3076 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בהורדה. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לסרט או ללבנון? |
|
||||
|
||||
ראיתי רעיון דומה במדרש לכבוד שבת זכור. מסתבר שזה בדיוק מחר. |
|
||||
|
||||
בצפייה ראשונה ויחידה לא התעמקתי יותר מדי ברעיונות או במסרים בסרט. אני חייב לומר שהמאמר כאן האיר את עיני ושינה בדיעבד באופן משמעותי את הדרך שבה פירשתי את הסרט. המאמר רהוט וראוי, ודרכו הפרשנית מנומקת ומרתקת. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אורי סיון אינו פסיכולוג, אלא במאי קולנוע, שיצר עם פולמן את ''קלרה הקדושה''. שנית, הציור של כרמי כנען הוא אילוץ. אותו מרואיין לא הסכים להחשף ולכן הוא אינו מופיע בשמו, דמותו או קולו (השחקן יחזקאל לזרוב מדבב אותו). לדעתי, אגב, אין דיסוננס בין שאלתו של פולמן לתשובה של סיון. הרי ברור לשניהם שפולמן היה בזמן הטבח באיזור,אבל הוא לא זוכר כלום.הפלאשבק אינו סוריאליסטי לגמרי עבור פולמן, שעד לסוף הסרט משוכנע שהוא אכן היה בים באותו לילה ורק השיחה השניה עם ''כרמי'' מגלה לו שמדובר בהזיה. שים לב גם, שהנשים המקוננות ללא קול בפלאשבק, הן אותן נשים שמופיעות בסצינה האחרונה (המצוירת), של הסרט. |
|
||||
|
||||
גם בועז ראיין מדובב. |
|
||||
|
||||
הערות קצרות אך מעניינות. תודה. לגבי אורי סיון--אכן עובדה חשובה (ואלמנטרית), אבל--בסרט משתמע מתוך מה שפולמן אומר שסיון הוא מטפל, וזה בהחלט תואם את דמותו ואת תוכן דבריו. לגבי שלושת הנקודות הנוספות--כרמי, פלאשבק, נשים--למרות שהנקודות שאתה מעלה הן נכונות לחלוטין, הן מפספסות לגמרי את מה שאני מנסה לומר כאן: פולמן כבימאי, והיצירה שלו, אומרים לנו הרבה יותר ממה שכל דמות או אירוע בסרט אומרים או יודעים. דוגמה: אין עוררין שפולמן כדמות בסרט מאמין לחלוטין בפלאשבק שלו עד הרגעים האחרונים של הסרט. אבל--פולמן הבימאי הרי ידע שהפלאשבק רחוק מהמציאות לחלוטין, ובכל זאת הינדס את הסצינה המורכבת הזו. אני מאמין שהסרט עצמו הרבה יותר מורכב מהדמויות עצמן, ואפילו יותר ממה שהבימאי עצמו יוצר באופן מודע. |
|
||||
|
||||
אולי לא תגובה ישירה למאמר, אבל אם כבר מדברים על הסרט, אולי מישהו מכיר מאמר על טכניקת האנימציה של הסרט? באיזה תוכנות ושיטות השתמשו? |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אבל ניצנים של אנימציה כזו נראו כבר בסדרה הטלוויזיונית של פולמן ''החומר ממנו עשויה האהבה'' (שם הקטעים התיעודיים היו מצולמים, והראיונות עם פסיכולוגים ויועצים למיניהם היו ''אנימציה על צילום''). אני מנחשת שאחד ממקורות ההשראה היה ריצ'רד לינקלייטר (סורק אפלה, חיים בהקיץ, עשויים שניהם כך). |
|
||||
|
||||
מאמר שעשוי לעניין אותך: הטכניקה איננה רוטוסקופיה או ציור על-גבי צילום, שהיא הטכניקה בה השתמש לינקלייטר (ליתר דיוק הוא השתמש בגרסה מודרנית שלה, עם אינטרפולציה ממוחשבת). האנימטורים אצל פולמן פשוט ציירו, עם רפרנסים. |
|
||||
|
||||
...ובמקרה מצאתי קטע שמעניין להשוותו עם "באשיר", מבחינת הצורה וגם מבחינת התוכן (זיכרון ומלחמה): |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
על מאמר מעניין וכתוב היטב. /זהירות, ספויילר/ חלק מהעוצמה של טכניקת האנימציה היה טמון, מבחינתי, בצבעים - חלק גדול מהסרט נוטה למין גוון לא מציאותי של צהוב שאופייני לחלומות. |
|
||||
|
||||
עובדה היא שהחיקוי להלבשת מסווה אנימציה על סרט פעולה/דוקומנציה/רעיוני לא ממש כבש לבבות בת"א. כמו עוד מאות סרטים עלובי חיים ומרובי תיקצוב שנכשלו במבחן הצופה. ואלס עם באשיר פשוט לא עבר את מבחן הקופה הרושמת. עוד עלובון מסוג בופור וכדו'. הרבה רעש וצילצולים בחדשות 22 ו-10, ומעט מאוד אפקט ממשי מבחינת ההצלחה בקרב הצופים. לא קונים את הסחורה הקלוקלת הזאת. מצביעים בקרסוליים נגד. ותגידו למר פולמן שהוא רשאי להתגלח עד העור במהלך החודש הבא. זיפים לא עושים לנו שום אפשרות לאורגזמה ממבט שני. |
|
||||
|
||||
"ארי פולמן אמנם החזיר לארון את טוקסידו המזל שלו, אבל כעת הוא בהחלט יכול להצטייד עם פרטי "דולצ'ה וגבאנה" חדשים לאחר שחצה את ה-2 מיליון דולר (הכנסות בשבוע אחד בארצות הברית) - הישג מרשים לסרט ישראלי שמופץ במספר קטן יחסית של אולמות". וממתי הצלחה קופתית נהייתה קנה מידה לאיכות? אינספור זבלונים מצליחים אצל הקהל האנין (כמוך) בישראל. באשר לזיפים - טלי קורה. |
|
||||
|
||||
אתה רומז שלברמניתנו יש פה ושם זיפים? |
|
||||
|
||||
רמז - תגובה 490810 . |
|
||||
|
||||
פעם בחודש (לערך), פוקדות את מקדש הסרת השיער המבצבץ משורש קיומו. שפם, גבות ואפילו מפשעה גזוזת גזרת ביקיני מיקרו. בשיטת החוט והמטפלת במסורת הגרוזינית (גיאורגית) ברמלה סיטי. בתוספת לתספורת בחצי המחיר מת"א. הקפה והצחוקים עלינו - עליהן. שלא to mention כלל ביקור של קבע בשוק המקומי. מה לנו התפרצויות אסטרוגן נוכח 15 ש"ח לפריט בדוכן של עובד האגדי? |
|
||||
|
||||
אז את לא נוגעת בתוכו של האזניים. את זה אפילו בליקיני לא יכול להסתיר. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלי בטיעון 'מסע אל הזכרון' היא שלקראת סוף הסרט פולמן לוקח את עמדת ועדת החקירה לטבח סברה ושתילה, מתחיל להתעסק בזכרונות של רון בן-ישי ומקנח !ספוילר! בתמונות מצולמות מהטבח. אם הסיפור פה הוא הזיכרון וחקירתו, הרי שכל החלק האחרון של הסרט קצת תקוע - ושם גם פולמן נפטר לגמרי מהפקפוק, הדו-משמעיות ו(כמעט לגמרי) מהנגיעה האישית שהייתה לו. למעשה, 'ואלס' הוא שני סרטים באחד - והבעיה שלי היא שהתפר ביניהם לא מוסבר כראוי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שהסוף חורג מהמסגרת הסובייקטיבית של הסרט. עבורי זה דווקא רגע חשוב, כי הרי מלחמת לבנון לא היתה אך-ורק סובייקטיבית. המעבר אל הצילום מסמן עבורנו את המעבר מהעיסוק בעצמנו אל ''מה שקרה שם'', אל הסבל של האחר--שהוא דווקא מאוד אובייקטיבי וקשה להתכחש לו. לדעתי, התפר שאתה מצביע עליו הוא התפר של האישי--פולמן מצד אחד, והאמהות המקוננות מצד שני. |
|
||||
|
||||
קרו בלבנון עוד הרבה דברים חוץ מטבח סברה ושתילה. אם כבר אובייקטיבי, הרי שההסבר שפולמן שם בפי אחד ממרואייניו לטבח הוא חסר הקשר, אידיוטי למדי ובטח מתעלם מהתמונה הכוללת. וכמו שאמרתי, זה לא רק הסוף שחורג ממסגרת ה'זיכרון' - זה כל עשרים הדקות בערך שמובילות אליו. שני סרטים שונים באותו פיצ'ר. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על ''התמונה הכוללת'' של מלחמת לבנון, וזה לא הפוקוס של הסרט. החלק המסיים של הסרט עושה שימוש בסברה ושתילה כדי לייצר אמירה אנטי-מלחמתית כוללת, ולא אמירה על מלחמת לבנון. אין בסרט באמת ''הסבר'' מלא לטבח (חוץ מיצר נקמה פסיכו-ארוטי) אבל זה, כאמור, לא ממש חשוב ליוצר של הסרט. אתה לא מוכן לקבל את השימוש (המניפולטיבי) של פולמן במלחמת לבנון, וזה לגיטימי בעיני שאתה לא מוכן, אפילו שזה קצת לא לעניין. ועדיין--אתה לא יכול להגיד שהסרט לא אפקטיבי לצרכיו שלו... |
|
||||
|
||||
למה לייצר אמירה אנטי-מלחמתית כללית, כאשר המציאות מחייבת מלחמת חורמה מול כוחות רשע ושטנה כדוגמת אירן, טאליבאן, צ' קוריאה ויתר גופי רשעה על פני האדמה? ולמה, תמיד, משתמטים מכורח היותם תומכי PC והנגזרות הנפוצות, כאלו שלא מסכנים עצמם על הגדר, הם אלה שמטיפים מוסר ומוראל מול פעילות נוכח הגרועים בחיות-אדם (חיזבאללה, חאמאס) |
|
||||
|
||||
מה צ'יק קוריאה [ויקיפדיה] עשה לך שהכללת אותו בין כוחות הרשע והשטנה? |
|
||||
|
||||
פאתט זקן עם ג'אז וטיטולים ובלי ראפ! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וקצת יותר ברצינות: מלחמה זה דבר מלוכלך ומכוער. לפעמים אין ברירה אלא ללכלך ולהתלכלך, אבל זה לא הופך את המלחמה למשהו פחות מלוכלך או יותר נעים. על מנת שלא ידבק בנו הלכלוך מעבר להכרחי, ובעיקר על מנת שלא נתרגל (שלא לומר נתאהב) ללכלוך, רצוי מדי פעם לייצר אמירה אנטי-מלחמתית כללית. ___ ואגב, לא *רק* משתמטים מכורח היותם תומכי PC והנגזרות הנפוצות, כאלו שלא מסכנים עצמם על הגדר, הם אלה שמטיפים מוסר ומוראל מול פעילות נוכח הגרועים בחיות-אדם. |
|
||||
|
||||
מנוע הבעירה הפנימית, כלומר תחבורה מודרנית - היא דבר מלכלך ומזהם וגובה קורבנות רבים בנפש ובמשאבים. כנ"ל תעשיית המזון (בעיקר בשר מהחי). רק מה, קשה לשנע 7 מיליארד בני אדם על חמורים, ועוד יותר קשה להאכילם בלי שימוש בדשנים ומיכון. תאי דם לבנים נלחמים דרך קבע. זה יעודם הטבעי. כלומר, מלחמה היא מורשת אבולוציונית מובהקת ומקודדת גנטית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כפי שניתן לראות משורות הבית התחתון, פרי יצירתו המשובחה של מר צימרמן (יהודי/בפטיסט מומר/חוזר בשאלת תם?) ליברל יפה-נפש ואוהב אדם, לא ימנע עצמו חמדת וידוא הריגה: And I hope that you die
And your death'll come soon I will follow your casket In the pale afternoon And I'll watch while you're lowered Down to your deathbed And I'll stand o'er your grave 'Til I'm sure that you're dead |
|
||||
|
||||
קראי שנית, לא וידוא הריגה אלא וידוא מוות מטאפורי - חלום סיומה של מדיניות, לא מותו/ם של אדם/אנשים. השיר במקורו הוא שיר עם עתיק שהובא ליבשת אמריקה ע"י המתיישבים האנגלים. דילן השתמש בעיבוד המסורתי כפי שהועבר במשפחתה של זמרת העם ג'ין ריצ'י 1, אך כתב לשיר מילים חדשות שהיתה להן נגיעה למדיניות אייזנהאואר כפי שדילן (ולא רק הוא) הבין אותה וכפי שהסביר את הדבר שנים ארוכות מאוחר יותר 2. 1 |
|
||||
|
||||
מטאפורי? סתם שנאת חינם של כל מי שחושב/ת אחרת ממך כבוב צנון דילן מהסיקטיז במאה שעברה עד תחילת המילניום הנוכחי. מתי לאחרונה ראינו בת-שחוק משוכה על שפתותיו הקמוצות? או תרועה לנשיא רפובליקני ששיחרר מאות מיליונים מכבלי קומוניזם משעבד בבסיס (רייגן, בוש)? תמיד אנטי. עם צרבת אנושית בסרעפת. שונא את החברה המערבית ככלל וכפרט, ומעריץ זבלים כקסטרו, צ'ה ודומיו. ורודף אחר תקליטי זהב ותגמולי מיליונים. כאחרון הקפיטליסטים החזיריים. כמו פה, אותה ההתענגות הסכמתית על דיקטטורת המחשבות. היי, בנות, קיבלתן 3 מנדאטים שלמים במרצ! יפה לכן להיות מדמנת ביצה מתייבשת אל עצמה... |
|
||||
|
||||
לא ברור לי על איזה דיקטטורה את מדברת, אבל בכל אופן, את החקיקה למניעת סחר בבני אדם, בין הטובות והמפורטות בתחום זה בפרלמנטים בעולם - יזמה חברת כנסת מטעם מר"צ וגם נלחמה על הנושא כשעוד ענו לה בשיא הרצינות - לא לפני שנים רבות כל כך, בסה"כ בסוף שנות ה-90 - ש"אין בישראל זנות ואין בישראל דברים כאלה, יהודים לא עושים דברים כאלה". הנ"ל כבר איננה בכנסת אבל החוק יישאר. ממני, אמת ממדמנת הביצה. |
|
||||
|
||||
תגידי, מתוקה, ומה נשאר בחיים מכל החקיקה הזאת? יש פחות זונות מיובאות ממולדבה? קיצוץ בבשר החי בטחנות הבשר החי בתחנה המרכזית הישנה? טלי קורה מבין גבותייך! מרצ זה הכי פאסה שאפשר. (כולל יקירי ניצן הורוביץ המאגניב) |
|
||||
|
||||
דווקא יש שיפורים בתחום זה בשנים האחרונות - מאוחר מדי ולאט עד להשתגע, אבל יש שיפורים ואפילו בסטייט דיפרטמנט שמו לב 1. אבל עכשיו הגיעו זמנים חדשים, יש לנו שר חוץ, מר ליברמן (היקיר מתגובה 495700). הוא כבר התחיל לעבוד, או לפחות לנאום, ובקרוב, אי"ה, לא רק מרצ תהיה פאסה - כולנו נהיה. לא נספיק להיות היסטוריה ואפילו לא ארכיאולוגיה - אותנו יעבירו ישר לפליאונטולוגיה. כך שבאמת לא סבלן של המולדביות יהיה הבעיה המרכזית שלנו - החבר'ה של המיניסטר יעבירו אותן ללוב, לערב הסעודית או למקומות יפים אחרים שבהם עדיין זורחת השמש. 1 |
|
||||
|
||||
שמענו נבואות אימים שכאלה על בגין ועל שרון ואפילו על כל מחליף פוטנציאלי של בן גוריון. אבל אנחנו כאן, אז כדאי להרגע. להיזהר, אבל לא להתלהם. |
|
||||
|
||||
אם לא נתלהם, איך נזהר? ובלי להזהר איך נרגע? |
|
||||
|
||||
בגין ושרון לא הורשעו בתקיפה חוזרת של קטין, ועם כל עסקאותיו המפוקפקות של שרון, הוא לא היה קשור קשר הדוק עם אדם כמו מיכאל צ'רנוי, בעל קשרים במאפיה הרוסית וקשור בחשדות לגבי נסיון התנקשות בעיתונאי רוסי (אחד, קאלייטין). הפוליטיקאים שלנו נגועים, כל אחד כמידתו, בשחיתות, אבל בממשלות שלנו עוד לא היה איש פלילים מסוג ליברמן. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי להגן על הטיפוס המפוקפק, רק לציין שהנבואות כאילו גנב דמוי-פשיסט (וזונה פוליטית!) בממשלה יחסל את המדינה ואת תושביה הן מופרכות. |
|
||||
|
||||
מודה ומתוודה שההתפעמות טרום בחירות שלי ממר ליברמן היתה מוגזמת קמעא. לא שהצבעתי עבורו, ולא שמתרגשת במיוחד נוכח הצהרתו לגבי אנאפוליס, הוא פשוט מתפקד כאחד הפוליטיקאים האחרים בזירה. נעלמה 'ברית הזוגיות', כל האמירות הרמות על זכויות בכפוף לחובות, שינוי שיטת הממשל וכו'. נשטף באסלת המינויים. ועדיין סבורה שמדובר בטיפוס מקורי בהקשר תגובה 495700. נכון, האיש די פלילי כנראה. תאב בצע וחמדן נטול גבולות החוק. מה חדש בארץ הפוליטיקה הישראלית? בוז'י הרצוג (זכות השתיקה) ודירת הפאר של ברק במגדלים? שרון, אולמרט, ביבי? אולי בעלה של לימור לבנת? כל אחת/ד נוגס/ת כמה שאפשר. ככה זה הטבע האנושי. מה שנשאר הם הרעיונות. בעוד דור, 100 שנה, אם בכלל, נתכנס למצב של הפרדה אמיתית בין פלסטין לישראל. זה יחייב היתלשות מוחלטת ככל האפשר. וכאן יבואו לידי ביטוי הצעותיו של ליברמן. בלי שום קשר לעובדה מה יהא מצבו בביהמ"ש. ג'ומס ממרצ לעולם ישאר אנקדוטה בשולי הדברים. כמו יוסי שריד לפניו, שולה אלוני ויתר תלושי החיים הפוליטיים והממשיים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
לא מדיניות אייזנהאואר (שהפסיק להיות נשיא כמה שנים קודם), אלא התעשיות הצבאיות (שאייזנהאואר יצא כנגד השפעתן בנאום הפרישה שלו, ובמקרה לגמרי הוזכרו בדיון אחר פה לא מזמן). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ממממ... משהו מסריח בסרט הזה שלו עם כל הנסיון להזכר. ידועה כת הסיינטולוגיה שבה מבצעים דברים דומים מאד... האם ארי פולמן מציע לנו באופן מודחק ונסתר עסק וטיפול בסיינטולוגיה? בלי שנדע זאת? האם הוא מנסה באמצעות הסרט שלו להכניס אותנו שלא ביודעין לעולם הסיינטולוגי? |
|
||||
|
||||
הייתי לפני כחודשיים בהקרנה של "ואלס עם באשיר" שלאחריה היה פאנל עם המאייר דוד פולונסקי, ואני מעוניין לשתף אתכם בשתי אנקדוטות: 1. עבודת האנימציה נעשה באמצעות תוכנת פלאש, שכידוע נועדה בכלל לסביבת אינטרנט, ולא לסרטים באורך מלא. פולונסקי יצר את הדמויות לפי תמונות, ולפי keyframes מסרטונים בהן הדמויות מופיעות בפוזות שונות. לאחר מכן, כל דמות נחתכה למאות חלקים, כאשר כל חלק מונפש בנפרד. כך למשל, השפתיים של דמות מסויימת הפכו ליותר מ-10 אליפסות שזזות ונמתחות בכיוונים שונים. 2. לגבי הסצינה בשדה המושלג - מסתבר כי הסצינה הזו זכתה לתגובות של גיחוך בקרב הצופים ההולנדים בסרט. שלג שכזה בכלל לא אופייני בהולנד, והוא הגיע לסרט מכיוון שפולונסקי שאב השראה מצייר הולנדי (לא זכור לי איזה) שחי וצייר ב"תקופת הקרח הקטנה". |
|
||||
|
||||
2. בסדר, תגובות גיחוך יש בקרב הצופים בארץ כל פעם שמוקרן סרט המתרחש כביכול בארץ, והארץ כולה מדבר1. 1 "בן חור" ו"ממלכת גן העדן", למשל. |
|
||||
|
||||
וגם כאשר הסרט מתרחש כביכול בארץ, והדיאלוגים הם של עמוס גיתאי |
|
||||
|
||||
א. אורי סיוון הוא לא פסיכולוג, הוא תסריטאי ומורה לקולנוע יצר יחד עם פולמן את קלרה הקדושה וכתב את פרשת השבוע ובטיפול ב. סברה ושתילה אלו הם מחנות פליטים פלשתינים בתוך ביירות - "לא מסברה ושתילה - אלא מביירות..." מאמר טיפשי ומעצבן שמפספס את כל הנקודה מה בעצם שאלת שלא היה בסרט? |
|
||||
|
||||
לא ברורה לי ההשתוללות שלך. לגבי הערה א' - ראה התייחסות שלי בתגובה מוקדמת (שלא טרחת לקרוא). לגבי הערה ב' - לא מסכים איתך. יש הבדל טופוגראפי מובהק בין ההזייה מביירות לבין המחנות. אתה טוען שאני מפספס "את כל הנקודה". איזו נקודה בדיוק? אתה לא טורח לכתוב. לא שאלתי כלום שלא היה בסרט, בסך הכל ניסחתי ביקור חוזר בסרט עם כמה הערות ותובנות. לא אהבת? בסדר גמור. אולי תנסה גם להסביר למה? שלום ולא להתראות. |
|
||||
|
||||
לפי הנאמר שם ממקור ראשון, אף אחד לא היה צריך מופתע מתוצאות המפגש בין הנוצרים החמושים למוסלמים ופלסטינאים. |
|
||||
|
||||
תגובה 486311 |
|
||||
|
||||
השורה האחרונה היא החשובה ביותר לדעתי . כ"בוגר" כמה מלחמות כולל זו של 1982 בלבנון שרק שמה הרשמי עולה באיוולת על המלחמה עצמה , הרגשתי מסע בזמן לאורך כל הצפייה בסרט, הלכתי לבד , ופשוט נזרקתי לאחור ולא רק לללבנון גם למקומות רחוקים יותר וישנים יותר, לי זה היה כאילו אני אומר את אותם הדברים והרגשות רק בצורה הרבה יותר טובה וברורה . לצערי כמו כל דבר אחר במדינה -כמעט- הדיון ישר הופך לפוליטי ואישי ללא כל קשר לנושא עצמו ולמהות האמירה, חבל. |
|
||||
|
||||
קראתי בעיון את המאמר. הכותב איש חכם לדעתי גובל בגאוניות. אשמח לדעת היכן ניתן למצוא מאמרים נוספים שלך. דגלס |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |