 |
שירות התעסוקה לא יפנה דורשי עבודה לחברת ''השמירה'' | 2822 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הרבה אנשים מגיעים לחברות אבטחה ישירות ממודעות, ולא דרך שירות התעסוקה. עדיף בהרבה שגם עובדי ''השמירה'' יתארגנו על מנת לשפר את תנאיהם, כפי שכבר קרה במכון וייצמן ובביה''ח קפלן, למשל. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם השומרים ב"וייצמן" התארגנו באופן ספונטני, או שהיו מעורבים בכך גורמים קטליטיים מקרב הסטודנטים? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגורם הקטליטי העיקרי היה אדם בשם אוהד רותם, שהצטרף לצוות האבטחה במטרה להקים שם ועד. ראה המאמר: הייתה גם תמיכה של סטודנטים במהלך. אני לא יודע אם זה נופל תחת קריטריונים שלך ל"ספונטני". מן הסתם אף אחד אינו עובד בואקום מוחלט. אולי תוכל לפרט למה כוונתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה מוטב לו המדינה היתה מודיעה שהעבירות על חוקי התעסוקה מצד חברת השמירה מהוות הפרה של החוזה איתה ולכן כל החוזים שיש למדינה ולגופיה השונים (משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, בתי ספר, חברת החשמל וכד') עם החברה מופסקים בתוך 30 יום. כמובן שכל עוד החברה לא משפרת את דרכיה, יאסר על הגופים הנ"ל לקבל ממנה שירותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שהמדינה היתה אוכפת את חוקיה. אם לשרות התעסוקה יש ראיות למעשים של חברת השמירה, מדוע לא דאג שתיתבע לדין פלילי? זה אותו עניין כמו הלנת שכר ברשויות המקומיות. אם בתחילת המעשים הללו היו שופטים כמה אנשים- לא היו היות הלנות שכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שזה עדיף. העמדה לדין פלילי זה סיפור של מספר שנים שבמהלכן ממשיכה החברה להעסיק עובדים בתנאים לא הולמים. עדיף לפגוע לה בכיס באופן מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה לדין פלילי של ראש עיר תביא ממילא להדחתו וכך של כל מי שאחראי אישית על ביצוע מעשים בניגוד לחוק. נוסף לכך יש פיצויי הלנת שכר וצריך גם לפתוח אפשרות להגיש תביעות אזרחיות כנגד אותם פונקציונרים. אדם או מישפחה ששכרה הולן, יכולה למצוא מספיק בשר לתביעה בגין נזק שנגרם לה. מספיק שיהיו כמה עורכי דין שיסכימו להתגייס לעניין תמורת תשלום לאחר סיום ההליכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על ראשי ערים אלא על ספקי שירותים לגופים ממשלתיים ובפרט ספקים של שירותי אבטחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהמלינות הן ברובן רשויות ערביות. אני מניח שעתה תמצא תירוצים יפים להסביר שראש הרשות אינו אחראי, ובעצם זה שר הפנים או מזכ"ל האו"ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי תשפוט? נשמע לי בעייתי, שלא לומר בלתי-אפשרי לפעמים, לתבוע אדם פרטי לדין פלילי (או אזרחי) בגלל מעשי רשות מקומית, אלא אם כן יש אי-סדרים של ממש. בסה"כ הוא ראש מועצה נבחר; מה אם באמת אין כסף בקופה? אתה חושב שנבחרים לתפקידים בראשות ארגונים ציבוריים צריכים לממן את הגרעונות מכיסם האישי? לדעתי, הבעיה, והפיתרון, זה חוסר במקבילה לפירוק כשמדובר ברשות מקומית. מה שאפשר לעשות זה לתת בחוק אפשרות לביהמ"ש לחייב את שר הפנים למנות מועצה ממונה במקרים מסוימים של תביעות נגד הרשות, כשהיא אינה מסוגלת לעמוד בתשלומים. זה גם יעביר את האחריות לשר הפנים במקרים כאלה, מה שימנע מהעובדים ליפול בין הכיסאות כמו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן וצריך יהיה לבצע מספר שינויי חקיקה למרות שאינני בטוח. אנשים מתחבאים מאחורי התאגידים. היות שבאתוס שאנחנו חיים בו, הקניין עומד בראש סולם החשיבות, לכן כלפי לקוחות, נפגעים-וכד' של התאגיד- התאגיד הוא האישיות המישפטית ולא עובדיו; כשמדובר באחריות לקניין- הדירקטורים הם בעלי אחריות משפטית ולא התאגיד. אני חושב שאפשר לממש אחריות אישית של ראש הרשות המקומית. אם ראש הרשות לא היה לוקח לעצמו משכורת-אז אולי היתה בעיה; נדמה שלא זה המצב. אין עורכי דין טובים שמעוניינים להתגייס למאבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחריות אישית של ראש רשות מקומית? לגרעון? אם מחר הכלכלה תיפול, תתבע את ראש עיריית ת"א על 200 מיליון שקל? מאיפה הוא ישלם אותם? פה זה לא ימי הביניים, וראש עיר לא שליט פיאודלי, שהעיר שייכת לו. לגבי דין פלילי זה אפילו יותר גרוע, כי אתה לא יכול להעמיד אדם לדין על גירעון או על אי-עמידה במשימות (ואני לא מדבר על רשלנות מוכחת). פה זה גם לא הצבא האדום של סטאלין. אלה בדיוק המצבים שההצעות (תביעה אישית אזרחית / פלילית) שלך יביאו אליהן: מיליונרים (במקרה הראשון) ייבחרו לראשות ערים כי הם יכולים בהונם האישי לשקם אותה, וידאגו גם להרוויח ממנה בתמורה. או (במקרה השני) שראשי-ערים יחיו תחת משטר פחד של השלטון או של בעלי-הון שכן יוכל לממן את עריהם, אחרת ישלחו לכלא. כשחברה נכשלת, מפרקים אותה. מפקיעים אותה מבעליה, מוכרים את נכסיה, ומשלמים לעובדים ולנושים. הבעלים מפסידים את חלקם בחברה. אם היו אי-סדרים חמורים, אפשר לתבוע מבעליה עוד כסף. את הדירקטורים והמנהלים אפשר לכל היותר לתבוע על עבירות שביצעו אישית; הרי גם הם מונו על-ידי הבעלים. הבעיה כאן היא שרשות מקומית אי-אפשר לפרק ואי-אפשר למכור. בעליה הם תושביה. לכן אני מציע לכל הפחות להפקיע את ניהול העיר מנבחרי התושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין מה שקורה היום לבין מישטר של פחד רב המרחק. כדאי להתייחס לאלמנט הזמן. כמה זמן נמשכות הלנות השכר? עם הלנת השכר הראשונה היה צריך להעמיד את המשך כהונתו של ראש העיר בסימן שאלה. אם ראש עיר אינו מסוגל לשלם שכר לעובדיו הוא חייב לפנות את מקומו מיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה אני לחלוטין מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש בקשה יותר צנועה. ראש עיר שלא מסוגל לשלם לעובדיו, לא יקבל משכורת בעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי יודע שיש כבר דבר כזה: מינוי חשב מלווה ואחר כך ועדה קרואה (כדוגמת זו של עמרם מצנע בירוחם). משרד הפנים ממעט להשתמש בשיטה הזו, ויש לכך סיבה טובה: היא אנטי-דמוקרטית במובהק; השר ממנה פקיד לראשות העיריה במקום האדם שנבחר וקיבל את אמונם של התושבים. הרשויות המקומיות הן החלק הבעייתי ביותר בממשל בארץ בגלל שיטת בחירות וניהול גרועה. בשיטה שלנו ראש הרשות נבחר בבחירות אישיות, אבל חייב להקים קואליציה; הקואליציה הזו היא, למעשה, מחוסרת כל סמכויות ואין לה כמעט השפעה על ניהול הרשות. התוצאה היא שהבחירה למועצה (שאמורה היתה לתת לתושבים מידה של השתתפות בקביעת סדרי העדיפויות ובפיקוח על התנהלות הרשות) מתרוקנת מתוכן, וראש הרשות הנבחר מקבל כרטיס פתוח לעשות מה שהוא רוצה לחמש שנים תמימות. הרשויות סובלות מהעדר שקיפות בניהול, ממעמד לא חזק מספיק של אגפי הביקורת הפנימיים, ומכך שהציבור בדרך כלל אינו מתעניין בצדדים הפחות בולטים של הניהול - למשל טיפול בתשתיות, ניהול כספי וכיו"ב; פרויקטים ראוותניים ובזבזניים יכולים להביא ראש עיר רחוק הרבה יותר מטיפול מסור במערכת הביוב וייצוב התקציב העירוני. ומה ניתן לעשות? לדעתי אחריות אישית של ראש רשות היא רעיון נכון בהחלט. אין הכוונה שאם הוא מכניס את העיר לגרעון של מאתיים מיליון הוא יידרש לשלם אותם מכיסו, אלא לכך שהוא ייחשב אחראי אישית להלנת שכר, לחתימה על המחאות שאין להן כיסוי וכיו"ב. אם ראש עיריה שילין את שכר עובדיו ייעצר (אפילו רק לחקירה של לילה אחד), מהר מאד כל חבריו יעשו כל מאמץ לדאוג לתשלום לעובדיהם. אגב, ברשויות בהן העובדים אינם מקבלים שכר גם ראש הרשות אינו מקבל שכר; המשכורת שלו אינה מגיעה מחשבון בנק אחר, אבל עד כה לא היתה לזה השפעה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה ששר הפנים ממעט למנות ועדה קרואה היא שבמידה מסוימת הוא תלוי פוליטית ברשויות המקומיות. אף-אחד לא רוצה לנענע את הסירה. מה _שאני_ הצעתי זה לתת את הסמכות לחייב מינוי ועדה קרואה גם לביה"מש, זה הכל. למה אתה (או איציק ש.) מוכן לתת למשטרה לעצור ראש עיריה ולא מוכן לפטר אותו, במקרה של הלנת שכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאני מוכן לתת לה סמכות לעצור ח"כ אם זה נחוץ לחקירה, אבל אני לא מוכן לפטר אותו אוטומטית. כאשר עוסקים בנבחרי ציבור היד לא צריכה להיות קלה על ההדק; אתה מתחיל בהלנת שכר, מחר תרחיב את זה לגירעון ומחרתיים לאי פיקוח מספיק על הבניה ועל החניה, וחיש מהר תגיע למצב שפקידים יכולים להחליט כרצונם מתי לזרוק נבחר ציבור מתפקידו. אני מעונין לצמצם את האפשרות הזו. לגבי הוראה של בית המשפט להקים ועדה קרואה - גם זו נראית לי התערבות שחורגת ממה שצריך להיות תחום הסמכויות של בית המשפט. בית המשפט לא צריך להגיד לשר הפנים איך לנהל את עניני משרדו, והוא גם לא צריך לקבוע לו מתי לסלק נבחר ציבור. גם המדינה עוברת על חוקים בכלל וחוקי עבודה בפרט, אז אם נלך בשיטה הזו ההגיון יחייב שבית המשפט גם יוכל להורות על פיטורי הממשלה והחלפתה בוועדה... יש כאן ענין מהותי: נבחר ציבור מקבל את סמכותו מהציבור, לא מהשר ולא מבית המשפט. הציבור הוא שממנה אותו, וראוי שתהיה לאותו ציבור דרך להדיח אותו (שהיום אינה קיימת בפועל ברשויות המקומיות). מעורבות של בית משפט צריכה להתקיים רק במקרים חריגים ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן רק הלנת שכר צריכה לגרור הדחה כמעט אוטומטית. הלנת שכר, במיוחד לאנשים שאינם שיאני שכר, היא דבר חמור ביותר. רק לחשוב שחלק מהמולנים הם אנשים קשי יום גם כשצשולם להם השכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק קובע ש: 17. פיצוי הלנת שכר (תיקון: תשמ"ה)3 (א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר): (1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן; (2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. (ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה. כלומר (אלע"ד) על פי סעיף 2 העובד יקבל תוספת של 20% על שכרו בנוסף להפרשי הצמדה. מדובר בלא מעט כסף בשיעורי ריבית גבוהים מאוד שיכולים לכסות על כל הלוואה שהעובד לקח והיו יכולים במידה והעובד אכן היה מקבל אותם לשמש גם כעירבון אל מול הבנקים, הבעייה היא שבתי הדין לעבודה והמדינה לקחו לעצמם חופש בניגוד לחוק שלא לתת לעובדים את מלוא הפיצויים המגיעים להם. "היועץ המשפטי של ארגון 'קו לעובד', עו"ד ערן גולן, טוען שבתי הדין לעבודה בישראל כמעט ואינם מחייבים את המעסיקים לשלם פיצויי הלנה. "בפועל, בתי הדין אינם רוצים לפסוק פיצויי הלנה", אומר גולן. "בתי הדין הרחיבו את הפרשנות המשפטית כך שכל דבר יגרום להפתחה בפיצויי ההלנה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אין ערעורים או עתירות נגד פיסקי דין כאלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, ''אני לא עורך דין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "יש כאן ענין מהותי: נבחר ציבור מקבל את סמכותו מהציבור" אז אם ראש העיר - שהתושבים בחרו! - הכניס את העיר לגרעון, אולי התושבים, אחרי שהם מדיחים אותו, או בלי קשר, צריכים לשלם את הגרעון (באמצעות העלאה בארנונה)? אני קצת מתקשה עם הרעיון הזה, שלאנשים יש סמכות למנות לעצמם הנהלה אבל כשההנהלה כושלת האנשים שמינו אותה אינם נושאים באחריות. כשועד הבית בבניין שלי ביזבז את כל הכסף על גינה מפוארת - שנבלה אחרי חודש - דירי הבניין החליפו את הועד ושילמו לגנן חדש שיתקן את הנזקים. אגב, גם כאשר אישתי - שאצלנו ממונה על התקציבים - ביזבזה את כל החסכונות על שימלה של כריסטיאן-דיור לחתונה של הבן של השכנה, אני והילדים נאלצנו לספוג את ההוצאה ולא פנינו לממשלה שתקנה לנו ג'ינסים. אם כבר מתקנים את החוקים, אולי כדי לתת זכות בחירה ברשות המקומית רק לאלו שמתחייבים אישית לשאת בחלק היחסי של גרעונותיה. אם אין מספיק תושבים שמוכנים לשאת באחריות, אז אין סיבה (גם לא אפשרות) לתת להם סמכות - ואז אפשר למנות להם ועדה קרואה. אגב, כשהממשלה הנבחרת של המדינה ניכנסת לגרעון, אחרי שמדיחים אותה, מי נושא באחריות לגרעון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העסק מסתבך, באדיבות הטיעון הבא: למשרד הפנים יש סמכות (על-פי חוק) לפזר את הרשות המקומית ולמנות ועדה קרואה; מכאן שכל עוד הוא לא בחר לנקוט בפעולה הזו, הרשות מתנהלת באופן נסבל לטעמו. בכך הופך המשרד שותף לניהול בכל רשות, ואם היא נכנסת לגרעונות - הוא שותף לאחריות. מכאן שאני צריך לממן את החלטתו של ראש המועצה המקומית גבעת-חבצלות לגבות ארנונה רק בחודשים אי-זוגיים, או לבחור שר פנים אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העסק אכן מסובך בגלל שבמצב שאתה מתאר אין אחראים. שר הפנים לא אחראי כי הוא לא בחר את ראש העיר. ראש העיר לא אחראי כי שר הפנים לא פיטר אותו. הציבור שבחר אותו לא אחראי - כי אי אפשר להדיח את הציבור. לך תבנה מדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולי כדי לתת זכות בחירה ברשות המקומית רק לאלו שמתחייבים אישית לשאת בחלק היחסי של גרעונותיה" למה רק ברשות המקומית? אולינתנה זכות בחירה בבעלות על הון מינימלי? ככה נגיע לדמוקרטיה מרהיבה, כמו בצרפת לפני סילוק המלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא רק ברשות המקומית. אזרחי המדינה אכן נושאים בגרעונות שממשלתם הנבחרת יצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הזו שלך אני דווקא מסכים. לא הסכמתי להצעה ההיפותטית שלך להתנות זכות הצבעה בהון או התחייבות כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יתכן שמשרד הפנים צריך לאשר העלאה בארנונה במקומות בהם יש בעיה אמיתית (כלומר כזו שאינה יכולה להיפתר בדרך של התייעלות, העמקת הגביה וכו'). לא בטוח שזה יעזור. רוב הרשויות בהן יש בעיות הן רשויות שאין להן מקורות הכנסה גדולים של ארנונה (כמו אזורי תעשיה, מסחר ומשרדים) - מצב נפוץ למדי בישובים הערביים, למשל. ברבות מהן יש שיעור גבוה של מקרי סעד ובעלי פטורים על פי חוק - אנשים שהרשות מוציאה כסף על סיוע להם במקום לקבל מהם כסף. כמובן, יש גם ראשי רשויות שסתם מוציאים כסף בלי חשבון - כמו ברוך אלמקייס המודח מירוחם, או כמו צ'יץ' בזמנו בתל אביב. נגד כאלה יש מקום לסנקציות משפטיות, ובהחלט אפשר לשקול גם העלאה בארנונה לתושביהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו מסכימים עקרונית. ניסיתי להדגיש את הקשר בין סמכות (לבחור לעצמך הנהלה מקומית) ובין אחריות - נשיאה בתוצאות של הפעלת הסמכות שיש לך. אם רשות מקומית נקלעת לקשיים בגלל פעולות ההנהגה שתושביה בחרו אז נראה לי שהתושבים צריכים לשאת בתוצאות (כלומר לשלם את הגרעון) או לוותר על הסמכות (כלומר לקבל ועדה קרואה). לגבי המועצות בכפרים הערביים, ממה ששמעתי, הקושי שם הוא בעיקר בגביה - אנשים מסרבים לשלם ארנונה. ההתרשמות שאני מקבל בכפרים ערביים היא שאנשים בונים בתים גדולים ווילות מפוארות אבל ברחוב הביוב זורם. גם בשכונות יהודיות אפשר לראות לפעמים דירות מטופחות עם קרמיקה באמבטיה, מטבח מפואר ושפריץ בסלון, אבל חדר המדרגות, הגינה והרחוב מוזנחים. אז אם מישהו מציע שהמדינה תממן את תחזוקת השטחים הציבוריים (כלומר תממן גרעונות), זה רק הוגן שהמדינה גם תנהל אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מזמין אינסטלטור הביתה והוא עושה עבודה גרועה ואפילו גורם נזקים, מי צריך לשלם עבור הנזקים, אני, שבחרתי את האינסטלטור, או האינסטלטור שגרם לנזק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד בטוח: שלא *אני* צריך לשלם על הנזקים שהאנסטלטור שאתה בחרת עשה לך. אין לי בעיה כשמדיחים או מענישים נבחר ציבור שמעד או מעל. יש לי בעיה כשהשכן שלי בוחר אינסטלטור לבית שלו, ומבקש ממני לשלם את הנזק שההוא גרם. אם הוא רוצה שאני אשלם - לפחות שיתן לי לבחור את האינסטלטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה שוכר מנהל לחברה שלך והוא עושה עבודה גרועה ואפילו גורם נזקים, מי צריך לשלם עבור הנזקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא, לא? אנחנו מדברים על מושג של רשלנות, ומי אחראי. חלק מה"אמנה" עם נבחרי ציבור הוא שהם יקיימו נורמות כלשהם, כמו שאני לא מצפה שהאיסטלטור יחליף בין מי השתיה למי הביוב. (או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו על רשלנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא מה? על שגיאות אנוש סבירות לא מדיחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איננה מי צריך לשלם אלא מי משלם. אתה משלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, התנטפקויות טכניות: המשטרה לא יכולה לעצור או להטריד ח"כ סתם כך. יש לו חסינות. החוק וישומו די ברורים בנקודה הזו, והיכן שהם לא ברורים, צריך לתקן אותם. ההליך של חקירה פלילית של ח"כ הוא לפחות בחלקו פרלמנטרי, ומסיבה טובה. זה לא אומר כלום לגבי ראשי רשויות, הנחותים מהם במעמדם, אבל זה כן הופך ח"כים לדוגמה לא מתאימה בעניין שלך. דבר שני, המקבילה לראש רשות בכנסת זה לא ח"כ יחיד, אלא הכנסת כולה, כי היא נבחרה ביחד. ובאמת, אפשר לפזר כנסת לא-מתפקדת ויש לזה נוהל מסודר, ובתקופה שרה"מ נבחר בבחירות נפרדות הנוהל גם היה יכול להיות חוץ-פרלמנטרי. שלא לדבר על זה שאנחנו לא פדרציה, ולרשויות המקומיות אין שמץ-שמצה של ריבונות. עניין הבחירות המקומיות הוא בסה"כ שיטה למנהל מקומי יעיל, ואין לו חשיבות עקרונית של ממש; האחראי העליון על ההתנהלות המקומית הוא עדיין שר הפנים, ולא ציבור הבוחרים המקומי. יכול להיות שאתה תומך בדבולוציה מסוימת של המדינה לטובת הרשויות המקומיות. זה מעניין, אבל זו לא תפיסה מאוד נפוצה או מפותחת בארץ שלנו, שהיא הרי קטנה ומוקפת אויבים. עכשיו לעניין העקרוני. מה שאתה אומר נשמע מאוד סביר והגיוני ומשכנע, ולקח לי קצת זמן לחשוב למה זה בכל-זאת כל-כך מטריד אותי. אני חושב שזה עיקרון יסודי בכל שיטת משטר קונסטיטוציונית, ודמוקרטיה מודרנית בכללה: הפרדה בין התפקיד לאדם שממלא אותו. לכן דיברתי על השיטה הפיאודלית בתגובה 434828. זה ברור מאוד כשאדם עושה רווח אישי בשירותו או כהונתו בתפקיד מסוים, ואני חושב שזה קצת פחות ברור כשאדם נושא בתפקיד ציבורי ננזק אישית כתוצאה ממילוי תפקידו. אני חושב שזה חשוב מאוד לקיים את ההפרדה הזו, ולאפשר את כל השיטה שבה חילוקי-דיעות, הצלחות וכשלונות מבוטאים הלכה למעשה כעניין מקצועי וציבורי בין גופים ותפקידים שונים, ולא כמאבקים אישיים בין בעלי-כוח. לתבוע אחריות אישית מבעלי תפקידים ולראות בבעלי תפקידים חלק מאליטה שפועלת למען עצמה באופן אינהרנטי נראה מאוד מגניב ומתקדם ומרקסיסטי, אפילו, אבל בסופו של דבר זה יביא אותנו למצב שבו הרבה מהמאבקים הפוליטיים יתרחשו מאחורי הקלעים בחדרי חקירות משטריים ובעסקאות סמויות, שבו רק אנשים מקושרים מאוד ובעלי גב חזק בכל מערכות השלטון מעזים לסכן את צווארם הפיסי ולקחת על עצמם איזשהו תפקיד. הרגשתי מאוד לא נוח אפילו עם החקירה נגד משפחת שרון בזמנו בעניין מימון הפריימריס, ועם ההתלהבות בכל מה שקשור להעמדה-לדין של פושעי מלחמה. ברור לי שיש איזשהו קו אדום שמפריד בין נושא-תפקיד שעושה אותו רע, ושאותו צריך להעיף בבושת פנים, לבין אדם מושחת ממש, שגונב כסף עבור עצמו, כמו דרעי. אבל ראש רשות מקומית שלא מצליח לשלם משכורות נמצא רחוק מאוד מאוד מהקו הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי הערים שאינם יכולים לשלם משכורות נהגו בצורה משחתת ועברו על החוק. הם השתמשו בכספים שהיו מיועדים לשכר ולפנסיה למטרות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, הם עברו על החוק לכל היותר מטאפורית. התנהלות העיריה אולי לא חוקית, אבל זה בדיוק ההבדל שכתבתי עליו. אפשר גם להשתמש בכספים שהיו מיועדים להשקיית גינות לצרכים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי בהשקפת העולם שלך. אם אנשים הם כמו סחורה או צמחים- גינות או אבנים משתלבות- אז מבחינתך ההתנהגות של ראשי הערים אינה מושחתת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מרקסיסט, אם לזה אתה מתכוון, ואנחנו לא במלחמת מעמדות פה. ראשי רשויות מייצגים את בוחריהם ולא את עצמם. אם הם מייצגים את בוחריהם לא טוב -- תעיף אותם. אם הם לוקחים כסף לעצמם -- שים אותם בכלא. אם לא ברור לך אם זה או זה -- פעל לפי הכלל של וולטייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בכלל קשור למרקסיסט? גם אני לא מרקסיסט. זהו סדר עדיפויות מושחת. לשלם עבור חמרי גינון אך לא משכורת לגנן. התפיסה הזאת הרבה יותר עמוקה אצלנו מאשר הגילוי שלה ברשויות המקומיות. למשל סדר חלוקת הנכסים של חברה פושטת רגל; מי קודם? חובות למס הכנסה, לבנקים או למשכורות עובדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לשכנע אותי שצריך לשלם משכורות לעובדים, ושזה מאוד חשוב. אני מסכים. אז אולי תגיד מה זה לדעתך "מושחת"? אני הייתי אומר "מונע משיקולים זרים". לא כל החלטה שאתה לא מסכים איתה מונעת משיקולים זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה שזקוקה להוכחה. האם זה המצב בכל הרשויות? האם לא יתכן שבחלק מהן ההכנסות קטנות מכדי לשלם את שכר העובדים? האם לא יתכן שהבנקים הטילו עיקול על חשבונותיהן של חלק מהרשויות והכסף שמגיע עובר אוטומטית לבנקים מבלי שלראש הרשות יש שליטה עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי תפקידים הם באופן אינהרנטי בעלי אינטרסים הנוגעים להון, ולכן אין טעם לדרוש התפטרות של אחד או אחר: החלפת בעלי התפקידים לא תשנה את מהות התפקיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, גם לשים אותם בכלא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הארכיון: "מושחתים מקומיים, נמאסתם" מאת רן בר זיק, דיון 424. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אם באמת אין כסף בקופה? שישכירו את מבני העיריה לחברות מסחריות ויעברו למשרדים זולים יותר. שימכרו את המכונית העומדת לרשותו של ראש העיר. שיוותרו על גינון ועל ארועי יום העצמאות. אפילו שיפטרו עובדים, אבל לאלה שיוותרו שישלמו שכר עבור עבודתם. במילים אחרות, אין מצב כזה של "באמת אין כסף בקופה". יש שאלה של סדרי עדיפויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברת השמירה דווקא נתבעה והפסידה במשפט בזמן שעבדתי בה. זה לא ממש גרם לא לשנות את דרכיה. מה שמדהים זה ששירות התעסוקה לא הפסיק להפנות דורשי עבורה לחברות כאלו כבר מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה פסק הדין באותו משפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עצמי הנני עובד בעשרה חודשים האחרונים בחברת שמירה ידועה. המתקן המשומר הוא בניין משרדיהם של חברת ענק עוד יותר ידועה ומפורסמת... בעליה שותף בלא מעט עסקים בארץ ובעולם. אגב, אם שאלתם, כסטודנט זו עבודה המתאימה לי ככפפה ליד. עובדים איתי שני סטודנטים צעירים, עולים ותיקים מחבר המדינות לשעבר. שניהם שרתו בצה"ל - אחד מהם ביחידה קרבית. הוא עושה לא מעט ימי מילואים בשנה. הסיפור שלי לא מדהים במיוחד. בדיעבד מסתבר שהוא שגרתי למדי ונוהל בלתי כתוב של חברות השמירה-ניקיון. ובכל זאת, ולמרות הבנתי והכרתי את הרוע שבשיטה הקפיטליסטית החזירית, גרם לי לעירעור שבעקבותיו הרהור על השיטה בכלל ועלי בפרט, על עתידי בטווח הקצר... הכל קרה בשבוע רגיל למדי, כשהצצתי בסידור העבודה וגיליתי שם של עובד חדש. בבירור טלפוני עם שני החבר'ה שאתי, התברר שרומן הוא בעצם ניקולאי אלא שמלאו מכסת "עשרת החודשים" והוא נאלץ להמציא שם של מכר מובטל, כדי (כדאי!) לשמר את מקום העבודה. אחרת -יפוטר. בינתיים חלפו שלושה חודשים ורומן חזר להיות רומן - אין חשש שימצא עובד שנה תמימה ברצף... אבל ניקולאי (הפקטיבי) לא גמר את תפקידו, כעת הוא "מחליף" (באופן וירטואלי) את איגור (השומר השני). אף הוא כסטודנט חייב לתקיים ממשכורת הדחק. באשר אלי, עשרת חדשי עבודתי מתקרבים. אני לא מתכוון לגייס את שמו סבא רבא ז"ל. מבחינתי זהו קו אדום. ויתרתי, על אי-תשלום נסיעות, על דמי הבראה. למעשה ויתרתי על כל זכויות העובד. התפשרתי על שמונה עשר וחצי ש"ח לשעה. הא, ותו לא. אבל לעבירה פלילית (האמנם זו עבירה פלילית?), לשקר כל כך ברור (זהות בדויה) לא אוכל להיות שותף באופן אישי. אמנם ענף השמירה והנקיון נמצא במשלב הנמוך ביותר במדרג המקצועות ובטבלאות השכר, אך בעידן הגלובליזציה, התקשורת המהירה ומיקור-חוץ (outsourcing) ענף זה כמשל וכשנינה למה שיקרה, וכבר קורה, בלא מעט מענפי התעסוקה. כן, גם ב-היי-טק! לא אחזה מרד שכירים המוני. לא אחזה חברה מתפוררת ומתוסכלת שמיואשת מעצם קיומה, שלא מסוגלת להגן על עצמה מפני אויביה ושראשיה חבר מושחתים שכל מאווייהם לעשות לביתם. את ההווה אין צורך לחזות, את ההווה חשים ומרגישים. ומי שלא מבין כי ישנו קשר הדוק ובלתי נפרד בין כלכלה לבין חברה - שוטה, רשע וגס רוח. מקווה שלא הטרחתי אתכם יתר על המידה. כולי תקווה שזנכה לחיות בחברה מתוקנת יותר וצודקת יותר - חברתית יותר. שבת שלום, שומר על משמרתו נ.ב. ראויה לציון ח"כ שלי יחימוביץ, היחידה מבין חברי בית הכיסא שיחסית נאמנה לשולחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה עונה על השאלה שכותב המאמר זורק באויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תחדד. איזה כותב ואיזו שאלה? מפאת קוצר זמן (המשמרת מתקרבת לקיצה ויש עדיין ארבעה מועדי ב' להתכונן...), אתייחס ברשותך לכתבה פותחת השרשור ולמעט נקודות שהועלו בלינק שהבאת. אין ספק כי זו קפיצת מדרגונית (מדרגה זוטא) במאבק הממושך, אין לזלזל בכך, ולו רק בשל ההד הפרסומי, כמו שאין להפריז בחשיבותה. לא עשיתי מחקר מעמיק, אך תחושת הבטן סוברת, וישנו יסוד סביר להניח, כי חברות השמירה לא תפגענה ו/או לא תסבולנה ממחסור בעובדים בעקבות הסנקציות של לשכת התעסוקה. אולם בהחלט ייתכן שאני/שאיני טועה. לגבי האיום באי-מתן או באי-חידוש רשיון החברה, אין כמו ללמוד מהיסטוריה. בשנה שעברה הושמע איום דומה, וראה זה פלא החברה עומדת על תילה כמות שהיא - עושקת ופוגעת. ושוב אשתמש בבטני המלאה - בשנה הבעל"ט מה שהיה הוא שיהיה. חייבים להבין, כל עוד המדינה (קרי: חברי הכנסת) לא תתערב באמצעות חקיקה יעילה ואכיפה. השינויים יהיו מינוריים ובלתי משמעותיים. בעלי העסקים יודעים רק צורת מטבע מהי, וככאלו יחפשו את החברה הזולה ביותר. חברות השמירה מתבססות על אוכלוסייה חלשה, בלתי מודעת לזכויותיה, ובעיקר - חוששת להתלונן. מה עוד כי במצב הנוכחי, בהעדר וועד או גוף על, התביעות אפקטיוויות רק לאחר פיטורין. אין ספק, כמו שמשער כותב המאמר שהבאת את קישורו, תפקודו הקלוקל של פרץ עמיר "נושא הדגל של המאבק החברתי" גרם ליאוש גדול בעם, שכבר מיואש בלאו הכי. ובכך פרץ פשע שבעתיים, משום שהוא בזבז את פוטנציאל המאבק לצרכיו האישיים. לבושתי אודה - בחרתי בו. מזלינו שהוא הכניס לכנסת את שלי יחימוביץ - קול קורא במדבר. ועליה תקוותי. אבל זה כבר נושא לדיון אחר אודות מנהיגים, מנהיגות ועם טיפש. מקווה שעניתי לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוח של חברות כוח האדם נובע מהאטומיזציה והאימפוטנטיות של כולנו.אם רוב עובדי חברות השמירה מרגישים דפוקים ובצדק, נא התארגנו. הכותב מתלונן על האדישות שמלווה את מאבק הקלדניות ועובדי הדואר. אצלכם בכלל אין מאבק כך שאפילו לדרגה של אדישות לא הגעתם-לא הגענו. אתה חושב שהמצב בסקנדינביה נובע מטוב הלב והנדיבות של המעבידים ובעלי ההון? הוא נובע מהעוצמה של האיגודים, הארגון שלהם, ובגלל שהם דמוקרטיים, לא מושחתים וגם אחראיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין להשוות בין קבוצת קלדנים (מניח שיש שם יותר ממנין קלדנים במשמרת) שיושבים באותו החדר ומכירים זה את זה בין שומרים. בשמירה כל שומר מכיר מכסימום שלושה שומרים שעובדים איתו במתקן. ומבלי להשמע שחצן או סנוב, מנסיוני, עם חלקם תתקשה לפתח שיחה מעבר לסדר המשמרות. על נחיצות וועד ק"ו שיהיה קשה לשכנע אותם. כן, כנראה שלעבדים יש נטייה להרכין ראש ולהנות מחיי העבדות... אצטט שומר שאמר לי פעם (זה מסביר לא מעט): "מה אתה מתלונן, אז מה אם לא משלמים נסיעות? כל מה שאתה עושה זה לשמור, על זה אתה מקבל כסף. אתה לא עושה כלום, תגיד תודה על מה שאתה מקבל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב במילים אחרות את מה שכתבתי. חלק מהעוסקים בשבירה אינם חושבים שמגיע להם יותר, חלק בכלל מודים למעסיק שמסכים להעסיק אותם, לחלק יש ריגשי אשמה על שהמעסיק משלם להם כסף בזמן שהם אינם עושים כלום-רק שומרים. הם אינם מודעים לעובדה שהם חלק מהמערכת וצריכים אותם. החלק בעל היכולת-כמוך- הם סטודנטים והעבודה נוחה להם. אין להם לא הזמן, לא החשק וגם לא הדחף הפנימי לשנות דברים. אין בדברי ולו שמץ של טענה; קשה מאד לשנות דברים ומי שירצה -יצטרך להקדיש את כל זמנו ושנים מחייו לכך. ודאי קראת על הניסיון לשנות את תנאי העבודה במיפעלי ים המלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ונסיונו של מקים הוועד בחברת השמירה "צוות שלוש" (במכון וויצמן) רק מחזק את דעתך - יש להקדיש לכך משאבים רבים שרוב השומרים אינם מלאים בהם. טענותי הן אחרות, המדינה ובוודאי ההסתדרות צריכות לדאוג לאזרחיה/לעובדיה. לא ייתכן שאנחנו העובדים ננהל מלחמות קטנות, שאולי תסייענה בנקודות פה ושם, במקומה של המדינה שהפקירה אותנו לגורלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "קשה מאד לשנות דברים ומי שירצה -יצטרך להקדיש את כל זמנו ושנים מחייו לכך" אולי אפשר להסיק מזה שלא מספיק אנשים רוצים לשנות את הדברים כי הם מספיק טובים בעיניהם? אפשר לחלק את הנוגעים בדבר לשלוש קבוצות: 1. קבוצת השומרים השמחים בחלקם, כמו השומר שבן שיחך ציטט. הם לא יעשו דבר כי הם שמחים בחלקם. 2. קבוצת הצדקנים - המתנשאים על השומרים השמחים בחלקם - וטוענים שהשומרים כל כך עלובים שאינם מזהים את מצבם הגרוע. הקבוצה הזו לא תעשה דבר (כמו להקים חברת שמירה שמשלמת טוב) כי לעשות במקום לקטר זה מחוץ לתחום ההגדרה שלה. 3. קבוצת החתולים הסיאמיים - מזיינים ובוכים: הם גם עובדים בחברות השמירה כי זה הג'וב הנוח ביותר למצבם כרגע (ובכך תורמים לביסוסה של התופעה) וגם מקטרים שהתופעה מכוערת ואיש לא עושה דבר לשנותה. לדעתי, אם מישהו באמת רוצה לעזור לשומרים, במקום לפעול לקידום חקיקה, שביתות והפגנות כוחניות, עליו לפעול באחד משני התחומים הבאים: 1. לפעול להקמת חברת שמירה אלטרנטיבית שתיתן, בין היתר, קביעות לשומריה. הצרה שבחברה כזו לא יעסיקו סטונדטים - כי הם מטבעם זמניים. 2. לספק לשומרים הכשרה מקצועית שתאפשר להם לעשות דברים אחרים. מה שימעיט את מספר השומרים הזמינים, ויעלה את המחיר שהחברות מוכנות לשלם - אפילו לסטודנטים (מפאת מחסור בשומרים קבועים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שמישהו צריך לעזור לשומרים; השומרים צריכים לעזור לעצמם. העזרה שמישהו יכול לעזור להם הוא אולי לתת להם דוגמא אישית מענף אחר איך מתארגנים, צוברים כוח ובונים איגוד מיקצועי. האיגודים בארץ אינם דמוקרטיים וחלקם קנויים. כל התחום הזה כל כך מנוון בארץ שעוד חזון למועד. עשרות השנים בהם הכל היה מאוגד בהיסתדרות שהיתה גם בעל הון, עיוותה את כל הארגונים הללו. השיטה שאתה מציע שמישהו אידאליסט יקים חברת שמירה כדי לשלם יותר טוב, דמיונית לחלוטין- כמו שרוברט אוון נשאר בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לאיזו קבוצה אתה משייך את עצמך...? ;-) מאבק זה נחמד, אם יש לך, בין היתר, זמן וכסף. לרוב השומרים אין את האפשרויות האלה. בנוסף רובם עולים חדשים שהעברית לא שגורה בפיהם. נחמד להאשים את העובדים במצבם, ואגב די פופולרי בעידן קפיטליסי (עיין ערך מערך העורף במלחמת לבנון האחרונה). מצד שני, מותר ואף רצוי למתוח ביקורת ולעורר כמה נבחרי ציבור שנבחרו בעיקר בשל נשיאתם את הדגל החברתי. הגיע זמן הפירעון... זה אולי נאיבי, אך בהחלט לגיטימי לדרוש לקיים הבטחות, גם מפוליטיקאים. שבוע טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתי את השומרים . בקשר לזמן ולכסף שאין להם- נכון. מה שאין להם זו ההכרה שמגיע להם משהו טוב יותר. ההכרה שחסרה להם היא ההכרה הפוליטית; רבים מהם מצביעים לליברמן, ביבי, ועוד ידידי קבלני כוח אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שייך לקבוצה המשלימה - של אלו שאינם נוגעים בדבר. מאבק זה מאוד *לא* נחמד. וגם מאוד לא יעיל - אפילו אם יש לך כסף. מעשים בונים הם הרבה יותר יעילים. ואני לא מאשים את העובדים אלא את אלו שמתימרים לדאוג להם ולהילחם את מלחמתם. אז אם אתה (סתם, לדוגמה) כואב את מצבם של השומרים, ואתה יודע עברית ומבין מה הולך פה, במקום לקרוא להם להתאגד, לשבות ולאנוס את מעבידיהם לשלם להם יותר, אני מציע לך להיות יותר יעיל ומועיל: כשתגמור את הלימודים, קח עוד חבר או שניים ותקים חברת שמירה הוגנת, שמשלמת טוב ודואגת לזכויות הסוציאליות. די סביר שכל השומרים יעדיפו לעבוד אצלך ולא אצל הנצלנים המתחרים. אתה כמובן תרוויח הרבה פחות מבעלי החברות הקיימות. אולי גם פחות מהשומרים שלך. אבל תהיה צודק ותקדם את השוויון - לפחות בין פיך ולבך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רעיון שחשבתי עליו מזמן... יותר בכיוון של קואופרטיב. בימים אלה אני בודק את הפרוצדורות. אתחיל בשלושת השומרים שאתי. בתקווה שהחברה תבחר להעסיק אותנו ולא את קבלן השמירה. אשמח לכל עיצה בעניין זה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדימו אותך: מישהו יודע מה קורה איתם היום? 1 על זה, במקרה, חשבת כשבחרת את כותרת הפתיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קואופרטיב זה גם בסדר, למרות שלא על זה חשבתי. עצתי היא שתצלצל לבוריס, מהכתבה שירדן הביא, ותשאל איך הוא עשה את זה. מה שחשוב הוא שזה אפשרי - עובדה. ומה שעוד חשוב להבין שזה עוזר לשומרים יותר מ"ביקורת" על הממשלה, החברה, וכל מה שזז. והכי חשוב, מבחינתי, שזה מעודד אנשים - אפילו רוסים בני 55 שלא מדברים עברית צחה - לקחת אחריות ולפעול לשיפור מצבם במקום להשלים עם יחס מתנשא שאולי נותן להם תוספת של כמה שקלים אבל הופך אותם ל"מסכנים" חסרי אונים שצריך לטפל בהם. הם לא. יש להם כבוד עצמי שלפעמים יותר חשוב מתוספת בשכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חברה אלטרנטיבית לא תוכל לעמוד בתחרות הכלכלית מול החברות האחרות. כל עוד איש אינו אוכף עליהן את חוקי העבודה, הן תמיד תוכלנה להציע מחירים זולים יותר ממי שנותן את כל מה שהחוק מחייב. 2. שומרים הם, בדרך כלל, או אנשים שיש להם יכולת לעשות דברים אחרים (כמו ידידנו הסטודנט) אבל השמירה מתאימה להם משום שהשעות גמישות וניתן לעשות דברים כמו הכנה למועדי ב', או אנשים שהם מה ששרות התעסוקה קורא "בלתי ניתנים להשמה" בעבודה אחרת: נניח, עולה מרוסיה בן 55 שבקושי מדבר עברית ואין לו מקצוע נדרש. איש לא ישקיע במתן הכשרה מקצועית לאדם כזה - וגם אם היה משקיע, אין כל כך הרבה מקומות עבודה במשק שמחכים לעשרות אלפי שומרים שגמרו קורס של משרד העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון. חוקי העבודה נאכפים ונעקפים תמיד. בגלל זה הם לא יעילים. 2. אבל אם הוא "בלתי ניתן להשמה" למה אנשים רוצים ל"שים" אותו בחברת שמירה במחיר של אחד שכן "ניתן להשמה"? כדי לטפל במקרים האלו יש השלמת הכנסה, סעד וכו'. למה צריך לעשות כאילו? - כלומר שחברת השמירה תשלם לו יותר, ותגבה יותר מהגוף הממשלתי שיגבה יותר מיסים כדי לממן את העלות הגבוהה של השומרים. אם צריך לעזור לעולה בן 55, בסדר. בוא נעזור לו אישית ונניח לסטודנטים לשמור במחיר נמוך בזמן שהם מתכוננים למועד ב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. ורק הערה. סטודנטים הם לפעמים ישישים במחצית השניה של שנות העשרים... לרוב לאחר שירות צבאי. ולא תמיד תלויים בהוריהם, למרות שהמדינה מעלה באופן שיטתי את גיל התלות... סטודנט שמכלכל עצמו בד''כ צריך יותר כסף מעולה חדש. הסטודנט הרי משלם את מחייתו ואת שכר הלימוד. ראית הסטודנטים כפראיירים שראוי ומצווה גדולה להעסיק אותם בזנות, מעצבנת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אל תתעצבן. זה מזיק לבריאות. ===> "סטודנט שמכלכל עצמו בד"כ צריך יותר כסף מעולה חדש". נו, אז מה? אתה רוצה שחברת השמירה תשלם לכל סטודנט לפי כמה שהוא צריך? אם אבא שלו עשיר היא תשלם 12 ש"ח בשעה ואם אבא שלו עולה חדש ותפרן אז הסטודנט-שומר יקבל 18 ש"ח לשעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא הייתי מצפה ליחס כזה, למרות שזה רעיון לא רע בעולם אוטופי. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מ- ''ונניח לסטודנטים לשמור במחיר נמוך בזמן שהם מתכוננים למועד ב'.'' הייתי בוחר לנסח מעט אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להרגיז. הנקודה היא שבעבודה שמאפשרת התכוננות למועד ב', יש בונוס לסטודנט שבגינו הוא אמור לשמוח לעבוד בפחות. אם אני הייתי סטודנט והיו מציעים לי עבודה אחת - נגיד טלפן - ב 20 ש"ח ועבודה בשמירה ב-12 ש"ח לשעה, הייתי לוקח את השניה. כי ב 8 שעות שמירה אני יכול גם ללמוד. לעומת זאת, אחרי 8 שעות של טלפנות אני צריך לשבת בבית עוד 8 שעות וללמוד. יוצא שבטלפנות אני בעצם מקבל 10 ש"ח לשעה לעומת 12 ש"ח בשמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בא כאן להביא הגנה כוללת על השיטה הקפיטליסטית, ולטעון שהיא תביא לתוצאה טובה יותר, אבל לפחות שהיא תואשם רק במה שהיא אשמה בו: המצב שבו מפטרים עובדים אחרי עשרה חודשים הוא תוצאה כמעט ישירה (בהינתן טבע האדם המקומי) של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה - החקיקה המחייבת מתן קביעות אחרי שנה. אלמלא החקיקה הזו, כנראה שעובדי השמירה היו יכולים להמשיך לעבוד ללא הפסקה (כנראה באותם תנאים די מחורבנים). אם זה טוב יותר או רע יותר, לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מחייב מתן קביעות בכל עבודה אחרי שנה? חשבתי שזה רק מתוקף הסכמים קיבוציים בעבודות מסוימות ושהסיבה לפיטורים אחרי 10 חודשים היא להמנע מתשלום פיצויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לא מחייב קביעות. לעומת זאת, יש חוק שמחייב קבלת עובד קבלן כעובד קבוע אצל מעסיקו של הקבלן לאחר שנה; דומני שהפעלתו של החוק הזה נדחית מדי שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיכוי שהחוק הנ"ל, כמות שאתה מציגו, יעבור בעידן בו מיקור החוץ הולך ותופס תאוצה בכלל ענפי התעשיה. מספר עובדי הקבלן הוא עצום ורב. ואם תשאל את דעתי זו אינה קללה - למשל, בפרוייקטים ארוכי טווח (שנים מספר), כמו הטמעות תוכנה, לא בטוח שעובדי הקבלן ירצו להיות מועסקים בחברות עצמן. החוק חייב להיות מורכב יותר. יש לאפשר לעובד את הבחירה, לאחר תקופה קצובה, לבחור מי יהיה מעסיקו - הקבלן או החברה ו/או לקבוע אמות מידה המבדילות בין חברות המספקות שירותים מקצועיים, שמירה איננה שירות מקצועי (השומרים אינם מוכשרים לשמירה), לבין חברות שכל תפקידם הוא לנצל עובדים. אישית אני חושב כי העסקת קבלן שמירה איננה מהווה חיסכון כלכלי משמעותי, ואף יקרה יותר מהעסקה ישירה, אבל בעם ישראל המסורת חזקה וחשובה. כולם לוקחים קבלן - לוקחים קבלן... ייתכן שיש חברות ביטוח שמחייבות העסקת חברת שמירה בדייקא, ולא סתם עובד-שומר. לא בדקתי זאת. כשומר לא מעניין אותי מי המעסיק, שיקראו לו: זלמן, שמערל, יוסל'ה. בסופו של חודש מגיעה המשכורת. אם היא מתאימה למספר השעות - מעולה; אחרת - ישנה בעייה. ובכאן צריכים אכיפה. אבל במדינה בה כל החוקים נפרצו מזמן, מעט מוגזם לזעוק על זוטות כמו חובת התשלום לעובד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיכוי לא רע שהעסקת עובד קבלן זולה יותר מהעסקת עובד בצורה ישירה, מהסיבה שחברות רבות בניגוד לחברות השמירה מצייתות לחוק ומקנות לעובדיהן תנאים סוציאלים, מלבד זאת אם השומרים הם אכן עובדים זמניים מטבעם אז ההתעסקות בקבלת עובדים גם היא עולה כסף. אגב, מוזר שהחברות על פי השרשור הזה עוברות על החוק ולא משלמות נסיעות ומאידך מקפידות כל כך על חוק עשרת החודשים כדי למנוע פיצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על בעיית הנסיעות הן מצאו דרך נוחה להתגבר. תלוש המשכורת מכסה כל פשע... בתלוש מופיע תשלום עבור נסיעות, כשבפועל זהו כסף המשולם בגין שעות עבודה. ככה זה בארץ הקומבינה - כשהחשבוניות ותלושי המשכורת מעורפלים ובלתי ברורים, אין למשל פירוט מדוייק של מס' השעות. אל תדאג זו מאפיה מאורגנת היטב. הם מכירים את כל השטיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי הכדאיות הכלכלית, האמן לי שעשיתי חישובים כולל מחיר הפיצויים, הפנסיה, נסיעות ומה לא... והמסקנה אחת - אין בהעסקת קבלן שמירה חיצוני שום רווח כלכלי משמעותי. זכור! החברה משלמת לקבלן הרבה יותר כסף ממה שהשומר מקבל, הרווח ברוטו לקבלן הוא יותר משישים אחוזים משכרו של השומר. אני מדבר על חברות שיש להן מנגנון משומן ויעיל של גיוס עובדים, מעסיקות עשרות ומאות עובדים, מערכת חשב-שכר אטומטיות. זה לא סיפור גדול בשבילן להתעסק עם עוד שלושה עובדים-שומרים. והטענה ששומרים הם זמניים איננה נכונה. סטודנטים שמחים לעבוד בשמירה. ובתנאי העסקה הולמים, ישארו בה לכל אורך תקופת הלימודים. רק על עצמי לספר ידעתי... "אצלינו" מזכירות שהן עובדות חברה מתחלפות בקצב מטורף, כך שבמקרה שלי טיעון הזמניות נופל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כהרגלי אין לי מושג בפרטים. המהות בתגובתי לא משתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החקיקה אינה מחייבת מתן קביעות אחרי שנה. החקיקה מחייבת תשלום פיצויי פיטורין. יש הסכמי עבודה מגזריים שמקשים על פיטורין. אינני רואה אסון שחברת שמירה תםפצה עובד שעבד שנתיים ופוטר-שתי משכורות. היא לא תתמוטט מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדרך שבה אתה מציג את הדברים, ברור שעדיפה "התערבות אנטי קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה": הרי מצב העובדים לא שונה1, ונראה לי עדיף שהמעסיקים יתפסו בעיני עצמם, העובדים וכל השאר כחארות שהם גם מפירי חוק מאשר כאנשי עסקים מכובדים. 1 בכל זאת סביר שהוא קצת יותר טוב עם החקיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא החקיקה, העובדים (כברירת מחדל) לא יפוטרו אחרי עשרה חודשים, מה שיאפשר להם מידה צנועה של ביטחון תעסוקתי. יכול להיות שבמצב היום, לאחר פיטורי עשרת החודשים הם בקלות מוצאים עבודה בחברת שמירה אחרת, לעוד עשרה חודשים, וכן הלאה, ואז זה באמת לא משנה. אבל יכול להיות שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, באותו אופן בערך שהשכר הגבוה של מהנדסי תוכנה הוא תוצאה כמעט ישירה (בהינתן טבע האדם המקומי) של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה - התקנות שמעניקות אשרות עבודה לעובדי-כפיים ועובדים זרים לא מקצועיים, ולעומת זאת לא מעניקות אשרות עבודה למהנדסי תוכנה מהודו, סין או טורקיה, למרות הדרישה הגבוהה בשוק. אם השכר של עובדים לא מקצועיים היה משקף את ההיצע והביקוש בגבולות השוק המקומי, אני מניח שגם תנאיהם של עובדי השמירה היו מושפעים מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הפסקה השנייה. באשר לראשונה, אני לא בטוח שבאמת מעסיקי ההייטק בארץ רוצים מהנדסי תוכנה מהודו, סין וטורקיה, אבל לא משנה, בפריציפ אתה צודק. מה שלא ברור לי בתגובתך הוא מהי בדיוק ההתערבות האנטי-קפיטליסטית? זה שמאשרים יבוא זרים בעבודות הלא-מקצועיות? זה שלא מאשרים יבוא זרים בעבודות המקצועיות? אני לא בטוח שלקפיטליסטים יש תשובת בית-ספר לשאלה עד כמה חופש הסחר צריך לחצות את גבולות המדינה, כך שאני לא רואה כאן נגיעה ישירה לדיון. בכל אופן, אם הייטקיסט יאמר שמשיקולי שוקחופשי טוב שמאפשרים יבוא עובדים לא-מקצועיים, אבל טוב שלא מאפשרים יבוא מהנדסים, אז אני אסכים שהוא צבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהם רוצים, משום שחברות גדולות שיכולות מקימות מרכזי פיתוח באיזורים נחשלים... וכן, ישראל היא אולי מעצמת היי-טק שחברות זרות משקיעות בה, אבל מעניין למה... אולי משום שהמשכורות המשולמות כאן נמוכות יותר מבארצות הברית. באשר לחוקי העבודה, חוק עשרת החודשים הינו מטופש, חסר כל היגיון ולמעשה פוגע בתנאי העובד. עובד צריך לקבל מן הרגע הראשון לעבודתו את כל שאר ההטבות המגיעות לאחר עשרה חודשים. ובהטבות שנתיות, כמו פיצויי פיטורין, יחסית למס' חודשי עבודתו. במשכורות מינימום מדובר בכ-250 ש"ח. אף בעל עסק לא יתמוטט מזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. לדעתי זה פחות חשוב מה הקפיטליסט חושב בעולם האידאות או האם הוא צבוע, ויותר חשוב מה המדינה עושה בפועל. כשאתה כותב על ''התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה'' צריך לקחת בחשבון שכל מבנה שוק העבודה נקבע ע''י המחוקק. המצב אינו של התערבות ספורדית ופתאומית של המחוקק בשוק חופשי, אלא של ניסיון שלו ליצור התאמה בין דרישות הכלכלה והחברה לבין מערכת החוקים והתקנות שקיימת כל הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עם זה אני מסכים; אבל אם כך, בוודאי שאין מקום להאשים את "הקפיטליזם" בפיטורים לאחר עשרה חודשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל צריך להאשים מישהו. אני חושב שהקפיטליזם הוא מועמד מצוין. הטענה של השומר בתגובה 434956 לא התייחסה למערכת החוק, אלא למערכת הנורמות. הוא כותב: "ישנו קשר הדוק ובלתי נפרד בין כלכלה לבין חברה". אתה בחרת לבודד את החוק הספציפי ולבחון את השפעתו בהנחת "טבע האדם המקומי". בעיניי זאת מתודולוגיה בעייתית מאחר ואותו "טבע האדם המקומי" קשור למערכת רחבה של חוקים ונורמות חברתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלך הקפיטליזם הוא תמיד מועמד מצוין, בלי קשר לעובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה יכול לראות בשוק העבודה הישראלי הוא פער גדל והולך בין החקיקה, שהיא סיכום יחס המדינה במהלך עשרות שנים, לבין השקפת עולמה של הממשלה והכנסת בשנים האחרונות. הממשלה אינה אוכפת את החוקים שהכנסת חוקקה. אי האכיפה איננה תולדה של חוסר אונים או תפקוד לקוי. אי האכיפה היא החלטה מודעת של השלטון בישראל -כנסת, ממשלה ובתי המישפט. תקני הפיקוח מכריזים בקול רם שהמדיניות של הממשלה היא לא לפקח. בתי דין לעבודה עושים פלסתר מחוק הלנת שכר וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק במידה מסוימת, אבל אתה צריך לזכור שזה לא התחום היחיד שבו אין פיקוח. אין פיקוח ואכיפה אפקטיביים כמעט בשום תחום במדינה, מעברות בניה דרך כריית חולות, שמירת איכות הסביבה, חוקי הגנת הצרכן, התברואה וגביית המסים, ועד התפקוד העלוב של ההוצאה לפועל. המדינה אינה מתאמצת לאכוף אף חוק (גם כאשר הוא תואם את השקפת העולם של הממשלה), והתחום הזה הוא (גם) מקרה פרטי של ההתיחסות הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. וגם המצב שבו פועלי הנמל שובתים וגורמים לבזבוז של מיליונים רבים למשק הוא תוצאה של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק, המאפשר התאגדויות של פועלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(היית כאן בימים הטובים של דיוני השוקחופשי הענקיים?) הגישה הקפיטליסטית-ליברלית, שהיו לה כאן באייל דוברים רהוטים מאוד, דווקא תומכת בהחלט במתן רשות לפועלים להתאגד, וגם לשבות. כמובן שעל-פניו, לפחות, לא צריך חוק כדי לאפשר לפועלים להתאגד. כברירת מחדל אנשים יכולים להתאגד כרצונם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר את הפתיל הספציפי הזה באותם דיונים מושמצים, אבל אני חושב שמה שרוב האנשים חושבים עליו כשביתה זה לא הכוונה המקורית של המושג. ברור שכל אחד יכול לא להגיע לעבודה, אבל בלי חוק מיוחד, אפשר פשוט לפטר אותו בגלל זה, ולקחת מישהו אחר. שביתה קלאסית באמת כמו שאני מדמיין אותה זה כשהעובדים מתבצרים במפעל ולוקחים בעלות זמנית על אמצעי הייצור. כך הם מונים מבעל המפעל להשתמש בו, ואולי גם ממשיכים לייצר בעצמם. בעיני שו''חיסט זו פשוט השגת גבול, והמשטרה יכולה וצריכה להתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרומנטיקה מכה אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו לא מגיע לעבודה על דעת עצמו, כדי לשפר את תנאיו, צריך להיות מותר למעסיק לפטר אותו על כך. אנשים רבים לוקחים סיכון של הטלת סנקציות על מקום העבודה ואיומים בהתפטרות אם הם מרגישים שווי ערך ובלתי ניתנים להחלפה בקלות, כדי לשפר את תנאיהם, אבל הם לוקחים את הסיכון שדרישותיהם לא ייענו, ואולי אף ייגרמו לעזיבתם. מובן שכשמדובר בעובדים הניתנים להחלפה בקלות הרוצים לשפר את תנאיהם, ייתכנו התאגדויות ספונטניות או מאורגנות (וזה הרבה פעמים המצב), המשפרות את כושר המיקוח שלהם מול המעסיק, שבד''כ לא יכול לגייס כהרף עין תחליף לקבוצה גדולה, ולכן עומד בפני הפסד כספי מיידי. אין שום צורך בחוק המתיר שביתה. חוק כזה אינו מסייע אלא פוגע בגמישות המשק, ואף יכול לשתקו כפי שראינו בתקופות חשוכות יותר של המשק הישראלי, ובזעיר אנפין גם כיום. בחסות חוק כזה מתרחשים מעשי ביריונות של ועדים חזקים מול האזרח הקטן ותו לא (ואני מתנצל אם אני חוזר על דברים שנאמרו בפתיל, או מסיט אותו כיוון, כי לא קראתי את רובו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אין שום צורך בחוק המתיר שביתה. מספיק שלא יהיה חוק האוסר עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם (למעט חוקי שעת חירום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע החוק אוסר על מעסיק לשכור עובדים שיבצעו את עבודתם של השובתים. למשל, אי-אפשר לשכור עובדים או חברת קבלן כדי לאסוף את הזבל בת"א או להפעיל את התחבורה הציבורית בבאר-שבע. זה מה שהופך את השביתה לאפקטיבית. נכון שזה לא קל לפטר 70 נהגים ולגייס חדשים תוך שבוע, אבל זה אפשרי, ובפחות הפרעות לשירות ממה שהשביתה גרמה בפועל. אחרי שלוש-ארבע פעמים שזה מה שחברות יעשו, לא יהיה יותר מעשי לשבות בכלל. וזה בדיוק מה שרוב החברות היו עושות ללא החוק להגנה על שביתות. אף אחד לא רוצה שיסחטו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכולם יהיו כמו השומרים שדיברנו עליהם במקום אחר כאן. ממש גן עדן. קח דוגמא מסקנדינביה ששם לא שובתים; פשוט אסור כנראה לשבות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהיי-טק לא שובתים. מה אתה מנסה להגיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא שובתים בהייטק? אגב, בכל הקשור לשביתות, יש הרבה ספינים ודיסאינפורמציה. היות שבמהלך שנותי הספקתי לפגוש ולשמוע כל מיני אנשים שעוסקים ביחסי עבודה, אני יודע שרוב השביתות נגרמו בגלל המעסיקים. יש מעסיקים שרצו שתפרוץ שביתה. למשל כשביבי היה שר האוצר, הוא כמעט דחף בכוח את עמיר פרץ שיארגן שביתות. מדוע פרצה השביתה בנמל אשדוד? ארגוני המעסיקים מאשימים את משרד האוצר. מדוע יש כל הזמן איומי שביתות אצל המורים? בגלל רדיפת הבצע שלהם? זה מה שבמשרד האוצר רוצים שיאמינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שובתים בהייטק כי התפוקה גם כך תלויה מאוד בשביעות הרצון של העובדים, ולכן עושים הכל שיהיו מרוצים. פשוט אין צורך בגלל אופי העבודה. תראה, אני לא נגד שביתות. אני פשוט אומר שבלי תמיכה חוקית בשביתות (או לחילופין המנעות מהגנה על זכויות הרכוש של הבעלים), לא יהיו שביתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי איש בסוף שנות ה-40 שלו, שעובד שנים רבות בחברת הייטק, האם אינו חושב שהיה טוב אם היה לעובדי החברה ועד עובדים; הוא ענה שכן. כשאני כותב "ועד עובדים" אינני מתכוון לועד מושחת או קנוי או חסר אחריות. אני מסכים שהיום ענף ההייטק אינו בשל לדברים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה צורך בועד מאיפה שאני מסתכל, אבל אולי יש דברים שלא חשבתי עליהם. למה אתה מתכוון ב"בשל"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתישהו בשנות ה-90 חברת E.C.I קנתה חטיבה של תדיראן, על עובדיה, כולל ועד העובדים המיליטנטי שלה ועם הסכם השכר הקיבוצי שלהם. התוצאה היתה שבאותה חברה, באותו אגף ואפילו באותו צוות היו שני סוגי עובדים: סוג אחד עם משכורת גבוהה שעולה מדי פעם, בונוסים וחרב פיטורים מתהפכת מעל לראש (שמומשה עם להתפוצצות הבועה) וסוג שני עם משכורת נמוכה שעולה לפי הסכמי השכר במשק (כלומר כמעט ולא), שביתות בכל פעם שמישהו הרגיז את יו"ר הועד (מעטים צייתו לשביתות, אבל הם היו מאוימים שבמקרה של פיטורים בהסכמה עם הועד הם ילכו ראשונים) ובטחון במקום העבודה (שהחזיק עד להתפוצצות הבועה בה פוטרו כמעט כולם כולל יו"ר הועד). לא היתה שום אפשרות להחליף את סוג העובד. E.C.I גייסה רק עובדים מהסוג הראשון ובהסכם עם הועד התחייבה שלא להעסיק עובדים מהסוג השני בתנאים של הסוג הראשון גם אם העובדים יתפטרו ויחזרו יותר מאוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי את המעשה שתיארת, זה קורה בבזק. ההנהלה החדשה קנתה את הוועד. העובדים החדשים מועסקים בחוזה אישי, כשעובדים ותיקים המאוגדים בוועד מקבלים תנאים מופלגים. וכמובן, אין מעבר מקבוצת החוזים האישיים לקבוצת החוזה הקיבוצי - קבוצת הוועד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר רק הפוך: העובדים הלא מאורגנים מקבלים תנאים טובים בהרבה מהעובדים המאורגנים (אין משמעות לותק - יש עובדים מאוד ותיקים עם חוזים אישיים) כשהעובדים המאורגנים לא יכולים לעבור לחוזה אישי כי ההסכם עם ועד העובדים אוסר זאת. היתרון היחיד של העובדים המאורגנים - בטחון תעסוקתי, התגלה כאשליה עם התפוצצות הבועה, בה פוטרו כמעט כל העובדים המאורגנים לצד עובדים לא מאורגנים רבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם ממה שכתבתי על הרפורמה שצריך לבצע בכל הנושא של התאגדות עובדים. למשל, איך יהיה ייצוגם? מה יהיה הקשר של נציגיהם המתחלפים עם ניהול המיפעל? איך בכלל יפעל המבנה הדמוקרטי של איגודי העובדים? אנחנו מכירים סוג מאד מסויים של איגודי עובדים: או של ההסתדרות או למשל איגודים בארה"ב שחלקם היה נתון לשליטת המאפיה. יש עוד אפשרויות של איגודי עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתעלם מכלום, רק סיפרתי מה קרה אצלי בחברה לעובדים המאורגנים. אתה מתעלם מכל מה שכתוב, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו שביתות לפני שהיה רעיון כזה שיהיו שביתות עם תמיכה חוקית, וגם כיום יש שביתות שמתקיימות למרות שאין להן תמיכה חוקית, כמו למשל השביתות של עובדי הטקסטיל במצרים לאחרונה. חוקי השביתה נחקקו כדי שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות יוכלו להציג הישגים לתומכים שלהן, ובדרך למנוע מהם להפיל את המשטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך, אבל האלטרנטיבה לשביתה חוקית היא לההשתלט על אמצעי הייצור השייכים על-פי-דין (קפיטליסטי) לבעל המפעל. ניסיתי להראות שאין דבר כזה, שביתה לגיטימית ואפקטיבית, בעולם קפיטליסטי לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. שביתה אינה יכולה להיות גם לגיטימית (מבחינת החוק הקפיטליסטי) וגם אפקטיבית. אבל זה תקף גם כאשר יש חוקים שמאשרים שביתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מאמין שבעוגת גלידה, היחס האופטימלי בין בצק לגלידה הוא 100% גלידה, אז כן. אבל יש אנשים שמעדיפים לפחות *קצת* עוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה יותר מדי סהרורי מכדי להבין את הדימוי המתוחכם הזה, צר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי: השיטה הנוכחית היא פשרה ואיזון בין האידאלים של חברה קפיטליסטית לגמרי עם שווקים משוכללים, לבין חברה סוציאליסטית שבה אמצעי היצור בשליטת העובדים. קצת בצק, קצת גלידה. מי שרואה את הבצק כלא-טעים מיסודו לא יאהב עוגת גלידה, ויעדיף את הגלידה שלו ישר מהקופסה בלי העמדות פנים. למרות שזה כמובן עדיף על בצק בלי כלום, איכס. כמה מחברי הטובים חושבים שהגלידה מעניקה לבצק טעם וקרמיות ושהבצק נותן לגלידה מרקם וצורה, ולכן דווקא אוהבים את המאכל הזה. סהרורי לא קראתי לך (עדיין :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהחברים האלה הם קלדניות דואר המועסקות דרך חברות קבלן, תמהני? אני לא חושב שיש איזושהי פשרה בחברה הישראלית הנוכחית בין קפיטליזם לבין סוציאליזם. מה שיש זה משק קפיטליסטי שבו המדינה היא גם אחד מני בעלים רבים. בשום מקום אין שליטה של העובדים באמצעי היצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שליטה אלא השפעה. לא יודע על החברה הישראלית, אבל יש חברות בעולם. וגם אצלנו – מה לגבי חברת החשמל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת לגבי חברת חשמל? העבירו אותה לידי העובדים מבלי שאני ידעתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לועד העובדים איזושהי השפעה על מהלכים אסטרטגיים כמו הפרטה ופיצול. לכל הפחות, הם מצליחים לעכב אותה במספר שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין מה שעדי אמר לבין אחוז חבריו שמועסקים באמצעות חברות קבלן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהקשר הוא, באופן כללי, בכך שבאייל יש מין מנהג חביב להביא כל מיני אנלוגיות פיוטיות ומרתקות ולשקוע בהן עמוק, ואז קורה שמתרחקים עד כדי ניתוק מצער מן המציאות המחורבנת - זו שככל שהבנתי, כליל יוצא נגדה מדי פעם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |