![]() |
2934 |
![]() |
|||
![]() |
|
![]() |
![]() |
|
המאמר המלא | ![]() |
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא הבנתי מה דחף אותך לכתוב דווקא עכשיו על ספר שיצא לפני למעלה משלושים שנה. האם היה איזה ארוע שקשור בו לאחרונה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התגובה שלך מעידה על תרבות האינסטנט שאנחנו חיים בה. למה מה? כל מה שנכתב אתמול מת? ההתייחסות לספר ישן שלא קשור לאירוע תקשורתי נתפסת פתאום כחריגה? לפי המאמר, הספר הזה נחשב לקלאסיקה בתחום שרבים מתעניינים בו (אני לא נמנה עמם), וטוב להתוודע לקלאסיקות, ולא רק לרבי המכר הקיקיוניים, המתחלפים משבוע לשבוע בחלונות הראווה של רשתות שיווק הספרים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שום קשר לתרבות אינסטנט. פשוט לא הצלחתי לגלות מדוע הספר הזה, שקלין אורון לא נשמע מלא התפעלות ממנו, אמור לעורר עניין היום - אחרי שהתחום התפתח ביותר מאז. בסופו של דבר, לא מדןבר הספרות יפה אלא במשהו יותר "לימודי" באיזה אופן, שיש בו חשיבות מסוימת לזמן הכתיבה, לא? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי קוראים כמוני, שאינם קרובים לנושאי העידן החדש וגם לא לספרות השייכת לתחום זה - המאמר דווקא מעניין ומוסיף ידע, והעובדה שהספר יצא מזמן אינה משנה, עקרונית. במאמר מספר אדם קלין כי לאחר שהספר תורגם לשבע עשרה שפות, נמצאים עכשיו שבעה תרגומים נוספים בתהליכי עבודה. מכאן ניתן להסיק כי בעיני אלה המצויים בתחום, הספר עדיין אמור לעורר עניין גם כיום, לאחר שנים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המרכזית שבהן היא שהעניין שלי בנושא התעורר (יחסית) לאחרונה. יחד עם זאת, אם אתה תוהה לגבי מידת הרלוונטיות לציבור הישראלי, הרי שהתרגום לעברית יצא אף הוא (יחסית) לאחרונה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כיוון שהתרגום יצא, לפי הדוד הידוע, ב-1996, נראה לי שהסיבהה המרכזית שהצבעת עליה היא באמת הסיבה.:) אשר על כן, טיפ - היה שווה שתאמר במאמר כמה מלים על מה שהצית את התעניינותך בנושא. (וכיוון שלא עשית זאת, אולי תעשה זאת עכשיו בתגובה?). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנושא נראה לי מעניין, בעוד שאני עצמי מעניין הרבה פחות. אך על מנת לספק את סקרנותך, אני כותב עבודת דוקטורט בנושא קרוב, ובמהלכה למדתי לא מעט אודות הלן שוכמן. במקביל, השתתפתי בקבוצת מחקר שעסקה בנושאי חלומות, וההכרות שלי עם החומרים אודות שוכמן איפשרה לי לכתוב בנושא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה על סיפוק הסקרנות. על איזה חוג מדובר, פסיכולוגיה? וודאי שאתה מעניין, מה ז'תומרת? אגב, אם נתקלת בדברים של אביעד קלינברג (ההסטוריון), אולי הבחנת שהוא מכניס כמעט תמיד כמה מלים של נגיעה אישית; אז במקרה שלו הוא אולי קצת מרחיק לכת בעניין הזה, אבל יש מצבים שבהם זה ממש מתבקש. אני עדיין חושבת שהמאמר הזה הוא אחד מהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. אני לא חסיד גדול של האסכולה הרפלקסיבית (שיש לה אוהדים רבים מאוד בקרב האנתרופולוגים), למרות שבהחלט ישנם מקרים בהם זה בלתי נמנע ואף רצוי. זה, נדמה לי, אינו אחד מהם: זהו מחקר מבוסס טקסט, המוצג כאן בתמציתיות וללא תיאוריה ממשית. אני מסכים, אגב, שאני מעניין - אבל רק אותי ואת מכרי. הלן שוכמן, לעומת זאת, צריכה לעניין גם אנשים שמעולם לא פגשו אותה או אפילו שמעו עליה, כיוון שהשפיעה בצורה משמעותית על תופעה תרבותית חשובה: העידן החדש. כאן ניסיתי לעמוד, בקצרה, על הקשר בין פן מסוים באישיותה לבין אותה ההשפעה (ואולי אפילו אותה התופעה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אהמ... אפשר בכלל לעסוק באנתרופולוגיה באופן לא רפלקסיבי? תמהתני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זו שאלה טובה, אבל לא מאוד רלוונטית לדיון: זו לא עבודת הדוקטורט שלי או פרסום בכתב עת אנתרופולוגי. במסגרת ה'האייל הקורא' (כמו בפורומים רבים נוספים) בהחלט אפשר להמנע מרפלקסיביות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שאלתי זו אכן לא נגעה למאמר באייל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מוזר הדבר בעיני, ולא רק כאן אלא בכלל בטקסטים העוסקים בחלומות - איך זה שאנשים יכולים לספר את החלומות שלהם בצורה כל כך ברורה וזורמת, ואיך זה שהסיפורים מכילים לא רק עלילה מרכזית מובנת אלא גם פרטי רקע, לעיתים רבים ועפי"ר מדוייקים ומפורטים. החלומות שלי הם מקוטעים ולעיתים קרובות מטושטשים (גם חזותית וגם מבחינת התוכן), ואינם מסודרים בהתחלה-אמצע-סוף הגיוניים. בדרך כלל קשה לי אפילו "לארגן" אותם במילים ברורות ע"מ שאוכל לספר אותם ברמה סבירה. מוזר, מיהו התסריטאי המעולה הזה של החלומות של כל האנשים האחרים, ולמה אני עוד לא פגשתי בו? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה קורה. לא לרוב, אבל זה קורה1. יש חלומות קצרצרים שהשפיעו עלי בעולם האמיתי, תרמו תובנה, תיארו חשש או רגש מוגדר אחר. ומנגד, היו חלומות ארוכים ומפורטים לא פחות (אם כי לא רוחניים כמו) החלומות של שוכמן. 1 |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אשתי זוכרת חלומות בצורה מפתיעה וכמעט כל בוקר יש לה איזה חלום לספר. העלילה לרוב מופרכת ולא הגיונית, אבל עשירה בפרטים. אני תמיד זוכר שחלמתי בלילה, אבל שתי שניות מהרגע שאני פוקח את העיניים הכל נמוג ואין לי מושג מה חלמתי או אפילו על מה חלמתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמי שמשתמשת לא מעט בחלומותיה לעניינים שונים, נראה לי שבהרבה מקרים החלום עצמו הוא היולי במידה מסוימת, אבל במאמץ מסוים אפשר לתמלל אותו. מה שיותר מוזר לי הוא שבזמן האחרון חוזרת אצלי תופעה שחלה הרבה בילדותי - אני חולמת בהמשכים. בילדות זה ממש בלבל אותי לפעמים, כיוון שהחלומות היו ממשיכים זה את קודמו על פי אותו היגיון המשכי הקיים במציאות, ולכן היה קשה להבחין מתי קורה מה - חלום או מציאות... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מאמין שהחלומות שלה עברו עיבוד ספרותי כלשהו בדרכם מראשה אל הטקסט הכתוב, דהינו, שנופו מהם אלמנטים "חלומיים" מדי ושהסגנון הכללי משקף גם את שוכמן ככותבת מודעת ולא רק את תת המודע שלה. ואפניק, אגב, שממנו לקחתי את תיאורי החלומות, טוען שהוא עצמו לא ביצע שום עיבוד שלהם להוציא קיצוץ של חלקים ארוכים מדי. מצד שני, אני גם מאמין שהחלומות אותנטיים בבסיסם, מכמה סיבות מרכזיות - 1) יש כמה תמות שחוזרות על עצמן ברבים מהחלומות. 2) יש, בכל זאת, מוטיבים מוזרים ומפתיעים בחלומות, דברים שלא מתאימים לפרוזה רגילה (למשל החפץ בתוך גליל המגילות). 3) אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה חיצונית לכתיבת החלומות - אם יש להם נקודה אידיאולוגית להעביר, הם לא מעבירים אותה היטב; הם לא מסייעים בהפצת 'הקורס בנסים' (דבר ששוכמן לא רצתה במיוחד לעשות, בכל מקרה); הם לא מציירים את החולמת באור חיובי - או שלילי - במיוחד. החלומות נכתבו, כנראה, מתוך נסיון של שוכמן לכתוב אוטוביוגרפיה - נסיון שלא צלח, למרות שהיא ניסתה כמה פעמים. נדמה לי שהם נכתבו בעיקר כי היא רצתה לתעד אותם, אבל במהלך התיעוד גם שיפצה מעט את הסגנון. אגב, מכל החלומות המובאים בספרו של ואפניק - תשעה במספר (מתוכם הבאתי שלושה) - רק אחד מרגיש לא מעובד כלל, אבל עליו שוכמן טענה בהזדמנות אחרת שהוא זכרון, ולא חלום. בכל מקרה, הוא עצוב מאוד וקצר מאוד: הלן שוכבת בעריסה, ולידה כדור אדום וירוק [הכדור הופיע, בפני עצמו, בחלומות רבים קודם לכן - א.ק.א]. היא שוכבת באושר, חושבת לעצמה כמה היא יפה וכמה חם לה. בדלת מופיע אביה, לא נכנס, אלא רק עומד ומסתכל עליה. היא קטנה מכדי לגשת אליו. בעודו מסתכל, היא מרגישה איך היא הופכת מילדה קטנה ויפהפה לילדה מכוערת מאוד, והוא רק הסתכל ואז הלך. [יולי 1965, במהלך סדרה של חזיונות - א.ק.א] |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם אתה ישן מספיק? זה יכול לגרום לכך שלא תזכור את החלום (אצלי זה כך בבירור). אומרים גם שניהול יומן חלומות עוזר לזכור חלומות. מקדישים 10 דקות כל בוקר לרשום את כל מה שאתה זוכר, לפני שעושים כל דבר אחר ולפני הסחות הדעת. אפשר לשחזר בצורה זו הרבה. זה גם כלי מעניין מאוד ללמוד על עצמנו ועל התת מודע שלנו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפני כחודש נתקלתי במקרה בספר הזה בחנות ספרים. אפילו הכריכה עשתה עליי רושם, בעיקר משום שבעוד שמיב ספרי העידן החדש האחרים הם לרוב צבעוניים ו''מקושטים'', הספר הזה (בכריכה קשה ) נראה ומרגיש כמו אחד מהספרים ה''מקצועיים'' שקראתי באוניברסיטה. לאחר דפדוף בספר, ושיחות עם אנשים אחרים שהתעניינו בספר, הוא רק גרם לי רצון גדול יותר לקרוא בו. עוד לא הספקתי לעשות את זה, אבל אני רוצה להודות לכותב המאמר שכתיבתו עודדה אותי לכיוון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"לא לה הכריות בתחתית הבור, או הדילוג חסר המאמץ מעליו" ? אם הבנתי נכון, אז מה שניסתה הלן שוכמן לעשות בספר (אני לא קראתי את הספר) הוא להקל את הטיפוס ע"י הסתכלות חיובית על המציאות של המאמץ והסבל שהוא תובע משום שהוא (אם נכון הבנתי) מוביל בסופו של דבר לאיזה מקום מואר. בהסתמך על המאמר היא לא הציעה שיטה ל"דלג" מעל. השאלה היא האם אי אפשר להנות מטיפוס מאומץ גם אם לא מובטח לנו איזה אור מופלא בסופו ? (הלן שוכמן עשתה זאת מבלי שהיתה משוכנעת בפרס הצפוי, אישית אני מעריכה אתזה יותר מאשר כתיבת ספר שאולי עזר להרבה אנשים, אבל אולי ארכוש אותו בכ"ז, לא יזיק) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במבט שני והסתכלות נוספת על הספר, יש בו משהו נוצרי מאוד, נדמה לי שהיהדות לא מחפשת קיצורי דרך כאלה , וגם לא מנסה ל''גייר'' כל רע ולהפוך אותו לטוב, נראה לי שאצלנו יש מבט יותר ריאלי על המציאות, יש דברים רעים וקשים ויש גם דברים נפלאים וטובים, ואולי אולי יש גם ניסים ובכל מקרה אין סומכין על הנס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איש, אתה מדהים. אני כבר הרבה שנים בקורס, ופעם ראשונה שאני מוצא מישהו שמסתכל עליו בעיניים שכאלו - נבונות ומאירות. תודה - זה שונה, זה מרענן, זה חדש וזה עושה שכל, ועל כך תבורך. זה קורס ניסי בעצמו. הבעיה היא כמו תמיד, נקודת השבירה. ההסכמה והאמון שעושים SHIFT לספר. כחול, עבה, כבד, חכם מאד - אבל ספר. כזה שאין בו מאסטרים, אין בו טקסים ויש בו רק פשטות אינסופית. ולכן הוא לא מתאים למי שמחזיק את האמונה שלו באלילים. בהצלחה לך. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יחד עם זאת, אני חושב שהוגן להבהיר שאינני תלמיד של הקורס, אלא חוקר *את* הקורס (וגם זאת רק בצורה עקיפה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין, האם הלן עצמה ראתה ניגוד בין ''דרך המדע והרציונליות'' לבין ''הקורס בניסים''. אאל''ט בשנים שבהם היא קיבלה דוקטורט הפסיכולוגיה הייתה בעיקר פסיכואנליזה - הרבה סגנון מדעי ורציונליזציה ומעט מאוד מדע אמיתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב כן, שוכמן ראתה ניגוד שכזה: הקורס בניסים מלמד שהעולם כולו הוא אשליה, ואילו המדע מעסיק את עצמו בנסיונות לדגום את העולם ולהבינו. וההערה לגבי הפסיכואנליזה איננה במקומה: גם אם ניתן לטעון שלא מדובר במדע (ואני חולק על כך), הרי שאין ספק שד"ר שוכמן ראתה בו מדע - הדוקטורט שלה היה בפסיכולוגיה וזה גם היה תחום המחקר שלה, אחרי הכל. מצד שני, אני לא בטוח ששוכמן ראתה ניגוד בין דרך הפסיכולוגיה (לאו דווקא הפסיכואנליזה) לבין הקורס בניסים, אם כי אין לי ספק שהיא חשבה שהשני אפקטיבי ומדויק בהרבה מהראשון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(לא היה מקום מתאים, ולכן נתליתי בשם מחבר המאמר) ברכות למחבר המאמר שמהיום יש על־שמו (או שאולי להפך) גם כוכב (לכת) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לומדת כבר שנים את הקורס בניסים, שהוא אכן ספר מרתק, יפהפה ומשנה חיים, מנחם ומשרה שלווה. מאד התעניינתי בדמותה של הלן, ומשמח לקרוא את הסקירה הזו עליה - שהיא ממצה, וכתובה בצורה ממש מוצלחת. אגב - הדיון בתגובות - הקורס אמנם נכתב ממזמן, אך מעמדו איתן בארץ ובעולם, וכיתות לימוד חדשות נפתחות כל הזמן. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |