ההשערה וההוכחה
2734
המוזיקה של המספרים הראשוניים: החיפוש אחר פתרון התעלומה המתמטית הגדולה ביותר, מאת מרכוס דוּ סוֹטוֹי, הוצאת ידיעות אחרונות, 476 עמ', 2006.

ההוכחה והפרדוקס: משפטי האי־שלמות של קורט גדל, מאת רבקה גולדסטיין, הוצאת אריה ניר, 224 עמ', 2006.
ספרים • טל כהן • שבת, 16/12/2006, 19:30
 
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

424790
האייל האלמוני שבת, 16/12/2006, 22:14
רק לעניין התרגומים - את ההערות לתרגומו של גבעון עדיף להפנות לעורך. ודאי שמתרגם ראוי לשמו לא היה מציג - באופן שנשמע די שרירותי, לפחות לגבי מלים שאינן שמות - את המקור הלועזי אלא במקרים מיוחדים מאוד. אבל אם המתרגם עושה זאת, תפקידו של העורך הוא לשפר את העניין.
424832
אודי פסמון יום א', 17/12/2006, 10:13
תודה. כתבה יפה.
תודה על הסקירה המעניינת 425015
גדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 18/12/2006, 8:16
כנראה שלא אקרא את הספרים בזמן הקרוב.

אגב, מהו ה"פרדוקס" שבשם הספר השני? פרדוקס השקרן?
תודה על הסקירה המעניינת 425017
טל כהן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 18/12/2006, 9:08
הפרדוקס שמציגה אישיותו (ומהלך חייו) של גדל; לא פרדוקס מתמטי.
תודה על הסקירה המעניינת 425018
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לטל כהן יום ב', 18/12/2006, 9:08
ומהו?
תודה על הסקירה המעניינת 425024
טל כהן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 18/12/2006, 9:45
בעיקר (אבל לא רק) הפער בין מה שניסה להראות בעזרת ההוכחה (כלומר, לחזק את הפלטוניזם ולמעשה להפוך אותו לברור מעבר לכל ספק) לבין מה שאנשים, בעיקר חוג וינה, "קראו" בהוכחה בפועל; והשפעת פער זה על מהלך חייו.
תודה על הסקירה המעניינת 549336
גדי אלכסנדרוביץ'  (אתר) • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 25/8/2010, 10:39
מתישהו קראתי קצת את הספר של גולדשטיין ונשברתי. אני חושב שהיא מציגה דברים בצורה מעוותת ושגויה שמתאימה להשקפת העולם הפילוסופית שהיא מנסה לקדם - בפרט, שההצגה שלה את הילברט היא שגויה וקריקטוריסטית ודי מתאימה לאופן שבו ספרים אחרים שקראתי בנושאים הללו אוהבים להציג את הילברט כי הם אוהבים שיש טובים ורעים ואת הסיפור שבו הגאון המתמטי הצעיר והטוב מרסק לגורמים את המתמטיקאי הזקן והרע עם ההבלים שלו על ריקון המתמטיקה מתוכן.

מתישהו יהיה לי כוח לקרוא את הספר שוב ולהתייחס פרטנית לנקודות מחלוקת ספציפיות שלי איתו (כנראה לא כאן אלא בבמה האחרת שלי...) אבל לעת עתה אני מאוד לא ממליץ עליו אלא כספר היסטוריה שיש לקרוא מראש מתוך הבנה שהוא מוטה.
תודה על הסקירה המעניינת 549337
גדי אלכסנדרוביץ'  (אתר) • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 25/8/2010, 10:42
אגב, למאמר עצמו - אני לא חושב שנכון לומר שהמשפט השני ''טריוויאלי'' להוכחה מהמשפט הראשון - נדרשת עוד עבודה כלשהי, אם כי העיקר בו הוא אכן הסתמכות על המשפט הראשון.
שמות בתעתיק לועזי 425035
shinnoon יום ב', 18/12/2006, 12:35
ראשית תודה על הסקירה הטובה.
בקשר ל"מוסיקה":
לעניין שמות מתמטיקאים ומקומות בתעתיק לטיני בסוגריים - אני מצאתי אותם מועילים מאוד, אינם מפריעים כלל לשטף הקריאה ומייתרים חיפוש באינדקס. הם מאפשרים הגייה נכונה של שמות בקריאה רגילה, כולל שמות הודיים, יפניים, צרפתיים וגרמניים שאיותם בשפת המקור אינו מובן מאליו. למה להתלונן על החלטה נבונה של העורך/מתרגם?
אשר לחלקים ה"צפויים" בספר - מה האלטרנטיבה? לדלג עליהם? ובכל מקרה הספר מיועד לציבור הרחב, כולל אלה שלא קראו מעולם ספר על תולדות במתמטיקה.
שמות בתעתיק לועזי 425038
טל כהן • בתשובה לshinnoon יום ב', 18/12/2006, 13:06
תודה על המחמאות.

איות בשפת המקור של שמות הודים ויפאניים דווקא לא מוצג בספר, אלא איות בתעתיק לועזי. אני אישית מוצא שעברית מנוקדת עוזרת יותר בקריאת שמות כאלה מאשר אנגלית דווקא (Ramanujan זה ראמאנוג'אן או ראמאנוּיָאן? János יותר קל להגות נכון מאשר הכתיב העברי "יאנוֹש"?). האם לכלול את האיות הלועזי כחלק מהטקסט? עניין של טעם, אני מניח, אבל אני מעדיף את הגישה שהוצגה בספר "ההוכחה והפרדוקס", שם האיות הוצג אבל לא באופן הפוגע ברצף הקריאה, אלא כחלק מהאינדקס.

לגבי החלקים ה"צפויים": ראשית, אפשר בהחלט לדלג עליהם: מרביתם לא קשורים למהות הספר, ל"עלילה" המרכזית שלו, אלא הם נאמרים כבדרך-אגב; הזכרנו את המחשב, בואו נסקור לרגע את ההיסטוריה שלו. שנית, אפשר (גם אם קשה יותר) לגוון ולהראות מקוריות; מאז הצגת ההוכחות הממוחשבות היו הוכחות אחרות, בנוסף לצביעת המפות, שניתן היה לבחור בהן כדוגמא. נכון, הוכחת צביעת המפות היתה הראשונה, אבל מצד שני היו הוכחות אחרות הקשורות יותר לתחום בו עוסק הספר, ואת עצם השאלה לגבי תקפות ההוכחות הללו אפשר להציג גם עם דוגמאות מהסוג השני.

אבל אלה באמת נושאים משניים לעומת דעתי על הספר בכללותו, כפי שהוצגה בסקירה.
שמות בתעתיק לועזי 426868
דורפל • בתשובה לטל כהן יום ו', 29/12/2006, 16:55
''הזכרנו את המחשב, בואו נסקור לרגע את ההיסטוריה שלו.'' - תופעה מאוד מעצבנת שקיימת לא רק בספרים טכניים לקהל הרחב, אלא גם בספרי לימוד. אפשר להשתגע.
שמות בתעתיק לועזי 426875
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל יום ו', 29/12/2006, 17:35
למה, מה הבעיה בזה? זה לא שאתה נבחן על הסקירה ההיסטורית, ויש סטודנטים שזה מעניין אותם.
שמות בתעתיק לועזי 426881
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/12/2006, 18:09
אני אחד מאלה שזה מעניין אותם (חיי הנישואין של גאוס וכו'), אבל אני לא רוצה להתקל שוב ושוב ושוב באותן סקירות היסטוריות, הצגות מחדש של הגדרות בסיסיות וכו'. קשה לי מאוד לקרוא פסקה-כן, פסקה-לא. ההתלבטות מתי לדלג לוקחת יותר זמן מלקרוא הכל וזהו, אבל הקריאה של דברים פעמים נוספת מעצבנת ומוציאה לגמרי את החשק.
שמות בתעתיק לועזי 426882
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל יום ו', 29/12/2006, 18:18
פעמים נוספות באותו הספר או בכמה ספרים נפרדים? אם באותו ספר, איזה ספר זה?
שמות בתעתיק לועזי 426884
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/12/2006, 18:29
בספרים נפרדים. אבל הסקירות ההיסטוריות החוזרות פחות מפריעות לי מההרגשה של ''כבר הייתי פה'' במהלך התוכן עצמו - כשמסבירים לי בפעם המאה מה זו מחסנית (זה לא הספר הראשון בנושא שאני נתקל בו, כבר שמעתי מאה פעמים על ערימת המגשים בקפיטריה), או רשימה מקושרת, או מכונת טיורינג. כל דבר כזה הוא חלק קטן בספר, אבל יש הרבה כאלו, וכאמור, זה יותר עולה יותר בחשק מאשר בזמן.
שמות בתעתיק לועזי 426893
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל יום ו', 29/12/2006, 19:25
בסופו של דבר, אין הרבה דרכים יצירתיות לתאר מחסנית, ואין סיבה לדרוש מכל כותב ספר להמציא אחת חדשה כשכבר יש אחת סבירה. השאלה היא למה יוצא לך לקרוא על מה זה מחסנית מאה פעמים - אני משער שאתה לא לומד את אותו החומר ממאה ספרים שונים, ואין שום דבר רע בלקפוץ מעל חומר שאתה כבר מכיר אם אתה קורא ספר מתקדם יותר.
שמות בתעתיק לועזי 426901
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/12/2006, 19:49
לא ביקשתי הסברים חדשים למחסנית, ביקשתי להתקל בהסבר המספק פעם אחת בלבד, או מעט פעמים ככל האפשר. בהסבר על מחסנית נתקלתי כשלמדתי מבוא מורחב למדעי המחשב, מבני נתונים, מבנה מחשבים, אלגוריתמים, מודלים חישוביים, ובטח עוד כמה פעמים. בכל פעם ספרים (בעיקר) ומרצים (לעיתים רחוקות הרבה יותר) טרחו להסביר מחדש את הרעיון הפשוט הזה, ואת הטרמינולוגיה המקובלת עבורו (push ו-pop), למקרה שמישהו פספס. אפשר לקפוץ, אבל, כמו שאמרתי, זה לא פתרון מהיר וגם לא נוח.
שמות בתעתיק לועזי 426915
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל יום ו', 29/12/2006, 20:37
אתה מתעלם מכך שבדרך כלל ספרי לימוד בסיסיים מעדיפים להיות Self-Contained במידת האפשר, ולכן להסביר שוב מושג שעשוי להיות ברור לחלק מהקוראים. אפילו ספרים שמניחים ידע קודם נוהגים לתת סקירה בסיסית של המושגים שבהם הם משתמשים ואמורים להיות מכורים לקורא.

ספר על אלגוריתמים (למשל זה של קורמן, ריבסט ולייזרסון, שהוא מאוד Self-Contained ובעיני מהווה דוגמה לספר מבוא מעולה) לא בהכרח מניח שלמדת "מבוא למדעי המחשב" - מבחינתו ייתכן שאתה מגיע לנושא ללא שום הכנה מוקדמת שעוסקת במחסנית, ואת הנושא הזה חייבים להסביר, אפילו אם זה ישעמם חלק מהקוראים.

מה שכן, לטעמי לקרוא את אותו הדבר יותר מפעם אחת במקורות אחרים זה דווקא דבר בריא למדי; לפעמים (לא בהכרח במקרה של מחסנית) אתה מקבל זווית חדשה שעליה לא חשבת, וכמעט תמיד אחרי הקריאה החומר יושב אצלך בראש יותר טוב, אפילו אם אתה לא מרגיש בכך מייד.
שמות בתעתיק לועזי 426994
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 30/12/2006, 14:09
אני מבין שהכוונה כנראה איננה לעמוד במכסת דפים, אבל התוצאה עדיין אותה תוצאה מעצבנת. מי שקורא את (ב-) קורמן קורא בדרך כלל עוד כמה ספרים מהתחום, שמתמקדים בנושאים אחרים מקורמן, אבל נשענים על אותו הבסיס.
שמות בתעתיק לועזי 427016
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל שבת, 30/12/2006, 15:12
כלומר, אתה מציע לקורמן לא להגדיר את המושגים שבהם הוא משתמש ולשלוח את הקורא לספרים אחרים? לא נראה לי רעיון טוב במיוחד.
שמות בתעתיק לועזי 427030
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 30/12/2006, 15:59
קורמן לא טורח להגדיר ''כפל'' וגם לא ''הסתברות'' (בעצם, נדמה לי שיש לו פרק מזורז על הסתברות, אבל בוא נשכח מזה לרגע), ובכל זאת אנשים מסתדרים מצויין.
שמות בתעתיק לועזי 427035
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל שבת, 30/12/2006, 16:07
יש פרק מזורז על הסתברות (בלעדיו חייבים קורס שלם בהסתברות, שבו לומדים הרבה יותר ממה שצריך, כמובן). כפל הוא מושג בסיסי יותר ממחסנית - בדרך כלל הוא נלמד בכיתה ב' או ג'.
שמות בתעתיק לועזי 427038
דורפל • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 30/12/2006, 16:12
מבוא להסתברות בדרך כלל לומדים בסמסטר א'.
שמות בתעתיק לועזי 427043
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדורפל שבת, 30/12/2006, 16:15
תלוי באיזו אוניברסיטה אתה. בטכניון זה לא כך, ומתוך ההיכרות ממקור שני שלי עם מה שלומדים באוניברסיטת תל אביב, כנראה טוב שכך.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות