבע כי האוכלוסיה היתה קטנה, או שאוכלוסיה קטנה עם הגנים הללו עזבה והקימה אוכלוסיה גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאורטית אולי זיווג אחד מספיק, אבל מציאותית בהחלט לא. אם היית שואל כמה זיווגים היו נחוצים לעם היהודי כדי שהאשכנזים ייראו שונים כל כך מהתימנים, התשובה ''זיווג אחד'' לא היתה מתקבלת. דרושים דורות רבים של חדירת חומר גנטי זר בהקף נמוך או דורות מעטים של חדירתו בהקף גבוה כדי להשפיע על המאפיינים של אוכלוסיה שלמה. אגב, לא בהכרח בלתי-מציאותי להניח שהיתה ברירה מסוימת לטובת גנים נאנדרטליים. אם הומו ספיינס מגיע לאירופה מאפריקה ופוגש שם סביבה אחרת, גנים של נאנדרטלים שכבר חיו בסביבה הזו דורות רבים עשויים לסייע לו בהתמודדות עם התנאים המקומיים. הנאנדרטלים היו מפותחים פחות שכלית מהספיינסים, אבל הם היו חזקים יותר פיסית ובהחלט יתכן שהיו להם יתרונות - למשל, בעיבוד מטבולי של אנרגיה מהצמחיה ובעלי החיים הזמינים באירופה או במערכת החיסונית או בתחומים פיסיולוגיים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הנאנדרטלים היו מפותחים פחות שכלית מהספיינסים". האומנם? העמים האינדיאנים בצפון אמריקה לא היו, ואינם, מפותחים פחות שכלית מהאדם הלבן. ובשיאם היתה להם תרבות רוחנית מפותחת, אך כזו שלא הותירה עקבות פיזיים אחריה. אולי זה המקרה גם עם הניאנדרטלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"העמים האינדיאנים בצפון אמריקה לא היו, ואינם, מפותחים פחות שכלית מהאדם הלבן". האומנם? ומה זה "תרבות רוחנית מפותחת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הניאדרנטלים, הם היו, חזקים יותר פיזית מההומו ספיינס ומותאמים יותר לתנאי קור, מכאן, שאי שרידותם מעידה על סיבה אחרת, וההשערה הרווחת היום אאל"ט היא שהם נדחקו על ידי אבותינו, מכאן שאבותינו היו חכמים יותר. שנית, אין דרך לקבוע האם "העמים האינדיאנים בצפון אמריקה לא היו, ואינם, מפותחים פחות שכלית מהאדם הלבן." ככל הידוע לי, אין מדד אובייקטיבי למדידת "שכל" ובאופן כללי ה"שכל" מושפע הרבה מהסביבה, כך שקשה לבודד מאפיינים גנטים לעומת סביבתיים, אבל לא ברור למה אפשר להגיד "שאצנים ממוצע אפריקאי הם טובים יותר מאצנים ממוצע אירופאי בשל מבנה הרגל" ואי אפשר להעלות את ההשערה שיש\היה יתרון שכלי לאנשים ממוצא אירופאי (בממוצע, או שהעקומה נראית אחרת ). ייתכן כמובן גם המצב ההפוך, אבל נראה לי שהטענה כאילו אין הבדל שכלי (ממוצע) בין אוכלוסיות שהיו מופרדות עשרות אלפי שנים היא טענה הדורשת הוכחה חזקה יותר מהטענה כאילו יש הבדל שכלי (ההבדל, לא חייב להיות עניין של "אירופאים הם בממוצע חכמים יותר", יכול להיות גם, "אירופאים יותר טובים בבעיות מילוליות ואילו דרום אמריקאים טובים יותר בראייה מרחבית"). "תרבות רוחנית מפותחת שלא הותירה עקבות פיזיים אחריה" היא תרבות ללא כתב (וללא מבני קבע), ההגדרה של תרבות ללא כתב כ"מפותחת" ביחס לשכנתה עם הכתב מוטלת בעיניי בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש על זה ספר נחמד מאוד של ג'ראלד דיימונד - "רובים, חיידקים ופלדה". הוא מראה כיצד הגיאוגרפיה של איראסיה אחראית לעובדה שהיו אלה האירופאים/אסייתים שכבשו את שאר העולם, ולא להפך. לעניין הכתב, כשהאינדיאנים נחשפו לכתב הארופאי, הם פיתחו כתב משלהם במהירות. באופן דומה, האדם הלבן פיתח את הכתב פעם אחת, ועמים שונים העתיקו את ההמצאה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין הממוצע השכלי- הטענה שפריצת האדם הלבן תלויה בעיקר בהמונים האירופאים נשמעת לך מאוד סבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שבד''כ מגדירים את האדם הלבן והאירופאי בצורה די דומה, אז פריצתו אמורה להיות תלויה בעצמו, או שלא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, שוב היתי לחלוטין לא ברור: התכונתי שהטענה כי- הגורם העיקרי להשטלתות תת-המין הלבנבן הוא יתרון שכלי קל של מרבית פרטיו (-->יכולת שכלית ממוצעת עדיפה, מונח מהתגובה לה ניסיתי לענות)1, נראית לי טענה חלשה ביותר. גם בלי להתלות בדוקינס, מספר הגורמים הנוספים עצום ואפילו אם התשובה תמונה בשכל, אני לא רואה כל סיבה להניח שמדובר דוקא בכלל השכלים של האדם האירופי לדורותיו ולא, נאמר, באיזו פריצת דרך קונספטואלית מקומית שהתפשטה. לצרכי המחשה ושעשוע, ניתן לדמיין את אחת הספינות האירופאיות הראשונות נוחתת באמריקה, על מלחיה כפי שהם מצתיירים בשלל סיפורים ואז לתהות שוב אם היתרון שעמד לטובת האדם הלבן הוא קשור דוקא ביכולת שכלית ממוצעת. 1 כמובן תיתכן האפשרות של שכיחות גבוהה יותר (משמעותית) של יתרון שכלי גדול, אלא מה- טענה כזו אפשר ממש לבדוק, מישהו מעונין לטעון אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אפשר עוד להוסיף על כך ולטעון שמבחינה גנטית, האירופאים סובלים מנחיתות שכלית עקב הנטל הניאנדרטלי על הגנום שלהם. זאת בעוד שהגזעים האחרים - למשל אוכלוסיית אפריקה - הם על טהרת האדם הנבון (הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס). אבל גם אם זה נכון, אנו יודעים היום שלזמן שעבר מאז הפיצול היתה כנראה השפעה גנטית מקזזת ואף יותר על האינטיליגנציה האירופאית ( (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי טען שהיתרון השכלי הוא שהוביל לכיבוש? אמרתי, שהטענה שאין הבדל שכלי בין אירופאי ממוצע לדרום אמריקאי ממוצע היא טענה מפוקפקת, הדורשת הוכחה לא פחות מהטענה ההפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שתת המין הלבנבן השתלט מכיוון שאת הצמר שלו יותר קל לצבוע לכל צבע רצוי. אם רוצים לבחון יתרון של קבוצה אחת לעומת האחרת, צריך להסתכל על שתי אוכלוסיות שקרובות יותרהאחת למשנתה. האדם הלבן הגיע לאמריקה רק לפני כ600 שנים1. אני מניח שיהיה יותר מעניין להסתכל על מה שקרה במרכז אסיה ודרום־מזרח אסיה. שם היה מגע (ולכן גם תחרות) של שנים רבות יותר. 1 ומה עם המפגשים הקודמים, של הויקינגים? המושבה הויקינגית בניופאונדלנד לא עמדה בתחרות על שאר תושבי הארץ וננטשה די מהר. המושבה בגרינלנד ננטשה בסופו של דבר לאחר כיבושה ע"י האינואיטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דיון מאוד מעניין מה הוביל להשתלטות הלבנים על העולם, ורובו מתמקד בתחום התרבותי - ובעיקר בעצם השאיפה (מיסיונריות נוצרית, במקרה של הספרדים). לגבי המפגשים עם הויקינגים - המושבה בניפאונלנד לא באמת הייתה בתחרות מול האינואטים שבה לא עמדה, אלא יותר בתחרות עם מושבות הבית (דנמרק, איסלנד) ועם מזג האויר. ב''תקופת הקרח הטנה'' היה מאוד קשה לאירופאים לשבת באזור ההוא, והם העדיפו לנטוש חזרה לטובת אירופה מאשר לנדוד דרומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושבה בניופאונדלנד לא התמודדה מעולם עם האינואיטים. קשה להגיד שתושבי גרינלנד הוויקינגים נטשו אותה. בתקופות הקשות בקושי הגיעו לשם ספינות מנורווגיה. לנדוד דרומה לתוך הים הם לא יכלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה, לויקטור דיוויס הנסון יש ספר שמתפלמס (לדעתי בצורה משכנעת) עם דיימונד, וטוען שהאירופאים השתלטו על העולם בעיקר בגלל ש*שיטות הלחימה של מערכים גדולים* שהתפתחו באירופה היו יעילות יותר למטרות כיבוש מלחימה-אינדיבידואלית-להצגת-גבורה שהייתה נפוצה במקומות אחרים, לא עליונות שכלית אבל גם לא תנאי סביבה דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוא גם מתייחס גם לעניינים אחרים כמו השכלה, לאומיות ודמוקרטיה, שלא צמחו באפריקה (במידה רבה - עד היום), או רק לענייני כיבוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת. הוא מביא שבע קרבות מפתח מימי היוונים ועד מידווי, אבל המוקד שלו הוא הסבר לא-ערכי: הוא לא אומר 'הם ניצחו כי היו דמוקרטים', אלא 'הם ניצחו כי שיטת המלחמה שהתפתחה שם הייתה כזו שאיפשרה להם הפעלה יעילה של מסות מול אוייב שלא אימץ את תרבות הלחימה הזו' (ובסיום הוא טוען שאימוץ כלי הנשק המערביים בלי המטען התרבותי הנלווה להם על ידי כל לוחם גרילה ברחבי העולם מהווה מבחינת המערב איום די קשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהאירופאים השתלטו על "העולם החדש" הם לא היו משכילים או דמוקרטים. וגם הלאומיות עוד היתה בחיתוליה המוקדמים מאוד (אם בכלל). או שאתה טוען שספרד ופורטוגל של המאות ה-16-17 היו דמוקרטיות משכילות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כיבוש דרום אמריקה על ידי הקונקוסקדורים לא נעשה בעזרת *שיטות הלחימה של מערכים גדולים*. לפחות עד כמה שאני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכים גדולים של חיידקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערך גדול לא, לחימת מסה כן. אחד הפרקים המשכנעים ביותר בספר הוא זה שבו הוא מתאר את קרב ההיחלצות של קורטז, כמות זעומה של אנשים מול אלפים רבים של לוחמים, וללא עדיפות בנשק; רק שאותה כמות זעומה יחסית נלחמת בגוש אחד, וכתוצאה מכך ההתקפות הלא-מתואמות של אוייביהם הרבים נשברות פעם אחר פעם והם מצליחים (למעט כמה חסרי מזל) להיחלץ מהמלכודת ובהמשך לחזור עם כוחות מסייעים מקומיים ולעשות בלגן גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אם כך מדובר דווקא ביכולת אירגון ושליטה בכוחות קטנים. בכל מקרה דייאמונד דווקא כן מדגיש שיכולת השליטה ההירארכית האירופאית היתה אחד הגורמים להצלחה והוא טוען שהיכולת הזאת מקורה בצפיפות האוכלוסיה הגדולה יותר (שנבעה מחקלאות וכולי). בכל מקרה, אשמח לקבל קישור לספר הנ''ל, הוא נשמע מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה: ולאצטקים לא חסרה אוכלוסיה לגיוס, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הוא באמת טוען שהאמריקאים ניצחו בוייטנאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכיף בספרים מהסוג הזה טמון בהתמקדות רק במקרים המתאימים לתיאוריה. למה להרוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא, וזה גם לא פוגע בתיאוריה שלו - יש לו גם הסבר לא רע איך עלייתו של הכח הצבאי המערבי מגיעה למיצוי באיזשהו שלב, היינו לאחר מלחה"ע II, ולמה העליונות הצבאית לא מתאימה בכל מצב (מה גם שהוא לא טוען ש*תמיד* האירופאים ניצחו בקרב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא כן טוען, וזו טענה לא חדשה, שהאמריקאים ניצחו במתקפת טט. ולפחות מבחינה צבאית, זה ודאי נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה צבאית ניצחנו ביום כיפור, בלבנון, ברצועת הבטחון ובעזה. אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הנושא שלך הוא טקטיקה צבאית, זה משנה מאוד. אני חושב שזה גם היה מאוד משנה לנו אם היינו מפסידים ביוה''כ. וברצועת הבטחון לא ניצחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל טקטיקה צבאית היא דבר לא משמעותי במיוחד במנותק מהקשרו. במונחי טקטיקה צבאית ההשתלטות על המרמרה היתה הצלחה: הכוח המשתלט הצליח להשתלט על האניה ללא הרוגים. במציאות זה היה כשלון קולוסלי. הצלחה במונחים צבאיים שאינה משיגה את מטרות הלחימה הרחבות יותר או מונעת מהאויב את מטרותיו הרחבות יותר היא כשלון. אם החולה מת כתוצאה מהניתוח, העובדה שהגידול הוסר במלואו אינה הופכת את הניתוח להצלחה במובן הרפואי. לדעתי, אם היינו מפסידים ביו"כ התוצאה היתה שהגולן (ברובו לפחות) היה נשאר בידי הסורים, וכמה עשרות ק"מ לתוך סיני היו בידי המצרים - קצת יותר משקיבלו בהסכמי הביניים. לא כדאי להתבונן במלחמה הזו מתוך אותה פאניקה של "הולך הבית השלישי" מבית מדרשו של דיין. הסורים והמצרים יכלו לפעול די בחופשיות בימים הראשונים למלחמה כיוון שהם היו בתוך תחום הטק"אים שלהם. אם הם היו חורגים ממנו חיל האוויר היה יכול לטפל בהם ביעילות. ברצועת הבטחון ניצחנו (כמעט) בכל קרב, הסבנו לאויב אבדות בשעור העולה פי כמה על אבידותינו וכן הלאה - בדיוק כמו האמריקאים בוייטנאם. במונחים צבאיים גרידא ניצחנו. במושגי השגת מטרות הלחימה (עד כמה שטרחנו להציב לעצמנו כאלה) הובסנו, כמו בשאר המקרים שהזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצועת הבטחון, לא בטוח שהסבנו להם אבידות בשיעוור העולה פי כמה על אבידותינו אם סופרים באבידותנו גם את צד''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה למצוא נתונים בנושא, אבל אני לא בטוח שזה משנה; מה שסילק אותנו מלבנון היה האבדות שלנו, לא של צד"ל - כשם שמה שסילק את ארה"ב מוייטנאם היה האבדות האמריקאיות, והאבדות של הכוחות הדרום-ויאטנמיים לא עניינו אותם כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבידות מעניינות אם טוענים שבמלחמה X ניצח צבא מסויים את יריבו בכל קרב, והסב לו שיעור הרוגים הגדול באופן משמעותי מזה שספג, ואז מגלים, שחלק משמעותי מהלחימה בוצע בכלל על ידי "כח עזר" שכאשר הרג חייל אוייב הוא נספר לטובת מאזן הצבא, אולם כאשר נהרג ל"כח העזר" חייל, הוא לא נחשב ב"מאזן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמבחינת יחסי אבדות, אם בוחנים רק את הקרבות בין חיילי צה"ל לבין החיזבאללה מגיעים ליחס מחמיא בהחלט - דומני שדובר על משהו כמו 5:1, אבל כאמור קשה למצוא נתונים. למעשה, קרבות של ממש בין חיילים למחבלים היו נדירים למדי, ורוב הרוגי צה"ל היו ממטענים ומירי מרחוק (וגם רוב הרוגי החיזבאללה היו מירי מרחוק) כך שהספירה הזו כמעט חסרת משמעות. הענין הוא שזה לא משנה; לצה"ל תוצאה של חמישה או אפילו שמונה מחבלים הרוגים מול חייל אחד היתה הפסד כיוון שכל חייל הרוג קירב את היום בו צה"ל נאלץ לסגת, בעוד חמשת, שמונת או עשרת המחבלים ההרוגים לא שינו בכהוא זה את נחישות החיזבאללה להוסיף להלחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הגענו ליחס כזה. אפילו לא התקרבנו אליו החל מכמה שנים לפני הנסיגה (כשהחיזבאללה התחיל לאמן את אנשיו ברצינות, בניגוד לדרעקים הלא מאומנים מתוצרת ארגונים פלסטיניים), ולא רק שצה''ל (והתקשורת) ספרו אבדות של החיזבאללה מתוצרת צד''ל אבל לא אבדות צד''ל מתוצרת חיזבאללה, לא באותו מניין לפחות, אלא שפה ושם היו כאלה שדיווחו על 'מסופקים' בתור הרוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחס של 1 ל8 עם 30 הרוגים ישראלים אומר 240 אנשי חיזבאללה מתים, זה בנוסף לנניח עוד 240 אנשי חיזבאללה שנפצעו במידה שלא מאפשרת להם להמשיך להילחם בעתיד ועוד כמה מאות שנפצעו ברמה שמאפשרת לחזור לתפקוד. עכשיו, נשאלת השאלה מהו הסד"כ של החיזבאללה, כמדומני בשנות ה90 דובר בתקשורת על כמה מאות לוחמים, ולכן אבידות בסדר גודל כזה זאת מכה קשה מאוד, שספק אם החיזבאללה היה יכול לשרוד אותה לאורך זמן1. בקיצור, אני טוען שזה יחס פנטסטי שלא היה ולא נברא במהלך העימות עם חיזבאללה לפחות לא החל מאמצע שנות ה90. 1 בנוסף ספק אם יכולות הארגון היו נשמרות (שלא לדבר על משתפרות) תחת אובדן כזה של חיי אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לומר בוודאות שאתה צודק, אם כי שים לב שתשע נשמות דיבר על *היתקלויות*, ולא על כלל ההרוגים (וגם בהיתקלויות לא היה 8:1). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי 5:1 כיוון שנדמה לי שאני זוכר תאורים כאלה בדיווחי עתונות מהתקופה. כאמור, רוב הרוגי החיזבאללה וצה"ל לא היו בקרבות פנים אל פנים - קרבות כאלה היו נדירים. חיזבאללה השתמש בעיקר במטענים וטילים, צה"ל באש טנקים ומסוקים ומאלה נהרגו רוב ההרוגים בשני הצדדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר כמוך, יחס של 1 ל5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההפסד האמריקאי בויאטנם חשוב לקחת בקונטקסט התרבותי. חוסר הנכונות בבית לעוד הרג אמריקאים, או טבח שיטתי בויאטנמים, הוא שהביא לתבוסה. צבאית, מול כשישים אלף ההרוגים האמריקאים, עומדים מעל לשלושה מליון הרוגים מצפון ויאטנם, בינהם מעל למליון חיילים. וכל זאת מבלי שארה"ב תוציא מהארסנל חלק גדול מכלי הנשק שלה (מישהו יכול לדמיין את חניבעל בוחר שלא לזרוק פצצת אטום על רומא ? את סקיפיו אפריקנוס מחליט שהפצצות שטיח על אוכלוסיית קרתגו אינן מוצדקות בנסיבות כל שהן ?). לכן אני לא חושב שמלחמת ויאטנם, או כל מלחמה בקונטקסט המערבי המודרני, המתחלחל מרצח עם, יכולה להפריך יעילות של שיטת לחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל היא יכולה להעיד משהו על הלך הרוח של החוקר. לא קראתי את הספר, אבל מהביקורת באמזון אפשר היה להבין כאילו המחבר חושב שארה''ב ניצחה בוייטנאם. בינתיים, מי שקרא את הספר העמידני על טעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוכלוסיה לגיוס היא ענין אחד, ויכולת ארגונית לגייס, לצייד ולתספק צבא היא דבר אחר לגמרי. בעניין הזה אני סבור שהעובדה שלאינדיאנים לא היו בהמות משא גדולות ושכתוצאה מכך הם לא המציאו את הגלגל היתה מכרעת - קשה לקיים לוגיסטיקה משמעותית כשאתה תלוי בסחיבה על הגב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שון-קרפלד מציג את זה, עד למאה ה-18 בערך הלוגיסטיקה באירופה התבססה בעיקר על ביזה מהשטח, והעובדה שהיו עגלות וסוסים בעיקר הגבילה את קצב הניידות של צבאות אירופאיים. רק אחרי אמצע המאה ה-18 התחילו רעיונות מהפכניים כגון בניית מחסנים, ציוד ממקור מרכזי וכן הלאה להיות נפוצים. וקורטז היה, כזכור, בלי יכולת לוגיסטית מי-יודע מה וגם בלי עדיפות מספרית, ובקרבות אחרים שמוצגים בספר (אלכסנדר נגד הפרסים, למשל), לא הייתה עדיפות לוגיסטית ברורה לצד המערבי. יתרה מזו, גם האצטקים עשו מסעות מלחמה משל עצמם, ואאז"נ אפילו כמה ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העגלות הגבילו אותם, למה הם לא זנחו אותן בצד הדרך? אם יש לך אימפריה שפרושה על מיליון קמ"ר אבל אמצעי התקשורת היחיד שלך הוא רצים, כמה זמן יקח לך להודיע על מלחמה ולבצע גיוס? אימפריה כזו היא בהכרח מבוזרת ורופפת יותר מאימפריה שיש לה תקשורת יעילה יותר. אימפריה שיש לה סוסים ועגלות בונה דרכים שיאפשרו להם לעבור במהירות, היא מסוגלת לקיים רמה גבוהה יותר של אורבניזציה (שמשמעה גם התמחות של בעלי מלאכה ולכן תרבות חומרית מפותחת יותר) וכן הלאה. ההתמקדות ביכולת הלוגיסטית של הצבא של קורטס לעומת זה של האצטקים מפספסת כאן חלק גדול מהענין. הטיעון של דיאמונד מתפרש על שורה ארוכה של תחומים - תזונה ומערכת חיסונית הם רק שניים מהאספקטים הלא-צבאיים שבסופו של דבר העמידו את האצטקים מול יריב חזק יותר. יתכן שבהתארגנות נכונה יותר הם היו מנצחים את קורטס, אבל בפעם הבאה הם היו עומדים מול יותר סוסים ותותחים שלא היה להם מענה מולם. אולי זה היה לוקח עוד כמה שנים, אולי לאזורים רחבים יותר היו היום שמות אנגליים וצרפתיים, אבל התוצאה הסופית היתה ידועה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העגלות גם נתנו יתרון: אפשר לקחת הרבה יותר ציוד, משרתים, נספחים - ולגרום לכך שלא צריך להילחם באוייב בחצי מהזמן, כי רק זה שהצבא שלך מתקיים מאדמתו גורם לו לבקש תנאי שלום. ואובן הידוע טען שבמאתיים השנה לפני זמנו היו 200 מסעות מלחמה ורק שישים קרבות. בכל מקרה, קראתי את דיימונד לפני כמה שנים (כמו שגם הנסון, שכתב אחריו, קרא) ואם אני זוכר נכון, הבעיה המרכזית אצלו, שעליה מנסה הנסון לענות, היא שכשאתה מסתכל על אימפריות לא-אירופאיות (והתורכים היו אימפריה כזו) אזי התנאים הסביבתיים שלו להתפתחות אינם משכנעים מספיק - וגם הסברי אמל"ח אינם טובים דיים. דיאמונד עושה עבודה יפה, אבל חלקית מדי; אבל מרוב שהוא בא להסביר מראש למה אין לאירופאים עליונות מוסרית או אחרת, הוא משטח את העובדה שבחלק ניכר מההיסטוריה, ואם תרצה עד למאה ה-15, אירופה לא תמיד הובילה טכנולוגית, חקלאית או אחרת, וביותר מדי מקרים לא רובים, לא חיידקים ולא פלדה הסבירו את התוצאות, וד"ש לאלכסנדר מוקדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, התאוריה של דיימונד מסבירה את העוצמה של אירופה והמזה"ת יחסית לאזורים אחרים, מנותקים מהם; אני זוכר שקשקראתי את הספר הרגשתי שהענין נחלש כשהוא בא לדון בהתפתחויות של האלף האחרון, נניח. ההסבר שתולה את התפתחותן של תרבויות חזקות ועשירות בזמינות של בעלי חיים וצמחים הניתנים לביות ובגאוגרפיה של עמקי נהרות נראה לי די משכנע, והוא מסביר את היתרון מול האינדיאנים; מובן שגם התורכים נהנו מאותם יתרונות, ובמדה מצומצמת יותר נהנו מהם גם התרבויות בהודו וסין, ולכן ההצלחה מולם מצריכה הסבר אחר. דיימונד לא מסביר היטב מדוע החל מתקופה מסוימת זינקה אירופה קדימה, אבל כל הסבר לכך שיתמקד בפן הצבאי יחמיץ הרבה. אירופה היתה די קפואה במרבית ימי הביניים, והקפיצה שלה מאז הרנסנס מצריכה הסבר - אבל ההסבר הזה צריך לבוא מכיוונים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. ההצלחה הצבאית היא תוצאה של הקפיצה בשאר המישורים, לא להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רואה למה אירופה היתה קפואה בימי־הביניים ולמה אתה רואה זינוק נקודתי ולא התפתחות הדרגתית. אני מסכים איתך שעדיין צריך הסבר ללמה אירופה עקפה את העולם המוסלמי / הודו / סין, אבל שורשי העקיפה הזו נמצאים כבר בימי־הביניים, מסעות־הצלב למשל, ולא ברנסנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימי הביניים היו תקופה ארוכה של התפתחות אטית מאד של אירופה - התפתחות שבסופו של דבר הניחה את היסוד למה שבא אחריה, אבל כשלעצמה לא היתה תקופה של שינויים גדולים במבנה החברתי, הכלכלי, בידע המדעי או ביכולות הטכנולוגיות. אירופה של ימה"ב לא הצמיחה אימפריות מרשימות או השגים תרבותיים גדולים, והאירופי הממוצע ב-1500 לא חי בעולם מפותח משמעותית מזה של אבותיו אלף שנה קודם. היא גם לא הגיעה לעליונות על העולם המוסלמי; המורים שלטו בספרד במשך מאות שנים, מסעי הצלב לא הצליחו להביא לשליטה ארוכת-טווח של אירופה בשטחים שנכבשו והעותומנים הצליחו לכבוש את קונסטנטינופול ב-1457 והגיעו עד וינה ב-1529. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם־כל, על איזו תקופה אנחנו מדברים? היו הרבה שינויים (על כל־פנים – אלו שאנחנו יותר מודעים להם) לקראת סוף ימי־הביניים, או בתחילת התקופה המודרנית, תלוי בהגדרה. 1529 בוודאי נחשבת כחלק מהעידן המודרני המוקדם, וכל העליה של האמפריה העותומאנית התחילה לתפוס תאוצה בכיבוש קונסטינופול שנחשב לאחד הסמנים של סוף ימי־הביניים. זו הסיבה שהזכרתי דווקא את מסעות־הצלב שהיו מוקדמים ביותר. אני חושב שהאירופי הממוצע דווקא כן חי בעולם שונה לגמרי ב1500 לעומת 500. די אם נזכיר את מכבשת הדפוס של גוטנברג ואת גילוי אמריקה בסוף ימי־הביניים, ויש עוד הרבה, כמו האוכלוסיה הגדולה פי כמה וכמה והפיתוח הפיסי של היבשת, שקדמו לה. אני לא יודע עד כמה זה השפיע על חייו באופן אישי, אבל התקדמות משמעותית של הציביליזציה הייתה פה. יחסית להתפתחות של העידן המודרני, ההתפתחות של כל תקופה אחרת בכל מקום נראית איטית. לא לזה צריך להשוות. אני לא חושב שאירופה בימי־הביניים התפתחה לאט יותר מאירופה בתקופה קדומה יותר (התקופה הרומאית, נניח) או מאזורים אחרים באותה תקופה (הסהר הפורה, נניח). יש נטייה לחשוב שברגע שנפלה האמפריה הרומית, עלתה מיד התרבות של ימי־הביניים ונשארה סטטית ומאובנת במשך אלף שנה. אבל לא, מאפיינים כמו מלוכה חוקתית וירושה מסודרת, מבנה פיאודלי יציב בקנה־מידה של יבשת, כנסיה מאוחדת ומאחדת, מסורת כלל-אירופית של תיאולוגיה נוצרית, דומיננטיות של מרכז־אירופה וגרמניה, ערים שמהוות ריכוז של בעלי־מקצוע, ומעמד פרשים ואבירים בעל יכולת־לחימה גבוהה, כל אלה התפתחו במשך זמן רב והם אלה שתמכו בדומיננטיות האירופית של סוף ימי־הביניים ובהמשך ההתפתחות של אירופה בעידן המודרני. צריך לזכור שלמעט איטליה ויוון, אירופה של לפני ימי־הביניים היתה אזור נחשל ביותר שרוב שטחיה מעוטי־אוכלוסיה, לא־מיושבים ולא־מפותחים, ללא הסטוריה רצינית של שלטון מרכזי חזק ומעורב (אם בכלל), בלי אימפריות ובלי סחר ארוך־טווח. העושר, הכוח והחקלאות של האימפריה הרומית נשען החל מתחילת ההתפשטות שלה על האזורים העשירים והמפותחים יותר של המזרח (יוון עד מצרים). אזור צרפת, ספרד ובריטניה היו פרובינציות נחשלות ועניות של האימפריה הרומית, ואילו כל מרכז וצפון־אירופה היו פחות מפותחים מזה בהרבה. אבל אלה בדיוק הארצות שהפכו למרכז־הכובד של אירופה במהלך ימי־הביניים. קל להסתכל על גרמניה של המאה השלוש־עשרה ולראות שהיא לא מתקדמת כל־כך הרבה יותר מאיטליה של המאה השלישית, אבל זו לא השוואה הוגנת. תשווה את גרמניה לגרמניה, את אירופה לאירופה, ותראה זינוק אדיר. המורים סולקו מספרד במהלך ימי־הביניים, ולא בסופם אלא בעיצומם. המורים השתלטו על ספרד ממש בתחילת ימי־הביניים, ולכן הרקונקיסטה היא דווקא דוגמה לעליונות הצבאית האירופית. מסעות הצלב הם דוגמה עוד יותר טובה לכיבוש והחזקה (כמעט מאתיים שנה) של טריטוריה במרחק רב מאוד ממרכז הכוח האירופי, וצמוד למרכז הכוח המוסלמי. עד כמה שאני יודע האמפריות המוסלמיות לא ניסו או לא הצליחו בשום מהלך דומה מול הממלכות האירופיות המשמעותיות באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקופה שבה מסתמן המפנה ואירופה מתחילה לרוץ קדימה היא התקופה בערך בין 1450 ל-1500, שבה מתרחשים כמה שינויים - בפרט, הרנסנס התרבותי(בעיקר באיטליה), הדפוס וגילוי אמריקה. לכל אחד משלושת אלה יש השפעה מכרעת על מה שיקרה לאחר מכן, ושלושתם יחד מזניקים את קצב ההתפתחות של היבשת. כיוון שמבחינתי הארועים האלה הם ההתחלה של העידן המודרני, לא רלבנטי לציין אותם כדוגמאות לשינוי שחל בין תחילת ימה"ב לסופם. מובן שבאירופה התחוללו שינויים והתפתחויות במהלך ימה"ב, אבל השאלה היא מה היה קצב השינוי. האם השינוי הכולל לאורך אלף השנים שבין 500 ל-1500 גדול או קטן מזה שבין 500 לפנה"ס ל-500 לספירה? לדעתי בתקופה המוקדמת יותר היתה התפתחות רבה בהרבה, וההשגים המדעיים, הפילוסופיים, ההנדסיים, האמנותיים והצבאיים שהושגו בתקופה ההיא עולים בהרבה על מה שהושג בתקופה המאוחרת יותר. גם כאשר אתה משווה את אירופה לתרבויות האחרות באותן תקופות אתה לא רואה יתרון גדול. הצלבנים הצליחו להחזיק מאתיים שנה עד שהמוסלמים סילקו אותם? המורים הצליחו גם הם, עד שהספרדים סילקו אותם, ועוד עשרות שנים לאחר תחילת העידן המודרני המוסלמים היו חזקים מספיק להגיע לליבה של אירופה. המוסלמים התחילו כאוסף של שבטים נודדים במדבר ללא שום מורשת תרבותית, ותוך מאות ספורות של שנים בנו אימפריה עצומה והפכו למובילים בעולם במדע, רפואה ופילוסופיה - אירופה קיבלה מהם בתקופה הזו הרבה יותר מאשר נתנה להם. הסינים תרמו לאירופה מפיתוחיהם (כמן נייר ואבקת-שרפה), ועד כמה שידוע לי היו בעלי עוצמה ימית גדולה יותר משל האירופים בשנת 1500. בקיצור, אילו היית משקיף חיצוני בשנת 1450 ומישהו היה שואל אותך מהיכן יבואו אלה שיכבשו את העולם כולו, התשובה "אירופה" היתה אולי עשויה להיות במקום הראשון אבל בהחלט לא היתה התשובה האפשרית היחידה. מאה וחמישים שנה אח"כ כבר היית יכול לענות בבטחון גדול בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי עוצמה ימית: * הסינים השמידו את הצי שלהם מיוזמתם. * רק למדינות אירופאיות היו ספינות מפרשים מתאימות לשייט בים הפתוח. מדובר על המצאה של המאה ה־15: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חוסר־הרלבנטיות של אירועי תחילת העידן המודרני: אחלה, זה גם מה שאני חשבתי. אבל אז גם הכיבושים של האימפריה העותמאנית לא רלבנטיים. וזו משתי סיבות: הם קרו בתחילת העידן המודרני לפי ההגדרות שלנו, ויתרה מזו, האימפריה העותמאנית כמו שאנו מכירים אותה, כיורשתה של הביזנטית, היא ישות של העת המודרנית ולא של ימי־הביניים. היא לא נקודה להשוואה בכלל. אז סבבה. בוא נשווה את השינוי באירופה בין -500 ל500, ובין 500 ל1500. בתגובה 546822, פסקה שלישית, נתתי רשימה חלקית של ההישגים. אנחנו מדברים בעיקר על קולוניזציה של שטחי הספר הגדולים בצרפת ובגרמניה, קונסולידציה של השטחים המיושבים ופיתוח תשתיות, וגיבוש פוליטי, תרבותי וצבאי של היבשת כולה. איזו מקבילה אתה יכול להביא מהתקופה הרומית? לדעתי, היתה לציביליזציה הזו תרומה משמעותית ביותר כשלעצמה, אבל כמו שאמרתי, אירופה שיחקה תפקיד שולי ביותר בדרמה הזו (חוץ מאיטליה). רוב ההישגים שהיו לרומא ביישוב ופיתוח גאליה והיספאניה נמחקו ממילא במשבר של המאה השלישית. מה אתה יכול להביא? אני בכלל לא רואה את האימפריות המוסלמיות השונות כ"אוסף של שבטים נודדים". אלה היו השליטים ומשליטי הדת והתרבות, אבל הם לא יישבו שטחים ריקים, הם כבשו והתבססו על השטחים המאוכלסים, העשירים, המתורבתים, והפוריים שהיו הבסיס הכלכלי של האימפריה הרומית, והתרבות ההלניסטית לפניה, והתרבויות המזרח־תיכוניות השונות לפניה. זה היה האזור העשיר והחשוב ביותר בעולם הידוע אז, והוא המשיך להיות כזה אחרי הכיבוש המוסלמי. התקדמות גדולה על־ידי המוסלמים לא הושגה (בהשוואה לאירופה), חוץ מכיבוש השטח והשלטת השפה והדת מלכתחילה. אנחנו יודעים שאירופה לא היתה דומיננטית ב1450. השאלה היא האם הסיבות לדומיננטיות שלה קדמו ל1450. יכול להיות שמשקיף חיצוני אז לא היה רואה את זה כי הסיבות היו סמויות מן העין. למשל, גם יכול להיות שמשקיף חיצוני לקראת סוף מאה ה19 לא היה רואה שהשטחים הגדולים של ארה"ב, תאוות ההתפשטות שלה, הגיבוש הפוליטי שלה והגישה החופשית שלה לשני אוקיינוסים יהפכו אותה למעצמה המובילה במאה ה20 על־חשבון אירופה, אבל זה בדיוק מה שקרה, ולא בגלל מה שקרה אחר־כך אלא בגלל מה שקרה לפני־כן. אירופה ב1450 היתה בתנופת צמיחה בסחר ובאוכלוסיה, ועמדה למצות את המשאבים המקומיים שלה. היתה תחרות עזה בין המדינות. גילוי אמריקה היה חלק מיוזמה מתוכננת להרחיב את ספירת ההשפעה והמסחר של ספרד לכיוון הודו, כשהמתחרות של ספרד היא לא הודו או סין או המוסלמים אלא מדינות אירופיות נוצריות אחרות. כבר שמעתי את הטיעון (למרות שאני לא יודע איך לתמוך בו) שהעובדה שהתזמון של הסיום המוצלח של הרקונקיסטה תואם לזה של גילוי אמריקה הוא לא מקרי, אלא שההתפשטות לכיוון אמריקה מהווה המשך טבעי, כי החברה הספרדית/פורטוגזית היתה בנויה על ולכיבוש שטחים חדשים. במלים אחרות: אולי המיקום של אירופה לא היה דומיננטי, אבל הנגזרת של המיקום שלה דווקא כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהפער בינינו לא גדול במיוחד; כבר כתבתי קודם שהשינויים שעברה אירופה במהלך ימה"ב הכינו אותה, במבט לאחור, לקראת הזינוק. אבל עדיין, הם שינויים קטנים מאד יחסית לזינוק. יותר מכך, הם לא הכינו אותה לזינוק *ודאי*; הם נתנו לה נקודת פתיחה לא רעה אולי, אבל בקונסטלציה קצת אחרת של נסיבות הדברים יכלו להמשיך בצורה שונה. אילו קולומבוס, למשל, היה פוגש איזה הוריקן קייצי בסביבות הקריביים ולא היה שב, יתכן שהיו חולפות עוד חמישים שנה עד שהיה נמצא הרפתקן שרוצה לצאת למסע כזה, מממנים שמוכנים לשים עליו כסף ומלכים שמוכנים לפרוש על הענין את חסותם. במצב כזה, המרוץ בין המדינות השונות לא היה פורץ והן היו ממשיכות לריב על טריטוריות בתוך היבשת (ואולי קצת על נמלים לאורך חופי אפריקה). המרוץ הזה היה אחד הגורמים העקריים שדרבנו את אירופה להתפתח. גם מה שהביאו הספרדים משם היה בעל ערך להתפתחויות המאוחרות יותר - ההשפעה של גידולים כמו תפוחי אדמה, תירס ועגבניות על התזונה האירופית בהמשך היתה עצומה, ובעולם בו תזונה היא מפתח לגידול באוכלוסיה היתה לכך משמעות רבה. בקיצור, כאן יש לנו גורם שהתגלה באקראי (ועשוי היה לא להתגלות) ושהביא לדחיפה גדולה מאד של ההתרחשויות באירופה. איך היתה אירופה מתפתחת לעומת תרבויות אחרות לולי הגילוי הזה? אין לדעת. נכון שהמוסלמים כבשו שטחים שכבר היו בהם תרבויות קודם לכן, אבל זה לא מפחית מהערך של מה שהם עשו. המונגולים כבשו שטחים עצומים שהיו בהם כל מיני תרבויות, ולא השאירו שם דבר חוץ מזכרונות של הרס וחורבן וקצת גֵנים. תושבי צפון אפריקה לא כבשו חלקים מספרד עד שהגיעו המוסלמים, ואילו הספרדים לא בנו את האלהמברה כל עוד הנוצרים שלטו שם. המוסלמים בנו תרבות והפיצו תרבות - הרבה יותר ממה שעשו הנוצרים באותה תקופה. באירופה שרר דיכוי אקטיבי של הרוח באמצעות הגבלת ידיעת קרוא וכתוב והטקסטים הנקראים, ומניעת תרגום הטקסטים לשפת הדיבור (שלא לדבר על האינקויזיציה) - בעוד בארצות האסלאם פרחו משכילים חילונים, פילוסופים ומדענים. גם אם בחלק מהמקרים הפריחה הזו התבססה על עושר תרבותי שקדם לה, המוסלמים לא חנקו את העושר הזה אלא טפחו אותו. גילוי אמריקה היה חלק מיוזמה ספרדית להרחבת הסחר, אבל בסופו של דבר הוא לא היה דבר שהספרדים העלו בדעתם, והוא הביא לקפיצה גדולה בהרבה ממה שיכלו הוגיו להעלות בדעתם. הטענה שהוא קשור לסיום הרקונקיסטה כיוון שהאיברים היו זקוקים לכיבוש שטחים נראית לי חסרת יסוד. הגילוי קשור לרקונקיסטה במובן זה שלאחר סיומה (ולאחר האיחוד בין קסטיליה לאראגון) היה לספרדים פנאי ומרץ להסתכל גם לכיוונים אחרים, אבל הצגת הענינים כאילו הספרדים חיפשו שטחים חדשים להשתלט עליהם מתעלמת מכמה נקודות יסוד. קודם כל, הספרדים לא שלחו את קולומבוס מתוך מחשבה שהוא יגלה יבשת חדשה אלא רק שימצא דרך קיצור ליבשת מוכרת, שאיש לא העלה בדעתו שאפשר להשתלט עליה. שנית, גם כשנמצאו ארצות חדשות, הספרדים לא היו טורחים לכבוש אותן אילולי הזהב. הרקונקיסטה היא כיבוש שטח שהם תפשו מראש כשלהם, שכבר מכיל אוכלוסיה שלהם ושמחובר היסטורית, גאוגרפית, תרבותית וכלכלית למה שכבר היה להם. לעומת זאת, כאשר מדינות אירופה הגיעו לארצות חדשות בתקופה הזו הן לא ניסו לכבוש אותן; לא היה טעם בכך. המטרה שלהן לא היתה קולוניזציה אלא סחר, ולצורך כך מספיק להקים מאחז על החוף - משהו שיכול לאפשר סחר עם הילידים ובה בעת לשמש נמל לספינות ממדינת האם (שסוחרות רחוק יותר) ואולי גם בסיס למתקפות על ספינות ממדינות אחרות. כשהתגלה שלאינדיאנים יש הרבה זהב, נוצר לפתע צורך לכבוש את היבשת, כיוון שזהב הוא לא משהו שתוכל להשיג תמורת כמה חרוזים צבעוניים. אם אתה רוצה הרבה ממנו אתה צריך להלחם. לולי הזהב הספרדים היו מסתפקים בכמה מאחזים לאורך החופים שמהם הם היו יוצאים לגיחות הולכות ומתרחבות בתקווה לאתר עוד דברים ששוה לסחור בהם ועוד נתיבים למקומות חדשים, ולא היו טורחים כלל להכנס לעומק היבשת בכוח צבאי גדול. והערה אחרונה: אנחנו קצת חוטאים בפשטנות-יתר כשאנחנו מדברים על "אירופה". החלק המפותח של אירופה בתקופה הזו הוא רק זה שלאורך החוף הדרומי והמערבי מאיטליה דרך צרפת, ספרד ופורטוגל ועד אנגליה - כשמרכז, מזרח וצפון אירופה מפגרים בהרבה ובעצם לא משתתפים כלל במשחק. גם בחלק המפותח, כל מקום התפתח באופן אחר. באיטליה, התחרות בין ערי-המדינה אפשרה את הפריחה התרבותית של הרנסנס אבל מנעה מאיטליה כולה להפוך לגורם מאוחד שיהווה שחקן מדיני וצבאי משמעותי במאות הבאות. לעומת זאת, דווקא תהליכי קונסולידציה והתחזקות השלטון המרכזי הפכו את ספרד לשחקן המדיני והצבאי החזק ביותר על לוח המשחק, ומצד שני דיכאו את התרבות. בקיצור, "אירופה" היא אוסף של תת-תרבויות, ואלי הגורם הזה היה חלק ממה שנתן לה את הדחיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובה מאוחרת במקצת) גם ללא גילוי אמריקה, פורטוגל עמדה על סף הקפת אפריקה. היה לה כבר סחר משגשג עם אפריקה המשוונית והיא המשיכה להתקדם דרומה. אני מניח שמסעותיהם של ברלתומאו דיאז ושל וסקו דה-גמה היו קורים גם ללא גילוי אמריקה. פורטוגל אכן התמקדה בהקמת נקודות סחר, כדבריך. אולם זה לא מנע ממנה להיכנס לעימותים צבאיים עם מדינות מקומיות ועם הטורקים. בכל מקרה, כעבור כמה עשרות שנים הצטרפה גם הולנד לתחרות שם וכבשה חלק מנקודות המסחר של פורטוגל (נדמה לי שחוף ברזיל הפך לשטח בעל שליטה פורטוגזית רצופה יותר בגלל הניסיונות של ההולנדים להקים שם נקודות סחר מתחרות). בהמשך הצטרפו לתחרות גם בריטניה וצרפת. אני מניח שהמדינות הללו (או מדינות אטלנטיות אחרות - דנמרק, או נסיכויות גרמניות שונות1) היו מצטרפות גם הן לתחרות. כיבוש צפון אמריקה הוא בדיוק דוגמה למה שקורה בעקבות הקמת נקודות סחר. כמוכן (שוב, לפי דיימונד) התרבות המפותחת ביותר בצפון אמריקה חוסלה ע"י מגפות זמן קצר לאחר הגעת האדם הלבן. לשבטים השונים היה זמן להסתגל לכיבוש, ואמנם בתקופה מאוחרת יותר אנו זוכרים את האינדיאנים כרוכבים על סוסים ויורים ברובים. אבל זה לא עזר להם מול מסילות הברזל. פורטוגל גילתה את האיים האזוריים [ויקיפדיה] כבר בשנת 1427. נראה לי ששייט יותר תכוף לאורך חוף אפריקה ואולי ניסיונות שונים לעקוף אותה היו מביאים לגילוי עצמאי של אמריקה. 1 אבל כל ערי החוף של צפון גרמניה היו ערים עצמאיות שנהנו מסחר מקומי משגשג. נראה לי שלא הייתה נסיכות גרמנית רצינית עם עיר נמל באותה תקופה. עיון בוויקיפדיה2 מראה שהחל במאה ה-17 כולם כבר השתתפו במרוץ: דנמרק החזיקה כמה מושבות סחר, שבדיה ניסתה, אך לא הצליחה להחזיק במושבות זמן רב, וכמוכן (שוב, לפי ויקיפדיה. לא שמעתי על כך קודם) דוכסות קורלנד שבלטביה. ספרד של קרל החמישי הוזכרה כבר למעלה. אז מה חסר? בינתיים הצלחתי לקשר לכאן את פורטוגל של אנריקה הספן ואת שבדיה של כריסטיאנה. כמובן שצריך לזכור גם את הדוכס מיורק / הדוכס מאולבני שכבש את המושבה באמריקה מההולנדים שכבשו אותה מהשבדים3. 3 שבדיה החדשה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למשפחה החצי ניאנדרטלית היה כשרון לשימוש באלות נאמר, או אלים מוצלחים, זה גם עשוי להטות מעט את הסטטיסטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, בסדרת סיפרי 'שבט דוב המערות' אותם קראתי בדילוגים, אך ואך ורק בשביל הזיונים המפורטים בפנטזיה נשית פורצת גבולות במספר לא מבוטל של נקודות חיוניות לעלילה. ג'ין מ. אואל, המחברת, מעלה רעיונות דומים (של ערבוב זנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורי הסקס מופיעים רק ב''שבט דב המערות'' במקומות חיוניים לעלילה. בספרים האחרים, אם יש עלילה, יש פחות זיונים. אם אין עלילה, יש זיונים בכמויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא 'עמק הסוסים' אם אני זוכר, הוא הפורה ביותר (לכורים ריגושים פרה אינטרנטיים), איילה? חיה עם יולאאנד? וזכרותו המפוארת באיזה מקום מרוחק ומוכה הורמונים, פלשבק ליוללאנד? משמש בטקס ביתוק, שרביטו המתנופף קיפליה הריחניים וגון דה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יונדלאר. הספר עם הכי-הרבה זיונים הוא ערבות המעבר, שהיה היותר חלש מבין הארבעה, עד שיצא מערות האבן, או איך שלא קוראים לו, והפך להכי חלק מבין החמישה. בערבות המעבר, או שפוגשים אנשים, ואז יש עלילה ואנטרופולוגיה, או שעיילה ויונדלאר לבד. וכשעיילה ויונדלאר לבד, אין הרבה מה לעשות, ואין הרבה מה לכתוב, מלבד תיאורי נוף (משעמם לקורא המצוי) וזיונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי חלש, כמובן. לא הכי חלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היה להם וזליניאדרטלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |